פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה"?

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה" בהחלטתו נגד עצורה כשבוע מה- 3.3.2017 מהי "זרה" ומהו דינה?

03.03.2017 – בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו נגד החשודה ציטט פסוק מספר משלי וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) . למה התכוון כבוד השופט נעם סולברג בציטוט שכתב בערר העצורה 7 ימים?

האם שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית?

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השתלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב?

סולברג אינו מציג תימוכין לפסוק הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ויציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

מכינים תביעה להוצאת דיבה נגד זהבה גלאון

אוגוסט 2016 – זהבה גלאון השתתפה בעליהום התקשורתי נגד בלוגרים פעילים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה, ואף הכפישה והשמיצה דברים שלא היו מעולם בדף הפייסבוק שלה נגד הבלוגרים. מוטי לייבל מגיש תביעת דיבה נגד זהבה

זהבה גלאון מוציאה דיבה ומסיתה נגד פעילים חברתיים על פשעי משרד הרווחה
זהבה גלאון מוציאה דיבה ומסיתה נגד פעילים חברתיים ברשת הפייסבוק על פשעי משרד הרווחה

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס

חדשות 2 – מרץ 2012 – יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'.
.

.
רבינוביץ' חשף בפני התקשורת פרטים רפואיים לתפיסתו אודות מצבו הרפואי של סער שיינפיין בבית האח הגדול:
"אני חשבתי שאם אני אוציא אותו מהבית, הפגיעה הנרקיסיסטית שלו תהיה אנושה והוא לא יוכל לשאת אותה עד כדי סכנה של אובדנות. בדיעבד אני לא מצטער על זה, והראיה היא שהוא לא מסוגל להתמודד עם העובדה שהוא זכה במקום שני. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי צריך להוציא אותו מהבית דרך דלת צדדית, בהיחבא. אם הוא היה יוצא בדלת האחורית, כאילו כלוזר, הפגיעה הנרקיסיסטית הייתה אנושה"

פרופ. אבינועם רכם אמר ו/או רמז פרטים רפואיים לתפיסתו אודות סער ברוח דומה.

כאמור חוק זכויות החולה סעיף 19.א אוסר מסירת מידע כלשהו על ידי המטפל או עובד מוסד רפואי: "שמירת סודיות רפואית – מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

קישורים:

הפסיכיאטריה בישראל כלי למאבק על ירושה – האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר

הכתבה האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר , אורה חושחו , 31.05.10, mynet

תושבת איזור השפלה תובעת פיצויים מבני משפחתה, בטענה שבמסגרת מאבק ירושה הם הציגו אותה כמטורפת, ואף פנו לפסיכיאטר המחוזי. טרם הוגשו כתבי הגנה

עד כמה רחוק ילכו אנשים במאבק על ירושה? תושבת האיזור הגישה תביעת לשון הרע בסך 250 אלף שקל נגד הבעל של דודתה ובנו, בטענה שבשל מחלוקת על מבנה משותף "הבאישו את שמה והציגו אותה כאישה מטורפת והזויה, המהווה סכנה לסובבים אותה", ואף שלחו בעניינה מכתב לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, שבסמכותו לאשפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש.

האישה מתגוררת בקומת הכניסה של המבנה ובני משפחתה הנתבעים מתגוררים בקומה השנייה. בין שני הצדדים קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שעניינה פירוק השיתוף בחלקה שבה הם מתגוררים ובשטחים הציבוריים הנמצאים בה. המחלוקת הגיעה לערכאות שיפוטיות פעמים מספר.

בכתב התביעה נטען שלפני חצי שנה ערכו הנתבעים מסיבת ברביקיו מול חלון מטבחה, ובצמוד לבלוני גז. מאחר שחששה מהתפוצצות של בלוני הגז, הזמינה את המשטרה ואת מכבי האש. כתוצאה מכך התפתח עימות מילולי בינה לבין בנו של הדוד.

היא הקליטה את העימות, ולטענתה במהלכו אמר לה בן הדוד פעמים מספר: "את חולת נפש…את משוגעת…את לא נורמלית…לכי קחי כדורים. את רצחת את סבתא שלך, יא חתיכת פוסטמה…את רצחת את הסבתא שלך, שהיית שוטפת אותה עם צינור באמצע החצר".

לטענתה, הבן הטיח בה "דברי בלע נוראיים, במעמד שבו נכחו בני משפחה נוספים, ובהם נכדיו של הבעל של הדודה וחבריהם".

עוד נטען, שלפני שנתיים שלח בעלה של הדודה מכתב לפסיכיאטר המחוזי בתל אביב, שבו נאמר שהיא "מסכנת על ידי התנהגותה את חיי נכדי, והתנהגותה פוגעת באופן רציני באורח חיי וחיי משפחתי. החדירה לפרטיות והתנהגותה מצריכה את בדיקתכם המיידית.
באחרונה משתמשת באלימות על ידי כך שהיא מפרקת במו ידיה גדר מבלוקים ומסכנת חיים. יש לה הזיות מוזרות של הטרדות מיניות. חשש כבד בלבי, כי הגברת לוקה ויש לבדוק את מצבה. הגעתי למסקנה כי היא חייבת להיבדק על ידכם. אודה על טיפולכם הנכון והמהיר. לפי שעה היא מסוכנת לסביבה".

היא טוענת שהפרסומים הם הוצאת לשון הרע, ומבקשת פיצוי של 250 אלף שקל והוצאות. טרם הוגשו כתבי הגנה.

קישורים:

  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעיםד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). …
  • נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילהגוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים…
  • תרופות נוגדות דיכאון – התפכחות הפסיכיאטריה – המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

עיריית נס ציונה – שירותי הרווחה נכשלים בסיוע לאלמן, אב לארבעה, ורוצים להוציא את ילדיו מחזקתו

בכתבה "הישרדות אמיתית: אלמן נאבק על ארבעת ילדיו" גיל לוינסון, mynet, פברואר 2009, מסופר על תושב נס ציונה שהתאלמן כשבתו הקטנה היתה בת שנה וחצי. מאז הוא מטפל בעצמו בארבעת ילדיו הקטנים. פקידי הרווחה מעדיפים להוציא את הילדים מרשות האב, שנלחם לשמור עליהם בחזקתו. לשכת הרווחה נס ציונה: "אנחנו מסייעים בכל דרך אפשרית".
.
שירותי הרווחה מפקירים את האזרח שתרם את מיטב שנותיו למדינה
האלמן חי בישראל כמעט 30 שנה. על עצמו ומצבו הוא אומר: "אני צבר לכל דבר. למדתי פה, גדלתי פה ושירתתי שירות קרבי מלא כחייל במג"ב. היום אני כבר לא מאמין בעירייה ולא מאמין יותר במדינה שלי. מתנכלים לי ולילדי בכל דרך אפשרית …
"הילדים האלה הם החיים שלי … בלעדיהם אין לי כלום. כל עוד אני חי, אתן להם כל מה שיש לי. אבל מי שנלחם בי כדי להוציא ממני את הילדים שלי, הן דווקא הרשויות וזה קרה מהרגע שאשתי נפטרה".

פקידי הרווחה מתנכלים מכשילים ומוציאים שם רע
"הם החליטו שאני לא כשיר, אבל נלחמתי בבתי משפט כדי להשאיר אותם אצלי. רציתי לגדל אותם לבד, אז החליטו שאם אני מגדל אותם לבד, יצמידו לי סומכת, שבאה לצפות בי ולא באמת לעזור. היא הייתה כמעט כל יום אצלי, יושבת בין השעות 2 ל-3 בצהרים ולא הבנתי בשביל מה. הייתי בין הפטיש לסדן".

"הבעיות הן לא של הילדים, אלא של האנשים שיושבים בתוך החדרים בממסד. כמעט שום עזרה ממשית אני לא מקבל מהם. אני לא מאחל לאף אחד לעבור מה שאני עובר: הרבה מצבים קשים, בעיות כלכלה, הוצאות".
כאב חד הורי זכאי האלמן להנחות ולהקלות רבות, אך הוא מוותר על מרביתן. "התעייפתי מכל הבירוקרטיה. החלטתי להמשיך ולחיות עם מה שיש, למרות הקושי. אני משתדל לתמרן ולהסתדר. אם הייתה עזרה אמיתית, זה היה טוב. התחושה שלי היא שפה מנסים לשים לי רגליים, כדי שלא אוכל לתפקד".

חברת הכנסת מרינה סולודקין ברשת א: " הסיפור מאוד טיפוסי כל הבעיות של האבא התחילו כשהוא התאלמן ופנה לרשויות הרווחה לבקש עזרה, ובמקום עזרה הוא קיבל שבע ועדות החלטה, וכל הזמן יש בדיקות, עזרה הוא לא מקבל, זה סיפור מאוד טיפוסי, לא רק יוצאי אתיופיה, … אלא גם יוצאי ברית המועצות לשעבר משפחות חד הוריות הן טרף קל. אנחנו לא מדברים על משפחות אלימות, אלא על משפחות עם מצוקה כלכלית, משפחות נורמטיביות .. רשויות הרווחה רוצות דבר אחד להוציא את הילד מהבית, כאילו, בסיסמא של 'טובת הילד' … במקום עזרה ממשית מקבלים אבחונים, מקבלים פסיכיאטרים ופסיכולוגים …מקבלים ועדות החלטה …"
.


.
פרופ. אסתר הרצוג ברשת א על מערך הרווחה: "מערכת הרווחה מאוד מקושרת .. למערכת הפוליטית, לתקשורת, למערכת המשפט, לכל מערכות השלטון, כל הכוח נמצא בידם, יעוץ משפטי עומד לרשותם, דוברות עומדת לרשותם כל הזמן, לעומת הורה שעומד מולם חסר אונים … אנחנו הכרנו את פרשת ילדי תימן, אך ה'שיטה' הזאת לא פסקה לעבוד מאז שנות החמישים היא ממשיכה כל השנים לפעול."

עיריית נס ציונה - שירותי הרווחה נכשלים בסיוע לאלמן, אב לארבעה, ורוצים להוציא את ילדיו מחזקתו


נקודות:

  • שירותי הרווחה מתנכלים לאנשים אשר נקלעו למצוקה, ופנו אליהם לבקשת סיוע.
  • שירותי הרווחה מטרידים ומסכנים את הפונים אליהם בדרך של: ועדות החלטה, אבחונים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ועוד… מה שמוביל להוצאות כספיות כבדות, טיפולים פסיכיאטרים תרופתיים מיותרים, נזקים בלתי הפיכים ועוד…
  • לשכת הרווחה בעיריית נס ציונה כשלה בסיוע למשפחה החד הורית
  • שירותי הרווחה בעיריית נס ציונה עושים קשיים לאב, מתנכלים אליו, ומכשילים אותו.
  • עיריית נס ציונה מגיבה בדרך של צדקנות על מנת לטייח את אי רצונה בפתרון הבעיה.
  • עיריית נס ציונה פוגעת באמון הציבור ברשויות.

