רשויות הרווחה רצחו את האמא עדן רכטר

02.07.2017 – עושים צהריים עם יעל דן , עו"ד יוסי נקר, ועפרה ענקרי – מותה הטראגי של האמא עדן רכטר שנרדפה ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה עפולה. סוף טראגי הוא סיפורה של האמא עדן רכטר שנלחמה נגד רשויות הרווחה בעפולה שרצו להוציא את ילדיה מהבית. הילדים הוצאו בעבר מהבית בכפיה בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון האם, עקב עלילות ומעללי העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה עפולה כי הילדים אינם מטופלים כראוי.
התסקירים וחוות דעת שמציגות העובדות הסוציאליות נגד המשפחה פוגעות באדם כאילו עומד הוא במטווח ונורה על ידי מילים. חיצי רעל של "חוסר מסוגלות הורית" , "חוסר תובנה" , ועוד כהנה וכהנה ביטויים מזויעים שפיתחו העובדות הסוציאליות במהלך השנים לניפוץ התא המשפחתי.

 

עדן רכטר במחאה על לקיחת ילדיה ע"י לשכת הרווחה עפולה

עדן רכטר - אני אמא שכולה לילד חיעדן רכטר

משרד הרווחה מסמם ילדים בפנימיות

משרד הרווחה מסמם ילדים בפנימיות
משרד הרווחה מסמם ילדים בפנימיות

05.06.2017 – גלי צה"ל – הפקרות במתן תרופות פסיכיאטריות לילדי פנימיות משרד הרווחה

דו"ח המבקר חשף הפקרות וחוסר אכיפה במתן תרופות פסיכיאטריות בפנימיות לנוער. עו"ד המייצג את אחד ההורים: "כל פנימייה מחזיקה פסיכיאטר פרטי", פסיכיאטר ילדים: "יש בי דאגה גדולה"
מבקר המדינה כתב בדו"ח האחרון שלו שכמעט 80% מהחוסים בפנימיות הנוער נוטלים כדורים פסיכיאטרים. היום (שני) שוחחה יעל דן עם עורך הדין  יוסי נקר, המייצג את אמו של אחד הילדים שקיבל תרופות פסיכיאטריות: "אין בקרה בכלל. הפנימיות הם גופים פרטיים שפועלים בחסות משרד הרווחה, וכל פנימייה מחזיקה פסיכיאטר משל עצמה והוא קובע את מדיניות מתן התרופות הפסיכיאטריות. להורים נמנעת היכולת להביא חוות דעת משל עצמם ונמנעת האפשרות שלהם, כאפוטרופוסים של הילד, לשלוט על מה שהוא מקבל".

בהמשך הצטרף לדיון גם ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שהצטרף לחששותיו של עורך הדין נקר: "יש בי דאגה מאוד גדולה כי אין בקרה מצד משרד הבריאות. ילדים שנשלחים לפנימיות הם מתבגרים שמפריעים הרבה פעם לצוות כמו כל מתבגר. הצוות רוצה שקט ואם אין בקרה אז עלול להיווצר מצב שהפסיכיאטר צריך לרצות את הצוות כי הוא רוצה לשמור על העבודה שלו".

משרד הרווחה מסר בתגובה כי בהעדר מענים אחרים החל מערך הפניות של המשרד לקלוט מספר הולך וגדל של נוער עם פרופיל פרא ופוסט אשפוזי שבהיעדר התערבות עלול להגיע לאשפוז פסיכיאטרי. זו הסיבה המרכזית לעליה ושימוש בתרופות פסיכיאטריות. בכל הפנימיות יש צוות רפואי והוא קובע את הטיפול התרופתי הניתן לילדים ולבני הנוער.

אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

מאי 2017 – אקים אפוטרופסות החליט שאינו מכבד צו בית משפט ואינו מעביר כספי החסויה לאפוטרופוסית החדשה שמינה בית המשפט. להלן מכתב ששלח עו"ד יוסי נקר לעובד הסוציאלי יזהר דמארי מנכ"ל אקים אפוטרופסות. הלקוחה פנתה לבנק עם צו בית המשפט וזה העביר מידית כספי החסויה לאפוטרופוסית החדשה שמונתה ע"י בית המשפט.

