השופטים נעם סולברג ואברהם הימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה לתביעת דיבה של לורי שם טוב

12.04.2019 – נעם סולברג ואברהם הימן שופטים בבית משפט העליון ובית משפט מחוזי, מיוצגים על ידי פרקליטות המדינה מול תביעה קטנה שהגישה נגדם לורי שם טוב. סולברג והימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה בנוסף לבקשתם לחסינות שיפוטית במשפט תביעת דיבה שהגישה נגדם לורי שם טוב מתוך תא מעצרה.
עילת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה היא כי מדובר בתביעה חריגה הדורשת השקעת משאבים רבים מצידם של נעם סולברג ואברהם הימן כדי להגן על עצמם.

תביעת הדיבה שהגישה שם טוב נגד אברהם הימן והעם סולברג הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
מצורפת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה שהגישו נעם סולברג ואברהם הימן ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019.

Document-page-001

Document-page-002

העיתונאי גיל רונן הלך לעולמו בנסיבות קשות

09.03.2019 – גיל רונן היה עיתונאי ויו"ר תנועת המשפחה. במהלך פעילותו העיתונאית סיקר עוולות מערכת הרווחה והמשפט כלפי הורים וילדים.
במאי 2018 כתב גיל רונן מאמר שכותרתו: " הכירו את 'אויבת המדינה' מספר 1" על העוול שנעשה לעיתונאית לורי שם טוב בעקבות מעצרה הממושך.

להלן קטע מהמאמר:

"אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.
לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט".

יהי זכרו ברוך.

מ1מ2

 

שופטת מחוזי שלחה את אביה לאבחון פסיכיאטרי בכפייה שלא לצורך

ינואר 2019 – מתוך כאן 11 רשת ב , תמר אלמוג ומוטי גילת. שופטת בית משפט מחוזי ניצלה מעמדה וקשריה כדי לשלוח את אביה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפגשה אותו או ראתה אותו. ניסיונה של השופטת לא צלח.

מי משחית את מערכת המשפט?

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר – כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו – האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו – כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר – דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט – שבראשה עומד שופט – היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו – הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

עתירה פורמנובסקי - דף שער

פרשת הבלוגרים: הנציב העיר לשופט הימן על שלא ציין מועד להתייחסות המשיבים לבקשה שהגישה לורי שם טוב

15.11.2018 – שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.

מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18

להורדת הבירור בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – צו חיפוש מה- 23.02.2017 (מצורף) נחתם ואושר ע"י שופט בית משפט השלום תל אביב. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. בצו לא רשום מהות החשד והעילה להוצאת הצו, בשורה רשום משפט פתטי: "כתובת חלופית של החשוד… נדרש לחקירה".
בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה שיטתית, פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען כי השופט חושף בהתנהלותו הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש.

צו חיפוש מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

 

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – פגיעה בזכות לחירות, אלימות בירוקרטית ורגשית

23.08.2018 – מדובר בבקשה דחופה שהגישה עצירה בפרשת הבלוגרים בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירות.
השופט מסר הבקשה לתגובת הפרקליטות ולתגובת בא כוחה שאינו מייצג בבקשה זו מבלי לציין מועד יעד לתגובתם.
השופט שהינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו, לא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. בתלונה נטען כי נוצר הרושם כי השופט מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בעצירה העצורה מזה כשנה וחצי.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום תגובת השופט.

Document-page-001
החלטת השופט לתגובת המשיבים ללא תאריך יעד לבקשה דחופה

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – "שיפוץ" פרוטוקול

בתחילת הדיון אמר השופט לנציגי שב"ס באולם הדיונים עוד בטרם הועלתה הנאשמת לאולם, משפט בסגנון כי בתוך האולם תהיה הנאשמת ללא איזוק אך מעבר לכך אינו מתכוון להענות לגחמות שלה. התבטאות ה"גחמות" של השופט שהם לא הופיעה בפרוטוקול הדיון.
בתלונה ניטען כי בדיון בבית משפט יש לנהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט ואכן השופט אכן רשם בתחילת הפרוטוקול שהנאשמת אינה מוכנה לעלות לאולם הדיונים ללא איזוק אך נמנע מלציין התבטאות "הגחמות" שיצאה מפיו.
עוד נרשם בתלונה כי מדובר באמירה שלילית ובוטה שנאמרה נגד הנאשמת בהעדרה בנוכחות סנגורה, נציגי הפרקליטות ושירות בתי הסוהר שיצאה מפיו של שופט במהלך דיון בבית משפט ומן הראוי היה כי תירשם בפרוטוקול.

מצורפים: צילום קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט, וצילום קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט.
התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

ת1
קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט
ת2
קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – לשון הרע, אלימות מילולית והסתה

12.08.2018 – בתחילת הדיון אמר השופט לנציגי שב"ס באולם הדיונים עוד בטרם הועלתה הנאשמת לאולם, משפט בסגנון כי בתוך האולם תהיה הנאשמת ללא איזוק אך מעבר לכך אינו מתכוון להענות לגחמות שלה. התבטאות ה"גחמות" של השופט שהם לא הופיעה בפרוטוקול הדיון.
בתלונה ניטען כי בדיון בבית משפט יש לנהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט ואכן השופט אכן רשם בתחילת הפרוטוקול שהנאשמת אינה מוכנה לעלות לאולם הדיונים ללא איזוק אך נמנע מלציין התבטאות "הגחמות" שיצאה מפיו.
עוד נרשם בתלונה כי מדובר באמירה שלילית ובוטה שנאמרה נגד הנאשמת בהעדרה בנוכחות סנגורה, נציגי הפרקליטות ושירות בתי הסוהר שיצאה מפיו של שופט במהלך דיון בבית משפט ומן הראוי היה כי תירשם בפרוטוקול.

מצורפים: צילום קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט, וצילום קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט.
התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

משל הזונה האפיקורסית
קטע מהחלטת השופט שבו מוזכר משל הזונה האפיקורסית
קטע מתגובת הנציב
קטע מתגובת נציב תלונות הציבור על שופטים על הפנייה אליו בעניין התבטאות השופט

פרשת הבלוגרים – אלימות מילולית בתי משפט נגד החשודים

יולי 2018 – דרך מוזרה ותמוהה מצאו שופטים בערכאות כדי לבטא לטענתם כי "מילים עלולות לפגוע". ובהקשר החשודה אמרו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה רע ומר".
מי שינסה לפרש את הנמשל עלול להבין התבטאות הסתה והטרדה מינית.

אלימות מילולית שופט
אלימות מילולית שופט