בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער – חותמת גומי

שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי לפקידות סעד ומומחים מטעמן. מדובר בשיטה שבה פקידת הסעד מביאה חוות דעת מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד נפגעי משרד הרווחה. שופטי בתי המשפט בדלתיים סגורות וללא ראיות המחייבות אותם משמשים חותמות גומי לפקידות אלו.

דוגמא לכך ניתן לראות בהחלטת השופט שמואל בוקובסקי להלן.
שמואל בוקובסקי שימש כחותמת גומי לפקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - שימש חותמת גומי לפקידת הסעד
שמואל בוקובסקי – שימש חותמת גומי לפקידת הסעד

שמואל בוקובסקי ע"פ הנוסח הקבוע כתב בהחלטתו הלא מנומקת: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר".
שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי – החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס – גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

ניר זנו – שופט נוער שלח נערה כלאחר יד לאשפוז כפוי

ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק
ניר זנו – זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק

נובמבר 2016 – שופט המחוזי דרורי, הורה בהחלטה מהיום (22/11/16), על שחרור קטינה מאשפוז פסיכיאטרי כפוי במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים הדסה עין כרם. –  מדובר בקטינה אנורקסית בת 17.5, עם אשפוז פסיכיאטרי קודם לאחר שסבלה מתת משקל קיצוני, ומאז נמצאת בטיפול התחנה לבריאות הנפש בבית שמש. הקטינה ירדה במשקל 14 ק"ג, והתחנה לבריאות הנפש הוציאו צו כפוי בחתימת השופט ניר זנו.

לצפיה בהחלטת השופט משה דרורי הקלק כאן

הפסיכיאטר ד"ר שלו עמית, כתב בחוות דעת מיום 16/11/16 על הקטינה: "מתמצאת מכל הבחינות, תהליך חשיבתה תקין, היא מודעת לרזון, אך מביעה חשש מעליה במשקל. היא מבינה שהיא סובלת מאנורקסיה, אך נראה שאינה מבינה כלל מדוע חשוב לשמור על משקל תקין ושאינה מעוניינת בכך בכלל. אשפוז יום אינו מתאים, וחובה להמשיך עם אשפוז מלא".

ביום 20/11/16 התקיים דיון בביהמ"ש לנוער, ועמדת עו"ס הנוער, הייתה לבצע אישפוז כפוי, למרות שהיא מודעת שלא מתקיימים תנאים משפטיים הדרושים לאשפוז כפוי, מאחר ויש לכנס ועדה פסיכיאטרית. ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי, טענה בצדק, כי לבית משפט אין סמכות להורות על אישפוז כפוי, ללא דיון והכרעה של ועדה פסיכיאטרית.

הקטינה טענה בבית המשפט כי חירותה האישית נפגעת, והיא מבקשת לעבור לאשפוז יום, ואם לא תעמוד בתנאי אשפוז יום, היא תעלה קומה אחת לאשפוז מלא, וזה בידיים שלה.

השופט דרורי מציין בהחלטה שלו, כי שופט הנוער ניר זנו הוסיף הערה בפרוטוקול: "בית המשפט מקיים שיחה חסויה עם הקטינה". סופו של דבר, שופט הנוער, ניר זנו, הוציא החלטה בניגוד לחוק, על אשפוז כפוי של הקטינה למשך 7 ימים, כשהוא מסתמך על חוות דעת יחיד של הפסיכיאטר שלו עמית.

ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי טענה כי "כאשר מדובר באשפוז כפוי ולא בטיפול במרפאה, אין מקום לעשות קיצורי דרך, ואין להסתפק בחוות דעת 'מומחה' אחד, אלא יש להביא את עניינה של הקטינה לפני הוועדה הפסיכיאטרית, שכן דרישת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקיומה של ועדה פסיכיאטרית, עת מבקשים הארכת צו אשפוז, הינה דרישה מהותית ואינה דרישה פורמלית. החוק דורש אסמכתא רפואית נוספת בדמות הוועדה".

השופט דרורי הסכים איתה. הוא כתב שהגיע למסקנה לפיה יש להיענות לבקשה החלופית של המערערת והוא מורה, על הבאת הילדה ביום 22/11/16 לוועדה פסיכיאטרית בחיפה, ומרחיב, כי חוק הנוער תוקן בשנת תשנ"ה, והוספו לו סעיפים 3 ב' – 3ז', שעניינם טיפול נפשי בקטין.

    "הסעיפים הולכים "מן הקל אל הכד": תחילה, בדיקה נפשית במרפאה; לאחר מכן, בדיקה פסיכיאטרית באשפוז; בשלב הבא – טיפול נפשי במרפאה; והשלב האחרון – שבו אנו מצויים בתיק זה – המוסדר בסעיף 3ה' לחוק, הוא "אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי", הכותרת של הסעיף.

    בעניין זה, מצויים אנו במסגרת סעיף 3ה(א)(2) סיפא, הקובע כי בית משפט רשאי לאשפז קטין בבית חולים, לצורך קבלת אשפוז נפשי, אם מאובחנת אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו (וביחס לתנאי זה – אין מחלוקת כי הוא חל), כאשר הסעיף מוסיף את המילים הבאות: "ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך אשפוז".

    בעיניי, תנאי זה הוא תנאי קרדינלי, שכן מדובר בחירות אדם.

    קטין, בכלל אדם הוא.

    לעניין זה, ראוי גם להזכיר את סעיף 3ו' לחוק, לפיו קטין שמלאו לו 15 שנים, אשר אינו מסכים לאשפוז בבית חולים, יהיה הקטין משיב, ויש לו זכות ייצוג על ידי עו"ד (מלאכה שעושה עו"ד קיסלסי במסירות רבה)".

השופט דרורי ממשיך וכותב, כי צודקת עו"ד מלי קיסלסי (המבצעת מלאכתה במסירות רבה), בדבר הצורך לקבל חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים, ואין להסתפק בחוות דעת יחיד של ד"ר עמית שלו. דרורי מרחיב, וכותב:

    ועדה פסיכיאטרית מורכבת מחמישה אנשים, בעלי כשירויות שונות:

    משפטן, הכשיר לשמש שופט שלום;

    רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגדר;

    פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בעל ניסיון מקצועי בטיפול בילדים ונוער; פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית;

    עובד סוציאלי, בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער.

המחוקק בחר למנות גוף של 5 מומחים מדיסציפלינות שונות, הכוללות משפטן, פסיכיאטר, שני פסיכולוגים ועובד סוציאלי. לא ניתן לקבל את "קיצור הדרך", שעשה השופט ניר זנו.

סופו של דבר, השופט דרורי הורה, כי הקטינה תתייצב ביום 22/11/16, בפני הוועדה הפסיכיאטרית בחיפה, והוריה יתלוו אליה. תוצאות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ימסרו בפקס' ביום 22/11/16 לשופט דרורי וגם לשופט ניר זנו, ועורכת הדין מלי קיסלסי, תודיע האם בכוונתה להמשיך בדיון בערעור, או שהעניין הגיע לפתרון.

עובדות סוציאליות חוטפות ילדים מיולדות מוחלשות בבתי חולים דרך בתי משפט לנוער מבלי שלהורים ייצוג משפטי

כך נמנעה במקרה הוצאת התינוק מחזקת אמו , יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 20/10/16

מ', שילדה פג לפני כחודשיים, עוררה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים, ומשם הדרך לבית הדין לנוער לדיון בדבר הוצאת בנה מחזקתה – היתה מהירה. מ' נאלצה להתייצב לדיונים ללא כל ייצוג משפטי, עד שהעניין נודע במקרה לאגף לסיוע משפטי במשרד הפנים. "האירוע מלמד על נחיצות הייעוץ המשפטי להורים", אמרו באגף

מתחקיר  "יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008

לפני כחודשיים, ילדה מ' פג בשבוע ה-35 להריונה, שאושפז בפגיה בבית חולים. אלא שמשהו בהתנהגות האם עורר ככל הנראה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים. הן החליטו שיש לקחת את הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית זמנית, זאת משום שלטענתן הריונה התנהל ללא ידיעת משפחתה, וכן משום שהיה לה קושי בהאכלה ובהחתלה.

האם, שלא הבינה את פשר ההליך ולא נעזרה בעורכי דין, מצאה את עצמה שבוע וחצי אחרי הלידה בבית המשפט לענייני נוער, ללא כל ייצוג. היא נאלצה להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתה לתפקד כהורה, טענות שכנראה לא היו עולות אם לא היתה יולדת פג, מצב שאפשר לצוות לבחון התנהגותה עם בנה.

האם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעבר, אך לא היו נגדה טענות בנוגע להזנחה אלא על קושי בתפקוד. האם טענה שהיא אחרי ניתוח קיסרי, אין לה מערכת תומכת ולא בן זוג ולכן התקשתה בטיפול בתינוק הפג בימים הראשונים אחרי הלידה. במהלך הדיון בבית המשפט האם הסכימה כי התינוק ישהה בבית החולים לשבוע נוסף, ולאחר מכן יכונס דיון נוסף.

מאי 2015 - מנותקים - תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016
מאי 2015 – מנותקים – תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016

לדיון הבא, התייצבה האם לבדה בשנית. בשלב זה נודע באופן מקרי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על המקרה התמוה. כשבאגף החלו בבירור העניין, הבינו שהדיון בעניינה של מ' אמור להתחיל בתוך דקות ספורות. באגף שידכו בין מ' לעורכת הדין זהבה סנדרס ששהתה באולם הסמוך לאולם בו התקיים הדיון.

בדיון בעניינה של מ' הוחלט על הארכת הצו שקובע כי הילד יוצא מחזקת אימו, אבל לעו"ד סנדרס היה ברור לה שאין כאן מקרה שמצריך הוצאה מהבית. היא הבינה שעם טיפול וליווי צמוד והשגחה של הרווחה, הילד יכול לגדול עם אמו הביולוגית, והוחלט על הגשת ערעור.

"האם הייתה מאוד מאוד לחוצה. ברגע שהוגש ערעור האמירה שלה הייתה שהיא תעשה הכל כדי שהילד ישאר אצלה", סיפרה עו"ד סנדרס. "הייתה חשיבות מאוד גדולה שהילד לא יוצא מחזקתה ושישמר הקשר ביניהם. היה ברור שאם הילד יוצא מחזקתה אז הפגישות ביניהם יהיו כשעה או שעתיים בשבוע וזה לא יאפשר את ההקשרות הראשונית לתינוק, הרעיון של הערעור היה שאפשר למצוא פתרון פחות דרסטי ושהיוצא מהכלל זה ההוצאה ממשמורת".

"אלמלא הסיוע, תוצאת המקרה היתה שונה"

המקרה הזה מעיד על הקלות שבה ניתן להוציא ילד מהבית, כשההורה אינו זכאי באופן אוטומטי לייצוג המשפטי. חשוב להדגיש, ישנם מקרים רבים בהם אין ברירה והוצאותו של ילד מחזקת הוריו נחוצה, לבטח כשמדובר במקרים של התעללות פיזית ונפשית. יחד עם זאת, הדבר מעורר תמיהה כשמדובר בשאלה כלכלית כשישנה דרך לסייע להורים כדי שהילד ישאר איתם.

הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל, ובשיתוף פעולה הורכבה תכנית טיפולית מיוחדת לאם עם משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים כך שהילד יוכל להישאר בחזקתה.

השופט שאול שוחט התייחס בהחלטתו לכך שמדובר במקרה חריג בו ניתן למצוא טיפול בקהילה. הוא נימק את החלטו במאמצים הרבים שהושקעו בטיפול במקרה ותפירת חליפה מיוחדת כהגדרתו – מימון מיוחד למטפלת 24/7 וליווי צמוד של שירותי הרווחה.

מחאה נגד חטיפת ילדים - מדיניות פושעת ברווחה
מחאה נגד חטיפת ילדים – מדיניות פושעת ברווחה

"אין להפיל את תפירת החליפה ואת הכנת התכנית, שתבטיח את מוגנותו של הקטין, על ההורה בלבד", כתב השופט. "אין ספק שיש חשיבות להתגייסות שלו. עם זה, אין הוא יכול לעשות את זה בעצמו, ללא סיוע כן ואמיתי של שירותי הרווחה".

"במקרה הספציפי הזה אנחנו למדים גם מתוך פסק הדין שלא נעשו בדיקות בכלל, ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני הגשת הבקשה להוציא את הילד מהבית ולפני הוצאתו ממשמורת", אמרה עו"ד שני שדה האמונה על תחום זה באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו סברנו שהבקשה וההחלטה להוציא את הילד ממשמורת נעשו ללא בדיקות מקיפות ובמהירות רבה מאוד".

עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר בהקשר זה כי "השתלשלות המקרה מדגימה היטב עד כמה חשוב מתן ייצוג להורים בבית המשפט לנוער, בעיקר לנוכח פערי הכוחות המובנים הקיימים בהליך. אין ספק שאלמלא יוצגה האם ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, התוצאה הייתה שונה. חובה מוסרית לנו כחברה לדאוג לייצוג משפטי של כל הורה והורה בהליכים הרי גורל אלה".

טיפול משפחתי פקידות סעד – סרטון סאטירי דוקומנטרי

מרץ 2016 – סרטון סאטירי דוקומנטרי. חובת צפיה לכל משפחה בישראל.
אזהרה! תמונות קשות לצפיה. השגחת מבוגרים מומלצת.
ניסינו לקבל את עזרת הרווחה בהפקת הסרטון אך לצערנו סורבנו מאחר ואין הן רוצות שהאמת תצא לאור.

קריינות : מוטי לייבל
הפקה : אלי דניאל

רולטת משרד הרווחה – השליך נער לכליאה בשב"ס לאונס והתעללות

רולטת משרד הרווחה
רולטת משרד הרווחה

מרץ 2016 – נער כלוא במתקן שב"ס 26 יום בגלל מחסור במקום , גלי צה"ל – קוראל יעקובי

פרסום ראשון: נער בן 14 עצור כבר 26 ימים במתקן של שב"ס מכיוון שאין מקום בחלופות המעצר של משרד הרווחה. השופט בתיק: "אתהפך על משכבי בשל עניינו של הקטין אך קצרה ידי מלהושיע"

מדובר על מקרה של נער בן 14 שהוצא מהבית כבר לפני חודשיים, שהה במסגרות חסות הנוער של משרד הרווחה ולאחרונה ברח מהמסגרת שבה שהה. לאחר הבריחה הוא הגיע לבית הוריו, איתם הוא לא בקשר, ובשל ויכוח שהתפתח הניף סכין ואיים על חייה של אימו.

האיום הזה הוביל כמובן לתלונה במשטרה ומעצר – וכאן מתחילה הבעיה. השהות במעצר היא לא נעימה לאף עצור אבל במקרים כאלה של נוער הגישה כולה היא גישה של שיקום, במיוחד כשזה מעצר ראשון, גישה שלפיה הנער אמור לשהות בחלופת מעצר של משרד הרווחה ולא במתקן שמופעל על ידי שב"ס, כיום פועלות שתי מסגרות כאלה שיטה ורותם.

במקרה הזה הנער שוהה במעצר רגיל כבר 26 ימים, בניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות שהוגשו לשופטת שרה חביב שעוסקת בעניינו. הסיבה – פשוט אין מקום בחלופות האלה וזמן ההמתנה אליהם מתחיל בחודש מרגע שהנער עובר מעין ראיון קבלה.

בדבריו לשופטת סיפר על המצב הקשה בו הוא נמצא היום וכי במעצר מתנכלים לו, גונבים את נעליו ומרביצים לו והסוהרים לא תמיד פנויים לסייע. בנוסף סיפר על הטרדה מינית שחווה לכאורה במהלך המעצר.

השופטת חביב לא נשארה אדישה ואמרה בסיכום דבריה: "דעת כל הגורמים הרלוונטיים היא שהנער מצוי בסיכון בין כתלי הכלא משום שהמסגרת לא מתאימה לצרכיו… אודה ולא אבוש, סביר להניח שאת הימים הקרובים אעביר תוך שאני מתהפכת על משכבי בשל עניינו של הקטין ומתוך דאגה לו אך קצרה ידי מלהושיע".

עוד הוסיפה השופטת כי "נראה כי הגופים האחראים אשר אמונים על שלומם של הקטינים צריכים ליטול יוזמה ולעשות מעשה אשר ייתכן ויש בו כדי להביא לשינוי הנדרש".
ממשרד הרווחה לא התקבלה תגובה בשל תקלות טכניות והם לא הספיקו להעביר אותה במלואה אך אמרו שהם בודקים את הנושא.

שופט שמעון לייבו סר למרותה של אפוטרופא לדין עו'ד לאה קליין אליאב – סאטירה

שופט שמעון לייבו - מסורת חותמת גומי לפקידות רווחה ואפוטרופוסיות
שופט שמעון לייבו – מסורת חותמת גומי לפקידות רווחה ואפוטרופוסיות

פברואר 2016 – סרטון סאטירי – יש איזה שופט מאיזור בית שמש, שמעון לייבו. דוס שתחביבו כליאת ילדים במוסדות. השופט עובד יד ביד עם אפוטרופסית על ילדים בשם לאה קליין אליאב, שפשוט חולשת על בית המשפט לנוער בירושלים, ועל השופט לייבו, ואומרת לו מה לעשות. היא כמובן מרוויחה 1,050 ש"ח על כל ילד בחודש בו היא מחזיקה ילד במוסדות הרווחה. בין השופט שמעון לייבו והאפוטרפסית לאה קליין אליאב קיימים יחסים סימביוטיים המזינים זה את זו. כאשר הדברים התפרסמו ברשת, כבוד השופט לייבו, בערה חמתו והוא ביקש את הסרת הסרטונים הקומיים החושפים את מעלליו.

כפי הנראה לשופט שמעון לייבו אין חוש הומור, ואיננו מסוגל להעריך קומדיה מוצלחת בסרטון סאטירי. אולם גם הילדים אותם הוא שולח להיהפך נרקומנים וזונות במוסדות הרווחה, לא בדיוק חושבים שזה קומדיה להיות נעולים במוסדות, עד שהגב' לאה קליין אליאב תחליט שקיבלה מספיק כסף ואפשר לשחרר את השלל לחופשי.

השופט לייבו בעצמו בוגר פנימיה דתית לבנים בלבד. כולנו יודעים מה קורא לבנים הדתיים האלה בפנימיות הדתיות האלה. רק מי שהיה שם יכול לספר. יום אחד לייבו אולי יכתוב את זכרונותיו על ימי הפנימיה העליזים.

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

יוסי נקר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

גלית מור ויגוצקי – 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות וללא פיקוח ובקרה

ספטמבר 2015 – גלית מור ויגוצקי שופטת נוער תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות: אין צורך בהליך הוכחות והזמנת עדים. יש להוציא את כל הילדים מהוריהם לפנימיות ללא סדרי דין.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

גלית מור ויגוצקי, תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות, כשמיולי 2006 ועד היום היא משמשת נשיאת בתי משפט לנוער, עובדה המהווה קרקע פוריה לשחיתות ושררה.
סעיף 13 לחוק בתי המשפט, קוצב את זמן כהונת נשיא ביהמ"ש עליון ל- 7 שנים. למרות זאת, ויגוצקי מכהנת כנשיאת בתי המשפט לנוער 9 שנים, ואין פוצה פה. שחיתות שלטונית. ויגוצקי בעלת סמכויות נרחבות בדלתיים סגורות, ללא ראיות, גורמת נזקים קשים לפרט, לחברה ולמשפחה ללא פיקוח ובקרה, מנצלת לרעה את החיסיון ואינה מפרסמת פסקי דין גם כשניתן לעשות זאת ע"י הסרת שמות בעלי הדין.
ויגוצקי פועלת בשיטת חותמת הגומי לעובדות הסוציאליות כדי לרצות רשויות הרווחה, איגוד העו"ס ועמותות האומנה, אימוץ ורווחה אותם היא פוגשת בכנסים ואירועים.
מבדיקה שערכנו עולה:
מור ויגוצקי ילדה ילד עם תסמונת דאון אותו הפקירה לטיפול וגדילה אצל בן זוגה לשעבר, ששימש כאב ואם לבנו, כשהיא מתעלמת מקיומו של בנה, כאילו לא נולד.
יש לה בן זוג, איתו היא לא מתגוררת תחת קורת גג אחד, מחשש שיראה את פניה המפוחלצות ללא שפכטל בבוקר כשהיא מתעוררת. אללה יוסטור.
מידי שנה היא נוסעת לשלושה חודשים לחו"ל לצורך שיפוצים קוסמטיים מקיפים: ניתוח אף, ניתוחי עפעפיים, החלקת קמטים, מילוי בוטוקס, הורדת סנטר, שאיבת שומן מהתחת, שדיים מפלסטיק ווגינה שעברה הקטנה, הסרת שיער בלייזר, הסרת שפם, תוספות שיער בחימצון לא בריא.
כך למשל ביום 9.9.15 היא טסה לחו"ל לצורכי שיפוצים עד ליום 7.10.15, והפקירה הורים וילדיהם לגורלם למשך חודש ימים ללא מתן החלטות, למרות שמדובר בדיני נפשות, כשהיא הפכה את פקידות הסעד לשפוט ולנהל את תיקי הנוער במקומה.
ב- 3 שנים האחרונות נעדרה מידי שנה 3 חודשים, כשהורים ממתינים להחלטות ואין מושיע. היא מאפשרת לפקידות הסעד ליתן תגובה תוך 30 יום ויותר, למרות שמדובר במקרי חירום של אישפוז כפוי המחייבים תגובה מיידית.
לא ברור מדוע היא ממשיכה להיות נשיאת ביהמ"ש, כשהיא נעדרת 3 חודשים בשנה מעבודתה.
בכנס שערכה עו"ד חווה קליין, היא אמרה שתפקיד שופטי הנוער לסור למרותה של פקידת הסעד אשר יוזמת את ההליך, והיא רואה את עצמה כחותמת על השורה האחרונה בפרוטוקול.היא הזהירה את עורכי הדין שלא יפנו אליה בכלל, אם לא חלפו שישה חודשים מאז שהילד נמצא בפנימיה / מרכז חרום, אומנה או מוסד רווחה.
ויגוצקי מור היא דחלילה של פקידות הסעד. תפקיד זה של הוספת חתימה על פרוטוקול גם רובוט יכול לבצע באורח אוטומטי ולכן התייתרה הסיבה לממן לה משכורת וליצור תקנים לעבודות מסוג שפיטה בהליכי נוער. מדובר באבטלה סמויה: היא יושבת בתקן של שופטת, מחממת כיסא וחותמת על פרוטוקולים וזהו.
מור ויגוצקי לא מאפשרת לחקור את פקידות הסעד, והיא נוהגת להפנות לפסיקה של השופט יצחק עמית שקבע בתיק בע"מ 4746/13, כי אין שום צורך לחקור את פקידות הסעד, אין שום צורך לנהל הליך של שמיעת עדויות, אין שום צורך לגלות מסמכים, אין שום זכות להגיש כתב הגנה ולייצוג משפטי. השופט עמית, בהחלטתו הישווה את פקידות הסעד לקצינות מבחן בתיקים פליליים, למרות שאין שום קשר בין הדברים. קצינות מבחן בתיקים פליליים אינן נחקרות, אינן יוזמות הליכים, אינן מתייצבות כבעלי דין ואינן מציגות את חומרי הגלם. על ידי השוואת המעמד של פקידות הסעד לקצינות המבחן, הפך בית המשפט לנוער לקרקס הפרטי של פקידות הסעד, בו מועברת הסחורה המבוקשת מיד ליד, כאשר שופט הנוער, ידיו כבולות בשל ההחלטה של יצחק עמית.
גלית מור ויגוצקי לא פועלת לתקן עיוות דין ולא פועלת למען המוחלשים בחברה הישראלית. נהפוך הוא. לדבריה, אין ביכולתה לעשות דבר לנוכח העוול, שכן יצחק עמית, הורה לה שלא לתת ללקוחות צרכני השירותים של שופטי הנוער כל הוראה שדומה במהותה לעבודה שיפוטית. בסופה של ההחלטה כתב השופט עמית: "אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". בכך הוציא את המרצע מהשק, וגילה את דעתו על עבודת השופטים בבתי המשפט לנוער: השופט עמית מצפה כי כל ההורים המשתייכים ישתפו פעולה עם אנשי המקצוע, ושיתוף פעולה פירושו שאין מה לפנות בכלל לבתי המשפט לנוער, שכן מלכתחילה קיימת חובת ציות לכל מה שפקידות הסעד אומרות, ולא ניתן לקבל כל סעד שיפוטי בבית משפט הדורש חובת ציות ושיתוף פעולה עם פקידות הסעד שהן גם בעלות הדין, התובעות בבית המשפט לנוער, יוזמות ההליך, וגם המוציאות לפועל של תוצאות ההליך, שבסיומו הן לוקחות את הסחורה (הילדים) ושמים אותם במוסדות המניבים של משרד הרווחה.
משרות שופטי הנוער מטעות ומוליכות שולל את הציבור, שכן נוצר מראית עין של עבודה שיפוטית, כאשר למעשה גלית מור ויגוצקי שופטת נוער ונשיאת בתי המשפט לנוער מתפקדת כעו"סית זוטרה, חסרת כל מעמד, חסרת כל יכולת לשנות את מה שהפק"ס כבר קבעה מראש, ולכן נדרש פיטורי השופטת.
שאילתא תוגש מיד בתום החג להנהלת בתי המשפט, מדוע השופטת ויגוצקי ממשיכה לכהן כנשיאת בתי המשפט מזה 9 שנים, כשהיא נעדרת מידי שנה לתקופה של 3 חודשים לצורכי שיפוצים בחו"ל.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.