תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח – כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דצמבר 2010 – ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.
להלן תמצית הדוח – לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן – לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן – הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן – ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן – זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן – בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת
בחודשים מאי 2009 – פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.
עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג – 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – התנהלות מעוותת תוך מעילה בתפקיד, הפקרה וגרימת עוול לחסויה בטיפולם

נובמבר 2013 -מדובר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה למנות אפוטרופוס לחסויה בחסות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, עקב ניהול כושל ומעוות תוך מעילה בתפקיד, הפקרת וגרימת נזק.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות שימש אפוטרפוס על החסויה כתשעה חודשים במהלך שנת 2013 , ובדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה בספטמבר 2013 בפני השופט נצר סמארה "התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה. לא ייתכן, כי הקרן אשר פועלת מכוח מינוי של בית המשפט, תפקיר ענייניה של החסויה ומתמסרת לבת החסויה, כאשר ידוע לקרן כי מדובר בבת שהיא בעצמה חסויה, ומתוך ידיעה כי הכספים מבוזבזים על בת החסויה, כמו גם ליתן לבת לשלוט על נכסי החסויה שליטה מוחלטת, תוך שהקרן יושבת לה בחיבוק ידיים, ואף מעבירה כספים שלא כדין לבת החסויה , תוך שהקרן עושה דין לעצמה , מועלת בתפקידה שלשמו מונתה שבמהותו היה על הקרן לדאוג לרווחתה הבסיסית של החסויה . הכל תוך שתיקה של הגורמים האמורים לפקח על כך במשרד הרווחה" .(ראה סעיף 26 בהחלטת השופט סמארה להלן).

המרכז הישראלי לאפוטרופסות ניסה לטייח פשעיו ומחדליו בטיפול בחסויה וביקש לשחררו מהאפוטרופסות תוך שהוא מטיל רפש ומרעיל נגד בתה שאף היא חסויה בחסותו. 

מהחלטת השופט סמארה להלן עולה תמונה עגומה של אישה חסויה מופקרת ע"פ החלטת בית משפט ברשויות רווחה ובתאגיד אפוטרופסות "המרכז הישראלי לאפוטרופסות אשר מועלים בתפקידם לביצוע מינימום פעולות נדרשות לוודא שלומה הנפשי והפיסי.

רשויות הרווחה והמרכז הישראלי לאפוטרופסות מעלו בתפקידם ,הפקירו וגרמו עוול ונזקים קשים לחסויה בטיפולם

להלן החלטת השופט סמארה המתארת השתלשלות האירועים:

א"פ
בית משפט לעניני משפחה במחוז ת"א
32765-12-11,19460-04-13
21/11/2013
בפני:
השופט נצר סמארה

– נגד –
התובע:
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הנתבע:
י.א.,המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

1 . תיק זה נפתח בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה. המבקש הינו ב"כ היועמ"ש – משרד הרווחה.

2. בתגובה להחלטת בית המשפט לפיה יש להמציא צו מינוי אפוטרופוס לבנה ולבתה של החסויה אשר אף הם חסויים, צירף ב"כ היועמ"ש צו מינוי אפוטרופוס, הן לבן והן לבת.

3. מהחומר עולה כי לגבי בת החסויה, ניתן צו אפוטרופסות מיום 03.03.10, מלפני בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בתיק א"פ 8270-09.

4. בתגובתו של ב"כ היועמ"ש מיום 20.12.12, התבקש בית משפט זה למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא קבועה על גופה ועל רכושה של החסויה.

5. ביום 25.12.12, נעתר בית משפט זה לבקשת ב"כ היועמ"ש ונתן מלפניו צו מינוי אפוטרופסות קבוע לקרן לטיפול בחסויים, על גופה ורכושה של החסויה.

6. ביום 19.03.13, הוגשה ע"י הקרן לטיפול בחסויים בקשה דחופה לשחרור אפוטרופוס מתפקידו.
מנימוקי הבקשה עולה כי הקרן אף תפקדה כאפוטרופוס על בנה ובתה של החסויה דכאן, שאף הם חסויים, וכי הקרן השתחררה מתפקידה כאפוטרופוס לבת בשל התנגדותה לכך.
בבקשה זו מיום 19.03.13, בתה של החסויה תוארה כאלימה ונטען על ידי הקרן כי הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, הקרן טענה בין היתר בסעיף 7 לבקשתה כך:

"7.       כעולה מהתסקיר הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, כמו כן מוזכר בתסקיר אבחון של דר' שור, הפסיכיאטר המטפל בא.ס. בבית החולים אברבנאל, לפיו ס': "מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה בלתי מאורגנת…מוכרת למערכת הפסיכיאטרית מ- 48 אישפוזים קודמים ברובם היתה במצב פסיכוטי עם מסוכנות לסובבים אותה שהתבטאה באלימות פיזית ומילולית".
 