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר

באקי"ם לאפוטרופסות חושבים שכספי חסויים זה הכסף הפרטי שלהם. מסרבים להעביר את הכסף לאפוטרופסית החדשה במקום אקים, לאחר שבית המשפט דחה את התנגדות אקים לאפוטרופסית החדשה. רצו להמשיך לא לעשות הרבה לטובת החסויה.

מתוך מכתב שכתבתי הבוקר
לכבוד

מר יזהר דמארי
אקי"ים אפוטרופסות
תל אביב באמצעות פקס 03-6445066

א.נ.

הנדון: כספי החסויה XXXXX ת.ז. 0000000

1. שולחתי, ____, היא האופטרופוס החוקי על החסויה החל מיום 8.5.17.

2. שולחתי פנתה אליך טלפונית כדי לבצע העברה מסודרת של החשבונות של החסויה וכדי לקבל מידע על מקורות ההכנסה של החסויה וכל הקשור למצבה הכלכלי כנדרש.

3. משום מה, סירבת לפגישה והודעת לה שתעביר לה העתק של דו"ח הסיכום שתכין, מתישהו בעתיד, לאופוטרופוס הכללי.

4. כמו כן הודעת לשולחתי כי הנך מתכוון להשאיר אצלך את כל כספה של החסויה להבטחת תביעה שהנך עומד להגיש עבור כסף המגיע לך כביכול מתוך כספה של החסויה.

5. הנני להודיעך כי התנהלותך הינה בלתי חוקית בעליל. אין לך שום זכות להחזיק בכסף שאינו שלך.

6. אם בית משפט יורה לשלם לך כסף כלשהו, הרי שתקבל את זה בצורה מסודרת, אין שום סיבה להחזיק את כל כספה של החסויה, שאותם ודאי לא תקבל בשום מקרה, כדמי ערובה לתביעה הזויה כזו או אחרת.

7. על כן הנך נדרש, מיד עם קבלת הודעה זו, להעביר את כל כספי החסויה לחשבון הבנק שלה שמספרו _____ בבנק מזרחי טפחות סניף ___.

8. לא יעלה על הדעת כי גוף שממונה לנהל כספי חסרי ישע, בהיותו כביכול בעל מוניטין לדאגה לסובלים מפיגור שכלי, יתנהל בכוחניות כזו.

בברכה,

יוסי נקר, עו"ד

מאי 2017 - סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט
מאי 2017 – סטטוס פייסבוק יוסי נקר – אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

יזהר דמארי מנכ"ל אקים לאפוטרופסות מבזה החלטת בית משפט – מתוך התכנית סדר יום ברשת ב עם ענת דוידוב

 

שופטת אביטל מולד

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורותמתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – 28 בדצמבר 2016

כשאני פעם אמרתי כי בית המשפט לנוער הוא בית משפט נטול סדרי דין ודיני ראיות התכוונתי בראש ובראשונה למתחולל באולמה של השופטת ד"ר אביטל מולד.
הפסיקה הנוכחית של השופט דרורי המדווחת על ידי העיתונאי איתמר לוין היא אחת מיני פסיקות רבות של השופטת מולד שניתנות בחוסר סמכות.
לא אחת קבלתי בפני כבוד השופט דרורי עצמו, ואני יכול להוכיח זאת במספר כתבי ביית דין, שבאולמה של השופטת מולד אין הקפדה על השיטה האדברסרית.

גישת השופטת מולד, המכונה על ידי "אסכולת מולד", היא גישה שאינה עולה עם העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הישראלית, היא השיטה האדברסרית. לא אחת קורה שהשופטת מולד דוחקת ברשויות הרווחה של ירושלים להוציא ילדים מהבית למרות שהם אינם מבקשים זאת (וכן גם זה מגובה בפרוטוקולים שאני מחזיק בהם).
על פי אסכולת מולד שופט הנוער הוא כל יכול. הוא יכול להוציא ילדים מהבית גם אם הרווחה לא מבקשת, על פי אסכולת מולד שופט הנוער יכול להוציא צווים כאוות רוחו כאשר טובת הילד לשיטתו של השופט היא הזרקור היחיד שלאורו יש ללכת, בעוד שעל פי השיטה האדברסרית בית המשפט הוא לא גורם מתערב ויוזם אלא גורם מכריע. על פי השיטה הראויה מוגבל כוחו של השופט לסמכויותיו בלבד.
הכתבה של איתמר לוין לא מפתיעה אותי ובוודאי שגם לא צריכה להפתיע את השופט דרורי.
כאמור קבלתי בפני השופט דרורי, לא פעם אחת, על מנהגה של השופטת מולד לא לנהוג לפי השיטה האדברסרית וליתן החלטות אף שלא נתבקשה לתת.
זו תופעה, זו שיטה של השופטת מולד, זו תופעה שפוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ויפה שעה אחת קודם אם נציב תלונות הציבור על שופטים יתערב. לראיה יש לי לא מעט פרוטוקולים המוכיחים כי אסכולת מולד שגויה ובלתי ראויה.
באותה מידה אני מגנה נוהג של שופטי משפחה אשר קוראים לפקידי סעד להכריז על קטין כקטין נזקק הגם שלא הוגשה בקשה (וזאת להבדיל מקריאה מותרת למעורבות פקיד סעד לחוק הנוער).
אין בי שום חשש על אמירת הדברים לעיל. הם נכונים ומגובים. יאללה ברק לייזר, נראה אותך מגיש עוד תלונה על דברי אמת שמתפוצצים לכולנו בפנים.
אני מצפה מעורכי דין אחרים לצאת נגד אסכולת מולד ולהפסיק להתקרנף.

סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אביטל מולד

בית חולים שערי "צדק" – רשויות הרווחה חטפו התינוק מאם היולדת

ינואר 2016 – עושים צהריים עם יעל דן –  צעירה בת 19 ילדה בן בבית החולים שערי צדק בירושלים, אמה ליוותה אותה לכל אורך הדרך כולל בלידה הקשה, ובכל זאת אל מול פניהן הנדהמות של האמהות הטריות בבית החולים , התינוק נלקח בליווי שוטרים והובל מידית כולל העגלה לרכב כשברקע זעקותיה של האם ובכיין של כל יולדות המחלקה. היולדת שתינוקה נלקח תהיה איתנו. וגם עו"ד יוסי נקר שמלווה אותה.

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

יוסי נקר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

סרט תעודה – שחרור שני ילדים חטופים ממכלאת בית שבתאי לוי בחיפה

אוקטובר 2015 – משרד הרווחה ארגון הפשע בראשות השר חיים כץ לסחר בילדים וקשישים ובני משפחותיהם אחז בשני ילדים בעפיה במכלאת בית שבתאי לוי בחיפה. ע"ם תוכניותיהם של חברי ארגון הפשע הם תכננו להפריד את הילדים מאימם ולשלוח אותם לסחר במוסדות כפייה נוספים כגון משפחות אומנה, פנימיות, אימוץ ועוד. להלן סרט תעודה המתאר את אם הילדים ופעילים חברתיים ששחררו הילדים מארגון הפשע בראשות שר הרווחה חיים כץ ועמיתיו.

אורטל בוטל, היא אמא צעירה ל- 2 ילדים קטנים בני 5 ו- 6 שנים. היא התגרשה מבעל אלים, ונשלחה למקלט לנשים מוכות. כעבור תקופה קצרה, נאמר לה שעליה ללכת עם ילדיה לבית שבתי לוי, לצורך הגנה עליה ועל ילדיה.

היא שהתה 8 חודשים בעל כורחה בבית שבתי לוי, תוך ציפיה לחזור לשגרת חיים בטוחה בביתה. השהייה בבית שבתי לוי, ללא צו בית משפט, הוסכמה על האם בתנאי שהיא תהיה שם עם ילדיה.
ביום ראשון 4/10/15, ערב חג סוכות, בשעות הצהריים, גורשה אורטל מבית שבתי לוי, כשנאמר לה שהיא אינה כשירה לגדל את ילדיה, והיא מסולקת מהמקום והילדים שלה נשארים בבית שבתי לוי. מאבטחים הוזמנו כדי לגרש את האם מהמקום.

אורטל, יצרה קשר עם העיתונאי מוטי לייבל, שפנה לעוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג. אמש, 5/10/15, הגיעו העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב לבית שבתי לוי, מלווים באמא אורטל, הוריה ובני משפחתה, על מנת לחלץ את ילדיה החטופים שנותרו בבית שבתי לוי.
דיצה חטאב מנהלת היחידה לאם והילד בבית שבתי לוי, התגוללה כנגד האם, שיקרה ואמרה שהאם היא זו שרצתה ללכת.

דיצה חטאב מנהלת מחלקת הילד בבית שבתי לוי חטפה שני ילדים מאמא

לדיצה אין צו בית משפט, והחזקת ילדיה החטופים של אורטל, הינה בניגוד לחוק.
שוטרים שהוזמנו לחלץ את הילדים החטופים, פעלו בניגוד לחוק, כשמנעו מעו"ד יוסי נקר לייצג את האם, אולם במהרה נמלכו על דעתם, והודיעו לעו"ד יוסי נקר, כי האמא יכולה לקחת את ילדיה.
בסוף הסרטון, הרגע המרגש בו האמא לוקחת את שני ילדיה החטופים, שיצאו מבית שבתי לוי, יחפים, ללא נעליים.
והרגע היפה ביותר: הילדים הקטנים של האמא מקבלים מתנה כדורגל מילדי השכונה.

צפו בסרטון המרתק, החושף את פשעי משרד הרווחה. מאבטח(!) מחזיק בקלסר המכיל פסקי דין, פרוטוקולים, והחלטות של בית משפט לנוער וענייני משפחה, ומעיין במסמכים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות, ללא הרשאה וללא סמכות. כשהעיתונאים העירו למאבטח, מדוע הוא מחזיק בקלסר המכיל מסמכים חסויים בחוסר סמכות, טען המאבטח כי מדובר בסידור עבודה. צפו בסרטון ותראו כי מדובר במסמכים של בית משפט לענייני משפחה, ונוער.

לשכת הרווחה קרית ביאליק – דרכי רמיה לסחר בילדים למשפחת אומנה

אוגוסט 2015 – מתוך סטטוס פייסבוק של עו"ד יוסי נקר:

"השתתפתי" אחר הצהרים בישיבת ועדת החלטה שהיתה אמורה להיות המשך לועדת ההחלטה מיום חמישי האחרון שבה הוחלט על החזרת קטינה בת חמש, ששהתה בארבע השנים האחרונות במשפחת אומנה בצפון הארץ. 
לישיבה שזומנה בדחיפות למשרדי עמותת מט"ב ברח' ירושלים 12, קרית ביאליק, היתה מטרה לקבוע את סדרי החזרת הקטינה לאמה. זומנו לשעה 15:30 ואולם כבר בכניסה לישיבה שוב התברר לי ששום דבר שעושה הרווחה הוא לא תם לב. תמיד מחפשים להתחכם, לא לגלות את כל הקלפים. אבל למה להקדים את המאוחר למוקדם.

בכניסה לבניין פגשה פגשה האמא את אם האומנה. הסתבר כי הורי האומנה הוזמנו לפגישה מוקדמת יותר בהשתתפות אנשי הרווחה, עמותת האומנה מט"ב והאפוטרופוס לדין, עו"ד גרשון גרונפלד. למה לא זומנו לפגישה משותפת? אחרי הכל מדובר בתהליך חזרה הביתה שצריך להיות בשיתוף פעולה? לרווחה הפתרונים.

אם האומנה אמרה לאם כי הם במצב נפשי קשה ביותר וכי הם בוכים מאז ההודעה על חזרת הקטינה ביום חמישי (למה שיבכו? מה הם הורים שכולים לילדים חיים"?). אם האומנה ממש בכתה בפני האם (מסתבר שגם לאמאות אומנה מותר לבכות, לא רק לצנחנים בכותר).

אב האומנה, זה שאמר לאם בעבר "הילדה כבר לא שלך, היא של המדינה", לא העז להתקרב להראות פרצופו. עמד מרחוק.

אם האומנה אמרה עוד לאם שהם ביקשו מהרווחה אומנה עד גיל 18 ולא העלו על דעתם שזה יסתיים. "יש עוד שני ילדים באומנה אצלנו בישוב", אמרה אם האומנה, "ושניהם עברו לאימוץ". "אנחנו לא מתכוונים להיות בקשר עם הילדה לאחר שתחזור", אמרה אם האומנה שגם ביקשה מהאם לאשר את יציאת הילדה לחו"ל, לארה"ב ולקריביים, בזמן הקרוב, עוד שבועיים (יציאה וחו"ל שאני ואם האומנה מתנגדים לה, באשר לא יעלה על הדעת שילדה שאמורה להתחיל בתהליך חזרה הביתה מידית תצא לחודש לארה"ב ולקריביים).

"בזבזתי על הבת שלך 15,000 ₪ על הכרטיסים", אמרה אם האומנה לאם, "את תודיעי לה שהיא לא נוסעת לחו"ל. "אין בעיה", השיבה האם, "אני אודיע לה".

עלינו לקומת הישיבות ואז התברר לנו כי המשתתפים מהישיבה מוקדמת ספונים בחדר. לאחר כמה דקות נכנסנו ואז החלה פקידת הסעד לדבר.

מדבריה עלה, שלמרות ששתי פקידות סעד מחוזיות, היפא וסלעית, הביעו ביום חמישי האחרון הסתייגות מהנסיעה לחו"ל, במהלך תהליך חזרה של קטינה הביתה, ולמרות שהשופטת קבעה שהנסיעה לחו"ל תשקל שוב אם יהיה שינוי נסיבות, אין בכוונת הרווחה לבטל את נסיעת הקטינה לחו"ל. החזרת ילדה זה כנראה לא שינוי נסיבות.

פקידת הסעד עצמה ציינה בדבריה כי משפחת האומנה נמצאת באבל (כך בפירוש), ביטוי שקומם את האם: "הבת שלי חיה".

כאן המקום לציין כי התברר לנו כי משפחת האומנה הודיעה לרווחה שאם הילדה לא תצא לחו"ל אז הם מבקשים להחזיר את הילדה עכשיו. האם הטיחה זאת בפקידת הסעד שהחליפה צבעים. הרווחה שיודעת על האולטימטום של הורי האומנה נמצאת בלחץ ולמרות שלכל הדעות יציאה לחו"ל בשלב הזה אין לה שום אפקט טיפולי, להפך, החליטו להמשיך עם תוכנית היציאה לחו"ל. ואז הגב' אלונה, נציגת מט"ב, מעסיקת משפחת האומנה, עמדה על כך שהקטינה תצא לחו"ל (לאור האולטימום של משפחת האומנה). אמרתי לה שאין לה יושרה ואין לה אינטגריטי משום שעמדתה לא נובעת מטובת הקטינה אלא מדאגה למשפחת האומנה. אמרתי לה שגם ביום חמישי בישיבה, למרות שידעה את עמדת משפחת האומנה לא להחזיק בקטינה, אם תהיה החלטה על החזרה, הסתירה את עמדתה. שאלתי אותה אם היא הבטיחה למשפחת האומנה את הילדה עד גיל 18. "אני לא מוכנה שאתה תקרא לי כך", אמרה גב' אלונה. "הישיבה הסתיימה". עו"ד גרונפלד עוד ניסה למנוע את סגירת הישיבה אך גב' אלונה בשלה. "לא מוכנה שידברו אלי ככה במשרד שלי".

יצאנו, אני והלקוחה, החוצה וגרונפלד בעקבותינו. הסברתי גם לעו"ד גרונפלד שאין שום יושרה ואינטגריטי בעמדתו. "מה אתה רוצה? שהילדה תחזור עכשיו בלי הכנה?", שאל גרונפלד. אמרתי: "כן, כמו ידעו להוציא אותה בלי הכנה, שיחזירו".

ירדנו אני ולהלקוחה למטה. הישיבה הסתיימה. לא? כנראה שלא. אחרי דקה למטה הבנו שהישיבה שאמרו שהסתיימה נמשכת בלעדינו. עלינו למעלה. ואז מתברר שהסוציאלים וגרונפלד ממשיכים בישיבה בלעדינו, אחרי שאמרו שהסתיימה. אמרתי להם "איך אתם ממשיכים בלעדינו אחרי שאמרתם שהסתיימה הישיבה. אני לא זז מפה עכשיו". או אז התחילו משתתפי הישיבה לקום.

לא ברור לי איך משפחת אומנה שהכריזה שהיא באבל ושהיא מתכוונת להתנתק מהקטינה ולא לשמור עמה על קשר, יכולה להמשיך ולהחזיק בקטינה עוד שלושה חודשים ועוד לקחת אותה לחו"ל למשך תקופה של כחודש נתק מהאם, בתקופת החגים, תקופה שיש לנצל אותה לחיזוק הקשר ההורי.

לא ברור לי איך אינטרסים של משפחת אומנה שהיתה בטוחה שהיא מקבלת ילדה עד גיל 18 מקבלים עדיפות על אלו של האם והקטינה וזאת לאחר ההחלטה על החזרת הקטינה. אנשי "הטיפול" כבולים באינטרסים של משפחת האומנה של מגינתם, מעסיקתם, אלונה ממט"ב. יושרה? אינטגריטי? לא אצל הרווחה ועוזריהם.

בטרם סיום. "אתה יכול לכתוב על זה בפייסבוק", אמרה אלונה. הנה כתבתי.

לשכת הרווחה קרית ביאליק - דרכי רמיה לסחר בילדים למשפחת אומנה


לשכת הרווחה באר שבע הפקירה נכה להיות דרת רחוב

איך נכה בשיעור 100 אחוז הפכה מחוסרת דיור? , mynet באר שבע , יעקב לוי , אוגוסט 2015

נכה מבאר שבע שמתגוררת לסירוגין בהוסטלים שונים ברחבי העיר מבקשת מזה תקופה ארוכה מהעיריה לדאוג לה לדיור קבוע. העיריה: פעלנו ופועלים ככל שניתן לסייע לאישה

"מחובתכם כרשות רווחה מקומית לדאוג לסידור הולם לשולחתי, ואם צריך אז תממנו לה שהייה במלון עד למיצוי זכויותיה לקבלת דיור ציבורי". כך כותב עו"ד יוסי נקר במכתב ששיגר לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בעניין צעירה נכה חסרת בית שהוא מייצג.

האישה (32) סובלת מנכות בשיעור של 100 אחוז, ומתפרנסת מקצבת נכות בסך כ־2,700 שקל. עקב יחסים רעועים במשפחתה, החליטה האם להוציא צו הגנה נגד בתה במרץ 2015, שאוסר עליה להיכנס לביתה.

אגף הרווחה בעיריה שהיה מודע למצב, פעל להעבירה להוסטל מחוץ לעיר, שם שהתה כמה חודשים עד שבאחרונה החליטה לעזוב את המקום בגלל

קשיים אישיים. מאז, היא מתגוררת לסירוגין בהוסטלים שונים ברחבי העיר כשהיא נודדת מקום למקום ללא קורת גג קבועה.

באמצעות עו"ד יוסי נקר פנתה האישה לעיריית באר שבע וביקשה לדאוג לה לדיור ציבורי, או לחילופין, לדאוג לה לשהייה בבית מלון עד למימוש זכותה לדיור ציבורי. "בכל התקופה מאז מועד ההרחקה מבית אמה ועד היום לא טרח אגף הרווחה של באר שבע להסדיר את זכאותה של שולחתי לדיור ציבורי", טוען עו"ד נקר בפנייתו לראש העיריה. "ביקשתי דיור ציבורי בבאר שבע. אם אין סידור לדיור ציבורי בבאר שבע, אז שיהיה במקום אחר".

עו"ד נקר התלונן במכתבו לראש העיריה על היחס הלא נעים שקיבל לטענתו בפנייתו לאחת העובדות הסוציאליות מהרווחה.

מהעיריה נמסר בתגובה: "מפאת צנעת הפרט אנו מנועים מלהתייחס למקרה. אגף הרווחה והשירותים החברתיים פעל ופועל ככל שניתן יחד עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, בהם משרד הרווחה, לסייע לאישה במסגרת כל האמצעים העומדים לרשותו ובהתאם לקריטריונים נדרשים".

איך נכה בשיעור 100 אחוז הפכה מחוסרת דיור? , mynet באר שבע , יעקב לוי , אוגוסט 2015

גיא מרוז מציג הפקרות בהתנהלות מוסד האומנה


גלי צה"ל – עושים צהריים עם  יעל דן- יולי 2015
גיא מרוז שקיבל ילד אומנה: הילד הזה קורא לי אבא, ולאורלי אמא. ביום שיקחו את הילד ייגזר דינו והוא לא יתאושש מהנטישה. עו"ד יוסי נקר: גיא ואורלי שכחו דבר אחד, אומנה זה לא אימוץ. אפילו ילד בן שנתיים מסוגל להבין את זה שיש לו אמא ביולוגית והם אומנה
גיא מרוז: הילד בן שנתיים וחצי. הסבירו לנו נורא טוב לפני שלקחנו, שנכנסנו לסיפור האומנה. הוא חצי שנה כבר אצלנו. שיש ת'עניין שבאמת יכול שיום אחד יקחו אותו. הסבירו לנו את זה. ואני מניח שאם האסון הנורא הזה יקרה, אם יקחו אותו מאיתנו, אנחנו נדע להתמודד איתו, אבל אנחנו לא הסיפור. הסיפור הוא ילד בן שנתיים וחצי שאני לא רוצה להתחיל לספר לך מה הוא עבר, בסדר? אני גם לא מורשה לספר לך מה הוא עבר. או קיי, אבל אין לי ספק, ואת התחלת במשפט טובת הילד, שאם יקחו את הילד הזה ויחזירו אותו למקום שממנו הוא בא, זה כמו הוצאה להורג של הילד. אין שום דרך בעולם שהוא יתאושש מהדבר הזה. אין שום סיכוי בעולם שהוא יתאושש, כי אני יודע למה הוא יחזור.
אי אפשר לתאר בכלל. הילד הזה קורא לי אבא, ולאורלי אמא. לילד הזה יש לו סבא וסבתא, כמה אפילו. יש לו אחים ואחיות. אלו הם החיים שלו. אני לא זוכר בכלל את החיים קודם. אני אומר שוב, אנחנו נתגבר על הכל, גם אם הרע, הרע מכל יקרה.
אני רוצה לספר לך את זה אחרת. או קיי, אני רוצה לספר לך על ילד של חברים שלי שהוא ילד אומנה, לא על הילד שלי. בסדר? ילד שהגיע לבית חולים עם רגליים שבורות, כי אמא שלו שברה לו את הרגליים, ילד שאמא שלו החליטה יום אחד שהיא רוצה אותו, כמעט החזירו לה אותו, הוא כבר ידע שהוא חוזר לאמא ואז האמא התחרטה, ולא בא לה ונעלמה לחצי שנה. אני רוצה לספר לך על ילד שאמא שלו בלילות כנראה עובדת כזונה. זה לא הילד שלי, אני מספר על ילד אחר עכשיו, בסדר? בבית המשפט ביום שבו ירצו לקחת את הילד הזה, כמו שאמר עורך הדין לפני, עד שהחוק הזה של קארין לא יעבור, לא ישמעו את המשפחה ולא יבין.
— עו"ד יוסי נקר שמייצג את האימהות הביולוגיות שנלחמות על זכותן לגדל ולקבל חזרה את ילדיהן: תרשי לי לתקן. צו לשנה זה לא נחשב צו לזמן ארוך. זה נחשב צו לזמן קצר. הצווים בדרך כלל ניתנים ל- 3 שנים לאומנה ולכן, דווקא כאשר ניתן צו לשנה, מהניסיון שלי, ואני יכול להוכיח את זה בהרבה פסקי דין, זה רק אומר שהסיכויים שבית המשפט חושב שהילד יחזור להורה הביולוגי שלו, הם יחסית גבוהים. רוב הצווים הם ל- 3 שנים. זה חשוב לי לתקן. גם עו"ד דליהו וגם גיא מרוז, וגם אותה אם שמנהלת, אני יכול להבין את המאבק מבחינתה, כי היא והמשפחה שלה והילדים, רואים את הילדה של הביולוגית כשלהם, הם שכחו דבר אחד: שזה אומנה. אומנה זה לא אימוץ. גיא ואורלי, בתוכנית שלהם בפעם האחרונה. שהם התראיינו, הם אמרו בצורה מאוד ברורה מבחינתם שאומנה ואימוץ זה אותו דבר, זה היינו הך. זה לא היינו הך. אחרת, אם זה היה אימוץ, היו הולכים די בקלות, מגישים בקשה לפי חוק האימוץ, אבל כנראה שזה לא המקרה. עוד נקודה אחת. בדיווח שהיה לגיא ואורלי, לגבי אותה אמא, נאמר, שהאמא כן פוגשת את הילד שלה פעמיים – שלוש. יש הסדרי ראיה. הוצג על ידו כאילו אין הסדרי ראיה, והאמא רק עכשיו רוצה את הילד שלה.