פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת ילדים מהבית ע"י עובדות סוציאליות

מתוך הסרט "קראו לנו שפחות" של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.

אריאלה גרבוז – עובדת סוציאלית מפקחת על הורים במרכז קשר ואם למבריח הסמים צבי רדנר

אריאלה גרבוז - מנהלת מרכז קשר קינג ג'ורג' תל אביב
אריאלה גרבוז – מנהלת מרכז קשר קינג ג'ורג' תל אביב

פברואר 2015 – צבי רדנר בנה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז המשמשת כמנהלת מרכז קשר במעון ויצו ברחוב קינג ג'ורג' 35 בתל אביב הורשע ע"פ הודאתו כי ייבא לארץ מהודו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1279 גרם.

כסף קל – החינוך החלול של אריאלה גרבוז

עשיית כסף קל בהברחת סמים מסוכנים לארץ אינו דבר חדש בסביבתה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז. מזה עשרות שנים היא משמשת במרכז קשר ברחוב המלך ג'ורג בתל אביב כמפקחת על מפגשים בין הורים לילדיהם תוך השפלת ההורים והילדים עד כדי ניתוק הקשר ביניהם לצמיתות. מרכזים אלו הם מעמסה על החברה הישראלית ומקבלים גיבוי מפקידים מושחתים במשרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאליים לעשיית כסף קל על גבם של משפחות קשות יום.

תרבות סחר בילדים בשנות החמישים – מוסד "אם וילד"

מעון ויצו בקינג ג'ורג' בתל אביב אותו מנהלת אריאלה גרבוז נקרא בשנות החמישים מוסד "אם וילד" של ויצו ושימש תחנת מעבר לחטיפת ילדי תימן. המעון היה מקבל ילדים מבתי חולים אשר ניטען ע"י עובדות סוציאליות בדרך רמיה כי ננטשו ע"י הוריהם, ומהמעון הועברו למאמצים לללא ידיעת ההורים. להורים נמסר מבית החולים כי הילדים מתו.

המעגל הגרבוזי

התעסקותו של צבי רדנר בהברחת סמים קשים לארץ אינה מקרית. סמים אלו אמורים היו לשלשל לכיסו הון כסף קל מצד אחד, מהצד השני להפיל אזרחים אחרים לסמים אשר יעברו לטיפולן של עובדות סוציאליות כדוגמת אימו אריאלה גרבוז שגם תעשנה כסף קל על גבם של אומללים אלו.

סוף דבר

מדובר ביצירת ג'ובים לכסף קל במינוי עובדות סוציאליות המשמשות פטרוניות למשפחות בעוד משפחותיהן שלהם מבצעים פשעים קשים נגד משפחות בישראל.

מתוך פרוטוקול הארכת מעצר של מבריח הסמים הקשים צבי רודנר בנה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז
מתוך פרוטוקול הארכת מעצר של מבריח הסמים הקשים צבי רדנר בנה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז

מתוך גזר הדין של מבריח הסמים הקשים צבי רודנר בנה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז
מתוך גזר הדין של מבריח הסמים הקשים צבי רדנר בנה של עובדת סוציאלית אריאלה גרבוז

כך מפעיל משרד הרווחה את מכונת ההסתה נגד ילדים ומשפחות

מרץ 2016 – כך מפעיל משרד הרווחה את מכונת ההסתה נגד ילדים ומשפחות , ההורים מתעללים, חסרי מסוגלות הורית, מזניחים, ומנגד עובדות סוציאליות עושות "ימים כלילות" "עבודת קודש" ל"טובת הילד". סביב ילדים ומשפחתם התפתח עולם אפל של הסתה וקונספירציות. התוצאה: אלפי ילדים נתלשים מבתיהם מידי שנה ומופקרים במוסדות משרד הרווחה לאונס והתעללות תחת מעטה סודיות של בתי משפט לנוער, ובתי משפט לענייני משפחה. משרד הרווחה מעלים נתונים כמותיים על אלפי ילדים שנתלשו מבתיהם ומשפחות שנהרסו.

מקור ראשון , אמרי גוטמן (גוטה) | 11/3/2016

תחקיר פנים אמיתיות של אמנון לוי והתחקירן משה הרוש חשפו את פרצופם המזוהם של פקידי הרווחה המושחתים בראשות השר חיים כץ ומנכ"ל משרדו אליעזר יבלון. רשויות הרווחה המבצעים ימים כלילות פשעים נגד האנושות מאחורי הדלתיים הסגורות בבתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה. השופט משמש חותמת גומי לפקידים מושחתים שכל עניינם לספק סחורה חיה למוסדות משרד הרווחה. וכך משך שנים מחריבים הפקידים הפושעים במשרד הרווחה ילדים ומשפחות באין מפריע.

רשויות הרווחה מבצעים פשעים נגד האנושות מאחורי הדלתיים הסגורות בבתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה. הדיונים מתנהלים בחיסיון ללא ראיות והשופט משמש חותמת גומי לפקידים מושחתים שכל עניינם לספק סחורה חיה למוסדות משרד הרווחה. וכך משך שנים מחריבים הפקידים הפושעים במשרד הרווחה ילדים ומשפחות באין מפריע.

אין זה התחקיר הראשון וגם לא האחרון, מדובר בתחקירים רבים לאורך שנים כגון "יתומי הרווחה" של מרב בטיטו, מאמרים כגון אלימות בירוקרטית וטובת הקטין מאת פרופ. אסתר הרצוג, ועדות שונות כגון ועדת גילת שמשרד הרווחה לא אימץ אף אחת ממסקונתיה. אלא ש"הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, 19) קל וחומר את הפקידים המושחתים במשרד הרווחה.

ד"ר ישראל צבי גילת מדבר על הוצאת ילדים מהבית

 חוה לוי – פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מכפישה הורים ומעלימה נתוני אודות ילדים שנתלשו מביתם

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות. חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.

ומה קורה עם הילדים במוסדות משרד הרווחה

בתחקיר כסף תמורת ילד של הערוץ הראשון על פנימיית רננים אומרת פרופ. אסתר הרצוג:
 "ילדים זה סחורה, ילדים זה משאב להשגת משאבים נוספים, להשגת כוח, לצ'פר (לתגמל) תומכים, כשהיום אנחנו מדברים על הפרטה, של מוסדות אז מדברים על הרבה כסף.
הבעיה החמורה והקשה זה שמוציאים ילדים בכפייה מבתיהם, ילדים לא רוצים שיוציאו אותם מבתיהם, ושמים אותם במוסדות שאינם מספקים להם פתרון יותר טוב לבעיות שקיימות או לא קיימות, למעשה שמים אותם במוסדות שהם גרועים פי כמה מאשר הבית, אפילו בית שהוא פוגע. אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מהמקרים לא מדובר בבתים שהם פוגעים, מדובר הרבה פעמים בבתים שהם דלים, הם חלשים, הם עניים, והרבה פעמים באים אל ההורים ואומרים: 'אתם לא יכולים לתת לילדים כל מיני שירותים, אין לכם כסף, אנחנו נעזור לכם, ניקח את הילדים נשים אותם במוסדות, אנחנו נהיה אחראים עליהם' ".



מוטי לייבל – פעיל חברתי

אחד השמות המוכרים בעולם המאבק בשירותי הרווחה הוא מוטי לייבל (46), תושב אזור המרכז. בשנים האחרונות עוסק לייבל בסיוע למשפחות שטוענות כי נעשה להן עוול על ידי המדינה.

"יש דבר שנקרא שיימינג, ויש דבר שנקרא חשיפת האמת. המטרה של חלק מהעובדות הסוציאליות היא להוציא ילדים מההורים שלהם, יש להן אינטרס כלכלי בעניין הזה. כשמפרסמים דברים שעשתה עובדת סוציאלית, שקרים שסיפרה בבית המשפט רק בשביל לקחת ילדים מהוריהם – ויש לנו גם הוכחות לכך – אי אפשר לקפוץ ולהגיד 'שיימינג'".

לייבל מספר כי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה מנסים כבר מזה תקופה להעמיד אותו לדין בגין העלבת עובדי ציבור, אך ללא הצלחה. "ניקח למשל את הביטוי 'חוטפת ילדים': רצו לתבוע אותי בגלל שימוש בביטוי הזה, אבל לא מצאו שהוא נחשב להעלבת עובד ציבור. אם תפנה להורה שלקחו ממנו ילד בכוח, הוא יגיד שהילד נחטף לו. הכי פשוט זה לסתום פיות ולקרוא לנו חבורת מטורפים".

לייבל, גרוש פעמיים ואב לשני ילדים, טוען כי נכנס למאבק הזה לא מתוך זיקה אישית, אלא רק כדי לסייע לאחרים. "השתתפתי במחאת הקוטג' ובאירועים דומים, וניסיתי לתת מעצמי משהו. בהפגנה שבה משה סילמן שרף את עצמו, פגשתי אמא שסיפרה שלקחו לה את הילד. דיברתי איתה, ואחרי שהיא שלחה לי את כל ההוכחות, החלטתי לעזור לה. שנה וחצי לאחר מכן היא קיבלה את הילד בחזרה. ראו שעזרתי לה, ופתאום פנו אליי עוד הורים. אז הקמתי את קבוצת הפייסבוק 'הורים שכולים לילדים חיים', והמשכתי בפעילות".

שר הרווחה חיים כץ – עלה תאנה למוצרי מותרות ללא מכרז לפקידים המושחתים במשרדו

תעלומת הטאבלט החדש של שר הרווחה , 09.11.2015 , טלי חרותי-סובר , TheMarker

לוועדה לפטור ממכרזים הגיעה בקשה לקניית אייפד ב-3,000 שקל עבור שר הרווחה חיים כץ, כיוון ש"המדינה מספקת טאבלטים מסורבלים ולא ידידותיים" בעלי מערכת הפעלה אנדורואיד ■ הבקשה אושרה, אך השר טוען כי מעולם לא ביקש 

ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש
ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש

לפני פחות משבוע, ב-4 לנובמבר, התכנסה ועדת פטור ממכרזים באגף החשב הכללי באוצר כדי לדון, בין היתר, בבקשה שהגיעה ממשרד הרווחה ואושרה על ידי ועדת המכרזים: רכישת טאבלט מדגם אייפד עבור שר הרווחה חייים כץ. היקף העסקה: 3,000 שקל.

למה נושא כזה בכלל מגיע לוועדה? "לדברי המשרד", כך כתוב בפרוטוקול ההחלטה, "הטאבלטים הנמצאים במכרז החשב הכללי ונקנים עבור משרדי הממשלה אינם מתאימים לצרכי עבודתו של השר מאחר והינם מסורבלים ופחות ידידותיים לאופי עבודתו". הסבר נוסף טמון במערכת ההפעלה של הטאבלטים האחרים, הזולים יותר, אשר "פועלים במערכת הפעלה אנדרואיד אשר אינה תואמת את צרכי עבודת השר".

במילים אחרות – בממשלה ישנם טאבלטים שנרכשים עבור העובדים ובהם גם בעבור השרים, אבל שר הרווחה מבקש להשתמש בטאבלט מסוג אחר, יקר יותר. מהבקשה עולה גם כי חיים כץ אינו חובב אנדרואיד אלא חייב דווקא אייפד. הוועדה, כך קובע הפרוטוקול, החליטה לאשר את הבקשה, "בכפוף להוראות הדין ולהוראות החשבת הכללית".

עכשיו מגיעה התעלומה – פנייה של מערכת TheMarker למשרד הרווחה בשאילתא שתהתה מדוע חייב השר טאבלט יקר, מדוע אינו קונה אותו מכיסו על אף שהוא מרוויח כ-40 אלף שקל בחודש, משלים מכיסו את הסכום שנותנת המדינה או אולי משתמש בתקציב הקשר עם הציבור, שהפך למקור להוצאות בסגנון הזה – העלה תשובה תמוהה: השר מעולם לא ביקש את האייפד.

חזרה אל הבקשה שהונחה על שולחן ועדת הפטור ממכרז באוצר מעלה קשר ברור למשרד הרווחה. שורת נושא הדיון מתייחסת למשרד הרווחה, נשוא הבקשה הוא "שר הרווחה והשירותים החברתיים" ובסעיף הערות ונימוקים נכתב כי מדובר ב"בקשת המשרד". דוברות משרד הרווחה ממשיכה לטעון כי השר מעולם לא ביקש את האייפד היקר. באוצר, מצד שני, אומרים כי אם המשרד לא היה מבקש עבור השר – לא היה נערך דיון ראשון בוועדת המכרזים ודיון שני בועדת הפטור ממכרזים בדבר העניין. כלומר, איש לא היה מבזבז את זמנו לולא היה מגיש המשרד בקשה לאייפד חדש עבור השר. בלשכת שר הרווחה מחפשים עדיין את האיש או האישה העלומים, שהגישו בקשה לאייפד חדש בשם השר – המכחיש מצידו כי ביקש זאת. הפטור עם זאת, כבר אושר.

תעלומת הטאבלט החדש של שר הרווחה , 09.11.2015 , טלי חרותי-סובר , TheMarker

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.

לשכת הרווחה חולון – דרכי רמיה להוצאת ילדים מהבית

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה המדינה מוסרת את הילדים לאימוץ?
כששרותי הרווחה בחולון סברו שאלון ושלומית אינם מתפקדים, הם הכריזו על ילדיהם קטינים נזקקים ושלחו אותם למסגרות אחרות. למרות חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הורותם שוקמה, מסרבים להשיב אליהם את הילדים. "באותו רגע חרב עלי עולמי". צפו בריאיון לאולפן וואלה!NEWS – דנה ויילר פולק – יוני 2015

תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.

סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות – הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה – 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה – דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".

שר הרווחה חיים כץ - אלימות ורמיה נגד הורים וילדים

כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך – לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.

שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.

התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים

אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".

פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.

בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות".
 לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.

"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.

ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".

בקשה תמוהה

בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.

באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".

אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה – דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.

בשל כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי – 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים – 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".

במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת – 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר – 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".

באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.

ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"

הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.

בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.

בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.

טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.

עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.

"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".

במשרד הרווחה סירבו להגיב

במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.

משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות – נוכל להתייחס בהרחבה".

לפניות לכתבת: danawp@walla.com

האמא ביקשה סיוע לגן לבנה הפעוט, הרווחה לקחו ממנה את הילד לאימוץ

ינואר 2015 – במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים האמא על מדיניות רמיה של משרד הרווחה. לשכות הרווחה מציגות עצמם כנותנות סיוע אך למעשה זוהי מלכודת תופת של משרד הרווחה לאיתור ילדים לסחר במוסדות הרווחה, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום ועוד..

להלן עדותה של האמא ש' מתוך מאמרה של נעמה לנסקי:

האמא ביקשה סיוע לגן לבנה הפעוט, הרווחה לקחו ממנה את הילד לאימוץ
האמא ביקשה סיוע לגן לבנה הפעוט, הרווחה לקחו ממנה את הילד לאימוץ

חה"כ ניסים זאב מציג פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים מביתם

שר הרווחה מאיר כהן – דרכי רמיה לסחר בילדים : היחצ"ן דוד גולן שיקר והרעיל בפיו בשידור חי נגד האמא וילדיה

שר הרווחה מאיר כהן - מרעיל בפיו נגד הורים וילדים

אוקטובר 2014 – שר הרווחה מאיר כהן מפעיל משרדי יחסי ציבור המרעילים בפיהם הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים כדי לטייח פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים.

להלן סטטוס בפיסבוק שפורסם באוקטובר 2014 על מופע הרמיה וההונאה בתכנית "צינור לילה"של יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים דוד גולן.

*דוד גולן – שקרים והשמצות בשידור חי!*
אנא שתפו והפיצו
דוד גולן יחצן העובדים הסוציאלים לא נותן לעובדות לבלבל אותו!!
הוא טוען בשידור שעדן סירבה לקבל עזרה
*******ש ק ר******
עדן השתתפה בסדנה לטיפול הורי במשך שנתיים על פי דרישת הרווחה. היא אף מימנה זאת מכיסה ללא תמיכת הרווחה.

-אוסיף רק שגם סירוב להשתתף בסדנה אינה מצדיקה חטיפת ילדים!
יפה קוג'מן - עובדת סוציאלית לשכת הרווחה עפולה - מרעילה בפיה נגד הורים וילדים *תגובת הרווחה לטענות החטיפה הכל כך ברורה של עדן אף הן מנותקות לחלוטין מהמציאות.
התגובה של הרווחה היא שעדן סירבה לקבל עזרה ואף קיללה וניאצה את העוסיות כשהציעו לה עזרה.
****ש ק ר****
העוסיות יפה קוג'מן ומירי ריטר ביקרו בביתה של עדן כמה פעמים ונהנו מאוד מהאנג'רה שהכינה עדן.
אך בדו"ח הן טענו שהריח בבית חמצמץ. כן זה הריח של האנג'רה שממנו הן נהנו כל כך..

-אוסיף רק שגם אם הטענה שעדן קיללה את העוסיות מירי ריטר ויפה קוג'מן היתה נכונה זה אינו מהווה עילה חוקית לחטיפת ילדים מהבית! 

דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים



דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים

תאוות הבצע והשררה – משרד הרווחה מפקיר עשרות אלפי ילדים לטראומות קשות וסכנת חיים מהתקפות טילים בדרום הארץ

משרד הרווחה אינו מתפקד בתקופת מלחמה.
אוגוסט 2014 – למשרד הרווחה עשרות אלפי מקומות לינה ומחיה במוסדות ומשפחות אומנה ברחבי הארץ, אולם אינו נוקף אצבע לסייע לעשרות אלפי ילדים בדרום הארץ הנמצאים בטראומה וסכנת חיים עקב מתקפות טילים.
הסיבה לכך היא פרזיטיות, תאוות הבצע והשררה של עובדי הסעד שייעדו את מוסדות הרווחה והאומנה לסחר בילדי משפחות קשות יום ולא לילדים בסיכון.

במקום לסייע אפקטיבית בזמן אמת למשפחות במצוקה אמיתית בדרום הארץ רשויות הרווחה "אוכלות" את משאבי הרווחה ל"אבחונים", "תיוגים" ו"טיפולים" של משפחות אומללות הנקרות בדרכן.

משרד הרווחה מפקיר את ילדי הדרום לטראומות קשות וסכנת חיים.

תאוות הבצע והשררה - משרד הרווחה מפקיר עשרות אלפי ילדים לטראומות קשות וסכנת חיים מהתקפות טילים בדרום הארץ
תאוות הבצע והשררה – משרד הרווחה מפקיר עשרות אלפי ילדים לטראומות קשות וסכנת חיים מהתקפות טילים בדרום הארץ

אילנה דהאן עו"ס לחוק הנוער לשכת הרווחה עפולה ברצף תאוות הבצע והשררה

האם לא הוציאה הילדות מהאולם – טובה פרי תלשה הילדות מביתן בדרכי רמיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.


טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א – 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:


המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)

ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים