ליאור לוטן מתאם נתניהו לשבויים איים על משפחת משפחת השבוי החטוף מנגיסטו

חדשות 10 – מתאם נתניהו לשבויים איים על משפחת מנגיסטו: "תאשימו את הממשלה ותהיו אחראים לתוצאות"  –  09/07/2015
 תקווה ממו ואריק וייס
במשך 9 חודשים היו בני משפחתו של אברהם מנגיסטו בחוסר ודאות על גורל בנם. אמש, שעות ספורות לפני הסרת צו איסור הפרסום, הגיע בפעם הראשונה נציג רשמי של המדינה לפגישה עמם ואף העלה את ראש הממשלה על קו הטלפון, בה הביע אביו של מנגיסטו מחאה על כך שלא ענו לפניותיו הקודמות. אז השתנה הטון לנזיפה ואיומים: "אסביר לכם את החיים האמתיים, לא החיים בסרט. אתם חושבים שראש הממשלה יחטוף וזה יהיה הדבר הכי חשוב לו? תבחרו – להפנות אצבע מאשימה לחמאס או לממשלה"

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני – שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

 פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]
פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]

שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה , יפעת גדות , news1 , 23/06/2011

מכון חרוב חושף את תוצאות הדוח הראשון בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי של מערכת הרווחה. בין ממצאי הדוח: ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית
מערכת הרווחה אינה מצליחה לתקן את הנזק שנגרם לילדים ולבני הנוער השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ומתקשה להדביק את הפערים ביניהם לבין האוכלוסיה הכללית. כך עולה מדוח "ילדים נפגעי התעללות והזנחה השוהים במסגרות חוץ-ביתיות והמטופלים בקהילה", שבוצע על-ידי מכון חרוב בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו המחקר הראשון אי פעם בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי במסגרת מערכת הרווחה.

המחקר יוצג לראשונה בכינוס "קלידוסקופ של תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים ובני נוער" שייערך באוניברסיטת חיפה בתאריכים: 28-26 ביוני. הכינוס הוא פרי יוזמה משותפת של מכון חרוב ואוניברסיטת חיפה.

המשמעות המרכזית היא שהצעירים המסיימים את שהותם במסגרות החוץ-ביתיות, שרובם הגדול נפגעי התעללות והזנחה, הם עדיין במצב פגיע מאוד, כשהישגיהם אינם מספיקים לאפשר להם להשתלב בחברה כראוי.

מחברי הדוח, פרופ' רמי בנבנישתי ממכון חרוב ומאוניברסיטת בר-אילן, ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חקרו את כל ילידי 1989 (כל מי שהם בני 19 בשנת 2008) וביקשו בין היתר לבחון את הישגיהם של ילדים ובני נוער שטופלו במסגרות החוץ-ביתיות השונות. על-פי המידע שנאסף, עולה כי מסך ילידי 1989 (כ-125,982 ילדים ובני נוער) 11,882 (המהווים כ-9.4%) הושמו בסידור חוץ-ביתי. כשליש מהם הוצאו מביתם בצו בית משפט.

"גם בגיל 19 הבעיות לא נעלמות. העובדים הסוציאלים ומערכת הרווחה עושים מאמצים גדולים כדי לקדם את הילדים נפגעי התעללות והזנחה. יחד עם זאת, רבים מהילדים בטיפולם מגיעים לסוף דרכם במערכת רווחת הילד כשמצבם בתחום החינוך אינו מספק ועלול להוות אבן נגף משמעותית בהמשך חייהם", מסר בתגובה פרופ' בנבנישתי.

זאת ועוד, הדוח מלמד כי הפער אצל בני הנוער האתיופים גדול וכי הם בפיגור מטריד גם בהשוואה ליתר הילדים שהתחנכו במסגרות חוץ-ביתיות. לדברי פרופ' בנבנישתי, פער זה עלול לגרום לכך שגם בעתיד קבוצה זו תמשיך להיות שולית ובעייתית, ומשום כך, לדבריו, רצוי לשלבם בתוכניות המשך כדי לקדם את השתלבותם בחברה.

מהדוח עולים נתונים מטרידים נוספים, ביניהם:

1. שיעור הילדים העולים מבריה"מ בפנימיות הוא כפול משיעורם באוכלוסיה, ושיעור הילדים העולים מאתיופיה בפנימיות הוא פי שמונה משיעורם באוכלוסיה.

2. חלקם של עולי בריה"מ במסגרות חסות הנוער כפול משיעורם באוכלוסיה (28.1% לעומת 14.3%), וחלקם של עולי אתיופיה הוא יותר מפי שלושה (6.7% מתוך הילדים מהשנתון שהיו במסגרות החסות לעומת 2.1%, שהוא שיעור הילדים שעלו מאתיופיה בכלל השנתון של ילידי 1989).

3. שיעורי הזכאות לבגרות של ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות נמוכים משל האוכלוסיה הכללית, ובקרב חלק מהקבוצות השיעורים נמוכים במיוחד.

