הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 – מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית – תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

Document-page-001Document-page-002

דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן

19.11.2019 – דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן. מדובר ברכוש שנתפס מביתה של לורי שם טוב ובן זוגה ב 27.02.2017. הרכוש המאופסן במשרדי משטרת ישראל מעל שנתיים וחצי כולל מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות וסמרטפונים. פרקליטות המדינה תפסה הרכוש באמצעות צווים לקויים ולקוניים ומחזיקים ברכוש ללא צו תקין. פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של בעלי הרכוש ופרסמה בחומר הראיות פרטים אישיים ביותר שהיו במחשבים, בסמרטפונים ובמצלמות של החשודים שלא קשורים לתיק הפלילי, גלויים לעיניהם של הנאשמים ובאי כוחם.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן – מ"ת 14280-04-17 מה- 19.11.2019

דיון בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין תפיסת חפצים בניגוד לחוק

בתאריך 19.11.2019 בשעה 13:00 דיון ללורי שם טוב בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן.
הדיון בעניין החזרת רכוש שנתפס לפני מעל שנתיים וחצי בפרשת מעצר הבלוגרים וטרם הושב.
צווי החיפוש שהוצאו בפרשת מעצר הבלוגרים הנם לקויים ולקוניים, ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצאו וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
גם הארכת החזקת הרכוש התפוס עד תום ההליכים הנה לקויה ולקונית, ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד ולא החשוד או מי מטעמו וניתנה עד תום ההליכים.
מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט ופרקליטות המדינה לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעת חייו תוך שיבוש ההליך הפלילי.

מצורפים:
– דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
– החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר".

החלטת חיותה כוחןצו חיפוש לורי

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות… שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
– תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
– פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
– דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

יחס שופטי בגץ לאיומים ברצח על אזרח במרשתת

Document-page-001Document-page-002איומיםת1

 

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

דוד מינץ - זה כן זה לא
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

תגובת פרקליטות המדינה – בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

– הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
– תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
– הפרקטיקה של פרקליטות המדינה – בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-001

Document-page-002

 

מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585

פרקליטות המדינה: 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה איומים ברצח על אישה בת 50

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה שעניינה אכיפה בררנית, זילזול בחיי אדם וכבוד האדם. מדובר בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל בינואר 2019 בגין ריבוי באיומים ברצח על אישה כבת חמישים. על פי תכתובת עם פרקליטות המדינה עולה כי ידרשו לפרקליטות המדינה כ- 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה.

המתלונן טען כי בסוף אוקטובר 2019 קיבל מכתב ממחלקת עררים בפרקליטות המדינה (מצורף צילום). שבו הם מודיעים כי ההחלטה בערר צפויה להתקבל ב – 19.04.2020. יוצא אפוא כי תלונה שהוגשה על הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח בינואר 2019 תטופל אם בכלל לא לפני אפריל 2020 , כלומר כעבור 16 חודשים כ – 480 יום.
עוד טען המתלונן כי בבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת – התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". (מצורף קטע מהנוהל).
נציבות תלונות הציבור התבקשה לברר כיצד תלונה על ריבוי איומים ברצח אישה בת חמישים אינה מטופלת על פי הוראת פרקליטות המדינה או שתטופל לפחות כעבור 480 יום, ואילו
תלונה איומים על שוטר מטופלת בהקדם האפשרי.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על פרקליטות המדינה. 30.10.2019.
– מקצת האיומים ברצח שנכתבו במרשתת ינואר 2017 .
– קטע מנוהל שיימינג על שוטרים המורה על פתיחת חקירה מידית נגד כאשר קיים חשש לאיום על שוטר במרשתת. – נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל.
הודעת פרקליטות המדינה כי ידרשו לה 180 לבחון הערר האם לחקור איומים ברצח על אישה בת 50.  – 18.09.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003איומיםנוהל

 

"אין בידי לשים שיקול דעתי"

נציב תלונות הציבור - אין בידי לשים שיקול דעתיאוקטובר 2019 – כך מדירים רגליהם נציבויות תלונות הציבור נוכח הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם וחירותם של אזרחים.
תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שהוציא דיבה רעה על לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד ובעודה במעצר מזה כשנתיים בחשד על העלבת עובדי ציבור במרשתת.
בתלונה נטען כי שבכנס הפרידה מהשופט אורי שהם בנערך באוגוסט 2018 בבית המשפט העליון אמר שי ניצן על הגב' שם טוב, כי: "…פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מנגד, תלונה שהגישה הגב' שם טוב על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים, אשר כללו ביטויי רצח, נסגרה על יד פרקליטות המדינה בעילת "חוסר עניין לציבור".

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן הדיר רגליו מבירור התלונה על העוול הנגרם לאזרח המאוים ברצח, והשיב תשובה פתטית נוכל התנהלות הפרקליטות וכתב בתגובתו: "ההחלטה לסגור את התלונה שהגישה הגב' שם טוב הינה החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת המשפטי של התביעה ואין בידי לשים שיקול דעתי חלף שיקול דעתה,
בעניין זה".

מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן להדיר רגליו מאי טיפול גורמי האכיפה נוכח איומים ברצח על הגב' שם טוב. – בירור תלונה מספר 505/19 מה- 27.10.2019.

Document-page-001Document-page-002