דבורה מספרת על העלמות בנה מבית החולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983

28.08.2018 – סיפור חטיפת תינוקה של דבורה בבית חולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983. התינוק נולד פג והיה במחלקה המתאימה בבית החולים. לאחר 5 חמשה ימים שוחררה האמא דבורה מבית החלוים ולמחרת דפק על דלת ביתם חסיד צאנז ומסר להם שהתינוק מת ובית החולים יקבור אותו.
דבורה ובעלה היו אז צעירים ולא ידעו את לעכל את הבשורה המרה.
כעבור 28 שנים התברר לדבורה כי בנה רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים ויש לו שם ותעודת זהות ורשום בתור הבן שלה.

בית חולים הלל יפה – עוד תינוקת ששמו עליה עין

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 15.05.2018

בלילה נולדה בשעה טובה בבית החולים הלל יפה תינוקת.
בשעה טובה?
הבוקר מתקשרת אלי הסבתא ומספרת לי שלא מאפשרים לאם לשהות עם התינוקת ליד מיטת האם. היא סיפרה לי שבבוקר ביקרה עו"ס במחלקה.
שאלתי את הסבתא יש צו או אין צו. אמרה לי לא הראו לי צו.

עשיתי שיחת ועידה עם הסבתא לעמדת האחיות ואחר כך למזכירת מנהל מחלקת יולדות. הסברתי שבית חולים לא יכול לקבל הוראות בעל פה מעו"ס. רק צו שיפוטי או צו מינהלי. אמרו לי שיבדקו ויחזרו אלי. לא חזרו.

לפני מספר דקות מתקשרת אלי הסבתא. היא ניגשה לתינוקיה לקחת את התינוק לאם, האחות יהדית אלבז אמרה: חכי, יש צו הוא בדרך.
ואכן תוך דקות הגיעה עו"סית בית החולים עם צו מינהלי לפי סעיף 11 שהוצא דקות לפני על ידי פקידת הסעד לפיו הטיפול בתינוק יעשה רק בתינוקיה.
ברור שהצו הוצא רק בגלל שיחת הטלפון שלי.

ספק אם הצו חוקי לאור הגדרת סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אבל אין מה לעשות משפטית נגד צו מינהלי שבעה ימים וגם בג"צ לא ישים.
המלחמה תהיה במסגרת צו הביניים ובכלל בצו הנזקקות, למי שלא ייצג.
עוד תינוקת ששמו עליה עין.

בית חולים הלל יפה צו חירום
פייסבוק יוסי נקר: בית חולים הלל יפה – עוד תינוקת ששמו עליה עין

בית חולים הילל יפה חדרה: לוקחים התינוק מהיולדת ומונעים מבא כוחה להיכנס למתחם

15 במאי 2018 , מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר –
נמצא במחלקת יולדות של בית חולים הלל יפה. הם קוראים לזה מחלקת אמהות.
מסתבר שלאחר הצו המינהלי, הוצא היום צו שיפוטי על ידי בית משפט לנוער במעמד צד אחד.
הצו השיפוטי הגיע לתינוקיה אבל לא טרחו למסור לאם היולדת.
המאבטחת הנחמדה התירה לי להיכנס למחלקה ולדבר עם רוחמה גוזלן, אחראית התינוקיה.
רוחמה גוזלן לא ידעה מה לעשות, האם לתת לי את העתק הצו או לא. התקשרה, התייעצה ואפשרה לי לראות את הצו, אבל אמרה לי אתה לא מצלם. לא צילמתי. ראיתי את הצו וראיתי שנקבע מועד דיון לשבוע הבא. כמובן אף אחד לא טרח להגיד לאם שנקבע מועד דיון.
התבקשתי להמתין על מנת שרוחמה גוזלן תשלים את ההתייעצות אם למסור לי או לאם את הצו בעניינה.
המתנו.
לבסוף הגיעה רוחמה גוזלן, אחות נחמדה, שנקלעה לעניין שבו היא אינה מבינה, ואמרה לי שקרן, העו"ס של בית החולים הלל יפה, התייעצה עם היועצת המשפטית של בית החולים והם החליטו לא לתת לאם או לי את העתק הצו בעינינה.
עכשיו מדברים על ארדואן כנשיא טרוריסט. שואלים איך הנשיא הטרוריסט לא מתבייש לכנות את ישראל כמדינת טרור.
במדינת טרור לא נותנים לבן אדם את הצו שרשות שיפוטית הוציאה בעינינו ובעניין ילדו התינוק.
עדכון 18:07. אחרי כתיבת הפוסט ניגשתי לאחות רוחמה גוזלן וביקשתי לקבל את מספר התיק. רוחמה גוזלן אמרה: "אני לא מתנהלת מולך, לא נותנת את מספר התיק".

בית חולים הילל יפה חדרה

לאה ונדב מורד מספרים על העלמות בנם שנולד בבית חולים השרון פתח תקוה ב- 21.09.1969

מרץ 2018 – לאה ילדה תינוק בבבית חולים השרון פתח תקוה בחודש התשיעי להריון ב- 21.09.1969. אמרו לה לאחר הלידה שהתינוק פג ויש להעבירו לבית חולים אחר. למחרת ניסתה לברר לשלום התינוק מסרו לה שהוא לא הועבר לבית חולים אחר אלא נמצא בתינוקיה בבית החולים השרון. כשניגשה לתינוקיה, הרופא מסר לה שהתינוק שלה מת.
לאה ונדב מעולם לא ראו גופת התינוק, תעודת לידה, ותעודת פטירה. חוסר הודאות והכאב נמשכים עד היום.

"גנבו לי את הילדה"

"חי בלילה" , 15.02.2018 – "גנבו לי את הילדה" – סיפורה של יוכי כהן שילדה תינוקת בריאה בבית חולים השרון פתח תקוה לפני 45 שנה. התינוקת הועברה לפגיה ומשם נמסר ליוכי כי התינוקת מתה. יוכי לא ראתה גופה, או תעודת לידה/ פטירה.

עובדות סוציאליות חוטפות ילדים מיולדות מוחלשות בבתי חולים דרך בתי משפט לנוער מבלי שלהורים ייצוג משפטי

כך נמנעה במקרה הוצאת התינוק מחזקת אמו , יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 20/10/16

מ', שילדה פג לפני כחודשיים, עוררה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים, ומשם הדרך לבית הדין לנוער לדיון בדבר הוצאת בנה מחזקתה – היתה מהירה. מ' נאלצה להתייצב לדיונים ללא כל ייצוג משפטי, עד שהעניין נודע במקרה לאגף לסיוע משפטי במשרד הפנים. "האירוע מלמד על נחיצות הייעוץ המשפטי להורים", אמרו באגף

מתחקיר  "יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008

לפני כחודשיים, ילדה מ' פג בשבוע ה-35 להריונה, שאושפז בפגיה בבית חולים. אלא שמשהו בהתנהגות האם עורר ככל הנראה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים. הן החליטו שיש לקחת את הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית זמנית, זאת משום שלטענתן הריונה התנהל ללא ידיעת משפחתה, וכן משום שהיה לה קושי בהאכלה ובהחתלה.

האם, שלא הבינה את פשר ההליך ולא נעזרה בעורכי דין, מצאה את עצמה שבוע וחצי אחרי הלידה בבית המשפט לענייני נוער, ללא כל ייצוג. היא נאלצה להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתה לתפקד כהורה, טענות שכנראה לא היו עולות אם לא היתה יולדת פג, מצב שאפשר לצוות לבחון התנהגותה עם בנה.

האם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעבר, אך לא היו נגדה טענות בנוגע להזנחה אלא על קושי בתפקוד. האם טענה שהיא אחרי ניתוח קיסרי, אין לה מערכת תומכת ולא בן זוג ולכן התקשתה בטיפול בתינוק הפג בימים הראשונים אחרי הלידה. במהלך הדיון בבית המשפט האם הסכימה כי התינוק ישהה בבית החולים לשבוע נוסף, ולאחר מכן יכונס דיון נוסף.

מאי 2015 - מנותקים - תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016
מאי 2015 – מנותקים – תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016

לדיון הבא, התייצבה האם לבדה בשנית. בשלב זה נודע באופן מקרי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על המקרה התמוה. כשבאגף החלו בבירור העניין, הבינו שהדיון בעניינה של מ' אמור להתחיל בתוך דקות ספורות. באגף שידכו בין מ' לעורכת הדין זהבה סנדרס ששהתה באולם הסמוך לאולם בו התקיים הדיון.

בדיון בעניינה של מ' הוחלט על הארכת הצו שקובע כי הילד יוצא מחזקת אימו, אבל לעו"ד סנדרס היה ברור לה שאין כאן מקרה שמצריך הוצאה מהבית. היא הבינה שעם טיפול וליווי צמוד והשגחה של הרווחה, הילד יכול לגדול עם אמו הביולוגית, והוחלט על הגשת ערעור.

"האם הייתה מאוד מאוד לחוצה. ברגע שהוגש ערעור האמירה שלה הייתה שהיא תעשה הכל כדי שהילד ישאר אצלה", סיפרה עו"ד סנדרס. "הייתה חשיבות מאוד גדולה שהילד לא יוצא מחזקתה ושישמר הקשר ביניהם. היה ברור שאם הילד יוצא מחזקתה אז הפגישות ביניהם יהיו כשעה או שעתיים בשבוע וזה לא יאפשר את ההקשרות הראשונית לתינוק, הרעיון של הערעור היה שאפשר למצוא פתרון פחות דרסטי ושהיוצא מהכלל זה ההוצאה ממשמורת".

"אלמלא הסיוע, תוצאת המקרה היתה שונה"

המקרה הזה מעיד על הקלות שבה ניתן להוציא ילד מהבית, כשההורה אינו זכאי באופן אוטומטי לייצוג המשפטי. חשוב להדגיש, ישנם מקרים רבים בהם אין ברירה והוצאותו של ילד מחזקת הוריו נחוצה, לבטח כשמדובר במקרים של התעללות פיזית ונפשית. יחד עם זאת, הדבר מעורר תמיהה כשמדובר בשאלה כלכלית כשישנה דרך לסייע להורים כדי שהילד ישאר איתם.

הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל, ובשיתוף פעולה הורכבה תכנית טיפולית מיוחדת לאם עם משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים כך שהילד יוכל להישאר בחזקתה.

השופט שאול שוחט התייחס בהחלטתו לכך שמדובר במקרה חריג בו ניתן למצוא טיפול בקהילה. הוא נימק את החלטו במאמצים הרבים שהושקעו בטיפול במקרה ותפירת חליפה מיוחדת כהגדרתו – מימון מיוחד למטפלת 24/7 וליווי צמוד של שירותי הרווחה.

מחאה נגד חטיפת ילדים - מדיניות פושעת ברווחה
מחאה נגד חטיפת ילדים – מדיניות פושעת ברווחה

"אין להפיל את תפירת החליפה ואת הכנת התכנית, שתבטיח את מוגנותו של הקטין, על ההורה בלבד", כתב השופט. "אין ספק שיש חשיבות להתגייסות שלו. עם זה, אין הוא יכול לעשות את זה בעצמו, ללא סיוע כן ואמיתי של שירותי הרווחה".

"במקרה הספציפי הזה אנחנו למדים גם מתוך פסק הדין שלא נעשו בדיקות בכלל, ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני הגשת הבקשה להוציא את הילד מהבית ולפני הוצאתו ממשמורת", אמרה עו"ד שני שדה האמונה על תחום זה באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו סברנו שהבקשה וההחלטה להוציא את הילד ממשמורת נעשו ללא בדיקות מקיפות ובמהירות רבה מאוד".

עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר בהקשר זה כי "השתלשלות המקרה מדגימה היטב עד כמה חשוב מתן ייצוג להורים בבית המשפט לנוער, בעיקר לנוכח פערי הכוחות המובנים הקיימים בהליך. אין ספק שאלמלא יוצגה האם ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, התוצאה הייתה שונה. חובה מוסרית לנו כחברה לדאוג לייצוג משפטי של כל הורה והורה בהליכים הרי גורל אלה".

מנגנוני חטיפת ילדים: פקידת סעד אלונה לוי, בית משפט לנוער ובית יולדות בלינסון – מוטי לייבל מדווח

פקידת סעד אלונה לוי - מצפצפת על החלטות בית משפט22.09.2016 – נוי חזרה הביתה!
העיתונאי מוטי לייבל, ליווה את הסיפור של ההורים נטלי ואנדרי, שנפלו ניסיון קורבן לחטיפת התינוקת שלהם לאימוץ.
עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, השיבה להורים את התינוקת שלהם.
מדובר בזוג הורים שבאו לבית חולים בלינסון פתח תקוה ללדת תינוק ונפלו קורבן למנגנוני פשע בירוקרטים של פקידת סעד אלונה לוי, שופטות נוער טובה פרי וגלית מור ויגוצקי. היולדת עוכבה בבית החולים כדי לאפשר לפקידת הסעד אלונה לוי לתפור תיק אימוץ. הודות לסיוע שך עו"ד ורדה שטיינברג שערערה למחוזי הוציא כבוד השופט משה דרורי צו לשחרר ההורים והתינוק לאלתר מבית החולים.
חרף צו בית המשפט הורתה ללא סמכות פקידת הסעד אלונה לוי לבית החולים לא לשחרר את היולדת והתינוק.

אתמול, ניתן צו של שופט ביהמ"ש מחוזי משה דרורי, המורה להשיב להורים את התינוקת שלהם לאלתר. עו"ס אלונה לוי, צפצפה על ההחלטה וסירבה לשחרר את התינוקת, כך שנוי נמצאה במעצר מנהלי בבית חולים בלינסון.

צפו בסרטון המרגש. נוי שבה הביתה עם הוריה.

עו"ס אלונה לוי לשכת רווחה אריאל, רוצה לחטוף את התינוקת של נטלי סמולקו ואנדריי

ספטמבר 2016 – עו"ס אלונה לוי לשכת רווחה אריאל, רוצה לחטוף את התינוקת של נטלי סמולקו ואנדריי

העיתונאי מוטי לייבל, מלווה את הסיפור של ההורים נטלי סמולקו ואנדריי.

האמא נטלי (25), פנתה למשרד הרווחה, ביקשה סיוע כלכלי.
פקידת הסעד אלונה לוי, החליטה שהסיוע יהיה חטיפת התינוקת של נטלי ואנדריי. היום התייצבה אלונה לוי עם צו חירום וסל-קל בבית החולים בלינסון, והודיעה לאמא כי התינוקת עוברת למשפחת אומנה חסויה.

האבא הזעיק את העיתונאי מוטי לייבל, כדי למנוע את חטיפת התינוקת שלהם.
אלונה לוי, בלי בושה כתבה בצו החירום השקרי והמפוברק: "האמא חסרת מסוגלות הורית, האבא לא רוצה לקחת אחריות על הבת". לקרוא ולא להאמין עד לאיזה רמה של שקרים מסוגלת פקידת הסעד הסוחרת בילדים להגיע.

ההורים שכרו את שירותיה של עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, שהגישה באופן בהול צו מניעה לבית המשפט.

נקבע דיון ליום ראשון, בפני השופטת גלית מור ויגוצקי, ואנו מאמינים כי צו הנזקקות יוסר, מכיוון שלא היה צריך להיות מוגש מלכתחילה.

העיתונאית נעמה לנסקי מעיתון "ישראל היום" הגישה היום שאילתא למשרד הרווחה, בעניין זה.

בית חולים ליס ליולדות חוטף תינוקות מהוריהם עבור רשויות הרווחה

ינואר 2016 – זוג הורים באו לבית חולים ליס ליולדות ללדת תינוקת. מיד לאחר הולדת התינוקת אזקו אותה הרופאים והאחיות בבית חולים ליס באזיק אלקטרוני ולא איפשרו להורים לצאת מבית החולים עם התינוקת, ללא צו בית משפט המסמיך את בית החולים לכלוא את התינוקת בבית החולים.
ביתהחולים ליס ליולדות הזעיק שוטרים נגד ההורים לבל ינסו לקחת את התינוקת.
השוטר ישראל רמינסקי מסביר מדוע בית החולים יכול להשתלט על תינוקת בריאה שזה אך נולדה ללא צו בית משפט.

בית המשפט העליון פסק כי אורה מור יוסף לא תוכל לקבל את בתה מהפונדקאית


גלי צה"ל – מה בוער עם רזי ברקאי – אפריל 2015 – אורה מור יוסף אישה נכה חולה בניוון שרירים מרותקת על כסא גלגלים עומלת שנים רבות להביא ילד לעולם. לאחר ניסיונות רבים נתברר לה כי הדרך היחידה היא דרך פונדקאות (ללא קשר גנטי).
ואכן בהליך פונדקאות מורכב שנעשה בחו"ל נולדה בתה בארץ. לבית החולים הופיעה במפתיע פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד וחטפה את התינוקת בצו חירום לא מנומק.
הערכאות השיפוטיות חרף העובדה כי ידעו כי זוהי הדרך היחידה של אורה להיות אם, פסקו על פי החוק היבש ולא איפשרו לאורה לקבל את בתה.
בימים אלו שלח שופט העליון ניל הנדל את הנימוקים היבשים לפסק הדין אותו פסק הרכב העליון כי אורה לא תוכל לקבל את בתה.