4. שיעור הילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות המעורבים בפעילות עבריינית גבוה פי 3.3 מכלל ילדי השנתון.

הדוח מעלה שורה של המלצות ובראשן הדחיפות להעמיק את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד הרווחה כדי להגדיל את ההשקעה בחינוך הניתן במסגרות האלה.

"הממצאים מכוונים את מערכת הרווחה להקדיש תשומת לב מיוחדת להישגים החינוכיים של הילדים במסגרות החוץ-ביתיות. יש להמשיך ולחפש דרכים נוספות כדי להעלות את ההישגים והתפקוד החינוכי שלהם", מסר פרופ' בנבנישתי. "לשם כך חשוב לקדם את שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך, ולהביא אל תוך המסגרות של הרווחה מומחים בתחום החינוך ותוכניות שנוסו בקהילה להתמודדות עם הישגים נמוכים בקבוצות שונות, כגון לקויי למידה וילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – ADHD", הוסיף.

לדברי פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב, "ממצאי הדוח מדאיגים מאוד והם מלמדים שחובה עלינו לבחון מחדש את התועלת של מערכת הפנימיות, שכן שירותי הרווחה ממשיכים להפעיל את מסגרות הפנימיות בדיוק כפי שנהגו לפני עשרות שנים במיוחד בקליטת ילדים ובני נוער עולים, בשעה שיש לבחון דרכי פעולה אחרות".

לדברי שמיד, הפתרון למרבית הילדים ובני הנוער שזקוקים לפתרון חוץ-ביתי חייב להיות במסגרת הקהילה. "יש לתת עדיפות למענים קהילתיים שעשויים לתת מענה אפקטיבי יותר ולשפר את מצב הילדים. לצערי, למרות שמשרד הרווחה אימץ את מדיניות 'עם הפנים לקהילה' לפיתוח מענים מתאימים במסגרת הקהילה, אנו עדיין לא רואים שמדיניות זו מתיישמת בצורה משביעת רצון", ציין.

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני -  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות - פי 8 משיעורם באוכלוסיה
הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני –  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

פשעי לשכת הרווחה עפולה – האמא עדן מבקשת עזרת הנשיא להשבת ילדיה החטופים

נובמבר 2014 – פשעי לשכת הרווחה עפולה – האמא עדן מבקשת עזרת הנשיא להשבת ילדיה החטופים – עדן הגיעה אל בית הנשיא בבקשה למסור לו מכתב בקשה לפגוש ועזור לה להשיב לחיקה את שלושת ילדיה המחוננים הביתה.
האם כבוד הנשיא המצטייר עד כה כקשוב לרחשי העם ירים את הכפפה?

משרד הרווחה חטף מאמא מסורה ואוהבת את שלשת ילדיה – בשפה האמהרית

ערוץ 140 – לדוברי אמהרית – נובמבר 2014 – לאמא מסורה ואוהבת נחטפו שלושת ילדיה האמא גרושה שגידלה טיפחה והשקיעה, פשעה היחיד הוא עוני.

הרווחה במקום לסייע לה חטפה את ילדיה.

אוקטובר 2014 – מחאה מול לשכת הרווחה עפולה להשבת ילדיה החטופים של ע'

צינור לילה – לשכת רווחה עפולה חטפה 3 ילדים מחוננים מאם חד הורית

צינור לילה עם גיא לרר, 26/10/14 – לשכת רווחה עפולה חטפה מאם חד הורית את שלושת ילדיה המחוננים בטענה כי האם "אינה משתפת פעולה".

לאחר מאבק ממושך, החליטו רשויות הרווחה לקחת את ילדיה של ג', אם חד-הורית. בראיון לצינור לילה היא טוענת: "אמרו שהם באו בלי אוכל? בני כיבד חבר שלא היה לו סנדוויץ'. במקום לתת מחמאות על גידול של שני ילדים מחוננים, לוקחים אותם ממני. אתגעגע אליהם". רשויות הרווחה: "היא התנגדה לכל תוכנית סיוע ונהגה כלפי עובדות סוציאליות באלימות קשה מול ילדיה"

גורמי הרווחה מסרו בתגובה: "ילדיה של ג' הוגדרו על ידי בית המשפט כנזקקים, לאחר דיווחים מגורמים שונים בקהילה על תפקוד הורי לקוי וחוסר מתן מענים הולמים לצרכיהם. מרגע ההכרזה ובמשך 7 חודשים ניסו גורמי הרווחה בעיר לסייע לה, כולל הצעת סיוע בתפקודה בבית ומול גורמי החוץ, ושילובה בתוכנית ייחודית להידוק הקשר הורה-ילד – אולם היא הביעה התנגדות חריפה ונחרצת לכל ניסיון לעזרה, בטענה כי היא אמא טובה.

"כחלק מנסיונות שירותי הרווחה לחידוש הקשר עם האם, הם הגיעו לביקורי בית – אולם היא גירשה אותם, והגיבה בקללות ובאלימות מילולית קשה, לעיני הילדים. לאחר 7 חודשים, כאשר כל הנסיונות כשלו והילדים נותרו במצב סיכון ממתשך, החליט בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הילדים למשפחתון באותה עיר, במטרה לשמר את הקשר של האם עם הילדים, ובכדי לא לזעזע אותם, כשהאם יכולה לבקר אותם מספר פעמים בשבוע.

