פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם – מאמר מאת יואב יצחק

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם , יואב יצחק , 24/11/02

מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים * מדובר בכ- 2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם.

פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה, בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

הוצאת ילדים מהבית – פרופ. ישראל צבי גילת

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.

יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

אין תוקף חוקי

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

טיוטת דו"ח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013 – מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. – הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg – זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….

פקידת סעד דרורה ברן לשכת הרווחה חיפה – חטיפת ילדים בשנות ה- 70: שופט הורה לפקידת סעד להחזיר הילד שנלקח מאמו

תאוותם של עובדים סוציאליים לסחר בילדים בתואנת "טובת הילד" לתפיסתם היה קיים עוד בשנות ה- 70. גם בימינו (שנת 2013) אנו עדים לתופעות המזיקות גם בקרב שופטים, כדוגמת שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים , שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות , רות בן חנוך  , ועוד. הצביעות של בתי המשפט ופקידי הסעד נחשפת פעם אחר פעם נוכח אדישותם לסבל משפחות וילדים בחיי יומיום כגון הרס בתי משפחות על מטלטליהן בגבעת שמואל ערב הסערה הגדולה בדצמבר 2013 הוצאת ילדים בכוח ממיטתם באמצע הלילה ע"י פינוי-בינוי בקריית-גתלשכת הרווחה כפר סבא – גרימת נזק, התעללות והפקרת אם חד הורית שאחד מבניה אוטיסט ועוד.. 

הכתבה "שופט הורה לפקידת הסעד להחזיר הילד שנלקח מאמו" , דוד זוהר ,מעריב – Maariv ראשון, ספטמבר 01, 1974

 שופט הנוער בחיפה, מר אברהם מלמד, הורה לפקידת הסעד דרורה ברן מלשכת הרווחה חיפה, להחזיר מיד לאמו את הילד שהוצא מידיה על פי צו של אותה פקידת סעד.

הדיון על גורל הילד נערך לפי בקשתה של פקידת הסעד דרורה ברן, מהמחלקה לשירותים קהילתיים של עיריית חיפה. הפקידת ביקשה שהשופט יאשר בדיעבד את הוצאת הצו על ידה.

לאחר שמיעת הצדדים, קבע השופט, כי הטענות שהעלתה פקידת הסעד כנימוק להוצאת הילד מידי אמו אינן כה חמורות שיש צורך להוציא את הקטין מביתו ללא דיון משפטי ממשי. הטענות שהועלו נגד האם הן בעיקר שאין היא יודעת לבשל, שאין לה סבלנות לילד, שהיא מכה אותו (למרבה הצער באותה תקופה לא היה איסור ע"פ חוק להכות ילדים) ושהבית לא מסודר.

יחד עם ההוראה להחזיר מיד את הילד לאמו, קבע השופט כי יש צורך בחקירה מעמיקה ורק לאור ממצאי הבדיקות יוחלט אם יש צורך לנקוט בפעולה כלשהי לפי חוק הנוער.

פקידת סעד דרורה ברן לשכת הרווחה חיפה - חטיפת ילדים בשנות ה- 70: שופט הורה לפקידת סעד

שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים

נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של רשויות הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהיות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים (מרכז חירום) למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים

גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער

קישורים:

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים – נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי – פברואר 2010 – כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים…

שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים

נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של מרכת הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהייות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים

גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער

קישורים:

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים – נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי – פברואר 2010 – כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים…

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה

הכרזת נזקקות על קטין היא ויתור מצד הורי הקטין לקביעת טיפול בקטין, חינוכו, מקום הימצאו או כל נושא אחר הקשור בו, והעברת הסמכות לידי המדינה (פקידת סעד). נזקקות אינה מקנה להורי הקטין או הקטין שום יתרון, להיפך, קטין התויג כנזקק נחשב ל"מוחלש" והוריו ככאלו שכשלו לדאוג לענייניו, עקב התעללות, הזנחה, חוסר מסוגלות ועוד.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

  עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות" – נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו…

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"– יולי 2004 – פקידת סעד – שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית – בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 – צו ביניים, לחוק הנוער"…

פלייליסט בנושא נזקקות
450

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות"

נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו.

קישורים:

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

  עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

  עו"ד יוסי נקר מדבר על הוצאת ילדים מהבית   – עו"ד יוסי נקר — הפגיעה הבסיסית בזכויות הורים מתחילה ברגע שהורה מוזמן לוועדת החלטה – אוקטובר 2013 נמל תל אביב…

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק.
נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה ועו"ד תמר טסלר יועצת משפטית העמותה מסבירות את מושג ה"נזקקות" והמשמעויות הקשות לקטין ומשפחתו בהכרזתו כנזקק.

קישורים:

 עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

  עו"ד יוסי נקר מדבר על הוצאת ילדים מהבית   – עו"ד יוסי נקר — הפגיעה הבסיסית בזכויות הורים מתחילה ברגע שהורה מוזמן לוועדת החלטה – אוקטובר 2013 נמל תל אביב…

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – לשכת רווחה כרמיאל, שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן – יולי 2011 – רע"א 5413/11 – א' – מדובר באב לשלשה ילדים אשר ילדיו הוצאו מחזקתו ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן…

קלונם של פקידי הרווחה – סיפורה של נערה נמלטת מהשירותים החברתיים בעיריית כרמיאל – אפריל 2010 – סיפורה של נערה שנאלצה להימלט לתורכיה מציפורני רשויות הרווחה בעיריית כרמיאל. כדי להציל את גופה ונפשה. מתוך הבלוג "והרי אני היום שנה אחרי" – שלום, שמי ס', בת 15, נמלטת רווחה. לפני כפחות משבוע, חגגתי עם משפחתי המדהימה שנה ליום בו ברחתי מפנימיית "טוביה" בקיבוץ הרדוף, פנימייה טיפולית שיקומית כביכול אשר מנוהלת כיום ע"י משרד הרווחה…

פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – חלק א – מונולוג של נערה נמלטת – המאמר פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – מונולוג של נערה נמלטת , חנה איסלר , אוקטובר 2009 – היא פנתה ליועצת בבית הספר לאחר שנתקלה בקשיים חברתיים. מאז סבלה מייסורים: תרופות בקשירה, אלימות ופנימיות מבודדות.

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב – המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב , חנה איסלר , news1 , אוקטובר 2009 – לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל

עו"ד יוסי נקר מדבר על הוצאת ילדים מהבית

עו"ד יוסי נקר — הפגיעה הבסיסית בזכויות הורים מתחילה ברגע שהורה מוזמן לוועדת החלטה – אוקטובר 2013 נמל תל אביב

עו"ד יוסי נקר בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד: "להוציא ילד מהבית מבחינת הרווחה — זה הדבר הכי קל לעשות".
בשום שלב של הליך חוק הנוער טיפול והשגחה, למרות שאמורים לעשות את זה, לא מציעים להורה עזרה מרשויות הרווחה.
הפגיעה הבסיסית בזכויות של ההורה שנלקח ממנו הילד, מתחילה מרגע שהוא מוזמן לוועדת החלטה. בוועדת החלטה לא מאפשרים להורים להיות מיוצגים עם עורך דין. עד היום לא נתקלתי במצב שבו הורה שנוהל על ידי סיוע משפטי, ניהל הליך הוכחות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הורים נאלצים "להסכים" לנזקקות על ילדיהם, זה פשוט מקומם. גם אחר כך המלחמה להתעקש על הוכחות, היא לא קלה. הנטיה של בימ"ש מחוזי וגם עליון, היא לא להקל על נושא של ניהול הליך הוכחות, לכן הורה שנאבק להשיב את ילדיו למשמורתו זו מלחמה סיזיפית קשה.
יגידו עלינו שאנחנו לא נחמדים ומגישים ערעורים מיותרים — אין דרך אחרת. גם אם מפסידים בהליך, זה לא סוף הדרך.
המסר שלי לכל ההורים פשוט להמשיך להילחם ולא לחשוש להפסיד. חשוב לנהל את המאבק בכל העוצמות שיש.

קישורים:

 עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות  – 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות

29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד.
עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד.
הכרזת הנזקקות מעלולה להתחיל אם ההורה ניגש ללשכת הרווחה באזור מגוריו וביקש עזרה כלשהי, או בסכסוך גירושין שבו פקידת הסעד קובעת כי הילד בסיכון ויש להכריזו כנזקק.

קישורים:
 
עו"ד יוסי נקר מדבר על הוצאת ילדים מהבית   – עו"ד יוסי נקר — הפגיעה הבסיסית בזכויות הורים מתחילה ברגע שהורה מוזמן לוועדת החלטה – אוקטובר 2013 נמל תל אביב…

גסטאפו משרד הרווחה – סיפורה של מעיין

אוקטובר 2013 – שיחות לילה עם אבי כץ – 103 FM – מעיין (האמא ש') מספרת את סיפורה.
מעיין היא אם חד הורית בת 27 ובנה הפעוט בן 4 נתלש ממנה בכפייה ע"י רשויות הרווחה בהיותו בן שנתיים, משום שפקידת הסעד לחוק הנוער "סברה" כי היא משתמשת בסמים. מעיין שללה טענות הרווחה נגדה באמצעות בדיקות מעבדה, אולם רשויות הרווחה ממשיכים לאחוז בבנה ואינן מאפשרות לה לראות אותו משום שלטענתן לא התנהגה כיאות במרכז הקשר (צבעה עם בנה ציור בצבעי גואש). בנה הפעוט של מעיין במשפחת אומנה חסר אונים וחסר זכויות. למעיין ובנה נגרם סבל עקב ה"טיפול" המיותר שכופים רשויות הרווחה. בית המשפט לנוער פועל בענייניה של מעיין כ"חותמת גומי" של רשויות הרווחה ובכך מעניק להן סמכויות סטטוטוריות שלא ניתן לערער עליהן.

קישורים: 

פלייליסט – אזרחים מספרים על רשויות הרווחה שנקרו בדרכם