שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

 

אחיה של א' כלוא במוסד בניגוד לרצונו ורצון המשפחה

תאגידי אפוטרופסות משתלטים על גופם ורכושם של בני משפחה בניגוד לרצונם ובניגוד למשפחה. מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט, משרד המשפטים , 26.06.2019 – ומשרד הרווחה החוברים יחד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, וקניינם של אזרחים מוחלשים.
האזינו לא' שאחיה כלוא מספר שנים במוסד של הקרן לטיפול בחסוים בניגוד לרצונו ולרצון המשפחה.

שופט שמעון לייבו סר למרותה של אפוטרופא לדין עו'ד לאה קליין אליאב – סאטירה

שופט שמעון לייבו - מסורת חותמת גומי לפקידות רווחה ואפוטרופוסיות
שופט שמעון לייבו – מסורת חותמת גומי לפקידות רווחה ואפוטרופוסיות

פברואר 2016 – סרטון סאטירי – יש איזה שופט מאיזור בית שמש, שמעון לייבו. דוס שתחביבו כליאת ילדים במוסדות. השופט עובד יד ביד עם אפוטרופסית על ילדים בשם לאה קליין אליאב, שפשוט חולשת על בית המשפט לנוער בירושלים, ועל השופט לייבו, ואומרת לו מה לעשות. היא כמובן מרוויחה 1,050 ש"ח על כל ילד בחודש בו היא מחזיקה ילד במוסדות הרווחה. בין השופט שמעון לייבו והאפוטרפסית לאה קליין אליאב קיימים יחסים סימביוטיים המזינים זה את זו. כאשר הדברים התפרסמו ברשת, כבוד השופט לייבו, בערה חמתו והוא ביקש את הסרת הסרטונים הקומיים החושפים את מעלליו.

כפי הנראה לשופט שמעון לייבו אין חוש הומור, ואיננו מסוגל להעריך קומדיה מוצלחת בסרטון סאטירי. אולם גם הילדים אותם הוא שולח להיהפך נרקומנים וזונות במוסדות הרווחה, לא בדיוק חושבים שזה קומדיה להיות נעולים במוסדות, עד שהגב' לאה קליין אליאב תחליט שקיבלה מספיק כסף ואפשר לשחרר את השלל לחופשי.

השופט לייבו בעצמו בוגר פנימיה דתית לבנים בלבד. כולנו יודעים מה קורא לבנים הדתיים האלה בפנימיות הדתיות האלה. רק מי שהיה שם יכול לספר. יום אחד לייבו אולי יכתוב את זכרונותיו על ימי הפנימיה העליזים.

לאה קליין אליאב אפוטרופא לדין שותה את הדמים של ילדי אמבש – סרטון סטירי

דצמבר 2015 – הצגת יחיד שירן אמבש בסרטון סטירי.
שלום אני אפוטרופא לדין לאה קליין אליאב.
כל ילדי משפחת אמבש בכיסיי.
אני אחראית על כל הילדים וגם על כל ילדי ירושלים בעצם, וזה מה שאני עושה לפרנסתי, למחייתי. מפרידה בין אימהות, אבות וילדיהם.
עכשיו, במקרה שלנו היום לפני כבוד השופט לייבו.

כבוד השופט שמעון לייבו תסדר את העניבה שלך. ככה לא יושב שופט בבית המשפט. אני מבקשת, אני מדברת פה לטלויזיה, זה זמן חדשות. אני מבקשת ממך תסדר את עצמך קצת. זה לא לעניין. באמת!
אני גם ככה רעבה. הבטן שלי מקרקרת. אני זקוקה לסלט עוף שלי עם הדיאט קולה. זה ממש לא לעניין פה.
סליחה. הייתי צריכה לסדר את השופט.
איתנו גם הבן, אחד הילדים של דניאל אמבש. עקיבא.
עקיבא…
עקיבא. עקיבאאאא, למה אתה לא שומע לי עקיבא?
כמה פעמים אמרתי לך, תעזוב, תלך מאמא שלך כבר. אמא שלך שטן אתה לא רואה שהיא שטן?
זה שטן. שטן.
בוא אלי. אני אשתה את הדם שלך יותר מהר.
מי הביא לך את האולר אם לא בעלי? מי? מי? מספיק כבר!
תשתף איתי פעולה, אתה תראה שזה ילך לך יותר טוב.
אין בעיה. לא משתף פעולה? השופט לייבו, תכתוב החלטה. תכתוב החלטה אני אמרתי לך יותר מהר.
אשפוז כפוי.
אל… תסתום את הפה בכלל, אתה לא יודע מה זה אשפוז.
אשפוז בכפיה 90 יום כולל סמים מטשטשים, מרדימים, פסיכיטכניים, והורגים. אני מבקשת. לכל ילדי משפחת…
הם מתאבדים!
תשמעו, זה לא אני גברת אמבש, זה הילדים שלך. הם מתאבדים לבד. ממני הם רק באים לקחת כל מיני מכשירים להגנה עצמית למיניהם.
ובכן. אנחנו נסיים את המשפט הזה בנימה אופטימית, שכל ילדי אמבש בעצם, שתחת חסותי, הולכים להתאבד בקרוב. אם השופט לייבו, לא יכתוב יותר מהר, כן. ובעצם קאט.

* הסרטון סטירי. אולם, המציאות היא שהילד של דניאל אמבש, ישראל אמבש, הועמד לדין והורשע על אחזקת אולר, אותו קיבל במתנה מלאה קליין אליאב ליום הולדתו ה- 17.

עמותת שפר הזניחה קשיש בחסותה וניהלה ענייניו ברשלנות ואטימות

עמותת האפוטרופוסות שפר – ל"תקופת מבחן" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015

פסק דין – א"פ 10176-04-10 – עמותת שפר: ליקויים משמעותיים בניהול ענייני קשיש בחסותם

בית המשפט למשפחה החליט שיפקח בשלוש השנים הקרובות על התנהגותה של העמותה בנוגע לאחד החסויים, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים שתוקנו רק בהתערבותה של השופטת אלון

שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה, אספרנצה אלון, העמידה את עמותת שפר ל"תקופת מבחן" של שלוש שנים בה ייבחן מדי חצי שנה תםקודה כאפוטרופא לחסוי בן 61, בשל ליקויים משמעותיים שנמצאו בטיפולה באיש בשלב קודם. שפר מציגה את עצמה כגוף האפוטרופסות השני בגודלו בישראל.

החסוי היה בעבר בעל מלטשת יהלומים, אך איבד את רכושו ואת הקשר עם משפחתו, מתגורר במעונית (הוסטל) וסובל בצורה קשה מתוצאותיו של אירוע מוחי בו לקה. עמותת שפר קיבלה במרס 2012 מינוי קבוע כאפוטרופא של האיש, אך בדיקה של שירותי הרווחה – עליה הורתה אלון לאחר שהכנ"ר הודיע שאינה מגישה לו דוחות כספיים כנדרש – העלתה ליקויים קשים, כפי שמתארת אלון:

"נציגי העמותה אינם מכירים באופן אישי את החסוי ואינם מגיעים לבקרו באופן רצוף וישיר, אלא באמצעות הטלפון ו/או ביקור שנעשה אחת לחצי שנה. עוד עולה תהייה באשר להתנהלות הכלכלית של העמותה ביחס לחסוי. העמותה סירבה לממן את השתתפות החסוי, במחיר מסובסד, בטיול יחד עם שאר דיירי ההוסטל. החסוי נאלץ להישאר בהוסטל עם מדריך, בזמן שכל חבריו במערך הדיור יצאו לחופשה".

אלון מינתה לחסוי אפוטרופוס לדין, עו"ד גיא הירש, אשר ייצג את ענייניו בארבעת הדיונים שקיימה בשאלה האם להותיר את שפר בתפקידה. בפברואר השנה דיווחה פקידת הסעד על שיפור ביחסה של העמותה לחסוי, וגם הירש הביע את הדעה לפיה אין מקום להחליף אותה.

בהחלטתה אומרת אלון (17.9.15): "אכן עולה כי העמותה הפיקה לקחים ותיקנה דרכיה, אך יש לזכור כי התיקון נעשה רק בהתערבות בית משפט ובהליך משפטי". לשם הדגשת חשיבות הפיקוח על אפוטרופוסים, היא מזכירה מקרים בהם אפוטרופוסים חטאו לתפקידם, ובראשם המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שגנבה 7 מיליון שקל מחסויים שהיו תחת נאמנותה. לפיכך החליטה אלון, ששפר תעמוד בפיקוח של בית המשפט בשלוש השנים הבאות.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים גוזל כספו של חסר בית ומפקירו לרעב ועוני

ספטמבר 2015 – מדובר בבחור צעיר כבן 25 חסר בית אשר בעקבות תיוגו באבחונים שונים ע"י רשויות הרווחה והוצאתו מהבית נותק הקשר בינו למשפחתו עוד מילדותו.
המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים מונה כאפוטרופוס לבחור אולם משתלט על נכסיו והכנסותיו ומערים נגדו קשיים והתעללות ביורוקרטית כל פעם שבא לבקש מהקרן כסף מכספו להתקיים.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות הקרן לטיפול בחסוים - אלימות בירוקרטית נגד מטופלים לגזול כספם

וכך כותב הפסיכיאטר ד"ר לנדא לאוניד על פשעי המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים נגד הבחור:
"מוכר בביטוח לאומי, קרן לטיפול בחסויים אמור לטפל בכספו, אך למעשה צובר הקצבתו. על פי טענות החולה קרן דורש ממנו להגיע כל פעם בשביל 300 שקל עם פרוצדורה ארוכה. החולה מוסר מהפרוצדורה משפילה, מעליבה ולא נחוצה, לכן לא פונה לקרן. מוסר שכעת נצברו בקרן כ- 60,000 שקלים. … כעת מעוניין בהסרת האפוטרופסות של הקרן…"

המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים גוזל כספו של חסר בית ומפקירו לרעב ועוני

המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים גוזל כספו של חסר בית ומפקירו לרעב ועוני

 הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה

קישורים:

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים   – אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1 – ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים. בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים…

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות קונה חוות דעת פקידות סעד מאיגוד העובדים הסוציאליים בכספי חסויים – דצמבר 2013 – המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים משלם לדובר איגוד העובדים הסוציאליים דוד גולן בעלים חברת "דוד גולן תקשורת ואסטרטגיה" הון עתק לטובת יחסי ציבור. מדובר בניגוד עניינים חמור ופגיעה באינטרס הציבור בענייני נפשות, ובנושאים שיפוטיים מינוי אפוטרופוסים לחסויים המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – התנהלות מעוותת תוך מעילה בתפקיד, הפקרה וגרימת עוול לחסויה בטיפולם – נובמבר 2013 -מדובר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה למנות אפוטרופוס לחסויה בחסות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, עקב ניהול כושל ומעוות תוך מעילה בתפקיד, הפקרת וגרימת נזק. המרכז הישראלי לאפוטרופסות שימש אפוטרפוס על החסויה כתשעה חודשים במהלך שנת 2013 , ובדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה בספטמבר 2013 בפני השופט נצר סמארה "התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה….

משרד הרווחה הפקיר חסויי "הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה – ינואר 2011 – הקרן לטיפול בחסויים מפקירה מאות מבין החסויים שבאחריותה, אינה מקפידה על ביקורים אצלה ואינה מגדירה את צרכיהם. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפרסם היום (ב', 3.1.11), והמהווה תעודת עניות לדרך בה מטפלת המדינה בכמה מתושביה החלשים והנזקקים …

הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה  – יולי 2013  – "הקרן לטיפול בחסויים", הגוף שאחראי על האנשים החלשים ביותר בחברה, אנשים מוגבלים שכלית או נפשית, אמור לדאוג לרווחתם השוטפת, לבקרם באופן קבוע ולספק את צרכיהם היום-יומיים. עם זאת, תחקיר חדשות 10 מגלה כי במקרים רבים, האפוטרופוסים שמונו לחסויים מטעם הקרן …

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה – דצמבר 2010 – ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה …

חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי – הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג – פרק ראשון – ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה

טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה – להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.

על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

עו"ס לחוק הנוער אתי דור עבדה במקביל בכפיפות לעו"ס עבריינית מורשעת במרמה וגזל האפוטרופסית ירדנה נילמן

אתי דור דוברובינסקי עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים, עבדה במערכת מקבילה והיתה מעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים שאותם ביצעה, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד.

דצמבר 2010 – אתי דור עובדת ציבור עבדה במשרד הרווחה עיריית גבעתיים כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. את הילדים שהיא הוציאה מהוריהם היא העבירה לחסותה של ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, אתי דור עבדה בכפיפות לעו"ס הפושעת נילמן בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.
הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של אתי דור – בתקופה ש"טיפלה" בלורי שם טוב כעובדת סוציאלית – שפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

אתי דור
מעדותה של אתי דור ביום 10.12.08 במשטרת ישראל עולה, כי היא נתנה ידה להפעלת "מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה סיפקה במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.
"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, הובאו/גויסו מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי.
המשטרה בדקה ומצאה, כי בוצעו עוולות ועבירות פליליות נגד חלק מאותם לקוחות. אתי דור נטלה חלק בניהול ובטיפול באותם לקוחות, שהושגו כאמור ואף גויסו תוך ניצול מעמד ו/או קשרים של אתי דור בלשכות הרווחה.
חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:
"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.
אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".
אתי דור עבדה במסגרת פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק וכך העידה פקידת הסעד ביום 10/12/08:
"אני עובדת סוציאלית. עבדתי בחברת ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ מספטמבר 2006 ועד 30/11/08.
הגעתי לעבוד אצל ירדנה דרך עובדת ברווחה בעיריית גבעתיים עובדת איתי קולגה, פקידת סעד לסדרי דין שהכירה את ירדנה במסגרת תפקידה, היות שהפנתה אליה חסויים באמצעות פנייה לבית משפט והמלצה עליה.
היא ידעה שאני מחפשת עבודה חלקית נוספת להשלמת הכנסה והיא שמעה שירדנה מחפשת עובדת סוציאלית במשרה חלקית והיא עשתה את הקשר ביננו.
אצל ירדנה במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית הייתי אמונה על החלק הטיפולי בעיקר במסגרת הטיפול בקטינים לאור הרקע המקצועי שלי.
תפקידי כלל קשר מול גורמי הרווחה, הפנימיות ושאר הגורמים הפנימיים, ביקור וקשר אצל החסויים, בניית תוכניות טיפול בעניינם ופיקוח שהם יקוימו.
אני עבדתי בחברה של ירדנה נילמן בימי שלישי ובימי שישי."
פקידת סעד שעובדת ב-2 עבודות מקבילות, אחת כעובדת ציבור בשירות המדינה והשניה כעובדת פרטית ובשני התפקידים הללו היא עוסקת עם אותם גורמים ובאותה עבודה זהה: לוקחת ילדים מההורים שלהם ומעבירה אותם לחסות עבודתה השניה.
אתי דור לא ביקשה וגם לא קיבלה היתר מהמדינה לעבודה נוספת "השלמת הכנסה", וגם אם הייתה פונה לבקש היתר לעבודה נוספת בקשתה הייתה נדחית מאחר ומדובר בניגוד עניינים מובהק.
בהמשך מעידה אתי דור:
"אני עבדתי מחוץ למשרד במרבית הזמן. נסיעות בפנימיות, ביקורים, פגישות בגורמים קהילתיים. פעם בכמה שבועות הייתי מגיעה למשרד של ירדנה לצורך עבודות משרדיות כמו: כתיבת מכתבים לגורמים טיפוליים וטלפוניים.
סוכם שאני פונה למרב בכל הבקשות המשרדיות וגם בעניינים הכספיים.
אני הייתי מעלה בפני מרב את הצרכים של החסויים הקטינים מבחינת הוצאות כספיות במסגרת ההוצאות השוטפות כמו ביגוד, הנהלה, תשלום לבית ספר חריג, הוצאות שוטפות מעבר למה שהפנימייה הייתה נותנת.
מרב הייתה אומרת לי אם יש כסף לקטין וכמה והייתה מעבירה אלי את הכסף במזומן במעטפת הפקדה של בנק.
הייתה כותבת לי את שם החסוי והסכום ואני הייתי מעבירה את זה או לפנימייה או רוכשת באופן ישיר את מצרכי החסוי ומעבירה לה את החשבונית.
כדוגמא במפגשים שעשיתי עם קטינה בשם הילה xx בחולון, בארומה בחולון, הייתי נופשת איתה משלמת מכיסי עבור דברים שקניתי עבורה, את הקבלות העברתי למרב והיא החזירה לי את הכספים."
כל מילה מיותרת. אתי דור שימשה כבלדרית של העברת כספים בתוך מעטפות בין התאגידים באופן תמוה ביותר. למרות שהעניין נחשף לפני 7 שנים בעדויות השונות של אתי דור במשטרה ובתי משפט. היא עובדת עד היום בעבודות אלו במשרד הרווחה ובעבודה מקבילה וממשיכה במעשיה.
ממשיכה ומעידה אתי דור:
"אין לי מושג כמה כסף יש בחשבונות של חסויים בהם טיפלתי. אני רק העליתי צורך לקבל כספים. ידעתי באופן כללי מה מקורות ההכנסה של החסויים."
אתי דור פעלה בחוסר מקצועיות מובהק בעניינה של לורי שם טוב, כשעבדה במסרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי אתי דור פעלה באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה – העובדות מלמדות כי מחמת מעשיה של אתי דור אין לה שם טוב. לורי שם טוב שייחסה לאתי דור שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדה במשטרה – צדקה.
עוד העידה אתי דור:
"התחלתי לשמוע שמועות שירדנה מואשמת בגניבות ובשלב מסוים שמעתי שאסור היה לירדנה לגעת בכספים של החסויים.
בשלב מסוים החלטתי על דעת עצמי והגעתי למשרד שהיה נטוש, הרמתי טלפונים ללשכות הרווחה והודעתי להם שאני לא יכולה לתת את השירות הנדרש לחסויים שבטיפולי מבחינה טיפולית ושיפנו לבקש מינוי של אפוטרופוס אחר, אין לי גישה לכספים ואני לא יכולה לתת להם."
אתי דור הסתירה פרשה זו מבית המשפט לענייני משפחה ומבית משפט שלום.
ובהמשך היא מעידה:
"לפני כחודש הועבר לי סכום חלקי לבנק עבור שכר של חודש אוקטובר.
פתאום מצאתי סכום בחשבון, אף אחד לא הודיע לי דבר, קיבלתי פחות מהסכום שהייתי אמורה לקבל. מספר החשבון שלי 460516/90 סניף לאומי גבעתיים 857 ע"ש אתי דור."
ולסיום, אתי דור פונה לעורך הדין המייצג את ירדנה נילמן שעשקה את החסויים ורוקנה להם את חשבונות הבנק שלהם וכך היא כותבת לו כשההדגשה במקור:
"אבקש להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול) וזאת מסיבות אישיות שלא קשורות לנדון".
מדוע אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי? ממה יש לה לחשוש? האם פחדה שבנציבות שירות המדינה ידעו שהיא עובדת שלא כדין בעבודה נוספת עליה לא קיבלה היתר? או שמא חששה שיעשו ביקורת בחשבון הבנק שלה?
אתי דור משבחת את ירדנה נילמן וכותבת עליה שהיא מסורה ובטיפול שלה היא שימשה תחליף ל"הורה". זה מעיד על המוסר של אתי דור ושל הגנבה, שנתפסה בגניבת 7,256,377 ש"ח ובמילים שבע מיליון מאתיים חמישים ושש אלף שלוש מאות שבעים ושבעה ש"ח, שרוקנה בשיטתיות את כל החשבונות של החסויים האומללים, שהואשמה בגניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות).
בפרוטוקול הדיון בתיק ת"פ 46535-03-10 מיום 20/12/2010 הגיש ב"כ ירדנה נילמן את מכתבה של אתי דור כעדות אופי חיובית לנאשמת, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-26, והמכתב מסומן נ/4.
אתי דור טענה בתביעת לשון הרע שהגישה:
"מדובר בפגיעה חמורה בעובדי ציבור שעושים מלאכתלם נאמנה, באחריות, ובמקצועיות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי המשפט הנכבדים!"
כשקוראים את הדברים הללו, לאור עדותה של אתי דור ומכתבה בו היא מגנה על גנבה עבריינית מורשעת, לא נותר אלא לתהות על אובדן המוסר ואובדן הערכים במשרד הרווחה.
אתי דור היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעלת סמכויות שיפוטיות כגון: הוצאת צווי חירום להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ללא אישור שופט. בתי משפט רואים את דבריה כסוף פסוק. אתי דור קובעת את מקום הימצאם של הילדים שהוציאה מביתם. עובדת זו עבדה בעבודה מקבילה אצל העבריינית המורשעת ירדנה נילמן, אשר הורשעה בגזילת כספי חסויים שהופנו אליה על ידי אתי דור. התנהלותה של אתי דור מדיפה שחיתות ופשיעה מאורגנת של רשויות הרווחה ותאגידי האפוטרופוסות, פנימיות ומרכזי חירום.
ברשות המערכת כל עדויות העובדים הסוציאליים שעבדו בעבודה מקבילה והעידו על כך במשטרה. הנ"ל יתפרסמו בנפרד.
לקריאת כתב האישום החמור נגד ירדנה נילמן הקליקו כאן:
אתי דור דוברובינסקי משמשת כיום (מרץ 2015) כעו"ס לחוק הנוער בלשכת רווחה רמת-גן.
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה

עו"ס לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי – ניגוד עניינים חמור גובל בפלילים וסחר בילדים

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדיםדצמבר 2010 – בעוד בית המשפט העליון החמיר בעונשה של עו"ד ירדנה נילמן, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, ובהם חסויים שסבלו מפרקינסון, דמנציה, מחלות נפש, תשישות ועוד. מתברר כי עובדת סוציאלית אתי דור דוברובינסקי מלשכת הרווחה גבעתיים עבדה אצלה במקביל לעבודתה ברווחה גבעתיים, ואף שיבחה אותה בפני בית המשפט.

אתי דור מרעילה בפיה נגד הורים וילדים כעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה גבעתיים, כדי לתלוש הילדים ממשמורת ההורים ולהעבירם למשמורת מעסיקתה העבריינית ירדנה נילמן אותה היא משבחת.
בעוד שופטי העליון כתבו על מעשיה של נילמן: "מדובר בגניבה חסרת בושה ע"י אפוטרופסית מחוסים ששמו בה את מבטחם; העונש – ‎‎‏אור מהבהב בפני כל אפוטרופוס השוקל דרך נלוזה"‏
 הרי שפקידת הסעד אתי דור שיבחה את נילמן וכתבה: "מהיכרותי המקצועית והאישית את ירדנה היא גילתה מסירות, דאגה וטיפול… ואף גלש לעתים לתחליף הורה"

מתברר כי ל"מקצועיות" של פקידת הסעד אתי דור אין אחיזה למציאות ולעובדות בשטח.

אתי דור ללא בושה מבקשת בפתח מכתב ההמלצה לנילמן "להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול)". מדובר בעובדת ציבור בעלת סמכויות שיפוטיות כגון הוצאת צווים להוצאת ילדים מרשות הוריהם. בקשתה לחיסיון שמה היא יריקה בפרצופו של הציבור המכבד את הצווים שהיא מוציאה.

להלן מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן.

מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
העליון החמיר בעונשה של עו"ד נילמן שגנבה כ-7 מיליון שקל מחוסים – גלובס יוני 2013