הוגשו קובלנות כנגד שני נויירולוגים בנוגע לרישום ריטלין לקטין

אטנט

דצמבר 2016 – רוקח, תושב השפלה, הגיש קובלנות לרשויות כנגד שני נוירולוגים בטענה לטיפול בלתי הולם בבנו. האב, שהינו רוקח במקצועו, התנגד שבנו יעבור אבחון לקשב וריכוז ובמיוחד שלא ייטול ריטלין. כיון שהאם תמכה באבחון, הנושא הגיע לבית המשפט, וזה פסק שייעשה אבחון ללא ריטלין.

לטענת האב המתלונן, הנוירולוג המאבחן הפר את הוראת בית המשפט וביצע אבחון עם ריטלין, ולמרות שהממצאים לא היה חד משמעיים, כפי שהנוירולוג בעצמו הודה בפני האב, מסר לאמו של הילד מרשם לריטלין. בהשפעת הריטלין הובהל הילד באותו ערב למוקד חירום כאשר הוא סובל מקור בראש, עייפות, כאבי בטן ונימול בידיים וברגליים.

האב נפגש עם הנוירולוג וזה הודה בפניו שהילד אינו זקוק לריטלין ושרשם אותו רק בלחץ המשפחה. לטענת האב הוא גם סיפק מרשם נוסף למרות שידע על תופעות הלוואי שהילד סבל מהן עוד במהלך הבדיקה.

לאחר שהאם העתיקה את מגוריה מהעיר שבה גרו, עבר הילד לטיפולו של נוירולוג אחר. זה המשיך לתת לילד ריטלין למרות שידע על התנגדות האב, ואף החליף אותו בתרופה אחרת בשם אטנט. בקובלנתו מסתמך האב על אזהרה המופיעה בעלון האטנט בלשון זו: "אין להשתמש בתכשיר אם אתה סובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט". לטענתו, על פי סיכום ביקור אצל רופא המשפחה "הילד סובל מפחדים לא רציונאליים, ופחד מוות, התקפי בכי, ודאגות למשפחה המורחבת". לטענת האב מתן אטנט במקרה כזה הינו טיפול בלתי הולם הגובל ברשלנות. עוד הוא מצטט מעלון התרופה כי היא עלולה לגרום להתפתחות בעיות פסיכיאטריות אצל כלל החולים, כולל הפרעות התנהגות וחשיבה, התפתחות מחלה דו קטבית, תוקפנות, עוינות והופעת תופעות פסיכוטיות (כגון שמיעת קולות או מאניה.)

הקובלנות הוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי לאור הסיכונים ותופעות הלוואי שבמתן ריטלין יש לתקן תקנות שלא יתירו לרשום אותו במקרים קלים או בינוניים, אלא אך ורק במקרים חריפים במיוחד.

לפרטים נוספים:
יהודה קורן
דובר
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
0523350928

מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!

מקור – אתר עמותת מגן זכויות אנוש
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!  ,   5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?

לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.

מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').

כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).

אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.

טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.

נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).

ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.

לתרופה 'אטנט' להפרעת קשב וריכוז תופעות לוואי וסיכונים חמורים לילדים

אטנט - סם פסיכיאטרי מבוסס אמפטמינים
אטנט – סם פסיכיאטרי מבוסס אמפטמינים

ינואר 2016 – התרופה 'אטנט', שנכנסה השבוע לסל התרופות, עומדת כעת להירשם להמוני ילדים ובני נוער בישראל, שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אולם מסתבר שבדומה לריטלין, גם לאטנט תופעות לואי וסיכונים חמורים.

לצפיה בעלון לצרכן של אטנט הקלק כאן

התרופה אטנט היא למעשה העתק של התרופה המקורית אדרול Aderall שמיוצרת גם היא בארה"ב. היא מכילה ארבע נגזרות שונות של סמי מרץ מעוררים ממשפחת האמפטמינים. עיון בעלון לרופא של תרופת האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, ועלולים לגרום עקב כך לתלות פסיכולוגית חמורה ושלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות. בין הסיכונים המרכזיים שבשימוש בתרופת האטנט מצאנו כי היא עלולה לגרום להופעת התנהגות פסיכוטית גם אצל ילדים שלא סבלו ממנה בעבר ובעקבות שימוש ב'אטנט' במינונים הרגילים שלה. בין התסמינים של התנהגות פסיכוטית שתרופת ה'אטנט' עלולה לגרום ניתן למצוא: חשדנות, תוקפנות, הזיות ומחשבות שווא.

במסגרת הסיכונים ותופעות הלואי של תרופת האטנט להפרעות קשב וריכוז נמצא כי, מהיותה סם מרץ, היא עלולה לגרום גם לעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, ולכן מסוכנת במיוחד אצל ילדים שעוסקים בספורט. על פי העלון לצרכן של האטנט, דווחו לגבי מרכיבי התרופה אירועים מוחיים והתקפי לב ואף מקרי מוות פתאומיים.

בדומה לריטלין, גם תרופת האטנט עלולה לגרום לטיקים ולהאטה בקצב הגדילה של ילדים.

הסכמה מדעת לפני השימוש בתרופת האטנט ובממריצים אחרים לילדים

היות שמדובר בחומרים המצויים בפקודת הסמים המסוכנים במדינות רבות, ואף אסורים לחלוטין לשימוש במדינות אחרות, חשוב מאד שלפני כל רישום של תרופות ממריצות לילדים יתלווה הליך של חתימה על הסכמה מדעת, שבו יצטרכו ההורים לקרוא ולחתום על מסמך הסכמה מדעת, שמרכז עבורם את הסיכונים החמורים הללו ואחרים, שלאזרח הבלתי מקצועי קשה "לדוג" מתוך המלל הארוך והבלתי נגיש שבעלוני התרופות.

להנחות רופאים לא לרשום ממריצים במקרים שאינם חמורים מאד

על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחייה מקצועית לפסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים הינם גבוליים ואינם חמורים מאד.

להגביל את כמות התלמידים שנשלחים לאבחונים בהמלצת בתי הספר

על משרד החינוך לעשות עוד רבות כדי להפחית את כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, שכן מערכת החינוך צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להיפך. התפתחות איטית יותר של ילדים הינה ראשית לכל אתגר חינוכי והניסיון מראה שכאשר היא מתוייגת כהפרעה פסיכיאטרית ומטופלת ככזו, היא מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים.

למידע נוסף:

יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד: 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com

בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין

ריטלין לילדים

מרץ 2015 – וואלה רפואה – בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין
כבר בגיל הגן אובחנו אצל בר בעיות קשב וריכוז ובהמשך גם אפליפסיה. השימוש בריטלין עורר מחדש את התופעות האפילפטיות. אבל שנה לאחר הטיפול בשיטת הנוירופידבק, בר היא ילדה רגילה

 בר היא בת תשע. ילדה יפהפיה, ביישנית, בעלת חיוך מקסים. מי שהכיר אותה עד לפני שנתיים לא יאמין שזו אותה ילדה. "פעם היו לי פרכוסים, עכשיו כבר אין לי", היא מספרת וחושפת את חיוכה השובה. היא יושבת לצד אמא, ושתיהן נראות מאושרות. "עד לפני שנתיים לא האמנו שנגיע למצב הזה", מספרת האם, "בר לא יכלה לשבת רגועה אפילו דקה אחת. היא היתה מתפרעת, צועקת והיתה חסרת מנוחה. מי שיראה אותה היום לא יזהה שזו אותה ילדה".

כבר כשהיתה בגיל הגן אובחנה בר כלוקה בהפרעות קשב וריכוז. התנהגותה בגן היתה פרועה ואימפולסיבית. היא סבלה מהתקפי זעם והיתה מציקה ללא הרף לאחיה. בגיל שש דיווחו הוריה על התקפים חוזרים ונשנים של התנתקות מהסביבה, כאשר המבט מופנה בהחלטיות שמאלה. בבדיקות שנעשו בבית חולים אובחנה בר כחולת אפילפסיה. היא החלה להיות מטופלת בתרופות אנטי אפילפטיות. למשך זמן מה נדמה היה שהטיפול עוזר והתקפי האפילפסיה היו בשליטה, אך הפרעת הקשב והריכוז לא איפשרה לבר לתפקד ככל הילדים ובית הספר כבר היה באופק.

בר שובצה לכיתה א' עם מעט תלמידים, אך למרות זאת לא היתה מסוגלת להתרכז כלל והתקשתה ללמוד את החומר. בשלב זה החליטו הרופאים לנסות טיפול בתרופת ריטלין, על מנת לאפשר לה ללמוד לפחות את הבסיס לקריאה, לכתיבה ולפעולות חשבון אלמנטריות. מיד לאחר תחילת הטיפול חזרו ההתקפים האפילפטיים במלוא העוצמה. נסיון נוסף להיעזר בריטלין לא עלה יפה וגם הוא היה ברור שלא תהיה אפשרות לטפל בהפרעות הקשב באמצעות תרופות.

בשלב זה המליצה יועצת בית הספר להורים על טיפול בשיטת הנוירופידבק, במרפאת brain-games שבהנהלת ריבי סלע, באייר-פורט סיטי שליד נתב"ג. ההורים, שניהם עובדים כשכירים, ומתקשים לממן טיפולים פרטיים, עשו עד כה הכל על מנת לעזור לבתם והחליטו לנסות גם את הטיפול הזה, שאינו כרוך במתן תרופות. במהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרטי וידאו, כאשר אלקטרודות המוצמדות לראשו מודדות את דפוס הפעילות החשמלית של גלי המוח. כל עוד המוח עובד על פי דפוס הפעילות הרצוי, הסרט על המסך ברור ונקי. כאשר דפוס הפעילות אינו תקין, תמונת הסרט הופכת קטנה ומטושטשת, וקשה יותר לצפות בו. תיקון בריכוז זוכה מיד לתגובה של המערכת והצפיה בסרט חוזרת לתקנה. במהלך התרגולים המוח לומד את דפוס ההתנהגות המרוכז ולאחר מספר טיפולים המוח מאמץ את ההתנהגות הזו. מרגע שהשיג מוחו של המטופל את המיומנות הזו, ניתן לוותר על השימוש בתרופות.

מקורה של שיטת הנוירופידבק היא במחקרים של נאס"א והיא שימשה במקור כדי לאמן את האסטרונאוטים להתרכז בשפע הפעילויות המוטלות עליהם ולהגביר את רמת הריכוז הנדרשת מהם. התברר שהשיטה טובה גם עבור מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיא אומצה על ידי מטפלים בארצות הברית ובאירופה, עם רמות הצלחה גבוהות, אפילו יותר מאשר תרופות כמו ריטלין. את השיטה ייבאה ארצה ריבי סלע, דוקטורנטית במדעי ההתנהגות, לאחר שמצאה אותה מתאימה לבנה, שסבל מאותן בעיות והצליח להתגבר עליהן בעזרת שיטת הנוירופידבק.

בפגישה הראשונה לקחה סלע דגימה מהפעילות החשמלית במוחה של בר (eeg) וניתחה אותה מבחינה כמותית. לאחר שזוהה דפוס הפעילות הלא תקין, ניתן היה לבנות את הבסיס לסוג הטיפול הרצוי. סלע הסבירה להורים שהטיפול בבעיות הקשב והריכוז ישפר לא רק את ההתנהגות ואת יכולות הלמידה, אלא יעזור גם לטיפול בתופעות האפילפסיה. ההורים החליטו ללכת על הטיפול ובר החלה להגיע בקביעות למרפאת brain-games.כחודש לאחר תחילת הטיפולים פסקו ההתקפים האפילפטיים ונצפו גם שינויים לטובה בהתנהגות. לאחר מספר חודשים כבר דיווחו המורים בבית הספר על התקדמות מרשימה בלימודים. היום, כמעט שנה מתום הטיפול, בר היא ילדה ככל הילדים בכיתה. התקפי הזעם וההתפרצויות אינם עוד. גם התופעות האפילפטיות שייכות לעבר. לא מזמן סיפרה האם כי בדיקת eeg שנערכה לאחרונה בבית חולים לא התגלו כל סימנים לפעילות אפילפטית

"אבחונים בהפרעה" – תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 – התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם

.


.
קישורים:

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים

הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010

ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים

נתוני קופת חולים מכבי מלמדים כי בשנת 2009 חלה עלייה של כשבעה אחוזים במספר הפניות ילדים עד גיל שש למכוני התפתחות על מנת לאבחן הפרעות קשב ריכוז, בעיות בהתפתחות שפתית, קשיים במיומנויות חברתיות ועוד.
ד"ר אורלי נקר רופאת ילדים התפתחותית ומנהלת מערך התפתחות הילד במחוז מרכז של מכבי מסבירה: "גננות מפנות בקלות יתר למכוני התפתחות. לכן מתעסקים שם גם בילדים עם קושי קל, במקום בילדים מורכבים". …

אם לילד בן 4 מספרת על הנסיבות שבגינן הופנה בנה לאבחון: "גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים למכוני התפתחות. בגן אבחנו את בני כסובל מהפרעות קשב משום שהוא ילד מאוד פעלתן. מהר מאוד שלחו אותו לאבחונים על מנת לגלות אם הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז. כבר בתחילת הבדיקות הסבירו לי שאין טעם לעשות את האבחון, כי מדובר בילד שאוהב ילדים, שזקוק לחברה ואוהב לשחק כל הזמן. הוא פשוט משתעמם לשבת ולהקשיב".

נתון מעניין מתייחס לחלוקת ההפניות ע"פ אזור מגורים. ב- 2009 הגיעו לסניף בדרך השלום בדרום העיר 1,186 ילדים לאבחון, ואילו בסניף יפו הופנו 251 ילדים בשנה החולפת.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
ברוב קשב - גננות שולחות ילדים לאבחונים פסיכיאטרייםקישורים: