הטוקבקיסטים של פמת"א מצפצפים על סנ"צ דוד מישקין

ינואר 2019 – סנ"צ דוד מישקין מוצג באחד האתרים החדשותיים מדבר על מעצרה של לורי שם טוב שבוצע תחת פיקודו עקב טרור רישתי, ובטוקבקים מסיתים לרצח שם טוב.

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות – הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002

 

 

השופט אברהם הימן: בקשה "מיותרת" לשחרור משנתיים מעצר ללא משפט וללא ייצוג משפטי

14.03.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בבית סוהר נווה תרצה, משפטה טרם החל ואינה מיוצגת מיולי 2018. לאחרונה הכיר בית המשפט העליון כי אין ייצוג לשם טוב והורה בפסק דין לשחרר את הסנגוריות המייצגות מהייצוג.
לאחר ההכרה מבית המשפט העליון כי אינה מיוצגת פנתה שם טוב לשופט המעצרים הימן שיורה על שיחרורה מאחר ואין מחזיקים אדם במעצר מעל שנתיים , קל וחומר שאינו מיוצג.
השופט אברהם הימן קבע בהחלטתו שבקשת שם טוב לשחררה מיותרת כי נקבע דיון בעוד כשבועיים בעניין תסקיר מבחן על חלופת מעצר לשם טוב.

מצורפת: בקשת שם טוב לשחרורה עקב הזמן הממושך מעל שנתיים שהיא עצורה ושהיא אינה מיוצגת והחלטת השופט אברהם הימן שהבקשה מיותרת, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 12.03.2019.

בקשה מיותרת

 

הארכת מעצר חמישית לורי שם טוב – צו לקוי ופסול של השופט דוד מינץ

שופט העליון דוד מינץ הוציא ב- 28.02.2019 צו הארכת מעצרה של לורי שם טוב (עד לקבלת החלטה) מבלי שהוגשה בקשה או החלטה שיפוטית.

בנוסף שגה מינץ במילוי הצו ורשם שלורי היא ממין זכר, או לא ציין מתי יפוג תוקפו של הצו.

צו מעצר הנו פגיעה חוקתית קשה ביותר בכבוד האדם וחירותו וחשוב מאוד כי יונפק על פי החוק והכללים במיוחד כאשר מונפק על ידי שופט בית משפט עליון.

לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת ומשפטה טרם החל.

צו מעצר לקוי
צו הארכת מעצר לקוי ופסול השופט דוד מינץ

לורי שם טוב עצורה יותר משנה ללא משפט – מאת גיל רונן 02.05.2018

הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".

img827502
לורי שם טוב , צילום: משה שלם

אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.

לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט.

השלושה מואשמים בכך שהקימו והפעילו תשתית אינטרנטית להשמצה של שופטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין ושוטרים, הקשורים להליכי הוצאת ילדים מבית הוריהם.

ההשמצות פורסמו בבלוגים ובאתרים שונים שחלקם הוקמו בחו"ל ונכתבו בשמות בדויים. חלק מההשמצות היו בעלות אופי מיני בוטה אשר ביזה את הפקידים וייחס להם התנהגות בזויה, תוך פרסום תמונותיהם. לפעמים הולבשו פניהם של הפקידים על תמונות גסות, ב"פוטושופ" חובבני.

שם טוב ולייבל מואשמים גם בעבירה של סחיטה באיומים נגד עורכת דין שתבעה אותם תביעת לשון הרע. התביעה הגיעה לגישור ולדברי עורכת הדין, השניים ניסו לסחוט אותה במהלך הגישור. בנוסף, שם טוב מואשמת בעבירות מרמה וזיוף של מסמכים הקשורים לקבלת קצבאות מביטוח הלאומי כאם במשק בית "חד הורי".

הכפשות לצד חשיפות

לצד ההשמצות, פרסמו השלושה גם תחקירי אמת על האופן בו מערכת המשפט, הרווחה והמשטרה בישראל מתעללת בילדים ובהורים ונוטלת ילדים מהוריהם, לעתים קרובות ללא כל הצדקה. קרה לא פעם שהאתרים של השלושה היו היחידים שפרסמו מידע חשוב, כמו למשל – זהותה של האמא שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים בשנה שעברה.

המשפט של שם טוב, לייבל וזר אמור להתחיל בחודש מאי. בינתיים, היא מוחזקת במאסר כבר 14 חודשים. על פי החוק, ניתן להחזיק נאשם במאסר למשך תשעה חודשים מהגשת כתב אישום נגדו. לשם הארכת המאסר אחרי תום תשעת החודשים הללו, נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. כתב האישום הוגש ב-6 באפריל, 2017. כלומר – ב-6 בינואר השנה פקעו תשעה חודשים ושם טוב היתה אמורה להשתחרר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ', המייצג את שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר לנו שנושא שחרורה של שם טוב אכן הגיע לבית המשפט העליון בתחילת השנה האזרחית אבל העליון "עשה טריק, ואמר שהוא משאיר את זה כרגע להכרעת בית המשפט מחוזי", כדי שזה יבחן חלופות מעצר עבור שם טוב. כלומר – שיבדוק אפשרויות למעצר בית תחת פיקוח.

עו"ד רבינוביץ' הגיש למחוזי 15 שמות של אנשים שמוכנים לארח את שם טוב אצלם בבית ולפקח עליה. עד היום – כל השמות נפסלו ע"י בית המשפט, על פי חוות דעת של קצין המבחן. קצין המבחן טען בין היתר כי "מסוכנותה" של שם טוב היא כזו שאי אפשר לסמוך על האנשים המוצעים שיצליחו לפקח כראוי על פעילותה באופן שימנע פגיעה בציבור. חלק מהמועמדים לפיקוח נפסלו משום שהם "מזדהים רעיונית" עם שם טוב.

כשהמתלוננים הם שופטים

"העליון קבע שהפרסומים יכולים להוות מסוכנות לביטחון הציבור", הסביר עו"ד רבינוביץ'. "אנחנו חושבים שגם אם יש מסוכנות אפשר לאיין אותה בצורה של מעצר בית. הבאנו חוות דעת של קרימינולוגית פרטית – דנה קייזר – שמצאה ששישה מתוך האנשים שהומלץ עליהם בהחלט ראויים לפקח על שם טוב, אך קצין המבחן ובית המשפט דחו גם דעה זו".

"יש פה מגמה ברורה", סיכם עו"ד רבינוביץ'. "יש שם מתלוננים שהם שופטים בבית משפט השלום, במחוזי ובעליון. כשופטים צריכים לשפוט בתיק שבו המתלוננים הם חברים שלהם, ויושבים באולמות לידם, ואולי יש להם שאיפות להתקדם ולהגיע לעליון – אז הם ממצים את הדין במי שפגע בחברים שלהם".

לדברי עו"ד רבינוביץ', "לא קרה מעולם בישראל שבגלל פרסומים מכפישים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. זה התיק הראשון שבו בית המשפט קבע שיש מסוכנות לשלום הציבור, על רקע של פרסומים מכפישים. "זה יכול להיות במקרים של רצח, אלימות, סמים, אונס – אבל ממתי על פרסומים יש מסוכנות לביטחון ציבור?"

"אנחנו נמצאים היום בעידן חדש, משפטית", התריע. "אם בעבר, מי שפרסם פרסום מכפיש היה נתבע בגין לשון הרע ובמקרה הקיצוני היו מגישים נגדו כתב אישום פלילי – היום כבר יכולים לעצור בן אדם שפרסם פרסום מכפיש כי הוא 'מסוכן לביטחון הציבור'".

עו"ד רבינוביץ' ציין עוד כי שני הנאשמים האחרים משוחררים למעצר בית מזה ארבעה חודשים תחת פיקוח, ושאל במה גדולה המסוכנות של שם טוב לעומת המסוכנות שלהם.

התגלגלות העניינים

לדברי הסניגור, חשוב לזכור גם איך התחיל כל הסיפור. "הרווחה לקחה ללורי את שני הילדים שלה לפני כ-13 שנה. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של זה, שלוקחים לאמא את הילדים שלה. ואז היא כתבה מכתבים ופנתה לבית המשפט, וכלום לא עזר. ואז היא גילתה שהדבר הזה קורה להרבה אנשים, שבגלל מצב כלכלי קשה וסיבות אחרות לוקחים לאמהות ואבות את הילדים. וזה יצר אצלה מנוע פנימי והיא נכנסה לנושא לזה, ומצאה שיש התנהלות שערורייתית.

"היא פתחה אתרים באינטרנט. ואז מוטי לייבל נכנס לזה, ומוטי היה מגיע לבתים של השופטים והעובדות הסוציאליות עם מגאפון ומתחיל למחות. והיו מקליטים דיונים בבתי המשפט למשפחה ומפרסמים את זה. ואז נכנס גם צבי זר שהוא עורך דין", הסביר הסניגור, "שורש העניין, זה פשוט תסכול עמוק והרגשה שלה ושל אחרים שחטפו לה את הילדים".

שם טוב מובלת באזיקים צילום: משה שלם

"היא נתקלת בהמון מקרים נוספים כאלה והיא רואה שזו תופעה. זה לא שהיא סתם משום מקום החליטה להיכנס ברווחה. הם קראו לזה 'טרור רשתי' כי מדובר בכמות גדולה מאוד של פרסומים שטוענים שהם מכפישים אבל אני חושב שהעיקר שם זה זהות המתלוננים. אם זה היה אתה או אני זה דבר אחד, ואם זה שופטים ובמיוחד שופטי עליון זה דבר אחר".

"אני לא מצדיק פרסומים כאלה", הדגיש עו"ד רבינוביץ'. "חלקם פשוט דוחים. צריך להביע שאט נפש וחלחלה וגועל מרוב הפרסומים. אבל בין זה לבין מעצר… זה דבר אחר. כי לנאשם עומדת חזקת החפות, והנה עוד לא התחיל המשפט והיא במעצר יותר משנה".

לא עיינה בחומרים נגדה

יתרה מזאת, לשם טוב לא היתה עד היום הזדמנות אפילו לעיין במרבית חומרי החקירה נגדה. בית המשפט העליון עמד, בתיקים גדולים אחרים, על הקושי הגדול של נאשם להגן על עצמו וללמוד את חומר החקירה כשהוא נמצא במעצר – והורה על שחרור נאשמים גם כשקצין המבחן התנגד.

במקרה של פרשת הבלוגרים, חומר החקירה עצום. לדברי הסניגור, מדובר על כ-70,000 מסמכי 'הארד קופי', בנוסף על דיסק שמכיל טרה-בייט של קבצים, ועוד כ-400 תקליטורים". שם טוב חיכתה חצי שנה מאז הגשת כתב האישום עד שנתנו לה את חומרי החקירה הראשונים,

"ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל חומרים בטפטופים", אמר רבינוביץ'. "בכלא, אין לה תנאים מתאימים לצפייה בחומרים: לפעמים הושיבו אותה ליד מחשב שהתברר כי לא היה תקין. פעם אמרו לה לשבת במטבח ולצפות שם בחומרים.

שם טוב מובלת לדיונים בעניינה כשרגליה נתונות בשלשלאות. לדבריה, קרה גם שנפלה ונחבלה כשהורדה מהניידת שהביאה אותה לבית המשפט. התומכים של שם טוב, שמלווים אותה לדיונים, טוענים שרוצים לשבור את נפשה. עורך הדין אומר, "אני לא יודע מה הם רוצים", אך לא פוסל את ההשערה של התומכים.

לדברי רבינוביץ', הפרקליטות הבהירה באחרונה לשופט המחוזי, אברהם הימן, שגם אם שם טוב תורשע רק בחלק מהסעיפים נגדה, הפרקליטות מתכוונת לדרוש עונש "חמור ביותר". בפגישות גישוש שערך רבינוביץ' עם הפרקליטות הובהר לו כי לדעת הפרקליטות יש להחיל על שם טוב עונש מאסר דו-ספרתי.

בהנהלת בתי המשפט בחרו שלא להגיב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחv

מ1

לורי שם טוב הגישה תביעת דיבה נגד השופטים נעם סולברג ואברהם הימן

מרץ 2019 – תפקוד לקוי של מערכת המשפט. תביעת דיבה תיק ת"ק 16390-03-19 הוגשה היום נגד השופטים סולברג והימן בעקבות ציטוט מספר משלי שבו השתמש השופט סולברג בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ובו כתב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4), גם השופט הימן צטט את הציטוט בהחלטתו למעצר עד תום ההליכים של לורי ב- 26.10.2017.

האשה ה"זרה" בספר משלי היא אישה פתיינית, זונה, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. כמו שכתוב בציטוטים:

(משלי ב טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים".

(משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

בקשות פסילה הוגשו נגד השופטים אך הם התנערו מלפרש הפסוק, שכל "תינוק של בית רבן" יודע משמעות המילה "זרה" בספר משלי.

תב1

תב2
קטע הציטוט משל הזרה בהחלטות השופטים סלברג והימן – מתוך בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017

הנציב התעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

10.03.2019 – השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל"עבירות שיימינג".

באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.

זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.

מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?

נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: "רשאי להגיש תלונה לנציב… כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:

– החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

– החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט – תלונה מספר 111-19.

– הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

 

Document-page-001Document-page-002ה1ה2החלטת הימן

 

העיתונאי גיל רונן הלך לעולמו בנסיבות קשות

09.03.2019 – גיל רונן היה עיתונאי ויו"ר תנועת המשפחה. במהלך פעילותו העיתונאית סיקר עוולות מערכת הרווחה והמשפט כלפי הורים וילדים.
במאי 2018 כתב גיל רונן מאמר שכותרתו: " הכירו את 'אויבת המדינה' מספר 1" על העוול שנעשה לעיתונאית לורי שם טוב בעקבות מעצרה הממושך.

להלן קטע מהמאמר:

"אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.
לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט".

יהי זכרו ברוך.

מ1מ2

 

מעצר הבלוגרית לורי שם טוב מעל שנתיים: שופט העליון דוד מינץ האריך המעצר בעוד 150 יום, השופט הימן הזמין תסקיר

מרץ 2019 – המשך רמיסת הזכות לחירות, חזקת החפות, ההליך הפלילי ומה לא. מערכת המשפט החליטה להאריך מעצרה של הבלוגרית שם טוב העצורה מזה כשנתיים על עבירות "שיימינג" בעוד 150 יום. כך קבע שופט העליון מינץ.

השופט מינץ לא התייחס בהחלטתו לטיעוני העצירה לורי שם טוב באשר למעצר הממושך ביחס לעונש הצפוי, לאכיפה הבררנית, וליכולתה הסוציואקונומית של שם טוב למימוש חלופות המעצר. מינץ קבע כי יש להכין תסקיר מבחן לחלופת מעצר בדירה שאינה מקום מגוריה טרם המעצר ומפקח ואיזוק אלקטרוני, וערובות והפקדות.

שופט המעצרים במחוזי אברהם הימן זימן דיון בהתשתתפות באי כוחה של שם טוב שלא ייצגו אותה בדיון בעליון כי אינם מייצגים אותה בהליך המעצר מזה כחצי שנה.

הימן הזמין תסקיר מבחן לבחינת חלופת המעצר המוצעת למרות שכתב בהחלטתו שאין כזו כרגע.

מצורפים:

– החלטת השופט העליון מינץ על הארכת מעצרה של שלורי שם טוה בעוד 150 יום מעבר לשנתיים – בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019.

– החלטת השופט אברהם הימן על זימון דיון ותסקיר – מ"ת 14280-04-17 מה- 05.03.2019

 

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-002

 

לורי שם טוב נרדפת על ידי מערכת המשפט

מרץ 2019 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מה- 27.02.2017 מזה כשנתיים על עבירות שיימינג במרשתת נגד מערכת המשפט. ב- 04.03.2019 מערכת המשפט האריכה את מעצרה של שם טוב ב- 150 יום נוספים. משפטה של לורי שם טוב טרם החל.

מדוע מערכת המשפט מחמירה עם שם טוב ופוגעת קשות בזכותה לחירות, בחזקת החפות ובהליך הפלילי?

מתברר ששם טוב אינה הקורבן היחידי של מערכת המשפט בהיותה אמא שרשויות הרווחה לקחו ממנה ילדיה. ישנן אמהות נוספות שנרדפו על ידי מערכת המשפט… עד יומן האחרון בצעירותן.