7.         בבקשה מיום 19.3.03, שהינה מושא החלטתי זו, הוזכר בסעיף 8 במפורש, כי הכנסותיה של האם עומדות על 9,257 ש"ח וכי טרם מינוי הקרן כאפוטרופא, הבת ס' השתמשה בכספי האם לשימושה הפרטי.
8.         לאחר שבית משפט זה מינה את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא, הקרן פעלה להעביר את כספי החסויה לחשבונה של הקרן וביטלה יפוי הכח לפיו פעלה בתה של החסויה, דבר שלדברי נציגת הקרן גרר תגובה קשה מצידה של בת החסויה.
9.         לדברי עובדת הקרן, בת החסויה הטרידה אותה טלפונית בטלפון של ביתה הפרטי של העובדת, תוך שמאיימת היא על העובדת כי לא תרפה ממנה עד שתקבל מימון כספי מכספי האם החסויה. האיומים כללו אף את ילדיה של אותה עובדת הקרן.
10.       בבקשה לשחרור הקרן מתפקידה, נכתב כי הבקשה להשתחרר מתפקידה כאפוטרופא אושרה על ידי ועדת חריגים בהשתתפות שניים מנאמני הקרן.
11.       אקדים ואומר  זה עתה, כי בבקשתה של הקרן להשתחרר, לא היה כל זכר לעובדה כי הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה אליה את הכספים שבשליטת הקרן ובנאמנותה, על דעת עצמה, ומבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט. כפי שהתברר באופן אקראי במהלך הדיון שהתקיים לפניי כפי שיפורט בהמשך.
12.       ביום 25.04.13, נתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש לפיה אין בדעתו להתערב בהליכים – הנגועים בבקשה !! .
13.       ביום 30.07.13, הוגש  תסקיר סעד אשר המליץ לבית המשפט לשחרר את הקרן לטיפול בחסויים מתפקידה ולמנות כאפוטרופוס חילופי את "גג לחוסה ולנזקק" כאפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה בהסכמת האפוטרופוס החלופי המוצע.
14.       בעקבות הגשת התסקיר נתבקש ב"כ היועמ"ש ליתן עמדתו המשלימה, ומשזו לא ניתנה נקבע מועד לדיון בבקשה ליום 29.09.13, (ראו החלטתי מיום 17.09.13).
15.       ביום 29.09.13, התקיים לפניי דיון במעמד ב"כ הקרן לטיפול בחסויים, עובדת הקרן (מרכזת טיפול בקרן לטיפול בחסויים), ונציגת ב"כ היועמ"ש – משרד הרווחה.
16.       במהלך הדיון, מדברי ב"כ הקרן לטיפול בחסויים ועובדת הקרן, התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה. 
            לא ייתכן, כי הקרן אשר פועלת מכוח מינוי של בית המשפט, תפקיר ענייניה של החסויה ומתמסרת לבת החסויה, כאשר ידוע לקרן כי מדובר בבת שהיא בעצמה חסויה, ומתוך ידיעה כי הכספים מבוזבזים על בת החסויה, כמו גם ליתן לבת לשלוט על נכסי החסויה שליטה מוחלטת, תוך שהקרן יושבת לה בחיבוק ידיים, ואף מעבירה כספים שלא כדין לבת החסויה , תוך שהקרן עושה דין לעצמה , מועלת בתפקידה שלשמו מונתה שבמהותו היה על הקרן לדאוג לרווחתה הבסיסית של החסויה . הכל תוך שתיקה של הגורמים האמורים לפקח על כך במשרד הרווחה .

17.       בדיון מיום 29.09.13, מיניתי את "גג לחסוי ולנזקק" תחת הקרן לטיפול בחסויים, אלא שמינוי זה אינו מרפא את העוול וההפקרה שנעשתה על ידי הקרן לטיפול בחסויים, שכתוצאה ממנה איבדה החסויה את כספה אשר הועבר לבתה לצרכי הבת בלבד.
18.       איך זה ייתכן, כי וועדת חריגים שיושבים בה נאמני הקרן לטיפול בחסויים , יתנו החלטה להעביר כספים לידי הבת, ביודעם את מצבה לפרטיו, תוך שהקרן מתעלמת באופן מופגן ובלתי ראוי, בלשון המעטה, מהעובדה שהמינוי ניתן על ידי בית המשפט, והם מהווים שליחים נאמנים לביצוע משימתם, ותו לא.
19.       בנסיבות העניין, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים להגיש לבית המשפט דו"ח כספי מפורט לכל סכומי הכסף שהועברו לידי בת החסויה, ולהגיש עותק לב"כ היועמ"ש –  אפוטרופוס כללי, ומשרד הרווחה, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
20.       ב"כ היועמ"ש נדרש לבדוק את הדו"ח לפרטיו ולאמתו בתוך 30 יום לאחר קבלת הדו"ח , על ב"כ היועמ"ש להגיש לבית המשפט תגובה מפורטת בגין אישור הדו"ח תוך כימות הסכומים שהועברו שלא כדין לידי בת החסויה.
21.       עם אישור הדו"ח הכספי, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים, לפעול באופן מ י י ד י  להשבת כל הכספים שנמסרו על ידי הקרן לידי בת החסויה, לחשבון הנאמנות של האפוטרופוס המחליף, זאת תוך 15 יום מיום אישור הדו"ח הכספי המפרט גובה סכומים אלה.
22.       הקרן לטיפול בחסויים תמציא עותק מהדו"ח הכספי המאושר והמפורט, לבית משפט זה, בצירוף אישור על העברת הכספים כאמור בסעיף 21 לעיל, ללא דיחוי.
23.       בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי מדובר בחסויה נטולת יכולת להתרעם ולהתקומם נגד התנהלות הקרן לטיפול בחסויים בענייניה הכספיים ונגד כישלונה הנחרץ במילוי תפקידה של הקרן כאחראית בלעדית על כספה ורווחתה של החסויה  , ובהיות בית משפט זה מחויב במהותו ומכוח הדין לשמור בעצמו על חסרי הישע  ולשמש להם מגן מפני הזנחת טובתם  ורווחתם , אני מוצא לחייב את הקרן לטיפול בחסויים בתשלום הוצאות ופיצוי כספי לטובת החסויה , שיתווסף לסכום ההחזר .
לפיכך , על הקרן לטיפול בחסויים לשלם לחסויה סך של 20,000 ש"ח , אשר ישולמו לידי האפוטרופוס המחליף ויופקדו  בחשבון הנאמנות בתוך 30 יום מהיום .
24.       ב"כ היועמ"ש אף ידווח לבית המשפט בגין ביצוע הנ"ל.
25.       נקבע לתזכורת פנימית לעניין ביצוע האמור בהחלטתי זו ליום 20.01.2014.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

אשר גרוניס דחה עתירה לחקור האשמות קשות נגד לשכת הרווחה רמת גן ובית משפט לענייני משפחה על גזל ניצולת שואה

יולי 2008 – בג"ץ 6192/08 –  מדובר בעתירת חנה גאודי לחייב את ועדת החקירה הממלכתית לטיפול בניצולי שואה בראשות שופטת בדימוס דליה דורנר להעתר את בקשת העותרת שנשלחה לוועדה.

העותרת, המתגוררת בבוסטון, ארצות הברית, הינה בת לניצולת שואה. לטענתה, בימים 20.3.08 ו- 15.4.08 היא שלחה לועדת דורנר מכתבים, בהם גוללה את סיפורה של אימה. במכתבים אלה הועלו שלל טענות נגד האפוטרופסית שמונתה לאימה, נגד משטרת ישראל, נגד פקידת הסעד בלשכת הרווחה רמת גן, נגד יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נגד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן עצמו
וכן נגד בית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה של העותרת בעתירתה ובמכתביה, כל הגורמים הללו עשו יד אחת על מנת לעשוק ולהתעלל באימה וכן כדי לרדוף את העותרת עצמה.

אשר גרוניס דחה העתירה על הסף מפאת הגשתה מאוחר לטענתו.


קישורים:

תאוות הקנסות של אשר גרוניס – לא לכל אחד – המאמר נשיא ביהמ"ש העליון מזגזג – גרוניס וההוצאות – איפה ואיפה? , איתמר לוין , news1 , אוגוסט 2013 – נשיא ביהמ"ש העליון לא הטיל על אגד (ע"פ 5187/13) הוצאות בגין בקשה לפסילת שופט, למרות שכינה אותה "פגם דיוני חמור". לעומת זאת, הוא חייב קבלן קטן (ע"א 5137/12) בתשלום 15,000 שקל בבקשתו לפסילת שופט…

אשר גרוניס – מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים – אפריל 2013 – בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד…

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל – אפריל 2013 – אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות – אשר גרוניס – שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם – האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד…

פצצות מתקתקות עם גלימות – שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" – הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל – בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ – "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"…

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה – תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים – ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה – להלן התלונה…

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה – אוקטובר 2012 – השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'…

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

יזהר דמארי – עובד סוציאלי אפוטרופוס מעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת

ספטמבר 2013 – תאוות הבצע של תאגיד אפוטרופוסות אקים תחת ניהולו של העובד הסוציאלי יזהר דמארי גורם לעו"ס יזהר דמארי להעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת כדי שיוכל להמשיך לאחוז בחוסה ולקבל תשלומים על האפוטרופסות.
מדובר בהתנהלות קלוקלת סדרתית של עובד סוציאלי יזהר דמארי. יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.
דוגמאות נוספות להתנהגותו הביורוקרטית האלימה של עובד סוציאלי יזהר דמארי ראינו בפרשת החוסים ששי מנחם, שרה ומוטי אוזמוזגין, שתויגו במרמה כמפגרים ונכלאו כמו דודו דהאן עשרות שנים במכלאות אקים ומשרד הרווחה שלא לצורך ועברו התעללות קשה.

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסותתמ"ש (ת"א) – 4940/00
מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי. יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי.

קישורים:

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי – תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. – אוגוסט 2013 – יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי… 

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

"החטוף" – כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך…

משרד הרווחה – חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגריםקשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסותתמ"ש (ת"א) – 4940/00  –  אפריל 2002 – מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי…

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות

תמ"ש (ת"א) – 4940/00 – אפריל 2002 – מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. בקשתה של האחות ז' נבעה מן הצורך לשמור על האינטרסים של אחיה החסוי, לרבות רכושו ואי ניצולו.

יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז – יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.

יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם – סעיף 28 – השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) … לאחר הדיוחים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט… סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".

יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט – סעיף 29 – השופטת חנה רוטשילד כותבת: "… טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".

יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי – סעיף 30 – השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".

סוף דבר

העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.

קישורים:

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי – תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. – אוגוסט 2013 – יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי… 

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקי

"החטוף" – כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך…

משרד הרווחה – חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגריםקשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי

תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים.

אוגוסט 2013 – יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.

יזהר דמארי ממשיך בשיטתו האלימה והתוקפנית נגד חסויים ומשתמש בכלים בירוקרטיים ועלילות נגד החסוי ומשפחתו כדי להמשיך לקבל תגבולי אפוטרופסות מהמדינה.

יזהר דמארי הורה על המשך כליאתו של חוסה בניגוד לרצונו (כלוא חודשיים וחצי) ולמרות שבית המשפט הורה על מעצר בית של 10 ימים בלבד. בהחלטה על המעצר האפוטרופוס לא נכח כלל. מתוך התוכנית סדר יום ברשת ב' עם ענת דוידוב

קישורים:

"החטוף" – כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך…

משרד הרווחה – חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגריםקשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי – חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

אפריל 2013 – פרשת ביקור הפתע של השופטת ורדה אלשיך בליווי באי כוח ובעלי דין לביתה של נתבעת חולה, כדי לממש הליך שיפוטי על חוב מזכיר כי השופטים אינם הדיוטות מרושעים ואטומים, אלא מסוגלים לדון בעניינו של אדם בנוכחותו. ואולם מאחורי הדלתיים הסגורות כשלא נדרשות ראיות כדוגמת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער השופטים עלולים להפגין חוסר דעת, רשעות וגסות רוח.

שמואל בוקובסקי – חוסר דעת, רשעות וגסות רוח בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוחהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה כנדרש בחוק. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
 בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

 שופטת ריבה ניב – חתמה על צו מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאשה מבלי שראתה אותה

הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב
השופטת ריבה ניב חתמה על צו אפוטרופסות לירדנה נילמן, עו"ס מושחתת, מבלי שפגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

סוף דבר

מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאדם ללא בדיקת שופט אם הוא מבין עניין או דבר, הוא מעשה לא חוקי, ניתן בחוסר דעת, ברשעות וגסות רוח. יש להוקיע ולהדיח שופטים אלו מכס השיפוט.

קישורים:

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – אינו בתפקיד מספטמבר 2011 – מרץ 2013 – מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

מאסר לעורכת דין אפוטרופסית רטה דורון שמעלה בכספיה של קשישה

הכתבה מאסר לעורכת דין שמעלה בכספיה של קשישה , מרינה גולן , 28.02.2013

רטה דורון, עורכת דין מנתניה, הפקידה כספים של אישה בת 90 בחשבונה הפרטי. רק כשהקשישה נפטרה, גילו בני משפחתה כי 600 אלף שקלים חסרים בחשבון הבנק. בשבוע שעבר נגזרה עליה שנת מאסר בפועל, אף שהכסף הושב

ביום חמישי שעבר גזר בית משפט (גזר הדין) השלום בתל אביב שנת מאסר בפועל על רטה דורון, עורכת דין מנתניה שבמשך שנתיים גנבה כספים מקשישה בת 90, לה שימשה כאפוטרופוס. בחודש מאי 2004 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את דורון לשמש אפוטרופוסית על ר', קשישה בת 90 וקרובת משפחתה הרחוקה. במסגרת המינוי ניתנה לה הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, ברמת גן.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דורון במסגרת עסקת טיעון, החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב- 40 הזדמנויות שונות, נגנבו כספים מהחשבון של ר', בסכום כולל של 600 אלף שקלים במזומן.

ר' נפטרה בשנת 2007, אז הבחינו יורשיה שהכספים מחשבון הבנק של הקשישה נעלמו. הם החלו לחשוד בעורכת הדין שניהלה את הכספים ובשנת 2009 הגישו תלונה במשטרה. בעקבות חקירה משטרתית הוגש בשנת 2011 כתב אישום מתוקן נגד דורון.

במהלך ההליך המשפטי נגדה, הודתה עורכת הדין ברוב החשדות המיוחסים לה ובשלב מסוים אף החזירה ליורשיה של ר' את מלוא הסכום שנטלה – 600 אלף שקלים. דורון גם הופנתה לתסקיר מבחן שפרש בפני בית המשפט את נסיבות חייה המורכבים לרבות חובות כבדים של בעלה ומחלתו, שדחפו אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה.

"ניצלה את מעמדה"

במהלך ההליך המשפטי התברר כי זו אינה הפעם הראשונה בה שולחת דורון את ידה לכספים של לקוחותיה. למעשה, הסתבר כי גנבה את כספיה של ר' בזמן שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה בגין עבירה של גניבה אחרת.

הגניבה הראשונה הייתה בסכום של כ-17 אלף שקלים, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, אותה ייצגה בתביעת מזונות. במקום להעביר את הכספים, דורון הותירה אותם ברשותה, והפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. על מעשה זה גזר עליה בית המשפט בשנת 2006 עונש מאסר של 9 חודשי מאסר בפועל וגם מאסר על תנאי.

כנגד הטיעונים הדגיש סנגורה של דורון כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה, קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם, וכן עתר בבקשה להקל עליה, ככל שניתן.

תחילה הם אף ביקשו מהמשפחה שלא להגיש תלונה במשטרה, תוך רצון להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.

"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", כתב השופט מרדכי פלד, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בהחלטתו. "מעבר לכך שמדובר בהתנהגות נמשכת של שנתיים, הדברים הללו מתבצעים בעת שמתנהל נגדה הליך פלילי בגין עבירה דומה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה כעו"ד, מעלה באמון הלקוחה ר' כשהשתלטה על חשבונה ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם, ואף פנו בזמנו לביהמ"ש על מנת שהנאשמת תמונה כאפוטרופוסית ל-ר'".

"אין צורך להכביר מילים על כך כי למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין", הוסיף עוד השופט, "כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם הם נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית".

השופט פלד גזר על דורון שנת מאסר בפועל, אך החליט שלא להטיל עליה קנס כספי, בשל העובדה כי החזירה לנפגעים את מלוא סכום הכספים שגנבה.

קישורים: