בית חולים ליס ליולדות – השתלטות על תינוק שנולד באיזוק צמיד אלקטרוני ללא צו בית משפט

ינואר 2016 – משרד הרווחה ארגון פשע לסחר בילדים תופס חזקה על תינוק שנולד מבלי לתת לאימו אפשרות לגדלו וללא צו בית משפט. לכן הוא אורב במחשכים לאמא בבית החולים איכילוב ומורה להנהלת בית החולים לאזוק את התינוק באזיק אלקטרוני ללא רשות הוריו וללא צו בית משפט.


מנהל בית חולים איכילוב הזעיק משטרה למנוע מהיולדת לצאת מבית היולדות

 ינואר 2016 – בית חולים איכילוב כחלק ממנגנון הפשע של משרד הרווחה לסחר בילדים. מנהל בית החולים הזעיק משטרה למנוע מיולדת לצאת מבית החולים ללא צו בית משפט כלשהו. בית חולים איכלוב מונע בכפיה מיולדת לצאת מבית החולים כדי לחטוף התינוק מהיולדת בהמשך באמצעות פקידת הסעד. מדובר בהמשך השותפות של הממסד הרפואי בסחר בילדים עוד מתקופת פרשת ילדי תימן, וחטיפת ילדים בשנות ה- 70 כדוגמת דודו דהאן ועוד.

ככה זה עובד כשבא שוטר שמחליט מבלי להראות את החוק שהוא יודע מבלי לנקוב בסעיפים או בחוק כלשהו…
אז ישראל קמינסקי השוטר נותן הרצאה ובסופה איום… אם לא תלכו תעוכבו!
שימו לב שהשוטר מודה בצילום… מנהל בית החולים אמר ובשבילי זה מספיק!
מנהל בית החולים המסוכן הזה דיבר עם המאבטח ואמר לו שתתקיים פגישה בבוקר עם הרווחה והאמא תצטרך להוכיח לרווחה שיש לה בית והיא בסדר והכל….
אז מי אמר שאיכילוב לא משרתים את הרווחה?

בית חולים ליס ליולדות מודה כי כפוף להוראות משרד הרווחה גם כאשר מדובר במעשה נבזי של איזוק תינוקת בת שעה ללא צו בית משפט. להלן תכתובת בפייסבוק עם בית היולדות

בית חולים ליס ליולדות תולש תינוקות מאימן ללא צו בית משפט
בית חולים ליס ליולדות תולש תינוקות מאימן ללא צו בית משפט

פשעי לשכת הרווחה רחובות – רוצים לחטוף תינוק בניתוח קיסרי

נובמבר 2014 – סיפורה של מימי שמשרד הרווחה, לשכת הרווחה רחובות רוצים לחטוף את עוברה. מימי בת 35, בחודש תשיעי, מבקשת מהרווחה שלא תיקח את התינוקת שלה, או שיתנו לה לעבור לשטחי הרשות הפלסטינית.
משרד הרווחה הודיע לכל בתי החולים בארץ לחטוף את תינוקה של מימי מיד בהיוולדו בניתוח קיסרי. מימי אינה מוכנה שמשרד הרווחה יחטוף את תינוקה ולכן מתכוונת ללדת אותו ברשות ברשות הפלסטינית.

סיפורה של מימי שמשרד הרווחה רוצה לחטוף ממנה את עוברה

נובמבר 2014 – יעל דן – גלי צה"ל – פשעי לשכת הרווחה רחובות – הודיעו לכל בתי החולים בארץ לחטוף את תינוקה של מימי מיד בהיוולדו. סיפורה של מימי בחודש התשיעי להריונה שחייבת ללדת בניתוח קיסרי ורשויות הרווחה הורו לכל בתי החולים בארץ לחטוף ממנה את עוברה מיד בהיוולדו. מימי עומדת ללדת ברשות הפלשתינית כדי להגן על תינוקה מסחר במוסדות משרד הרווחה.

"איפה התאומים שלי?" – סיפורה של יהודית כהן שבניה נחטפו מבית החולים בלידתם בשנות ה- 60

"איפה התאומים שלי?" , גלעד מורג , ידיעות ראשון , 6.5.2011, קובץ PDF

"אני לא יכולה למות עד שלא אדע מה קרה להם. אם הם מתו, אלך לבקר אותם בקבר. אבל אני יודעת שאין קבר. הם לא מתו, מישהו לקח אותם ממני", כך אומרת יהודית כהן, בת 72 מנס ציונה שאיבדה את התינוקות התאומים שלה בדרך מסתורית לפני 50 שנה. לפני כחודש החליטה בתה אתי, 33 , לפנות לחוקר פרטי כדי שיברר מה עלה בגורל האחים האבודים, שעליהם האם לא הפסיקה לדבר עשרות שנים.

משפחתה של כהן עלתה מטורקיה ב־ 1949 "הייתי בת 9 בלבד. היינו בבית ליד ואז העבירו אותנו לנס ציונה, קיבלנו 2 חדרים קטנים, אני ההורים ועוד 5 אחים". את בעלה, משה כהן ז"ל, הכירה בשנת 61 ' כשעלה ארצה. היא הייתה בת 21 אחרי שירות צבאי, הוא היה בן 27 .

"הכרנו במסעדה של אבא, משה גם היה מתורכיה". "ב־ 5 בנובמבר התחתנו. אחרי כמה חודשים נכנסתי להריון", היא מספרת.
סיפור האהבה הפשוט הזה קיבל תפנית לאחר הלידה הראשונה, כשחיי בני הזוג הפכו לסיוט.
את יום הלידה כהן זוכרות במדויק: 14 באוקטובר 1962 , התאריך המוטבע בתעודת הלידה שאותה היא ממהרת להציג. "הייתי בחודש תשיעי, המתנתי שמשה יחזור מהעבודה ונסענו יחדיו במונית לבית חולים באזור מרכז.
בשעה 18:00 הגענו, ערכו לי בדיקות והתברר שהלידה קרובה. ביקשו ממשה לעזוב הביתה כי אני נכנסת לחדר לידה. הצירים נמשכו בערך עד 02:00 ואז נולד הבן הבכור שלי.
מיד אחריו, מספרת כהן, האחות צעקה: "יש עוד אחד! אני רואה ראש נוסף". ליהודית נולדו באותו יום תאומים.

"בכיתי מהתרגשות"
"אמרו לי ששניהם מאותה שלייה ושהם קצת קטנים", היא נזכרת. "נשארתי בחדר לידה וכעבור זמן מה החזירו אותם בעריסת תינוקות ושמו ליד המיטה שלי. ראיתי אותם ובכיתי מהתרגשות. שיער ראשם היה מלא, שחור, יפה ומבריק, עיניים כחולות. לאחד היה סימן כחול ברגל שנוצר מהלחץ. הם נראו בריאים לחלוטין".
זו הייתה גם הפעם האחרונה שיהודית תראה את שני בניה. "השעה הייתה בערך 05:00 לפנות בוקר שלקחו אותי לחדר התאוששות ללא הילדים. בחדר היו עוד שלוש נשים שבירכו אותי, השמועה על התאומים פשטה בכל מחלקת היולדות", היא מספרת.
"בשעה 10:00 הביאו לנשים שלידי כל אחת את הילד שלה, ולי לא. שאלתי בתמימות 'היכן הילדים שלי? הם לא צריכים גם כן לאכול?'.
לדבריה, האחות אמרה כי הם נולדו קטנים ושהם מועברים לפגייה במוסד רפואי אחר. ההסבר היה כי בבית החולים אין אינקובטורים.
"שאלתי אם בעלי יוכל לגשת לשם לראות אותם, ונאמר לי שכן". כעבור שעה הגיעו אביה ובעלה לבית החולים: "התנשקנו, התחבקנו ואז הבחינו שאני בוכה, סיפרתי מה קרה. הם ניגשו לחדר האחיות ונאמר להם שהילדים כבר עברו למוסד רפואי אחר".
האב והבעל נסעו לעיר האחרת כדי לחפש את המקום אך ללא הצלחה. "הם היו עולים חדשים ולא דיברו עברית. משה דיבר רק טורקית ולאדינו", מספרת כהן. הם חזרו הביתה בידיים ריקות.

"הכל יכול להיות"

למחרת, נחוש למצוא את הילדים, נסע האב לעיר אחרת עם חברו פנחס מזרחי, על תקן מתורגמן. מזרחי, היום בן 75 : "אני זוכר את היום ההוא. בעלה היה ידיד ושכן, הוא לא דיבר עברית. אז לקחתי אותו על הקטנוע שלי למקום. בפגייה אמרה לנו הרופאה שאחד התאומים נפטר והשני במצב לא טוב, אז שנבוא מחר. באנו למחרת, אמרו לנו שגם השני נפטר. שאלתי איפה קברו?
והפנו אותנו למי שאחראי על הטיפול בגופות. הלכנו לשם ביקשנו לדעת איפה התאומים נקברו. שם סירבו ואמרו שעד גיל חודש הם לא מגלים, כלומר היות והם קטנים הנוהל הוא לא להגיד איפה נקברו. והם גם לא אמרו אם הם נפטרו או לא. זה היה נורא".

למה לא התעקשתם לראות אותם?

"היינו ילדים, לא ידענו כלום, לא הבנו. משה כאב וחש ברע. היינו נאיביים, אולי לקחו את הילדים, אולי עבדו עלינו, באמת שהכל יכול להיות".
לדברי יהודית, "הם נתקלו באדם דתי, שבישר להם בשורה איומה: האדם ענה כי אחד התאומים כבר נפטר יום קודם והשני כבר הכחיל וציטוט 'עומד למות בכל רגע'.
"בעלי שאל היכן גופת התינוק והיכן זה שעוד חי?" האיש השיב כי "המת ייקבר בקרוב על ולא צריך לראות את השני, כי סופו יהיה דומה'. בעלי והחבר התעקשו שוב ושוב וניסו לדבר על לבו אבל קיבלו סירוב שוב ושוב".
יהודית: "האדם התעקש שיילכו מהמקום ועמד על שלו. בעלי שאל מה עושים לגבי גידול זקן או ישיבת שבעה כנהוג במסורת כי הוא עצמו כהן, הדתי אמר שלא צריך כלום, ידאגו לכל. והיכן יקברו התעקש משה? הם ניסו שוב ושוב, אבל לא קיבלו תשובה".
"הם חזרו אליי לבית החולים וסיפרו לי. פניי נפלו ובכיתי המון. אף אחד מהרופאים או מהאחיות לא דאג לגשת ולנחם אותי. השתחררתי מבית החולים ללא שום מכתב שילדתי או מסמך המוכיח שהייתי מאושפזת שלושה ימים, גם לא תעודות פטירה".

50 שנה אחרי: לא מוותרת

מדוע את חושבת שהם בחיים?
"ראיתי אותם בריאים. הם היו לידי. ואז פתאום הם נעלמו ומשהו לא בסדר איתם. שולחים אותם למקום ומספרים לי בדיעבד שלקחו אותם. ממתי עושים דבר כזה. ואז כשבעלי מגיע אומרים שהם נפטרו ולא מאפשרים לראות גופות או קברים. זה לא יכול להיות".
כהן אומרת שעד היום לא סופקו לה הוכחות שילדיה אינם בחיים. בידיה תעודת לידה שהוצאו בדיעבד ב־ 2004 ממשרד הפנים. באותהשנה היא מספרת, קיבלה גם תעודת פטירה בדיעבד, אך איבדה אותה. כך או אחרת מבחינתה, הילדים בחיים.
למה לא הקמתם על כך קול זעקה עד היום?
"זה לא נכון, כל השנים חיפשנו וקיווינו, ניסינו לפנות לרדיו וגם ליו"ר הוועד לחטופי תימן, ד"ר משה נחום שניסה לעזור".
"בתור עולים חדשים לא ידענו אז למי לפנות.
ניסינו לברר בשנה הראשונה, אצל כל מיני גורמים מה קרה ולא מצאנו, גם לא ידענו. זה קשה להסביר, אבל זה לא היה כמו היום, שהכל מסודר.
משה אמר אחרי כמה זמן 'אנחנו עדיין צעירים, נביא עוד ילדים'. אז נכנסתי שוב להריון אחרי שנה, ונכנסנו לקצב החיים. הייתי צריכה לגדל את ילדיי, בעלי עבד. כסף לא היה, היינו צריכים להמשיך לחיות". מרכיב נוסף שאולי הקשה על החקירה, היה שהם פשוט התביישו במקרה, שנשמע על פניו בלתי יאומן. הבעל שנפטר לפני כ־ 20 שנה, היא מספרת, התקשה להשלים עם הסיפור.
עכשיו הסיכויים למצוא אותם קלושים.
"אני לא מוכנה לוותר למרות הכל. אני מאמינה, אולי יהודה ואחרים יצליחו לעזור. אולי מישהו יסתכל בתמונות של הילדים היום וזה יזכיר לו מישהו".
יהודה ויצמן, חוקר שנשכר למשימה על ידי המשפחה, אומר שהשניים רשומים כנפטרים במשרד הפנים. מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אישרו את הדברים ונמסר כי: "בהתאם לנתונים המצויים שני בניה של הגב' כהן רשומים כנפטרים באופן רשמי".
"יש פה הרבה שאלות", אומר ויצמן, "הם רשומים כנפטרים אבל אין קבר. אני טוען שצריך לבדוק את הטענות לעומקן. היו בזמנו תלונות דומות ורבות על חטיפה או היעלמות למטרות אימוץ. הטענה שייתכן שהם בחיים חייבת בדיקה. הסיבה שפנינו לתקשורת, היא לפרסם את הסיפור כדי לקבל סיוע. אולי איזה רופא, אחות
או עובד יזכור ויגלה אנושיות".
אולי הפעם התאומים, אם הם בחיים, צריכים להיות בני 48 ' כיום. באתר של יהודה "מידע אזרחי"
ניתן להעביר (www.meidaezrahi.co.il) מידע אנונימי בנושא.

"זו חקירה קשה כי אנחנו מחפשים קצה חוט. אולי שונו תאריכי הלידה, ונקבעו שמות. הסיכויים הם אפסיים אם מישהו לא יספק מידע על מה שקרה. אנחנו מחפשים לאתר תאומים שנולדו באותה תקופה. החקירה עוד בחיתוליה".

אתי, הבת, מספרת, שהסיפור מלווה אותם, מאז היותה קטנה. "הכאב של אמא מלווה אותנו כל השנים. תמיד כשנולדו תאומים למישהו, הייתה התרגשות במשפחה כי גם לאמא היו. הכאב הוא לא משהו שאפשר להתווכח עליו. אני מקווה שאולי הפעם נגלה מה עלה בגורלם".
ויקי ביטון, 64 , האחות של יהודית: "זה פצע שתמיד נפתח שוב, מאד כואב. אני הייתי בת 15 אז. זה לא יכול להיות שביום בהיר יגידו לה שהילדים מתו. היא הרגישה מייד שמשהו רע קרה. זו הייתה תעלומה היא לא הייתה שקטה ולא רגועה".
מבית החולים נמסר: "בשל העובדה כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כ־ 49 שנים נעשים כל המאמצים על מנת לאתר את המסמכים הרלוונטיים. העניין נמצא כרגע בבדיקה, וכל זאת במטרה לסייע לפונה ככל שניתן".

פרשת ילדי תימן האבודים – "יש אלפי מקרים דומים" , גלעד מורג

פרשת היעלמות פעוטות של עולים חדשים, בעיקר מתימן, החלה עם קום המדינה. הורים טענו שילדיהם נעלמו, מבלי שקיבלו כל מידע על גורלם. לרבים מהתלונות שנאספו במשך השנים מאפיינים דומים: כמעט כל הילדים היו בני עדות המזרח, גיל הפעוטות היה פחות משלוש, ההורים (או אחד מהם) שהו פחות משנה בארץ. גם מיקומי ההיעלמויות: בבתי חולים בדרך אליהם או בדרך חזרה – היו דומים.
בנוסף, ניתנו באופן קבוע הסברים בעל־ פה להורים, על מות ילדיהם, על פי רוב רק לאחר שנערכה הלוויה (או הלוויה כביכול) שהייתה ללא ההורים.
רבים מההורים לא קיבלו תעודת פטירה המעידה על מות ילדיהם ולא ראו גופות.
עלתה גם הטענה כי ילדים רבים שנרשמו כנפטרים למעשה נחטפו או נמסרו לאימוץ בארץ או בחו"ל.
ד"ר משה נחום, נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן בעולם – משמש כשגריר במחנה השלום הבינלאומי
בקנדה – עסק בכך שנים. "היו לי לא מאות אלא אלפי מקרים דומים", הוא מספר, לא רק תימנים, היו גם מרוקאים, פרסים, אלג'ירים ועוד. היו סיפורים לא ' רק בשנות ה־ 50 ', אלה גם בשנות ה־ 60 ."' ואפילו סיפור משנות ה־  70 הפרשה עלתה לכותרת מספר פעמים, הפרסום הבולט יצא בעקבות פרשת חסידי עוזי משולם, שהתבצרו בביתו עם נשק ב־ 1994 , במחאה על פרשת החטופים, והמשטרה התפרצה ועצרה
אותם ביריות.
עד כה הוקמו ארבע ועדות רשמיות לחקירת הפרשה. הוועדות דנו במאות מקרים, וקבעו כי רובם המכריע של
הילדים אכן נפטרו ולגבי מיעוט שנשאר לא נמצאו די ממצאים כדי לקבוע מה עלה בגורלם. נחום הוא אחד מאלו שביקרו קשות את הוועדות ודחו בתוקף את הממצאים שלהם. לדבריו: "עד היום הנושא אינו פתור, ועד היום משאירים אנשים באוויר. בלי קבר, אני מאמין שנמסרו רבים לאימוץ והם בחיים".
ד"ר נחום גם ניסה לסייע למשפחת כהן: שנשאל אם יכול להיות שהם נפטרו?
דעתו בנושא חד משמעית: "הצחקת אותי".

 "איפה התאומים שלי?" , גלעד מורג , ידיעות ראשון , 6.5.2011

 "איפה התאומים שלי?" , גלעד מורג , ידיעות ראשון , 6.5.2011

מעון ויצו

תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה

תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה

אורה מור יוסף חולת ALS מוחה לשר הרווחה מאיר כהן על חטיפת בתה התינוקת מפונדקאות

אוגוסט 2014 – שר הרווחה מאיר כהן במדיניותו הדורסנית בשם עבודת הקודש חטף מאורה מור יוסף חולה בניוון שרירים את בתה התינוקת מפונדקאות לסחור בה לתעשיית האימוץ של משרד הרווחה.
לאחר שחטפו את בתה התינוקת בלידתה מבית החולים החל שר הרווחה מאיר כהן לטרטר את אורה בערכאות שיפוטיות לשווא תוך שהוא מסב לה נזקים פיסיים, כלכליים ונפשיים.

להלן תמונות ממחאתה של אורה מאוגוסט 2014:

אורה מור יוסף חולת ALS מוחה לשר הרווחה מאיר כהן על חטיפת בתה מפונדקאות - אוגוסט 2014
אורה מור יוסף חולת ALS מוחה לשר הרווחה מאיר כהן על חטיפת בתה מפונדקאות – אוגוסט 2014

אורה מור יוסף חולת ALS מוחה לשר הרווחה מאיר כהן על חטיפת בתה מפונדקאות - אוגוסט 2014
אורה מור יוסף חולת ALS מוחה לשר הרווחה מאיר כהן על חטיפת בתה מפונדקאות – אוגוסט 2014

רשויות הרווחה חטפו את בתה התינוקת של אורה מור יוסף – יוני 2013

העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרה

עובדת סוציאלית לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציהדרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.
 

יולדת ואמה נעצרו בבי"ח בחשד לאיום על עובדת סוציאלית , אבי כהן , ישראל היום , אפריל 2014

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן

שעות ספורות לאחר הלידה: יולדת ואמה נעצרו ביום חמישי האחרון בבית חולים באזור השפלה בחשד שאיימו על העובדת הסוציאלית, שהגיעה לקחת את הרך הנולד בצו הגנה.

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן. העובדות הזעיקו את השוטרים ואלה עיכבו לחקירה את היולדת ואמה, ובסיומה החליטו לשחרר למעצר בית את היולדת הצעירה ואילו את אמה עצרו להמשך חקירה והביאו אותה להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון. 
פרקליטתה של האם, עו"ד נעמי כהן, טענה בבית המשפט כי לא היתה סיבה לעצור את האם להמשך חקירה בעוד את הבת שיחררו למעצר בית. "מדובר בטרגדיה משפחתית שבה מצויות אם ובתה כאשר רשויות הרווחה הגיעו עם צו לבית החולים כדי להוציא את הילוד ממשמורתה. מדובר באירוע רגשי וקשה, ודברי האיומים לכאורה נאמרו ממצוקה רגעית רגשית. לא הצלחתי להבין מדוע נעשתה כאן הבחנה בין השתיים, ולכן גם את האם אין הכרח לעצור".
השופט איל באומגרט קיבל את דברי עו"ד כהן וכתב בהחלטתו כי "נוכח טענת האפליה שנמצאה מוצדקת, אני מורה על שחרור החשודה למעצר בית". השופט באומגרט גם אסר על האם ליצור קשר עם צוות בית החולים והעובדות הסוציאליות המטפלות בעניינו של הרך הנולד.

משרד הרווחה משרד הרמיה – פרשת היולדת הנמלטת

מרץ 2014 – "עושים צהריים" עם יעל דן – גלי צה"ל – משטרת ישראל ורשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע רודפים מזה כחודשיים אחר אמא הנמלטת מפניהם שלא יחטפו את בנה התינוק.
בתכנית מראיינת יעל דן את עו"ד יוסי נקר בא כוחה של האמא א' ומומחים בתחום הרווחה מילי מאסס וד"ר אהרון פלשמן פסיכיאטר ילדים ונוער.
ע"פ העולה מן השיחה משרד הרווחה נוקט בדך רמיה לחטוף תינוק מידיה של האמא ללא כל הצדקה או בדל ראיה אלא על סמך חוות דעת שגויות שקריות על מסוגלות הורית ואחרות של מומחים מטעם משרד הרווחה.
משרד הרווחה אינו עושה כל מאמץ לאפשר לאמא לגדל את בנה התינוק אלא אף משבש בכל דרך אפשרות כזאת.
האזינו לתכניתה "עושים צהריים" של יעל דן על פשעי משרד הרווחה בענייני סחר בילדים.

ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שניתח את הדו"ח הפסיכאטרי של א' מטעם הרווחה וקבע כי לא מתוארת שם הפרעה נפשית מוגדרת. "מתוארת הפרעת אישיות בלתי בשלה, דבר שאין עליו הסכמה בקהילה המקצועית שקיים או מה הקריטריונים לו. לחרוץ גורלות על בסיס משהו שאין לו קריטריונים – זה בעיה. מעבר לכך, הפסיכאטר עצמו כתב שמכיוון שהאשויות היא לא בשלה – היא יכולה עוד להבשיל", אמר ד"ר פלשמן. 

כמו כן, חשפו בתוכנית כי על קביעת חוסר המסוגלות ההורית של א' לאחר הלידה השלישית, חתומה פסיכולוגית חינוכית כמי שביצעה את האיבחון. "בדרך כלל בחריצת גורלות מקפידים שמי שכותב את חוות הדעת הוא מישהו שבאמת הוכשר לכך", הוסיף ד"ר פלשמן, "הרבה בתי משפט מסתייגים מלחרוץ גורלות על בסיס הכשרה של פסיכולוגית חינוכית. זה לא תמיד מקובל. בנוסף, מי שכתב את חוות הדעת כתב שהאיבחון תקף ולא טרח להאיר את עייני בית המשפט לגבי העובדה שהוא אינו תקף".

ד"ר נילי מס, עדה מומחית מטעם בית המשפט להערכת מסוגלות הורית, התייחסה גם היא להערכת מסוגלותה ההורית של א'. "כתוב שם שיש לה מיומנויות בסיסיות להתייחס לצרכים הנפשיים והפיזיים של הילד. אני הייתי מצפה שייכתב מה היא כן הראתה ומה חסר לה כדי שיהיה יותר מזה. אני יודעת שכשמדברים על היעדר מסוגלות הורית מדברים על מצב קיצוני, על מצב מוחלט", אמרה בתוכנית, "אם יש התחלה של מיומנויות בסיסיות אז בהחלט אפשר ללכת עם מה שהפסיכיאטר אמר שהיא יכולה להבשיל. הם בדקו אם שמתייחסת לתינוק שלא היה איתה מאז הלידה ובדקו אותה כשהיא נפגשת איתו פעם בשבוע. זה מצב שהוא מצב מוטה. היא צריכה ללמוד קודם מיהו בכלל התינוק. בודקים אותה כשהיא נמצאת תחת הסתכלות כשהיא לגמרי בלחץ גדול ואף על פי כן היא מראה שיש לה מיומנויות בסיסיות אז אני לא יודעת למה כותבים בסוף את המסקנה שכותבים".

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים בהם מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים… 

האמא א' נמלטת מרשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע מחשש שיחטפו את בנה התינוק

פברואר 2014 – משטרת ישראל ורשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע רודפים מזה כחודש אחר אמא הנמלטת מפניהם שלא יחטפו את בנה התינוק. כדי לקבל את אהדת הציבור, ולהסתיר את המרדף הנבזי פרסמו הרשויות הרווחה דבר שקר כי מדובר בנעדרת ומבקשים עזרת הציבור באיתורה.
רשויות הרווחה מועצה מקומית גלבוע תלשו מהאמא כבר 2 תינוקות מיד בלידתם מבלי שנתנו לה אפשרות לגדלם. האמא א הבינה כי רשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע מתכוונים גם לחטוף את התינוק השלישי לסחר באימוץ ולכן ברחה עם התינוק למקום מסתור.

עורך דינה של א', יוסי נקר טוען כי ניסה לבוא בהידברות עם לשכת הרווחה גלבוע, ומשטרת ישראל, לשווא.
שר הרווחה מאיר כהן מסרב להגיב לפרשה.
האזינו למרדפי האימה של רשויות הרווחה נגד אזרחים בימיהם הקשים.

 קישורים:

 משרד רווחה מועצה אזורית גלבוע מנהל מצוד לחטיפת תינוק מאמו  – פברואר 2014 – דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"…

פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם – פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם. רות לגזיאל אוחזת בתינוקות של האם ללא צו חירום או צו בית משפט ופועלת בדרך רמיה והונאה להמשיך לאחוז בילדים ולסחור בהם. פברואר 2014 – רות לגזיאל פק"ס לשכת רווחה נתיבות מחזיקה ילדים ללא צו בית משפט. עו"ד יוסי נקר ב"כ האם בשיחה מזעזעת עם פק"ס שאינה מפנימה שהיא כפופה לחוק…

 פשעי לשכת הרווחה בת ים – האמא רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הביתה – פשעי לשכת הרווחה בת ים המזוהמת בהנהלת רחל וידל – מדיניות סחר בילדים וקשישים והפקרתם להתעללות והזנחה במוסדות.פברואר 2014 – רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הביתה…

משרד רווחה מועצה אזורית גלבוע מנהל מצוד לחטיפת תינוק מאמו

פברואר 2014 – צינור לילה עם גיא לרר – דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"

עורך דינה של האשה מספר:
משטרת ישראל, תחנת עפולה, מחפשת מזה יותר משבוע אחר אשה צעירה שילדה את בנה בלידת בית.
הוקם צח"ם מיוחד וממש מתנהל מצוד, עדיין מתנהל מצוד. איך אמר לי ראש הצח"ם וויסאם ביום 6.2.13:
"יש לי 160 שוטרים שמעורבים במקרה" (160 שוטרים לא פחות — אין כבר פשע ברחובות).
לאם ולתינוק שלום. פגשתי את האם. מדובר באשה אשר לפי דבריה אינה חולת נפש, אינה מקבלת קצבת נכות כלשהי מהביטוח הלאומי. אשה ממוצא רוסי שמדינת ישראל החליטה לדרוס אותה. אין לי ספק שאותה אשה עם עזרה נכונה תוכל לגדל את ילדה.
מסתבר כי הרווחה של מועצה אזורית גלבוע כבר הוציאה מאותה אשה שלושה ילדים, עוד מבית החולים מיד לאחר הלידה, ולכן החשש של האם שהגורל יהיה זהה לתינוק שזה אך נולד, מובן לחלוטין.
ביום 6.2.13 בבוקר פניתי למשטרת עפולה, שוחחתי עם ראש הצח"מ קצין נוער בשם וויסאם ועם הרמח"מ (ראש מחלקת חקירות) אבי עיאש.
סוכם שאם אעביר להם סרטון וידאו המוכיח כי לאם ולתינוק שלום, הם מפסיקים את טיפול המשטרה ומסירים את הודעות החיפוש המשטרתיות.
הרמח"מ הסביר לי שכל מה שמעניין אותו זה לוודא שלאם ולתינוק שלום. חשבתי שיש לי עסק עם אנשים מקצועיים והגונים. התבדיתי. חכו להמשך.
במקביל פניתי ביום 6.2.13 בבוקר למנהלת המחלקה לשרותים חברתיים במועצה אזורית גלבוע — רחל ברנע — אמרגי נייד 050-6926662 דוא"ל: rachel@hagilboa.org.il, בתקווה למצוא פתרון חכם ומושכל שיאפשר לאם לשהות עם בנה בפיקוח הרווחה.
כל מה שהיה לגברת רחל ברנע — אמרגי לאמר הוא:
"אנחנו פועלים לפי החוק" (אמרתי לה שאת הבדיחה הזאת כבר שמעתי) וכי היא "צריכה להתייעץ עם הפיקוח שלה".
אף אחד מהרווחה כמובן לא התקשר עד לרגע זה ממש. אין ספק כי כל מה שרוצה הרווחה זה לנתק את האם מבנה ולא לחשוב על תוכניות, התגייסות לעזרה וכדומה.
ביום 6.2.14 בשעות הערב, העברתי לקצין וויסאם ממשטרת עפולה סרטון שבו מצולמים האם והתינוק ובו אומרת האם שהיא והתינוק מרגישים טוב ומבקשת במפורש שהקצין וויסאם והרמח"מ אבי עיאש יפסיקו את החיפושים כפי שהתחייבו.
קיימתי את חלקי בהסכם.
ביקשתי שהקצין וויסאם יקיים את חלק המשטרה בהסכם, להפסיק את החיפושים ולהוריד את כל הודעות החיפוש. הקצין וויסאם לא ענה. ראו תכתובת ווטסאפ בתמונות המצורפות.
ביום שישי 7.2.14 כתבתי בווטסאפ לקצין וויסאם, הוא לא ענה. פניתי בהודעה בפייסבוק של המשטרה וביקשתי שיורידו את הודעות החיפוש.
נתבקשתי ליצור קשר עם דובר המחוז הצפוני רב פקד משה ויצמן, המפעיל של הפייסבוק המשטרתי עבד מהר. דיברתי עם הדובר משה ויצמן. הוא אמר שהוא מוכן לבדוק. כעבור זמן התקשרתי אליו והבחנתי בשינוי הגישה.
"אל תפנה אליי תפנה ליחידה החוקרת", הוא אמר. עוד הוסיף רב פקד וייצמן: "אתה עורך דין אתה יודע איך לפנות לבית משפט".
הסברתי שאני לא מבין למה אני צריך לפנות לבית המשפט כדי לחייב את המשטרה לעמוד בהסכמים שהיא עורכת.

קישורים:

הנסיך החטוף – סיפורו של תינוק יוצאי אתיופיה שנחטף לאימוץ על ידי משרד הרווחה – משפט שלמה 2013 "התינוק הזה יהיה שלי ויהי מה" – ילד בן שלוש ממוצא אתיופי נמצא בלב ליבו של משפט אימוץ סוער: מצד אחד, כבר יותר משנה וחצי מגדלת אותו משפחת אומנה שרוצה לאמצו; מצד שני, דודתו, קצינה בצה"ל, ניהלה מאבק עיקש שהגיע עד לבית המשפט העליון – שפסק לאחרונה: הדודה תקבל את הילד. אלא שהקרב על הפעוט עדיין לא הסתיים, והוא מציף שאלות עקרוניות רגישות על קשרי דם, תרבות והזכות להיות אמא…

"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" – מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים. חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

"העובדת הסוציאלית אמרה לי במרמה לנסוע למשרד הפנים, כשחזרתי התינוקת כבר לא היתה שם" – ליאת (שם בדוי) נאנסה בגיל 17 ונכנסה להריון. פקידת אימוץ מהשירות למען הילד של משרד הרווחה חטפה ממנה את תינוקה ומסרה אותה למאמצים. עתה כעבור 23 שנים חלתה ליאת בסרטן צוואר הרחם ומבקשת להזהיר את בתה שתלך להיבדק…

האמא אורה מור-יוסף דורשת את התינוקת שנחטפה ע"י השירות למען הילד משרד הרווחה – האמא אורה מור-יוסף שבתה התינוקת נחטפה בידי עו"ס אורנה הירשפלד מהשרות למען הילד, מתראיינת בגלי צה"ל אצל יעל דן – 18 ביוני 2013…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

שופטת בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע – פרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנות

בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה

עשיית הצדק חשובה לאין ערוך מכל שיקול משפטי. לכן, מאותו רגע שבו ידעה השופטת גילאור, כי דודו דהן נכלא במוסד למפגרים מקי"ם, למרות שהוא אינו מפגר, לא ניתן להתעלם בגין פגיעה זו. לשיטתה של השופטת גילאור, היא נמצאת בהיכל המשפט, לא בהיכל הצדק.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר בעקרון על אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט. השופטת גילאור דחתה את תביעתו של דודו דהן נגד משרד הרווחה. תביעה המגובה בראיות עובדתיות, כשהיא מתנערת מכל טענה ומסקנה של דודו דהן.

אוטם שריר הלב, יגאל סרנה, 10.1.14, ידיעות אחרונות

"הדבר הנורא שבעולם הוא צדק מנותק מן החסד" (פרנסואה מוריאק).

באולמה של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, עמד איש גבוה, דל ואביון, ותבע את המדינה. שמו דודו דהן, והוא מהישראלים החלשים שהושלכו לצידי הדרך במרוץ לניצחון ולמיליון. עם היוולדו נלקח מאמו, טולטל ונמסר, אומץ ונעקר, עד שהוחלט, בלי אבחון, שהוא מפגר, וכך הגיע "למנוחה ולנחלה" במוסד פרטי תחת פיקוח המדינה.

להלן, הגיהינום.

מי שקרא בעבר את פרטי חיי החוסים במקום ברמלה שנקרא "מקים", נמלא אימה. כי עד שפרצה לשם המשטרה, הוכו משך שנים רבות החוסים, נאנסו, חוו חיל ורעדה תחת פיקודה של מנהלת אכזרית. כתבי אישום ועיתונים כבר תיארו את התופת בה שרד דהאן 23 שנים עד שוועדת אבחון ראשונה שראתה אותו, "הוכתה תדהמה" ושיחררה אותו.

חיי אדם זה הגיעו אל אולמה של גילאור. משך כארבע שנים עבר אצלה מצעד בלהות. גילאור הביטה מדוכנה, נישאת וידענית, מוכרת כלוחמנית בקרב שלה בשופט אחר, נשואה לפרקליט אמיד וידידתם הקרובה של רבי השפעה כעמיתה הנשיא לפניה לינדנשטראוס ואחרים. מחוברת.

משך 14 ישיבות האזינה למצעד המרוסקים, המוכים והעובדים הסוציאליים. עבר אצלה פקיד סעד ראשי שניהל הוסטלים פרטיים והושעה, אפוטרופוס שמעל בתפקידו. עלתה צחנת מדינת הרווחה שהתפרקה מכל חובויה והייתה למקור רווחה רק לטייקוניה. חוקים שנועדו להגן על האזרח משרירות לב, כמו חוק ועדות האבחון, שהם לבדם יכלו להציל את דהאן, נותרו מילה מתה. מופקר לרוע נותר החלש.

תשעה חוסי "מקים" הישן העידו בפני הנשיאה ובהם שתלי נאנסות במוסד. אחת, בת 13, הרתה שם, ספק למדריך ראשי שנאסר אחר כך, ועברה הפלה שחורה בחסות המוסד.

מצעד כאב שאין לו שיעור עבר מול השופטת: כליאה ושבועיים בחדר חושך, כריעת ברך ופלפל חריף בפה. הצלפות. סטאלג "מקים".

מול דוכנה עמד דודו דהן, איש-ילד ענק בן 43, שני מטרים וחמישה ס"מ גובהו. מי שמכירו, מתאר הר געש של רגש. כלל לא מפגר כפי שנרשם וטופל כל השנים. איטי בשל פגם קל מלידה ובעיקר בשל 23 שנות מוסד שהיו גורמות גם לשייקספיר להצטייר כמפגר. בעזרת עורכי דין מסורים תבע דהן פיצוי הוגן על חיים שנבזזו באחריות המדינה.

"נפל פגם", תימצתה הנשיאה גילאור ברגש את מצעד הזוועות.

היא הוסיפה מילים רבות בשבח המדינה ומוסדותיה שבהן שיחררה אותה ב- 7 בנובמבר האחרון מאחריות ומפיצוי. "הנתבעים עשו כמיטב יכולתם", היללה את הרשויות, ועל הגיהינום כתבה כי שם זכה דהן ל"נגיעות של חסד". ליבה הנמכר סלח לדהן על תביעתו המחוצפת ולכן כתבה ש"בגלל שיש לו יכולת ורבלית מרתקת, והוא ענה בכנות גם לשאלות לא נוחות", לא הטילה עליו הוצאות הנתבע, להלן המדינה. חוק, חסד ורחמים.

ביולי השנה פרשה גילאור לפנסיה שעל פי טבלת הפנסיות של דיינים ושופטים בכירים נעה סביב 55 אלף ש"ח לחודש. בנובמבר הוטרדה וחזרה לסגור שני פסקי דין, האחד על רשלנות רפואית של בית חולים גדול והאחר של דהן. בשני המקרים חסכה למדינה הון בדחותה את הטרחנים.

ביררתי מה דוחף חלק מהשופטים הישראלים לאוטם שריר לב, שבא לידי ביטוי בהפניית עורף לחלש ובדאגה לחזק. נאמר לי את שאינו נאמר בקול גם אחרי המחאה: שיש שופטים שחשים מחוברים לפטמת השלטון דרך שכרם ומינויים על ידי הוועדה, ולכן יש להם נטייה מובהקת להגן על קופת האוצר, ממנה הם חיים ברוחב יד, יותר מאשר על זכויותיו של אזרח חלש.

אחרי פסק הדין ניחם דהן הטוב את פרקליטיו, והוחלט לערער לעליון. אולי שם תימצא מידת האומץ והרחמים על מי שהושלך לצידי הדרך.

במשפטו זה של דהן נגד המדינה אני מוצא את תמצית חוליי הארץ בינואר 2014, ובהם רמיסת הערבות ההדדית תחת משא החמדנות.

בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע

קישורים:

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

 "תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר