פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – מסרים טלפונים ליחידה החוקרת ללא תעוד בית משפט

יוני 2018 – מדובר במזכר של היח' החוקרת שבו תעוד העברת מסר מהשופט על טעות סופר בצו האזנת סתר תקשורת בין מחשבים. השופט ביקש לשנות תוקף התרת האזנת סתר משנה וחודש לחודש.
בתלונה נכתב כי צו האזנת סתר הינו פגיעה מהותית בפרטיות, כבוד האדם וחירותו, ולכן קבע המחוקק כי צו האזנת סתר יוצא על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא בית משפט מחוזי.
עוד נטען כיצד השופט מתאם ישירות בטלפון מול היחידה החוקרת שינוי בתוקף התרת האזנת הסתר ללא תעוד וצו עדכני במסמכי בית המשפט כגון הוצאת צו חדש הפוסל את הצו הלקוי.
מדובר בפתיחת פתח להתנהלות לקויה של בתי המשפט מול היחידה החוקרת מאחורי גבם של חשודים, נאשמים ובאי כוחם, ומהווה חבירה של שופטים, פרקליטים ואנשי יחידה חוקרת לפגיעה חמורה בזכויותיהם וכבודם של אזרחים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפת תמונת מזכר היח' החוקרת על הוראה טלפונית של השופט לשינוי תוקף צו האזנת סתר.

מזכר
מזכר היח' החוקרת על הוראה טלפונית של השופט לשינוי תוקף צו האזנת סתר

הורים לאוטיסטים: "משרד הרווחה משתיק ילדים בהוסטלים בסמים פסיכיאטריים"

20.06.2018 – הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות"
נשארים בהוסטלים כי אין תקציב להסעות, מטופלים על ידי עובדים שמתחלפים כל העת עקב השכר הנמוך: בדיון בכנסת סיפרו בכאב הורים לאוטיסטים על התנאים הקשים. ח"כ סתיו שפיר: "במקום טיפול מעמיק, הופכים אותם לזומבים". מנכ"ל המשרד: "מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר"
אמיר אלון, 20.06.18 , ynet

מולעטים בתרופות פסיכיאטריות, נשארים 24/7 במוסד כי אין תקציב להסעות, והמדריכים שלהם מתחלפים בתדירות גבוהה בשל השכר הנמוך. הורים לילדים אוטיסטים ומוגבלים שכלית-התפתחותית שמטופלים בהוסטלים שמפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, השתתפו היום (ד') בדיון שהתקיים בוועדת השקיפות של הכנסת ומחו על התנאים הקשים מהם סובלים ילדיהם, אחד מסדרת דיונים שהחלה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות".

"אי אפשר לתת טיפול עם התקציב שאתם נותנים להם", מחתה תמי בן דוד, אם למטופל בהוסטל, בפני מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן. "יש מדריך אחד על כל ארבעה מטופלים והעבודה היא מאוד קשה. לכן יש תחלופה גדולה מאוד והעבודה היא לא מקצועית. כתוצאה מכך יש רגרסיה, אלימות ומצבים קשים, ובהוסטלים אין אנשי מקצוע לטפל בזה. משתיקים את הילדים שלנו בתרופות פסיכיאטריות במקום לטפל בהם ולהעניק להם חיים מכובדים. הם מגיעים ומתחילים לקבל תרופות בכמויות לא נורמליות, הם משמינים. זה כמו בית חולים. אנחנו לא צריכים לעמוד אצלכם כל פעם כמו עניים בפתח ולבקש מכם עוד 500 שקל. אתם צריכים לתפקד כמו בעולם הנאור".

אפרת עצמון-פאר סיפרה כי בנה כמעט ואינו יוצא מההוסטל מאחר שההסעות שלו לעבודה מתוקצבות על ידי משרד הרווחה ב-57 שקלים לחודש בלבד. "הבוקר סיפרה לי שכנה שהיא משלמת יותר על הסעת הכלב שלה לפנסיון. מה אתם רוצים? שזה יהיה כמו בית כלא? שהם לא ייצאו לעבוד? לא מגיע להם חיים נורמליים? כן, הם אוטיסטים. אז מה?", שאלה.

אם נוספת סיפרה על מצוקת ההורים שנאלצים לשלוח את הילדים שלהם להוסטל. "זו החלטה מאוד קשה", אמרה. "לא חלמנו שנצטרך להכניס את בננו למסגרת אחרת, אבל כבר לא יכולנו להמשיך ולגדל אותו בבית, גם בגלל האלימות. יש עוד שני ילדים קטנים בבית שסופגים המון ומשלמים מחיר מאוד יקר. אני פונה אליכם בגרון חנוק מדמעות כי אתם הכתובת, אני יושבת עכשיו פה והבן שלי נמצא שם, אני לא יודעת מה קורה איתו וזה נורא קשה.
"אני שומעת שהבן שלי מקבל שם תרופות כדי 'להרגיע' אותו ושזה בעצם נראה כמו בית חולים", המשיכה האם. "אני מבקשת מכם שתעשו כל שביכולתכם למנוע את התחלופה הזאת של המדריכים. כבר חצי שנה אני פוגשת כל יום מישהו אחר שפותח לי את הדלת, וזה נורא קשה לי, עוד לא התרגלתי, אז אני חושבת מה עובר על ילד שלא מדבר".

"הסיפורים מזעזעים"

יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, האשימה במצב את משרד הרווחה ואת העמותות המפעילות את ההוסטלים. "הדיון הזה הוא לא על תקציבים ומספרים – הוא על אנשים", אמרה, "הוא על פגיעות חמורות שאנחנו שומעים עליהן בהוסטלים ואיש לא יודע לפקח עליהם. אני מסיירת בהוסטלים כבר זמן רב והסיפורים מזעזעים. אנחנו לא בדיון על שורות תקציב. משרד הרווחה הפקיד את הטיפול בילדים ובאחים שלנו בידי עמותות וגופים פרטיים, ולא עושה אפילו חלקיק ממה שמתחייב כדי שהחיים שלהם יהיו חיים טובים ומכובדים",

ח"כ שפיר הוסיפה כי "במקום טיפול מעמיק – הילדים מקבלים תרופות פסיכיאטריות והופכים לזומבים. המפעילים עושים רווח מכספי הציבור. מתקצבים ב-40 שקלים לשעה, וראוי שהכסף הזה באמת יגיע למדריכים. הייתי בעשרות הוסטלים ובחיים לא פגשתי מדריך שמקבל 40 שקל לשעה. אם הם לא שקופים – שלא יקבלו את הכסף הציבורי".

מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, הגיב לטענות ואמר: "המצב לא מספק, אנחנו צריכים לשפר את הפיקוח על ההוסטלים. אנחנו מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר. נחייב את הספקים להפוך לשקופים ונבחן מה אנחנו יכולים לעשות מבחינה משפטית מול מי שלא יעמוד בתנאים".

בהוסטלים משתיקים ילדים בסמים פסיכיאטריים
הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות" , אמיר אלון , 20.06.2018 , ynet

תקיפה רחבה ושיטתית מתמשכת של מנגנוני הרווחה נגד האמא רעות איש שלום ז"ל

יוני 2018 – רעות איש שלום נרצחה בהיותה בת 21 בדקירות סכין. הרצח לא פוענח עד היום. רעות איש שלום נרדפה כל חייה הקצרים ע"י רשויות הרווחה החל מגיל ינקות שנשלחה לאימוץ במשפחה מתעללת. בגיל 11 הועברה בין מוסדות משרד הרווחה שם נחשפה לעולם הפשע ועברה התעללות.
תאריך הולדתה בסביבות 1990.
רעות ע"פ סיפרה של מילי מאסס נכנסת לקטגוריה של הורים נפגעי משרד הרווחה המכונים: "דור המדבר". כלומר אלו שאמורים למות ולא להיות בארץ המובטחת.

נסיבות רצח רעות איש שלום בהיותה בת 21

 

מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126
בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית", שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

ברוכה הבאה ל"דור המדבר".

 

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות

22.06.2018 – פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נאשמת מספר 1 נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות.
שם טוב אינה רואה את ילדיה מזה כ- 10 שנים למרות שהם מתגוררים קילומטרים ספורים ממנה. הסיבה לכך היא שרשויות הרווחה מונעות משם טוב טוב לראות את ילדיה הם חוות דעת של פקידות סעד ומאבחנים מטעמם המציגים את שם טוב כאינה ראויה להיפגש עם ילדיה. בתי המשפט מקבלים כשיטה חוות דעם אלו המדברות בשפה אחת נגד ה"מטופל".
מנגנוני הרווחה כחלק ממדיניות רודפים כל נפגע מהמדיניות שאינו מציית להם על מנת להעלים כל ראיה על העוולות שהם גורמות לאזרחים. הקדיפה מתבטאת בחוות דעת מכפישות לאורך זמן המציגות את האזרח כתת אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. זה נמשך בתביעות אזרחיות או פליליות באופן מאורגן ומתוזמן נגד ה"מטופל". מדובר בתאום בין פקידות סעד, עובדות סוציאליות של מסגרות שונות, מאבחנים ומטפלים, מנהלי פנימיות ומטפלים בפנימיות. בתי המשפט מודעים היטב לתאום המאורגן של מנגנוני הרווחה נגד ה"מטופל", ולמרות זאת רואים המלצות מנגנונים אלו כסוף פסוק.
המניע להתארגנות של מנגנונים אלו נגד האזרח הוא כסף. מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש החל מתשלומים למוסדות הרווחה המתחזקות את הילדים בטיפולם, מאבחנים ומטפלים, בתי משפט ועורכי דין, מערך של יחצנים ואנשי תקשורת, כנסים, ותרומות מהארץ ומחו"ל.
הרדיפה אחר שם טוב הנה ביתר שאת לא רק היותה נפגעת פשעים נג דהאנושות אלא גם כעיתונאית המסקרת את רשויות הרווחה.

לורי שם טוב נרדפת כעשור על ידי רשויות הרווחה

21.06.2018 – בית משפט מחוזי תל אביב ליד חדר דיונים המשפט העיקרי – לורי שם טוב עיתונאית נרדפת ע"י רשויות הרווחה הפועלות נגדה בצורה רחבה ושיטתית.
הסתבכותה של טוב מול רשויות הרווחה החל לפני כעשור בעקבות "דווח" כלשהן בעניין ילדיה. שם טוב עברה מסכת השפלות מול גורמי רווחה שפעלו באופן מתואם "לתפור" עבורה תיק רווחה על מנת להוציא ילדיה מחזקתה.
מה שהחל כ"דווחה" נמשך בחוות דעת מכפישות ביותר המציגות אותה כתת אדם על מנת לנטרל יכולתה להתגונן מול רשויות הרווחה.
כים כעשור לאחר תחילת התהליך שם טוב נרדפת ע"י רשויות הרווחה בשל פעילותה העיתונאית המסקרת התנהלות גורמי רווחה מול הורים וילדים המוצאים מהבית. רשויות הרווחה פנו באופן מתואם עם עובדות סוציאליות אל גורמי האכיפה לתפור תיק פלילי של כ- 120 אישומים.

תקיפה רחבה ושיטתית של מנגנוני הרווחה נגד האמא שלי דינר

יוני 2018 – מזה כשנה נמצאת האמא שלי דינר בתקיפה רחבה ושיטתית של עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בעיר אילת תוך פגיעה חמורה בכבודה. תכלית התקיפה היא הוצאת ילדיה של דינר מחזקתה והעברתם למוסדות, אומנה ועוד מסגרות רווחה.
התקיפה כוללת הוצאת תסקירים מכפישים המתייגים אותה כתת אדם, הפעלת לחץ לבדיקה פסיכיאטרית כדי להוסיף הכפשות נוספות, הכפשות בצוותא חדא בוועדות רווחה כגון ועדת החלטה, שימוש בתיק רווחה של דינר לפני שנים רבות בהיותה באומנה כדי לאתר הכפשות נוספות, ועוד שיטות שתכליתן הצגת דינר כתת אדם תוך כדי פגיעה קשה בכבודה.
מדובר בשיטות הגובלות בפשעים נגד האנושות ומעבר לכך.

מנגנוני הרווחה שיטות לחץ להוצאת הילדים מהבית שלי דינר

האמא שלי דינר: "העובדות הסוציאליות מנסות להציג אותי כתת אדם"

יוני 2018 – האמא שלי דינר: "משרד הרווחה רוצים לקחת את שלושת הילדים שלי,.. חמש עובדות מדינה הציגו אותי באופן מאוד עלוב, .. מבטלות אותי, מתייגות אותי, הן מסתכלות עלי בתור אישה פרימיטיבית… ברברית, כמו חיה… המדינה גרמה למות התינוק שלי מתן שנפטר…"

עיריית ירושלים מאיימת להפעיל סעיף חיסיון חוק הנוער נגד עו"ד גם כאשר הנער אינו בחיים

יוני 2018 – אחד ממאפייני מדיניות משרד הרווחה הוא החיסיון על דרכי פעולתם ובעיקר כאשר נדובר במחדל או רשלנות מצידם. דוגמא לכך הוא פרשת רצח הנערה בת ה- 15 באחריותם אודל שולמית אמבש.
גם לאחר מותה של אודל ז"ל מאיימים רשויות הרווחה על מי שמפרסם אודות אודל בתואנה כי חל איסור בשל חוק הנוער. אלא שחוק הנוער חל על חיים ולא על מתים.
מדובר במדיניות אלימה תוקפנית אשר אינה מוכנה לסבול ידיעת הציבור או הביקורת הציבורית על מעשיה. אודל ז"ל נרצחה עקב תקיפה מערכתית נגדה ומשפחתה באמצעות פקידות סעד, מאבחנים מטעמם ובתי משפט המוציאים צווים כחותמת גומי. גורמי הרווחה ממשיכים במדיניותם התוקפנית גם נגד עיתונאים ובאי כוחם על המשפחות החושפים את הפרשה לציבור.
להלן מכתב איומים מעיריית ירושלים נגד עו"ד יוסי נקר ב.כ. המשפחה על פרסום הפרשה.

 

א1

א2

ת1
סטטוס פייסבוק יוסי נקר 19.06.2018

פרשת הבלוגרים: נשיא המחוזי איתן אורנשטיין רשם בשגגה צו האזנת סתר לשנה וחודש בעוד החוק מתיר עד שלשה חודשים

יוני 2018 – צווים שיפוטיים פסולים למכביר בפרשת הבלוגרים. החל מצווי חיפוש ללא מספר תיק, חיפוש במחשב ללא עדים, החזקת רכוש תפוס בניגוד לחוק, ועכשיו התברר כי נשיא בית משפט מחוזי תל אביב השופט איתן אורנשטיין הוציא צו האזנת סתר לשנה וחודש בשגגה בעוד החוק מתיר צו האזנת סתר עד שלשה חודשים. בתלונה נטען כי מדובר בצו פסול של נשיא (סגן נשיא בעת הוצאת הצו) בית משפט מחוזי המתיר לרשויות האכיפה לעשות כרצונן ללא בקרה ופיקוח הקבועות בחוק, ופגיעה חוקתית בכבוד האדם, חירותו וקניינו.
השופט אורנשטיין ניסה תחילה לבקש לפסול התלונה על הסף אולם משנדרש להשיב טען כי רשם תאריך תוקף הצו בשגגה.

Document-page-001
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על הצו הלקוי של השופט איתן אורנשטיין

Document-page-002

צו האזנת סתר לא חוקי
צו האזנת סתר פסול לשנה וחודש של סגן נשיא מחוזי תל אביב איתן אורנשטיין בעוד החוק מתיר עד שלשה חודשים

תלונה נגד בית חולים כפר שאול: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק

תלונה: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק , רן רזניק, ישראל היום ,  23.05.2018

למרות הנחיה מפורשת האוסרת על קשירת מטופלים אלא ב"מקרה חירום קיצוני", קשישה עיוורת נקשרה למשך שעתיים • ביה"ח: "היה צורך דחוף במתן נוזלים"

 

בית חולים כפר שאול

אישה בת 77, ניצולת שואה ועיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים, נקשרה למשך שעתיים בחדר הקשירות, וכן אושפזה למשך שעתיים בחדר הבידוד במחלקה הפסיכו־גריאטרית הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "כפר שאול" בירושלים. כך עולה מתלונה חמורה של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר הועברה לפני שבוע לבכירי משרד הבריאות ולמנהל בית החולים ד"ר גדי לובין.
הקשירה והבידוד של החולה שנמצאת באשפוז כפוי נעשו לפני כשבועיים, ועל פי התלונה הדבר נעשה באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות, וזאת תוך "פגיעה חמורה בכבודה וללא כל הצדקה. מדובר בהפרה חמורה של זכויותיה של המטופלת ובפגיעה חמורה בכבודה ובגופה". על התלונה חתום עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על האשפוז הכפוי באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
המטופלת היא אלמנה ללא ילדים, ובתחילת החודש השנה אושפזה בכפייה בבית החולים "כפר שאול" בירושלים, אלא שב־3 במאי סירבה לקבל נוזלים, נכנסה לאי־שקט וניסתה להכות איש צוות. בעקבות זאת היא נקשרה בשלוש גפיים למשך כשעתיים. כמו כן, ב־13 במאי אושפזה בחדר הבידוד בגלל "מסוכנות לזולת ותוקפנות כלפי הצוות הרפואי".

"לא ברור איך האישה מהווה סכנת חיים ממשית" 

כפי שנחשף במאי אשתקד ב"ישראל היום", ועדה מיוחדת במשרד הבריאות קבעה כי קשירה ובידוד אינם טיפול רפואי והם מזיקים מאוד לחולים, ולנוכח זאת המליצה לאסור אותם לחלוטין ולהתיר זאת רק במקרי חירום קיצוניים. בעקבות זאת בתחילת אפריל השנה פרסם מנכ"ל משרד הבריאות הנחיות מחייבות לכל בתי החולים, שלפיהן קשירות ובידודים בבתי החולים הפסיכיאטריים הם "אמצעים קיצוניים שמותר להשתמש בהם רק במקרים חריגים ביותר ולמניעת סכנה פיזית ממשית ומיידית".

ואולם, על פי התלונה, האשפוז והבידוד נעשו "תוך התעלמות משוועת מנסיבות חייה. לא ברור כיצד אישה בת 77, ניצולת שואה, עיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים שזה אשפוזה הראשון, יכולה להוות סכנת חיים ממשית. על בית החולים היה לשקול חלופה סבירה, עם פגיעה פחותה בכבודה ובבריאותה של המטופלת".
ד"ר לובין, מנהל "כפר שאול", מסר בתגובה כי "ההנחיה לביצוע הקשירה היתה בגלל הצורך הדחוף במתן נוזלים, ולאחר פרק זמן משמעותי של סירוב תקיף של המטופלת לכל אכילה ושתייה".

תלונה כפר שאול