"לצערנו, במקום לשקם את עצמה ולדאוג לילדיה, עסוקה האם במלחמה", נמסר מגורמי הרווחה, "יודגש כי בכל תהליך הליווי והטיפול במשפחה, מעורבות בו זמנית 8 עובדות סוציאליות".

ואנו נזכיר, 8 פקידות סעד על משפחה אחת?! מישהו בלשכת רווחה עפולה השתגע לגמרי. הילדים מטופלים ומטופחים היטב. התעודות שלהם מדברות בעד עצמם. האם לא ביקשה מעולם את התערבות משרד הרווחה, אז מדוע אתם כופים את עצמכם על המשפחות???

עצרת מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת שלשה בני אם חד הורית

אוקטובר 2014 -מדובר אם חד הורית יוצאת אתיופיה שמסורה כל כולה לילדיה, ילדים שאפילו לומדים בחינוך לילדים מחוננים בבית ספר ברמה גבוהה במיוחד. העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה עפולה ראו את האמא וילדיה טרף קל לסחר, החליטו לסחור בילדיה של האמא במוסדות הרווחה כדי לספק עשרות אלפי שקלים לחודש למוסדות.
מדובר בהחלטות המתקבלות בדלתיים סגורות ללא ראיות, הילדים מופקרים במוסדות הרווחה ללא פיקוח ואין מושיע.
להלן תמונות מעצרת המחאה וסרטון וידאו של סבת הילדים המבקשת מרשויות הרווחה עפולה להחזיר הילדים לביתם ומשפחתם.

"עוסית, כמה כסף קיבלת לילד" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

"עוסית, כמה כסף קיבלת לילד" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

"אני אמא שכולה לילד חי" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

"מדיניות פושעת ברווחה" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

"הילדים שלנו לא למכירה" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

"די לסחר בילדים" – עצרת מחאה לשכת הרווחה עפולה

עובדת סוציאלית לשכת הרווחה עפולה מסתירה פניה מהמצלמות
עובדת סוציאלית לשכת הרווחה עפולה מסתירה פניה מהמצלמות
 

פק"ס סיגל בניאס – לשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים

לשכת הרווחה עפולה - רוצים לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים
האמא ושלושת ילדיה

פק"ס סיגל בניאסלשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים.

מתוך סטטוס פייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" , יולי 2014 

חברים יקרים הבוקר הוא ממש לא הבוקר שלי, התעוררתי מטלפון שריסק אותי לרסיסים, כותבת לכם בדמעות שלא מפסיקות הם זולגות בכאב עצום, התמונה הזו שאתם רואים תמונה שמדברת בעד עצמה, אם חד הורית שמסורה כל כולה לילדיה, ילדים שאפילו לומדים בחינוך לילדים מחוננים בה׳ס ברמה גבוהה במיוחד, האמא הזו בעוונותיה הרבים התחתנה עם גרמני וילדה ילדים נפלאים פשוט פרחים, והוא החליט כדי לא להמשיך לשלם לילדיו מזונות לסדר שיוציאו את הילדים מביתם ללא רצונם, אני עדה כי האמא הזו אמא נפלאה שדואגת לרווחת ילדיה בכל, היא פוטרה מעבודתה כי החליטה להילחם וזה דרש ממנה ימים שלמים וחוסר בתפקוד וזה רק לטובת העניין, פה עפולאים יכולים לסייע לעלות פוסטים לשתף כמה שיותר ופשוט מה שתוכנן זה לעשות הפגנה לטובת העניין, בבקשה ממכם עזרו לה הם כל עולמה היא באמת אמא נהדרת שנותנת לילדיה את ההכי טוב פשוט אמא באמת נפלאה, אנא תסייעו בעניין בכך שתעשו שיתופים ותפיצו וכמובן תבואו להפגין את מועד ההפגנה אני כבר יתן עידכון יום ושעה חברים יקרים אנחנו העם המובחר ולא סתם בורא עולם בחר בנו מכל העמים אנחנו עם אנושי בבקשה תסייעו בעניין, שיהיו לנו רק בשורות טובות ושאף אחד ממכם לא ידע צרות, שבת שלום.

 אוקטובר 2014 – מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה
הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

מי מרוויח ממדינת הרווחה – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

פרופ. אסתר הרצוג
פרופ. אסתר הרצוג

סיכום המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

טענתה המרכזית של פרופ. אסתר הרצוג במאמרה “מי מרוויח ממדינת הרווחה” היא שלמרות שמקובל לזהות בין מדינת הרווחה לבין בירוקרטיית הרווחה/אדמיניסטרציות הרווחה ולראות במנגנוני הרווחה של המדינה אמצעי ליישום מדיניות הרווחה שלה, אין הדבר פועל כך. לטענתה מנגנוני הרווחה הבירוקראטיים משמשים בסופו של דבר ככלי בידי השלטון למנוע את מימוש המטרות המוצהרות של מדינת הרווחה, שעיקרן – פיזור המשאבים הציבוריים על בסיס שוויוני. לדעתה המשתמע מתוך הדיון על מנגנוני הרווחה הצורך בביטול מנגנוני התיווך הבירוקראטיים לחלוקת המשאבים בין הקבוצות.
מסקנתה היא שמדינת הרווחה צריכה להבטיח את מירב משאביה לאזרחיה ולא לנציגיה, על בסיס שירותים אוניברסאליים וקריטריונים אחידים ושווים לכל נפש בהעברת המשאבים. באמצעות ארגוני הרווחה שמטרתם המוצהרת היא לסייע לפרטים או לקבוצות נזקקים פועל השלטון לחיזוק אחיזתו בנכסי הכלל ולספיגת מתחים להתארגנות מחאה אפשרית של קבוצות ופרטים מקופחים. השלטון קונה את נציגי השכבות החלשות והתוצאה היא שמעט מאוד משאבים מגיעים לנזקקים. המאמר בוחן מדוע בוחרת המדינה לשמור בידה את המונופול של שירותי הרווחה, כיצד היא עושה זאת ומה הן ההשלכות של ריכוזיות זו. באופן וכללי הביקורת על המדינה מושמעת מהכיוון המרקסיסטי ומהכיוון הפמיניסטי.

מדינת הרווחה מייצרת על פי תפיסותיהם את כל ההתערבויות הנדרשות כדי להבטיח ייצור ושעתוק של כוח העבודה והיחסים החברתיים המאפשרים את שימור יחסי הכוח הקיימים ואת רווחיות הקפיטליזם. תהליך השתלטות המדינה על פתרון בעיות חברתיות איננו מגביר את השוויון אלא את עוצמת השלטון ואת כושר חדירתו לתחומי חיים שונים. הכותבת משתמשת בשתי דוגמאות על מנת להוכיח דבריה:

1. עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות: מערכת העבודה הסוציאלית מהווה אמצעי שליטה בירוקראטי של קבוצות חזקות ומצמיחה תלות בקבוצות החלשות. לעובדים הסוציאליים סמכויות נרחבות בטיפול באוכלוסיה. הפונים לעובדים סוציאליים נמצאים בעמדת נחיתות כפולה. חולשתם היא חולשת חסרי האמצעים וגם חולשת ההדיוט מול המומחה. היא טוענת שהשימוש במושג טובת הקטין הוא חלק מאידיאולוגיה של בירוקרטיית הרווחה. המונח מייצג דאגה של הממסד לטיפול בילד אבל מסתיר את יחסי הכוח הממשיים שבין המערכת הבירוקרטית כולה ובין אוכלוסיית המשפחה בתוכה היא פועלת. מדינת הרווחה מתגלה דרך עדשות העבודה הסוציאלית כמצמצמת את חופש הפרט ופוגעת בזכויות היסוד שלו. מחזקת את שליטתם של המומחים של המערכת הבירוקראטית הטיפולית ובאמצעותן את כוח המדינה על הקבוצות החלשות ומבטיחה את האינטרסים של החזקים. מדינת הרווחה יוצרת תחום תעסוקה שלם לשכבת הביניים ומשתמשת בהם כדי להעביר בעקיפין משאבים לשכבות החלשות ובכך להגביר את תלותם של הנזקקים ואת יכולתה של המדינה להתערב בחייהם ולנהלם.

2. הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטת נשים באמצעות נשים: השפעת השליטה של מערכת הרווחה על מצבן של העולות מאתיופיה היא דוגמא נוספת של שליטה בירוקרטית ( נשית ) בנשים. מרכז הקליטה משפיע על התארגנות משפחות העולים , על צמיחתן והתבססותם של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח במשפחה. באמצעות התערבות בחיי הנשים משפיעים הפקידים על ההתארגנות המשפחתית של העולים. הנשים והגברים משלימים עם חלוקת התפקידים הרווחת בחברה ומועברת אל פנים מרכזי הקליטה באמצעות הפקידים. השפעה זו מתרחשת לטענתה במידה רבה באמצעות התערבות “הסומכות” הפועלות כבעלות סמכות בתחומים הנשיים בהדרכת עובדים סוציאליים. הסומכות מייצגות מערכת ערכים פטריארכאלית. באמצעות הסומכות נקבע לנשים תפקיד של עקרות בית ומצמצם את האפשרות שגברים יוכלו ליטול חלק בפעילויות המיועדות “לנשים בלבד”. תפקידן של הנשים נעשה עם נשים בלבד והוא קשור להיותן אמהות ועקרות בית בעצמן וליכולתן לשמש דוגמא אישית וללמד נשים אחרות על בסיס ניסיונן האישי. באמצעות הסומכות פועלת הסביבה הבירוקראטית כדי להשפיע על השלמתן של העולות עם השתייכותן הקטגוריאלית ועם אחריותן לתחומי הבית וההשגחה על הילדים.

מסקנתה של הרצוג ב”מי מרוויח ממדינת הרווחה” אם כן היא שמערכת העבודה הסוציאלית היא כלי חשוב בידי המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה עליהן. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומיטיבה עם הקבוצות החזקות בחברה. בתמורה, סופגים העו”ס לחצים ומתחים שבמקרים אחרים היו מופנים כלפי השלטון. עובדות הרווחה תורמות לשליטה בנשים החלשות ולשעתוק הדפוס הפטריארכאלי בחברה כולה.

מדינת הרווחה, היא מציעה, צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידי התיווך בידי עובדי הרווחה, בהעברת משאבים לקבוצות החלשות.

פרופ אסתר הרצוג בכנס לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין – יוני 2013

להלן קטעים מתוך המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

הפרדה בין המושגים "מדינת רווחה” ו”ביורוקרטית רווחה”
 
ישנה הסכמה כי יש צורך במדינת הרווחה אך בפועל קיימת סתירה בין מדיניות הרווחה לאדמינסטרציית הרווחה וכמשתמע מכך יש לפעול על מנת לצמצם את היסודות הביורוקרטים, ולהעבירם בצורה ישירה, וללא תיווך, לידי האזרחים.  (ריכוז משאבי הכוח בידי פקידי הסעד גורם לכך שבמקום להגביר את השוויון בין הפרטים והקבוצות למעשה נחלש כוחם של האזרחים).
עבודת שדה שעשתה המחברת במרכז קליטה לאתיופים מראה כי עיקר המשאבים שהוקצו לקליטת העולים רוכזו בידי פקידי הארגונים האחראים על תהליך הקליטה ועל סוגי הסיוע הניתנים ורק מקצת מן הסיוע הכספי ניתן הישר לעולים- ובכך הובטחה תלותם של העולים בפקידים.
 
על מנת להמחיש את ההיבטים הביורוקרטים של מדינת הרווחה (שירותי הסעד) מתוארות שתי דוגמאות: בראשונה בחינה של מקומם של עובדים סוציאלים כנציגי המדינה בנושאים הקשורים לחזקה על קטינים. ובשנייה יש דיון בתפקידי ‘סומכות’ כמפקחות חברתיות במרכז קליטה.
 
עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות
 
העובדים הסוציאלים באים ברובם משכבות חברתיות מבוססות למדי ורובן נשים (90%). השיח המקצועי שלתוכו הם מוכנסים ומתחנכים רווי באידיאולוגיה הומניסטית המבטא מחוייבות מוסרית עמוקה לסיוע לזולת. בפועל, מכוח תפקידם הם תופסים עמדות במערכת שלטונית ממוסדת ולכך יש להוסיף את השיוך העדתי והמעמדי השונה מאלו להם הם מספקים את השירות, ובכך מועצם המרחק החברתי ויחסי הכוח-תלות בקשרים של העובדים הסוציאליים ולקוחותיהם. יתר על כך, בהיותם חלק ממערכת השלטון, משתמשים העובדים בקשריהם עם פקידי ארגונים נוספים ע”מ לבסס את מעמדם הארגוני.  וכך נוצר מצב שאם פונה מקבל טיפול בלתי הוגן ומתקומם, הוא מגלה כי המערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הביורוקראטי. התגייסות זו מטרתה למנוע איום על השליטה המקיפה והבלעדית של העובדים הסוציאליים על תחום הרווחה.
 
כוונת “חוק הנוער, טיפול והשגחה” היא להגן על הקטין, אך בפועל הוא מופעל ביעילות על מנת להתגבר על התנגדות ההורים ועל מנת להשתיק ביקורת. עיקרון “טובת הקטין” משמש פעמים רבות את העוס”ים, בתמיכת ביהמ”ש, לפגוע בזכויות של הורים על ילדיהם. עוס”ים נוטים לנבא היכן ייטב לתינוק לגדול  ועושים זאת על סמך גישה פטרונית כלפי החלשים שתחת חסותם ועל ההנחה שהורים אמידים ומשכילים הם ערובה לשלומו ולטובתו של הקטין.
 
נראה כי נכון יותר לראות במונח ‘טובת הקטין’ כחלק מן האידיאולוגיה של ביורוקרטיית הרווחה. מונח זה מסתיר את יחסי הכוח בין המערכת הבירוקרטית לאוכלוסיית המשפחות שבתוכה היא פועלת.
 
הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטה בנשים באמצעות נשים
 
מרכז הקליטה הוא סביבה ביורוקרטית שבה אנשים מטופלים כבני משפחה. סביבה זו משפיעה על התארגנות ‘המשפחה’ ועל צמיחה והתבססות של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח בתוכה. השפעה זו של הסביבה הבירוקרטית מתרחשת לרוב באמצעות ‘סומכות’ שהן לרוב עובדות חסרות הכשרה מקצועית הפועלות כבעלות סמכות בתחומים ‘נשיים’ בהדרכת עוסי”ם. הדרישות מסומכת הן “ידע בסיסי בניהול חיי משפחה והבית…” כלומר זהות בין תפקיד במשפחה לבין תפקיד בעבודה. לכן גם מייצגות הסומכות במרכז הקליטה סדר חברתי ולמעשה מהוות ‘דוגמא חיה ‘ עבור העולות החדשות. בתפקידן זה הן לא רק משמשות כמומחיות כבעלות אינטרסים מקצועיים אלא, כיתר הנשים במרכז, גם מייצגות סולם ערכים ויחסי שליטה פטריאכליים.
 
הכותבת הצטרפה למנהל מרכז הקליטה בביקורו בחוג בישול. במהלך הביקור המנהל טעם את העוגיות שאפו הנשים והחמיא להן תוך כדי טפיחה על כתפה של הסומכת, באומרו לה שתלמד את הנשים להכין עוגיות טעימות על מנת שהן יזמינו אותו אליהן הביתה לאכול עוגיות.
 
במעמד זה נעשה שימוש בביטויי שבח המדגישים ומחזקים את הזיהוי בין נשים לבין האחריות על תחומים שונים של מלאכות הבית וקובע את חלוקת התפקידים בין נשים וגברים (לא היו גברים בחוג).
 
קיימת התערבות לגיטימית ויומיומית של הסומכת בחיי העולות באמצעות נושא הניקיון. לסומכת יש סמכות וחובה לפקח על מעשי הנשים ואילו הנשים כפופות לסמכותה ומצפים מהן לציית.
 
הסומכות מתערבות בתחומים נשיים וחודרות לפינות חייהן הפרטיות ביותר של העולות

לילי הסומכת אומרת למחברת בדרכן לביקור אצל אחת העולות: “אני מוציאה לה את הטבעת (התקן תוך רחמי), קבעתי לה תור למחר” וזאת משום שהעולה איבדה את תינוקה בן השנה, ולכן הסומכת חשבה שזו הדרך להתגבר על האסון – בעזרת הריון ולידה. היא לא חשבה לתת לעולה ולבן זוגה לדון בעניין.
 
אחת העולות ילדה פג שהגיע למרכז לאחר כמה שבועות אשפוז. הסומכות החליטו להגביל את מתן המטרנה לאם על מנת שזו תניק, למרות שאמרה להם שכבר אין לה חלב.
 
מתוך כך עולה שמדובר ביחסים שבבסיסם חוסר איזון. הדבר קשור לסיטואציה המאפשרת התערבות מאורגנת בחיי העולות, במיוחד כשמדובר במרכז קליטה בעל גבולות תחומים. בדוגמא האחרונה המטרנה שיכולות לספק הסומכות, משמשת אמצעי לחץ להישמע לדרישות הצוות. לקשרי התלות יש השלכות נוספות – ההתערבות מדגישה את חולשת העולות וחוסר יכולתן להתנגד ולמחות.
לעיתים גם כאשר העולות למדו הכל ואין כבר צורך בסומכות, הסומכות לא מוותרות על תפקידן הפטרונית וממשיכות להציג עצמן כסמכות גם כאשר ברור לה שאינה נחוצה. מתברר שהסומכות זקוקות לנשים על מנת להצדיק את המשך העסקתן.
 
סיכום
 
מערכת העובדים הסוציאלים, היא אמצעי של המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה בילדים, נשים וחלשים. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומאפשרת להיטיב עם קבוצות התמיכה של השלטון, בעיקר ממעמד הביניים. השליטה הזו מושגת בדרך כלל באמצעות נשים ממעמד סוציו אקונומי מבוסס, המסייעות בתוך כך לשכפול דפוסי השליטה הפטריארכליים בחברה.
 
במקום להעביר את המשאבים הציבוריים לקבוצות חלשות בחברה, מעדיפה בירוקרטיית הרווחה להבטיח את האינטרסים של הקבוצות התומכות בה ולספוג את המתחים באמצעות פקידי הסעד. כך מובטחת תלותה ונאמנותה של שכבת הפקידים לשלטון המיטיב. מעמדו של הפרט וזכויותיו במדינת הרווחה נקבע ע”פ מידת תלותו בפקידיה. ככל שהוא יותר תלוי בהם ובמשאבים שבידיהם כך נחלש מעמדו ונפגעות זכויותיו.
 
מדיניות הרווחה צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידם של עובדיה, בהעברת משאבים לקבוצות חלשות. לאפשר יותר חופש לפרט בבחירת השירותים להם הוא זקוק בלא תלות בפקידים. כמו כן לפתח כלים זולים (כמו גישור) להשגת הכרעות בין אזרחים (בעיקר בנושא חזקה על ילדים), על מנת לדלג על עו”ד יקרים ועל פקידי מדינה.

התבטאויות גזעניות של ארגון הפשיעה הסוציאלי – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית"

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציההמדיניות הפאשיסטית גזענית של משרד הרווחה נגד אזרחים הנקרים בדרכם מתבטאת האלימות בירוקרטית, מוסר כפול, אלימות מילולית  ועוד.
ראינו התנהגותה המזוהמת של בתיה זכי עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפהשהישוותה בין אזרחית לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו.
גם עובדת סוציאלית שירה שביט אורגד הרעילה מפיה וצעקה באמוק "אני בכלל לא בעסק" תוך שהיא מסרבת למסור פרטיה, נוכח מינוי אפוטרופוס לאישה בהליך מופקר ואלים ללא תסקיר ע"י השופט שמואל בוקוסקי מבלי שראה אותה והחריב את חייה.

הכתבה  – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית" , עומרי אפרים , ינואר 2013 , ynet
בני משפחתה של תינוקת ממוצא אתיופי נדהמו מחוות דעתה החשוכה של פקידת סעד, שטענה שהם "חמולה". שר הרווחה הורה על בירור המקרה

בלי בושה: משרד הרווחה פתח בבדיקה בעקבות אמירות קשות וגזעניות של פקידת סעד, שנדרשה באחרונה לתת את חוות דעתה על משפחה ממוצא אתיופי שאחת מבנותיה, תינוקת בת שבועות ספורים, הוצאה מחזקת אמה בגלל מצבה הנפשי של האם לאחר הלידה. התינוקת הועברה למרכז חירום של משרד הרווחה, אך במקביל במשרד לא עברו בשתיקה על אמירותיה של פקידת הסעד, שכינתה את המשפחה "חמולה".

בני משפחתה של התינוקת ביקשו להעבירה להשגחתם, אך פקידת הסעד יצאה נגד הבקשה, בטענה שהסבתא היא "פרימיטיבית". בני המשפחה ועורך הדין מעמותת טבקה שמלווה אותם נדהמו מדבריה של הפקידה, שהצדיקה את הכינוי המביש בכך שהסבתא לכאורה נוהגת לרחוץ את התינוקת במים קרים.

אמירותיה של פקידת הסעד הובאו לידיעתם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד), והשניים החליטו לפתוח בבירור התנהלותה של הפקידה. "אני נותרתי מזועזע", אמר ל-ynet מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. "אלו התבטאויות שמזכירות תקופות חשוכות ואנחנו רואים אותן בצורה חמורה ביותר", ציין.

ביום רביעי תתכנס ועדה שתחליט על גורלה של התינוקת, וביום חמישי יגישו הגורמים המקצועיים במשרד למנכ"ל סילמן ולשר כהן את המלצותיהם באשר לצעדים האישיים נגד פקידת הסעד. בנוסף, בעקבות התבטאויותיה הקשות יופץ בקרב העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה חוזר מיוחד שיבהיר כי יש לנהוג במשנה רגישות בסוגיות של פערים תרבותיים.

באחרונה נחשפו ב-ynet שני מקרים הקשורים לעדה האתיופית ושעוררו מחדש את הדיון הציבורי בגזענות שחווים בני העדה בישראל. התחושה שהגזענות עוד קיימת ומכתיבה התנהלויות רבות במדינה, גם ובעיקר במוסדותיה, עלתה ביתר שאת לאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את "ילד המריבה" בחזקת משפחת האומנה שאימצה אותו. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר שנאסר על חברת הכנסת תמנו שטה לתרום דם בכנסת.

בני משפחתו של "ילד המריבה" הבהירו שבכוונתם לעתור לבית המשפט העליון ולדרוש דיון בהרכב מורחב יותר. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את משפחתו הביולוגית של הפעוט, אמרו: "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צורחת באמוק: "אני בכלל לא בעסק"

קישורים:

שופטת מרים נאור – אוחזת בשרץ טובת הילד לגזילת תינוק מאימו

שופטת מרים נאור - שימוש בשרץ טובת הילד לגזילת תינוק מאימומשנתה החולנית של מרים נאור – השופטת מרים נאור השתמשה בשרץ טובת הילד לתלישת ילד יוצאי אתיופיה מיד בלידתו לסחור בו לאימוץ. מרים נאור השתמשה בעוד סמנטיקת מילים "קשר דם" , הורים מאמצים", "הורים ביולוגים" ועוד כדי למכור את משנתה החולנית לאימוץ בעוד ברור שיש רק משפחה אחת, אמא אחת, סבא, דודה ומאמצים.

 האקטיביזם השיפוטי ניצח את ילד המריבה , פרופ. אסתר הרצוג , דצמבר 2013 , ynet

החלטת בית המשפט העליון מבהירה באופן בוטה כי ה"חזקים" יכולים לקבל תינוקות של ה"חלשים". חפשו את שורש הרע בפסיקת אהרן ברק

באפריל 2005 החליט בית המשפט העליון בראשות אהרון ברק להשאיר את "תינוק המריבה" בידי מאמציו. גם אז, כמו בימים אלו, הייתה הפסיקה רוויה במלל אידיאולוגי על "טובת הילד", במהלך טיהור שרץ גזילת התינוק מאמו. וכך, לאחר קרוב לתשע שנים חזר בית המשפט העליון וחיזק את מוסד האימוץ בישראל לטובת בעלי הכוח על חשבון קבוצות מוחלשות.

ביטול החלטתו הקודמת של בית המשפט העליון להחזיר את התינוק למשפחתו הביולוגית מבהירה באופן בוטה כי ה"חזקים" יכולים לקבל תינוקות של ה"חלשים", שמוסדות השלטון יבטיחו כי כל אפשרות לכרסם בפריבילגיות של הראשונים תיאטם. כך העצימה הפסיקה האחרונה פעם נוספת את סמכותן, הדרקונית בלאו הכי, של רשויות הרווחה המשרתות בנאמנות את הקבוצות החזקות.

שוב נחשף מקומה של פקידות הסעד כ"שוט" של החברה כלפי העניים (בלשונה של חוקרת העבודה הסוציאלית ד"ר מילי מאסס) וככלי של המדינה לחלוקה מחדש של תינוקות כדי לחזק את תמיכת הקבוצות המבוססות. פסק הדין הנוכחי מבליט בקיצוניות את המשמעויות החברתיות הללו: תינוק שחור, בן למשפחת עולים מאתיופיה, הועבר להורים לבנים, ותיקים וכנראה מבוססים.

במקום לתבוע את הענשתה של מערכת הרווחה על החבלה בניסיונן של האם והדודה של התינוק להשאיר את התינוק במשפחה, אימץ בית המשפט את מעשיה הפסולים והמלצותיה המוטות ועמד מאחורי הטענה השקרית שהדברים נעשו "לטובת הקטין". האם לפקידות הסעד ולשופטים ניתנה הנבואה המאפשרת להם לדעת כיצד ישפיע ניתוק התינוק ממשפחתו הביולוגית והחיבור למשפחה מאמצת בהמשך חייו?

ומנין הערובה שחייו במשפחה המאמצת יהיו טובים יותר מחייו במשפחתו הביולוגית? אחת התופעות המוכרות בהקשר זה היא שילדים מאומצים סובלים מקשיי "זהות", מחיפוש אחר שורשי משפחותיהם כל חייהם. בפסיקתו החדשה מחק בית המשפט העליון את כללי הצדק הטבעי-האנושי וקבע שילדים שייכים למדינה ולא למי שהביאם לעולם. במקום להיות הגורם שמבטיח את זכויות האדם הטבעיות להורות, הוא הפך את המדינה לגורם שולט על הדבר הכי משמעותי עבור האדם: צאצאיו.

הכול סחיר – גם ילדים

אם יש הוכחה מושלמת לכך שהמדינה המודרנית הפכה לעריץ המשתלט על חיי נתיניו ומנכס לעצמו את פרי עמלם ופרי בטנם – זו ההחלטה האחרונה של בית המשפט העליון, ביחד עם מערך הסעד שמנהל עבורו את גזילת הילדים מהוריהם. המלך שלמה, שהיה גבר ושליט מוחלט בעת העתיקה, הבין את עליונות הקשר הביולוגי של האם אל ילדה. היום – במדינה המודרנית, כשהטכנולוגיה הולכת ומשתלטת על ההולדה וכאשר ניתן לשכור רחם – הכול סחיר והקשר הביולוגי נדחק לקרן זווית. בחברה שכזו, שבה ערכה של הביולוגיה הולך ונמחק ותינוקות הם יותר ויותר תוצאה של טכנולוגיה, אפשר להשתמש בתינוקות בקלות לצורכי מסחרה חברתית ופוליטית.

קשה שלא לחשוב גם על ההיבט המגדרי בכל הפרשה. פקידי הסעד, שרובם ככולם נשים, משמשים את המדינה בהליך פגיעה באמהות מוחלשות, גם במקרי אימוץ וגם במקרים רבים מאד של לקיחת ילדיהן למוסדות ולאומנה. על המפגש ההרסני בין הנשים כפקידות סעד לבין נשים מוחלשות חד-הוריות, עולות, עניות ועוד, שהן "מטופלות" שלהן, דיברה כבר ברברה סבירסקי ב-1984 בספרה "בנות חוה בנות לילית".

המפגש בין נשים משני צדי המתרס, בין בעלות מעמד חברתי-מקצועי-כלכלי מבוסס לבין נשים ממעמד נחות מהן הוא פטאלי עבור הקבוצה המוחלשת. במפגש זה יכולות פקידות הסעד לראות את הנשים ה"אחרות" ממקום מנוכר, לתפוש אותן כ"אמהות לא ראויות" ולקחת מהן את ילדיהן ללא נקיפות מצפון ובהרגשה שהן ממלאות את "ייעודן המקצועי". גם נשים שופטות, כמו מרים נאור, יכולה להיאטם הן ל"קשר הדם" והן לזהות המגדרית שלה. רוממות מעמדה המקצועי-חברתי מחייב אותה לפעול ולדבר ממש כפי שהיא פועלת ומדברת, נגד הלב והרחם. פרופ' אהרון ברק בוודאי גאה בה כעת.

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללת לוינסקי ובמכללה האקדמית בית ברל ומרכזת פרלמנט נשים.

 

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, – כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיותאומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחהפקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז– יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנהפנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 –רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים…