מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585

שר המשפטים אמיר אוחנה על פרקליטות המדינה

29.10.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה נואם במסיבת עיתונאים על פרקליטות המדינה.

שר המשפטים פתח את דבריו בציטוט מדברים שאמר בעבר נשיא המדינה ריבלין: "אני מכיר את הפרקליטות היטב. מכהנים בה בחריצות פרקליטים רבים העושים את עבודתם נאמנה מול נאשמים, בחלקם עבריינים וארגוני פשיעה מסוכנים. אך יש גם פרקליטות אחרת – פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה באמצעות כתבי חצר הצליחו לשרש את התפיסה של 'בני האור נגד בני החושך'.
"מקהלה של עיתונאי חצר ועיתונאים מטעם מגנה תמיד על הפרקליטות. קריירות פוליטיות חוסלו בזה אחר זו. איש לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין פרקליטים המשטרה והתקשורת. בעת הצורך, כדי להפטר משר משפטים שלא היה טוב למערכת, הוצאו תיקים מההקפאה והודלפו לעיתונאים מסוימים כל זאת כדי שהפוליטיקאים תמיד יזכרו שהחרב מעל ראשם – את הדברים האלה אמר מי שהיה יו"ר הכנסת והיום הוא נשיא המדינה".
אוחנה המשיך: "יש היום הרבה אזרחים מודאגים בישראל. יש הרבה יותר אזרחים מודאגים מאשר תמימים עם רצון טוב. בשל הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. מהי הפרקליטות שבתוך הפרקליטות? בפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעים את לוח הזמנים בהתאם ללוח הזמנים של המערכת הפוליטית. בכך הפרקליטות הופכת עצמה לשחקן פוליטי שאינו ניתן לבחירת הציבור

"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נמצאת בחופשה במהלך השימוע ועל פי הדלפות כבר גיבשה דעתה ואין זה משנה מה נאמר בשימוע בכלל. אם שאר הפרקליטים היו נקראים לברור על תצהיר כוזב, בפרקליטות שבתוך הפרקליטות דממה מוחלטת וחסינות מוחלטת והדבר הזה נזקף לחובת רוב כלי התקשורת.

"בעוד שרוב הפרקליטים אוצרים את דבריהם בבית המשפט ואינם בקשר עם עיתונאים ומדליפים להם חומרי חקירה הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים"
השר אוחנה הוסיף: "בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת המשפטית באשר לטענות שהעליתי היום. הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים.
"הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף. בדיקות כמותן נבדקתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים מבין עובדי השב"כ, המוסד, צה"ל ואפילו המשטרה. אם זה טוב להם, למה לא לפרקליטות? נתקלתי בסירוב מוחלט.
"הצעתי להוציא תדפיסי שיחות של מכשירי הטלפון של כל מי בפרקליטות שהיה חשוף למידע שהודלף. נתקלתי בסירוב מוחלט. סירוב מוחלט – לבדוק את האמת, האמת שייתכן והיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך אסור משום מה שתהיה חשופה לעין הציבור.
"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים, נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק לבקש זאת "כמו כל אזרח".

שר המשפטים אמיר אוחנה: "יש פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי חצר, הצליחו לבסס את התפיסה לפיה מתחוללת מלחמה בין בני אור לבני חושך. את הדברים לא אני אמרתי, אלא מי שמכהן כנשיא המדינה"
"יש פרקליטות בתוך הפרקליטות – חיסלו את הקריירה של רבים"
"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים – יש שיכנו זאת יחסי שוחד – ומדליפה להם חומרי חקירה"
פרקליטות בתוך פרקליטות קובעת לוחות זמנים בהתאם לסדר היום הפוליטי ומדליפה חומרי חקירה
בנוסף, אוחנה הביע ביקורת קשה על המכרז שנחשד "כתפור" הנוגע למינויה של ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, כמו גם החשד כנגדה להגשת תצהיר שקר
"בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת והצעתי הצעות שונות. הצעתי לקיים בדיקות פוליגרף. נתקלתי בסירוב מוחלט"

"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים מהפרקליטות שהדליפו ואמרו לי שזה לא בסמכותי. את הרגישות שגילו בפרקליטות לזכויות אדם לא גילו בפרשת הטלפונים שהוחרמו לאחרונה"
"בעקבות פרשת סלומון טקה הודעתי על כוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית ולתת להם סמכויות מלאות ואז נמסר לי שאין יכולת לעשות זאת בממשלת מעבר. כך השאירו את יוצאי אתיופיה ללא תשובות"
"אדוני היועץ המשפטי לממשלה, אני מבקש ממך שתקיים בדיקה בלתי תלוייה כדי שהציבור ייתן שוב אמון. היו עשרות ואולי מאות הדלפות במשך שלוש שנים. איך אפשר לקבל מצב שבו בכירי המערכת יראו וישמעו על שחיתות בסדר גודל כזה?"

עו"ד כנרת בראשי על פרקליט המדינה שי ניצן

31.10.2019 – הריאיון המטלטל עם הפרקליטה הבכירה עו"ד כנרת בראשי | "אני עברתי עם שי ניצן כברת דרך, יצא לי לשמוע אותו ולהזדעזע. הוא מהלך אימים על פרקליטים, מדליף לעיתונאים. למה בכירי הפרקליטות לא מדברים? שי ניצן הוא אדם שאסור להעביר עליו ביקורת, המערכת מושחתת! אני אומרת לך באופן חד משמעי, שי ניצן מפעיל אנשים כמו מריונטות" | הבוקר לשרון גל ברדיו גלי ישראל.

פרקליטות המדינה: 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה איומים ברצח על אישה בת 50

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה שעניינה אכיפה בררנית, זילזול בחיי אדם וכבוד האדם. מדובר בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל בינואר 2019 בגין ריבוי באיומים ברצח על אישה כבת חמישים. על פי תכתובת עם פרקליטות המדינה עולה כי ידרשו לפרקליטות המדינה כ- 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה.

המתלונן טען כי בסוף אוקטובר 2019 קיבל מכתב ממחלקת עררים בפרקליטות המדינה (מצורף צילום). שבו הם מודיעים כי ההחלטה בערר צפויה להתקבל ב – 19.04.2020. יוצא אפוא כי תלונה שהוגשה על הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח בינואר 2019 תטופל אם בכלל לא לפני אפריל 2020 , כלומר כעבור 16 חודשים כ – 480 יום.
עוד טען המתלונן כי בבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת – התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". (מצורף קטע מהנוהל).
נציבות תלונות הציבור התבקשה לברר כיצד תלונה על ריבוי איומים ברצח אישה בת חמישים אינה מטופלת על פי הוראת פרקליטות המדינה או שתטופל לפחות כעבור 480 יום, ואילו
תלונה איומים על שוטר מטופלת בהקדם האפשרי.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על פרקליטות המדינה. 30.10.2019.
– מקצת האיומים ברצח שנכתבו במרשתת ינואר 2017 .
– קטע מנוהל שיימינג על שוטרים המורה על פתיחת חקירה מידית נגד כאשר קיים חשש לאיום על שוטר במרשתת. – נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל.
הודעת פרקליטות המדינה כי ידרשו לה 180 לבחון הערר האם לחקור איומים ברצח על אישה בת 50.  – 18.09.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003איומיםנוהל

 

"אין בידי לשים שיקול דעתי"

נציב תלונות הציבור - אין בידי לשים שיקול דעתיאוקטובר 2019 – כך מדירים רגליהם נציבויות תלונות הציבור נוכח הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם וחירותם של אזרחים.
תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שהוציא דיבה רעה על לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד ובעודה במעצר מזה כשנתיים בחשד על העלבת עובדי ציבור במרשתת.
בתלונה נטען כי שבכנס הפרידה מהשופט אורי שהם בנערך באוגוסט 2018 בבית המשפט העליון אמר שי ניצן על הגב' שם טוב, כי: "…פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מנגד, תלונה שהגישה הגב' שם טוב על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים, אשר כללו ביטויי רצח, נסגרה על יד פרקליטות המדינה בעילת "חוסר עניין לציבור".

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן הדיר רגליו מבירור התלונה על העוול הנגרם לאזרח המאוים ברצח, והשיב תשובה פתטית נוכל התנהלות הפרקליטות וכתב בתגובתו: "ההחלטה לסגור את התלונה שהגישה הגב' שם טוב הינה החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת המשפטי של התביעה ואין בידי לשים שיקול דעתי חלף שיקול דעתה,
בעניין זה".

מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן להדיר רגליו מאי טיפול גורמי האכיפה נוכח איומים ברצח על הגב' שם טוב. – בירור תלונה מספר 505/19 מה- 27.10.2019.

Document-page-001Document-page-002

מה שווה כבודו וקניינו של אדם בעיני פרקליטות המדינה?

27.10.2019 – לאחר שתפסו את חפציה של העיתונאית לורי שם טוב ובן זוגה מיום 27.02.2017 , מודיעה פרקליטות המדינה בימים אלו כי היא מוכנה להשיב החפצים התפוסים.
מהדוח עולה כי הפרקליטות החזיקה בידיה במשך שנים מחשבים, מצלמות וסמרטפונים שלא לצורך.
כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כך שהיה לפרקליטות כשנתיים ושמונה חודשים "לשתול" כל ראיה מפלילה בדברי המחשב.
אילולא הייתה שם טוב מגישה בקשה להחזרת התפוסים, מן הסתם הייתה הפרקליטות מחלטת את החפצים ולוקחת אותם לרשותה.
פרקליטות המדינה אף מודה כי טעתה בזהות של בן זוגה של שם טוב למרות שהיה עצור בפרשה במשך 8 ימים.

מצורף קטע ממסמך פרקליטות המדינה שבו היא מודיעה על פי הוראת בית המשפט אילו חפצים היא יכולה להשיב לבעליו לאחר שהחזיקה בהם כשנתיים ושמונה חודשים שלא לצורך. 23.10.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-009Document-page-010

 

מערכת המשפט מתעללת בעיתונאית לורי שם טוב

אוקטובר 2019 – בקשה חריגה מספר 345 הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן בבית משפט מחוזי תל אביב שבו ביקשה הבלוגרית כי השופט שכלא אותה במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור, יאפשר לה לעבוד בזנות.
מערכת המשפט מתנכלת לשם טוב עקב היותה עיתונאית המבקרת את מערכות המשפט והרווחה. פרקליטות המדינה הגישה נגד שם טוב כתב אישום עב כרס של כ- 120 אישומים על העלבת עובדי ציבור והשופט הימן כאמור קבע מעצרה עד תום ההליכים.
השופט במשפט העיקרי שגיא אינו מאשר הקצאת הגנה הוגנת לשם טוב במשפט העיקרי ולכן אין לשם טוב שום סיכוי להוכיח חפותה במשפט.
הנוקשות של מערכת המשפט על כל יחצניה בתקשורת נובעת מחוסר היכולת של מערכת המשפט לעמוד מול הביקורת הציבורית.

מצורפים:
בקשה מספר 345 בתיק מ"ת 14280-04-07 שהגישה שם טוב לשופט אברהם הימן שישחרר אותה ממעצר בית כדי שתוכל לעבוד בזנות רחוב.
תמונת שופט המעצרים אברהם הימן שכלא את העיתונאית שם טוב במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור.
תמונת השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

הימן

שגיא
 השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה

 

השירות של פרקליטות המדינה לאזרח

אוקטובר 2019 – שנה וארבעה חודשים ידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח. וזאת בניגוד לנוהל משטרה המורה על פתיחת חקירה מיידית באיומים על שוטר במרשתת.

בינואר 2019 הגישה לורי שם טוב תלונה על איומים ברצח ועל כוונה לרצוח שהופיעו בטוקבקים נגדה במרשתת. בין הפרסומים נכתב:
"כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח
".

באוגוסט 2019 הודיע הפרקליטות טלפונית על סגירת התיק עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש במקום על החלטת הפרקליטות.
ב- 18.09.2019 הודיעה הפרקליטות כי תימסר תשובה האם יוחלט לטפל בתלונה על איומים ברצח בסביבות ה- 19.04.2020.

כלומר ידרשו לפרקליטות כחצי שנה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.
נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל העוסק בשיימינג במרשתת על שוטרים קובע כי "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

כלומר איומים על שוטר מטופלים בהקדם האפשרי. מדוע אם כן על איומים ברצח אזרח נדרש לפרקליטות כשנה וחצי להחליט אם לטפל?

מצורפים:

– קטע מנוהל 90.028.223 של משטרת ישראל העוסק בטיפול בשיימינג במרשתת על שוטרים.
קטע מערר שהוגש על החלטת הפרקליטות שלא לטפל בתלונה על איומים ברצח עקב חוסר עניין לציבור. 1.08.2019.
– הודעת הפרקליטות מ- 18.09.2019 כי יידרש לה כחצי שנה עד ה- 20.04.2019 להחליט אם לטפל בתלונה על איומים לרצח.
קטעים מאיומים ברצח על המתלוננת לורי שם טוב. 25.01.2019.

איומיםנוהלעררפתיחת תיק ערר

נציבות תלונות הציבור

אוקטובר 2019 – ע"פ חוק מבקר המדינה סעיף 40 משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה באופן מידי, אולם מתברר כי הנציבות קבעה לעצמה נהל פנימי חסוי הקובע כי האזרח יברר התלונה בעצמו טרם יפנה לנציבות.
וכך השיב נציב תלונות הציבור לאזרח שהגיש תלונה על פרקליטות המדינה: "נציבות תלונות הציבור מבקשת מהפונים אליה לפנות תחילה בכתב לגוף שעליו הוגשה התלונה ולבקש את התייחסותו לטענות המפורטות בה. אם לא מתקבל מענה ענייני תוך פרק זמן סביר, ניתן בשלב זה להגיש תלונה לנציבות". (ראו מסמך מצורף).
כלומר על פי נציבות תלונות הציבור האזרח יברר בעצמו התלונה מול פרקליטות המדינה בטרם יפנה לנציבות.

מצורפת הודעת נציבות תלונות הציבור כי המתלונן יברר תלונתו בעצמו טרם פנייה לנציבות – 07.10.2019.

הודעת מבקר המדינה