קישורים


פגישה עם עובד סוציאלי מלשכת הרווחה ברשות מקומית

לפני פנייתך ללשכת הרווחה בעיר שאל את עצמך: "האם היית נוסע בחברת תעופה שבה 30% מהמטוסים מתרסקים, 30% מגיעים ליעד לא ידוע, 30% מגיעים ליעד אך הנוסע במצב פיסי ונפשי גמור, 5% נעלמים ו- 5% מגיעים ליעד?"

האזרח הנזקק לסיוע סוציאלי כלשהו פונה, או מופנה ללשכת הרווחה (מחלקה לשירותים חברתיים) ברשות המקומית. שירותי הרווחה משקיעים תקציבי ענק ומאמצים ליחצן את עצמם, אך מהו השרות שהם נותנים לאזרח?

הפגישה הראשונה – שיחה ידידותית
הפגישה הראשונה (אם נעשתה מרצון) תהיה שיחה ידידותית בין האזרח לעובד הסוציאלי שידובב את האזרח לספר את אשר על ליבו, הבעיות, העובד הסוציאלי ישאל שאלות וירשום את תוכן השיחה בפנקסו. העובד הסוציאלי יבקש לעתים מסמכים רלוונטים: רפואיים, הצגת תעודת זהות, חוות דעת ועוד. בסוף השיחה ימליץ לעתים העובד הסוציאלי על דרך פעולה כלשהי כגון: מרכז יום כלשהו, ביקורי מתנדבים מעמותות כלשהן ועוד. האזרח לא יקבל את סיכום השיחה שרשם העובד הסוציאלי בפנקסו, ואם יבקש, העובד הסוציאלי יתחמק מלמסור, למרות שזוהי זכותו של האזרח לקבל את החומר ע"פ חוק העובדים הסוציאלייים סעיף 7, או חוק חופש המידע . פגישות מעין אלו יכולות להימשך מספר פעמים או לא להתקיים כלל, אך הפגישה שבטוח תתקיים היא פגישת המסמור.

המסמור – מלכודת

פגישת המסמור היא הפגישה שבה מבין האזרח כי נפל למלכודת. אין לו שליטה על דרך ה"טיפול" של "שירותי הרווחה" במשפחתו ו/או בחסוי/קטין/ילד. בפגישת המסמור האזרח יבין כי כל מה שאמר לעובד הסוציאלי בחדרי חדרים ישמש נגדו. וכי מערכת הרווחה האימתנית המניפולטיבית והמשומנת תפעל נגדו באמצעות צווי בית משפט. האזרח יווכח לדעת כי הוצאת יקיריו מהבית למוסדות הרווחה, ו/או שליחתם לאימוץ, הכפשת שמו ושם יקיריו, רכילות ולשון הרע הם דרך פעולה מקובלת ונקלת של פקידי הרווחה..
בית המשפט
הכפשות, סילופים, לשון הרע, ורכילות.

פקיד הסעד יערוך תסקיר ובו יחזק את דרך הטיפול שקבע מראש. פקיד הסעד ישתמש בכל לשון של הכפשה, ביזוי, לשון הרע, רכילות כדי לחזק עמדותיו. בתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי", חוות דעת זאת קיבלה חיזוק ממומחים.

לפעמים יהיה גם שלב של ועדת החלטה הניזונה מדווחי פקיד הסעד ומאשרת אותם, ועדת ההחלטה בפועל היא ועדה יחצנית של פקיד הסעד. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת פרופ. אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים.".

אם חשב האזרח כי בית המשפט לא יאשר את החלטות פקיד הסעד המבוססים על דווחים כוזבים, הוא יגלה להפתעתו כי בית המשפט הוא כחותמת גומי של פקיד הסעד. ומוציא צווים של השמה חוץ ביתית לפנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, הסדרי ראיה, ללא בעיה.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים נבו ובו ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, ועוד.
בנוסף, בהודעת דובר משרד הרווחה על דוח ועדת סלונים נבו על דרכי עבודת פקידת סעד לסדרי דין נרשם: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן". יתרה מכך, "לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

ההשמה החוץ ביתית במסגרות הרווחה – התחמקות, התעלמות, מוסר כפול.האזרח עוד יגלה כי עוגמת הנפש והסבל הנפשי של המשפחה והקטין/חסוי הנו רק בתחילתו. ההשמה החוץ ביתית הנעשית בכפיה מהווה סיכון לשלומו הפיסי והנפשי של החסוי, ויש בה התעללות פיסית, נפשית. כל פניה של האזרח לרשויות הרווחה תתקל בהתחמקות, התעלמות, תשובות לקוניות ולא ענייניות. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שסבלה התעללות מינית והרווחה גנזה את התיק, בסיפורה של תמר (שם בדוי), כותבת תמר: "יש לי כעס נורא גדול, ואני לא יכולה להבין איך כמעט כל הגורמים שפניתי אליהם לעזרה היו כל כך אטומים לסיפור הזה. אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי " .. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה …עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: "באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה.", וזה בעוד תמר סבלה התעללות מינית והרעבה.

סוף דבר
האזרח הפונה ו/או הבא בדברים עם שירותי הרווחה, מן הראוי שיהיה מודע לסיכונים הקשים וההרסניים הגלומים בגוף זה. המפגשים עם פקידי הרווחה הידידותיים בהתחלה מסתיימים בטיפולים כפייתיים, צווי בתי משפט, הרחקה מהבית של בן משפחה, פירוק המשפחה, הכפשה, הוצאת שם רע, והמון פצעים רציניים שלא מגלידים.
השחקן שלמה בר שביט אמר בראיון לעיתונאית אמירה לם ('7 ימים', ידיעות אחרונות, מה- 12.03.2004): "אף פעם לא שאלתי את אבא ואמא למה הם התגרשו, ולמה הם קיבלו החלטה למה שאני לא אגדל לא אצלה ולא אצלו … אני הרי יודע מה קורה לילדים במוסדות כשהם שוכבים במיטה ובוכים ליד הכר, מיטלטלים במקומות זרים עם הגוף הקטן שלהם … רק אני יודע למה אני בוכה על הבמה, שיגידו לי רק איפה אני צריך לבכות … יש אצלי בפנים המון פצעים רציניים שלא מגלידים".

פלייליסט – פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

    מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית
    כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
    עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
    עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
    האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
    שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
    "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
    משרד הרווחה – תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית
    משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין
    משרד הרווחה – פיקוח רוחבי לקוי בכל הדרגים
    בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות
    פקיד הסעד – סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
    פקידת סעד ארצית – חנה סלוצקי על פקידי הסעד ושירותי הרווחה
    ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
    פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
    תסקיר סעד – חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
    פקידת סעד סדרי דין – עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
    יוצאי אתיופיה וחבר העמים – טיפול סוציאלי והשמה חוץ ביתית
    מאמרים ומחקרים על מערכת הרווחה, תפקידים, שיטות עבודה, מדיניות

      עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה

      ספור על משפחה של אב אם וארבעת ילדיהם חברי קיבוץ, אשר פקידי סעד, עובדים סוציאליים משירותי הרווחה 'סימנו' אותם כמשפחה מטופלת ומתנכלים אליהם.
      התנכלותם של עובדי הרווחה כללו ביקורי בית בניגוד לחוק. אם המשפחה הוזמנה לבוא מול ועדת החלטה של 12 עובדי רווחה שם איימו עליה כי אם לא תחתום על המסמכים לא תקבל עזרה. בנוסך פקידי הרווחה סירבו למסור לה תסקיר שכתבו על משפחתה. בעקבות פציעת בעלה החליטה האם לצאת לעבודה אך העובדים הסוציאליים דרשו מרופא המשפחה להימנע מלתת לאם אישור עבודה. בנוסף בתה נחקרה ע"י מנהלת בית הספר בשיתוף גורמי הרווחה במשך שנתיים. מנהלת בית הספר חקרה את הבת מידי יום שאלות מכוונות בפירטי פרטים על העובר עליה בבית.
      הבת נלקחה ע"י עובדי הרווחה ובמשך חצי שנה הועברה ב-4 פנימיות. בפנימיה אחת נאמר לה ע"י המנהל כי אמה משוגעת, היא הוכתה ע"י מדריכה. ועוד …
      .

      .

      מהסיפור ניתן ללמוד על שיטות העבודה של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים במשרד הרווחה:

      • ניצול תמימותו של המטופל, וניצול חוסר ידיעתו את החוק.
      • פקיד הסעד והעובד הסוציאלי פועלים גם על סמך עלילות שווא.
      • פגיעה בחופש המטופל לקבלת מידע משמעותי אודותיו כתסקיר סעד.
      • פגיעה בדברים חיוניים של המטופל בטיפול כגון פרנסה, על מנת להפעיל לחץ.
      • שימוש במוסדות חיוניים למטופל כגון קופת חולים, בית ספר על מנת להפעיל לחץ.
      • התגרות המטופל ובבני משפחתו מתוך ציפיה איך יגיב, על מנת שיהיה מה להעליל בתסקיר.
      • לשון הרע על המטופל בכל מסגרת אפשרית.

      פסק דין- תביעת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות, הפרת חובה חקוקה – נגד פקידת סעד בתיה זכי לשכת הרווחה חיפה

      פסק דין – א 019513/3 בית משפט השלום בחיפה מה- 19/03/2008
      התובע : בעלת דין (עובדת סוציאלית תואר שני)
      נ ג ד
      הנתבעת (פקידת סעד בתיה זכילשכת הרווחה חיפה)

      1. התובעת, הגישה תובענה כספית על סך 150,000 ₪ נגד הנתבעות בגין עוולות לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה ורשלנות. התובעת הינה תושבת חיפה, אם לשתי בנות קטינות ועובדת סוציאלית. הנתבעת 1 הינה פקידת סעד בענף אישות ואפוטרופסות באגף לשירותי רווחה בעיריית חיפה, היא הנתבעת 2.

      במהלך שנת 2000 הגיש בעלה של התובעת, תביעה לבית המשפט לעניני משפחה בחיפה בתמ"ש 2614/00 במטרה לבטל הסכם יחסי ממון בינו לבין התובעת. במהלך דיוני בית המשפט לעניני משפחה ניתנה החלטה על הגשת תסקיר בענין הסדרי ראיה של שתי בנותיהן הקטינות התאומות של הצדדים. ביום 25.6.01, ערכה הנתבעת 1, אשר פעלה מטעם הנתבעת 2, את התסקיר.

      נטען כי התסקיר עמד בניגוד לכל דין והיווה פרסום דברי לשון הרע בהיותו רצף של השמצות וקביעות עובדתיות מעליבות ושקריות בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. בנוסף, נטען כי ניסוח התסקיר היווה פגיעה בפרטיותה של התובעת לפי סעיף 2 (9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שכן המסקנות, ההנחות והפרטים חסרי השחר שפורטו בתסקיר הינם ידיעות שנמסרו לאחר שלא למטרה שלשמם נמסרו לנתבעת 1, דהיינו לא לצורך עריכת תסקיר פקידת סעד סביר – אלא כרכילות מרושעת ומעוותת. נטען בנוסף להפרת חובה חקוקה של חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע וכן הפרה של כללי האתיקה של העובדים הסוציאליים בישראל וביצוע עבירת משמעת על פי חוק העובדים הסוציאלים, התשנ"ו-1996.

      2. נטען כי הנתבעת 2 נהגה ברשלנות ולא פעלה כפי שרשות מקומית או רשות ציבורית סבירה צריכה היתה לפעול, לא בדקה את פעולותיה ואת פרסומיה של הנתבעת 1 ולא מנעה את מעשיה.

      3. הנתבעות טענו, בין היתר כי מדובר בפרסום מותר על פי חוק איסור לשון הרע, בהתאם לסעיפים 13(5), 13(9) ו-14 לחוק איסור לשון הרע.

      גירסאות הצדדים

      גירסת התובעת

      4. בתצהירה העידה התובעת כי גדלה בחיפה בבית מסורתי, למדה תחילה לתואר ראשון במסלול מזרחנות וערבית באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן הוסמכה להוראה לאחר לימודים נוספים במסלול להכשרת מורים. בהמשך עברה למסלול תואר שני בעבודה סוציאלית וסיימה בהצלחה.

      5. בשנות ה- 20 לחייה היא נישאה בפעם הראשונה, אולם לאחר כ-3 חודשים לטענתה, נתגלו בעיות בתפקוד המיני של בעלה הראשון והוגשה בקשה משותפת לרבנות לגירושין. מספר שנים לאחר מכן הכירה את בעלה השני ונישאה לו לאחר תקופת היכרות של קצת מעל לשנה. לדברי התובעת, "לדאבוני הרב, ובאופן הנראה כמו צירוף מקרים נדיר ביותר, בסמוך לאחר נישואיי השניים, נתגלה קושי ביני לבין [בעלה הראשון] בקיום יחסי מין וזאת בשל בעיות התפקוד המיני אצל [בעלה הראשון]". חרף זאת, וכיוון שלא רצו לוותר על הזוגיות ועל הנישואין, פנו לרופא מומחה במטרה לבצע טיפול הזרעה תוך רחמית הנקרא I.U.I.. התובעת הרתה בעקבות הטיפולים. במהלך ההריון הפגין הבעל אלימות מלולית ופיסית כלפיה. התובעת ביקשה צו הגנה מבית המשפט לעניני משפחה וויתרה עליו במהלך הדיון שם. בהמשך החליטה התובעת להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בחיפה. היא כרכה מזונות לילדים בתביעתה (באותה תקופה היא הרתה בתאומות). הדיון הועבר לבית המשפט לעניני משפחה בחיפה כיוון שבני הזוג חתמו על הסכם יחסי ממון טרם נישואיהם. הבעל הגיש נגד התובעת תביעה לביטול הסכם יחסי הממון וביטול תצהיר העברת הזכויות בדירה שהיתה בבעלותו טרם נישואיו.

      6. נטען כי בתביעה פירט הבעל טענות קיצוניות ביותר בסגנונן תוך שהסתיר מבית המשפט לעניני משפחה את האלימות בה נקט כלפיה והרשעתו בעבירה של תקיפה.

      7. במהלך הדיונים מינה בית המשפט ביום 12.3.01 את הנתבעת 1 להכין תסקיר בענין הסדרי הראיה של בנותיהן של בני הזוג שנולדו בינתיים. התובעת טענה כי, "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,… כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת 1 תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת 1 מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול "האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!". התובעת טענה כי הנתבעת 1 קבעה מסקנות לגביה בניגוד לסמכות ובניגוד לכל כלל עריכת תסקיר בפני בית משפט כי "…הדברים [הכוונה לכניסה להריון באמצעות הטיפול] נעשו בחופזה, לאחר תקופת נישואין כה קצרה. גם בעניין זה התרשמתי מחוסר יושר, מתחמנות ומתחבולות (אין ספק שעובדת שייכותה של רבקה בעבודה לבית חולים רמב"ם הקלה על הדברים)" ו-" התרשמתי שמדובר בתוכנית מוכנה מראש ל'הרבעה' כדי למצות את העניין האמיתי של [התובעת[ בנישואין אלו: דירה, בטחון כלכלי, וילדים". עוד נכתב בתסקיר כי "אגב איך קורה ש[התובעת] נשואה פעמיים לגברים צעירים עם בעיה מינית כה חמורה? האמנם היתה בעיה?" . נטען כי הנתבעת 1 רמזה שהתובעת הינה אדם מושחת.

      נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של הנתבעת שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.

      8. בית משפט לעניני משפחה קיבל את תביעתו של הבעל והורה על ביטול ההסכמים שהיו בין בני הזוג. התובעת טענה כי לא ניתן להתעלם מההשלכות של התסקיר על פסק דינו של בית המשפט. הוגש ערעור על פסק הדין ונטען כי הוא חורג באופן קיצוני מהמקובל.

      9. התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
      10. התובעת פנתה בתלונה לועדת המשמעת של העובדים הסוציאליים בספטמבר 2001 ולועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים. ביום 16.8.02, במסגרת תגובתה לועדת האתיקה הביעה הנתבעת צער על שימוש במילה 'הרבעה'. הנתבעת הועמדה לדין משמעתי לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 והורשעה ביום 27.4.03 בעבירת משמעת לפי סעיף 27 (2) לאותו חוק בכך שעברה על תקנות 3(א) ו-4(1) לתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ"ו-1996, אי שמירה על כבוד המקצוע וכן על חובתה לפעול במיומנות ובמקצועיות. הנתבעת 1 נענשה בעונש של התרעה.

      גירסת הנתבעות

      11. בתצהירה העידה הנתבעת כי היא עובדת סוציאלית בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדעי הרוח. מיולי 1983 היא עובדת בשירותי הרווחה של עיריית חיפה ומשך 10 שנים עובדת כבר ביחידה לאישות ואפוטרופסות. היא זכתה בתעודת הצטיינות עבור עבודתה הקודמת כאחראית על איזורי כרמל ונו"ש בנושא ילדים בסיכון. היא ציינה כי מעולם לא התקבלו תלונות נגדה, למעט במקרה דנן, הן בתפקידה כפקידת סעד לחוק הנוער והן בתפקידה הנוכחי.

      12. בתאריך 19.2.01 התקבלה ביחידתה בקשה לתסקיר מבית משפט לעניני משפחה בעניינם של בני הזוג. בקשה לדחיית מתן התסקיר הוגשה על ידי היחידה עקב עומס רב ובקשה נוספת למתן תסקיר נשלחה מבית המשפט לעניני משפחה בתאריך 14.3.01 וכן בתאריך 23.5.01. לצורך כתיבת התסקיר הוזמן כל אחד מההורים בנפרד למשרדי הנתבעת 1 לשיחה.

      13. הנתבעת טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל. היא לא הכירה אף אחד מהצדדים או בני משפחתם קודם לעריכת התסקיר וטענה שלא נטתה לכיוון אף אחד מהם.

      14. לטענתה, את התסקיר ערכה כמקובל: "קודם כל תיאור באופן כללי של כל אחד מההורים והבנות. אחר כך תוארה מערכת היחסים, כפי שהשתקפה מדבריהם של הצדדים. אחר כך הבעתי את עמדות כל אחד מהם כלפי האחר". בפרק האחרון בתסקיר הובעה התרשמות הנתבעת משיחותיה עם הצדדים והוריה של התובעת וכן מהקשיים של אותו זמן, כולל הערכה בנושא הקשר של הבעל לבנותיו.

      15. בתסקיר הובעה התרשמות הנתבעת ש"מדובר בתכנית מוכנה מראש מצד [התובעת] לדירה, בטחון כלכלי וילדים". בסוף התסקיר הופיעו המלצות בנושא הסדרי הראיה. לדעת הנתבעת 1, התובעת העמידה קשיים בלתי אפשריים בנושא הסדרי הראיה. הנתבעת 1 הוסיפה כי התייעצה עם מנהלת היחידה והביאה את המקרה להדרכה ביחידה, נוהג המקובל למקרים מסובכים. כמובן שהמקרה הובא בעילום שם.

      16. נטען כי לאחר קבלת התסקיר בבית המשפט לעניני משפחה לא היתה הנתבעת מעורבת עוד ואף לא התבקשה על ידי בית המשפט למעקב אחר הסדרי הראיה.

      17. נתבעת הודתה כי "בתסקיר נאמר הביטוי 'הרבעה' ומדובר בהתנסחות לא מנומסת. הצטערתי על התנסחות זו, הבעתי צערי במכתב אל [התובעת] מתאריך 29.4.02." נתבעת 1 תיארה הליכים בפני ועדת האתיקה לאחר הגשת התלונה. היא ציינה כי אמנם היא הורשעה בעבירה אתית אך הוטל עליה העונש הקל ביותר שניתן.

      18. נתבעת טענה שלא התכוונה להזיק או לפגוע בתובעת או באדם אחר ותוכן הדברים שנרשמו נעשו על פי מיטב הבנתה המקצועית. בנוסף, היא טענה כי התסקיר הינו פרי החלטת בית משפט ו"אי אפשר היה להמנע מהצגת כל העובדות לרבות הלא נעימות." בהמשך לתצהירה התייחסה הנתבעת לטענות שונות אודות דברים שנכללו בתסקיר והסבירה שמקורם בדברים שנאמרו לה על ידי הצדדים.

      19. הנתבעת טענה שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

      20. תצהיר נוסף נמסר על ידי חדוה עינב, מנהלת היחידה לאישות ואפוטרופסות – פקידת סעד לסדרי דין בשירותי הרווחה בעיריית חיפה. היא העידה לגבי עבודתה של הנתבעת, וציינה כי מדובר בעובדת שלא היו לגביה אירועים חריגים. היא הסכימה כי "ייתכן ובתסקיר היו התבטאויות שקוממו את התובעת ואולי במחשבה שלאחר מעשה, היה מקום לעדן אותן או לסגנן בצורה חדשה. אולם לעניין המקצועי, בתיה נשפטה בועדת המשמעת של העו"ס."

      החקירות בבית המשפט

      21. בחקירת התובעת היה ברור שלתפיסתה התסקיר השפיע על בית המשפט והיווה מרכיב מהותי במסקנות וההחלטות האופרטיביות אליהן הגיע (עמ' 7). כאשר נשאלה התובעת איך הושפלה במסגרת חוות דעת מקצועית שניתנה בדלתיים סגורות אמרה "[הנתבעת] השפילה אותי והמונח השפילה מונח שממזער מה שאני חושבת (העדה בוכה). [הנתבעת] נתנה לי אישיות שהיא לא שלי. היא הדביקה עלי אישיות. זו לא השפלה, זה מעבר לזה. זכי אומרת שאני תחמנית, מדברת על כישוף וניצול. היא פגעה בנשמה שלי ובאופי שלי במי אני."

      22. בחקירתה הנגדית עמדה הנתבעת על נכונות ומקצועיות תסקירה, אך הסכימה כי בחלק מהמקרים היתה צריכה להשתמש במינוח אחר (עמ' 25). היא הסכימה כי היא טעתה כאשר השתמשה במילה הרבעה וטענה כי לא היתה לה כוונה רעה והתנצלה עליה שוב. יחד עם זאת, היא נותרה בדעה כי היה מדובר להבנתה על תכנית מוכנה מראש לבטחון כלכלי, דירה עסק וילדים (עמ' 25 – 26). במהלך חקירתה התברר כי העובדה כי התובעת הינה עובדת סוציאלית השפיעה על גישתה של הנתבעת 1 והיה לה קושי לקבל מצב בו, לתפיסתה, ניצלה עובדת סוציאלית את בעלה על ידי כריתת הסכם נצלני וחטאה ליושר שציפתה ממנה: "ציפיתי שהיא, עובד סוציאלי מתחבר אצלי למוסריות גבוהה, ליושר." (עמ' 32).

      23. חדוה עינב העידה ביחס להליך כי "יש הרבה מאוד פניות של אחד הצדדים שלא מרוצה מתסקיר ואין זה המקרה הראשון, אבל עד כה לא היה לנו ואני כבר 18 שנה מנהלת היחידה, [מקרה] של לשון הרע, יש לנו תהליך של בדיקת המקרים שאנשים לא מרוצים מהתסקיר בגלל סיבה, בגלל משפט, בגלל אי עשיה, או עשית יתר, יש תהליך שבו אנו בודקים עצמנו, אם זה עובדת, פונים אלי כמנהלת, אפשר לפנות למפקחת שלנו, בתסקירים משלימים או שפונים לבית משפט בהעברה לתסקיר, לא היה במקרה זה נסיון לבדוק את הבעיות של התסקיר בדרך הרגילה אלא היתה פניה לדעתי מהירה מאוד ללשון הרע…" (עמ' 38).

      24. בנוסף, יצא שבית המשפט עשה שימוש בתסקיר ולא ביקש שינויים בו והעובדת הסוציאלית ציינה כי לא הוזמנה לעדות אף על ידי בא כוחה של התובעת ולא ביקש לחקור אותה (עמ' 10 ו-11).

      ממצאים ודיון

      25. חלק מהביטויים בהם נעשה שימוש במסגרת התסקיר לא היו נחוצים, גם אם היה בהם כדי לבטא ממצא או דעה של הנתבעת 1 כעורכת התסקיר. בנסיבות רגילות ייתכן והיה מקום לקבוע כי מדובר בביטוי המהווה לשון הרע בהתאם לאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965:
      לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
      (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
      (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

      (להגדרת מרכיבי העוולה ראו:א' שנהר, דיני לשון הרע (נבו,תשנ"ז-1997) 121-122)

      אולם אין מדובר במצב רגיל אלא מצב מיוחד במינו. הביטויים היוו חלק מתסקיר שהוכן בהוראת בית המשפט כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי :
      לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
      (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

      26. הנתבעת, כאדם שמונה על ידי בית המשפט לערוך תסקיר, הינה במעמד של אדם בעל סמכות הדומה לסמכות מעין שיפוטית, או של עד בנסיבות העניין.

      27. ההגנה האמורה מבטאת את איזון בין שני אינטרסים: מחד, האינטרס במתן אפשרות לנהל הליכי משפט ללא שאיום מפני תביעת דיבה תצנן את השיח, ומאידך, הצורך להגן על שמו הטוב של אדם. סעיף 13(5) לחוק מבטא העדפה ברורה לטובת האינטרס בניהול דיון המשוחרר ממגבלות של איסור הוצאת לשון הרע על פני ההגנה על שמו הטוב של אדם. העדפה זו עולה בקנה אחד עם תפקידם המרכזי של הליכי משפט כזירה החשובה ביותר ליישוב סכסוכים בחברה האזרחית וקביעת זכויות וחובות בין פרטים בה. במקרה דנן, הדיון שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה עסק בסוגיות חשובות ורגישות הנוגעות לזכויות מהותיות ביותר של הצדדים: קביעת הסדרי ראיה וחוקיות של הסכם יחסי ממון בין בני הזוג אשר עסק בין היתר בזכויות הבעלות בדירת מגורים. אין צריך לומר כי דיון כאמור אינו יכול להתנהל כראוי תחת איום אפשרי של תביעות לשון הרע של הצדדים כלפי גורמים הפועלים בשם בית המשפט.

      28. קיים אינטרס ראשון במעלה בשמירה על אפשרות לקיים הליכי משפט פתוחים וממצים ללא שמרחף מעליהם איום אפשרי של הגשת תביעות דיבה. דיון פתוח אינו דיון בלתי מרוסן וכפי שיפורט בהמשך, קיימים כלים דיוניים אשר נועדו לשמור על הסדר ועל כבוד המשתתפים, אלא כי תביעות לשון הרע אינן חלק מהכלים האמורים.

      29. "על חשיבותה של הזכות לשם הטוב אין צורך להכביר מילים. אכן, "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (ע"א 214/89 אבנרי ואח' נ' שפירא ואח', פ"ד מג(3) 840, 856). אך המחוקק הכיר בקיום אינטרסים וערכים הגוברים על הזכות לשם הטוב. הכרה זו מצאה את ביטויה, בין היתר, במסגרת "ההגנות המוחלטות" הקבועות בסעיף 13 לחוק. החסינות שסעיף זה מעניק לפרסום הנעשה על-ידי בעל סמכות מעין-שיפוטית במסגרת מילוי תפקידו היא אחת מההגנות הללו, והיא מבטאת את הכרעתו הנורמטיווית של המחוקק, שלפיה באיזון בין זכותו של אדם להגנה על שמו הטוב לבין האינטרס לשמור על הגינותו ועל יעילותו של ההליך המעין-שיפוטי, ידו של האינטרס האחרון על העליונה. הרציונל לכך הוא, כאמור, להבטיח שנושא המשרה המעין-שיפוטית יאמר דברו ללא מורא וללא חשש מפני תביעות עתידיות בגין הוצאת דיבה." (דנ"א 6077/02 דרור חוטר ישי נ' עדנה ארבל (נבו)

      30. אמנם נקבע במספר מקרים כי, ההגנה מפני הגשת תביעות דיבה על דברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי, על אף שהיא רחבה, לא תחול בכל מקרה; כך, למשל, כאשר הביטוי נעשה בחוסר תום לב ותוך כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, או כאשר הביטוי אינו שייך לליבו של ההליך המשפטי אלא מהווה זירת התגוששות נפרדת ומיותרת שאינה שייכת למשפט (ראו: ע"פ (ת"א) 546/92 רם דורון נ' עו"ד טליה טריינין-גורן (נבו); ת"א(נצ') 1449/05 (בש"א 3029/05) עו"ד חורי נ' עו"ד סלמאן).

      31. המקרה דנן שייך לאותה קבוצת מקרים בהן הביטוי נמצא בלב הנושאים הנתונים לדיון בהליך המשפטי ומתייחס באופן ישיר למחלוקות. כפי שצויין לעיל, הביטויים לא היו ראויים, אולם הנתבעת 1 עמדה על כך כי הם ביטאו אל נכון את הערכתה של יחסי בני הזוג עליהם התבקשה לחוות את דעתה. הכרה בקיום לשון הרע – גם אם מדובר בביטויים קשים ופוגעים – תפגע במעמדו של התסקיר בכללותו ואין מקום לעשות זאת בהליך המתנהל בפניי. גורמים העורכים תסקיר על פי הוראת בית המשפט אינם צריכים להיזהר בלשונם מפאת חשש מפני תביעות לשון הרע. גישה שתהפוך אפשרות זו להסתברות ממשית טומנת בחובה סכנה גדולה מאד לאפשרות של קיום דיונים כנים, ישירים וממצים.

      32. יצויין עוד, כי התובעת לא נותרה ללא אפשרות להגיב על הדברים שנכתבו בתסקיר. ראשית, היא יכלה לדרוש לחקור את הנתבעת 1 במסגרת ההליך, מהלך שהיא בחרה משום מה לא לנקוט בו. שנית, היא יכלה לבקש מבית המשפט לפסול את התסקיר, או לכל הפחות למחוק חלק מהביטויים. הסמכות של בית המשפט לעשות זאת נובעת מסמכותו לתקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מבייש כאמור בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר חלה בשינויים המחויייבים גם על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, או מכוח סמכותו לנהל את הדיון בצורה ראויה ומכובדת. גם מהלך זה לא ננקט. תחת זאת, בחרה התובעת לבצע תקיפה עקיפה במסגרת הליך המנותק לגמרי מהסיטוציה בה נדונה התסקיר ובו לא ניתן לכל המעורבים בו ליטול חלק בבירור.

      33. התובעת ניסתה לקעקע את תסקיר על ידי הגשת חוות דעת מומחים אשר תקפו את צורתו ומבנהו והביטויים הכלולים בו. אין בידי לקבלן מהנימוק שפירטתי לעיל, כי ההליך כאן אינו הזירה המתאימה לכך.

      34. לא אכנס לניתוח פרטני של התסקיר עצמו ושקילת ערכו, הרי הוא היה אמור לשמש את בית המשפט לעניני משפחה וערכו אינו עומד לדיון חוזר כאן. אסתפק בהערה כי התסקיר ביקורתי מאד כלפי התובעת וכלולות בו אימרות קשות אשר חלקן הרחיקו לכת מעבר לטעם הטוב. אין זה המקום להתייחס לעמדת הנתבעת 1 כי היא ראתה לנכון להחזיק את התובעת לסטנדרט התנהגות גבוהה מהרגיל כיוון שהתובעת הינה עובדת סוציאלית. בירור כל הדברים הללו מקומם בהליך המקורי במסגרתו הוגש התסקיר ולא בהליך המתנהל בפניי.

      35. במקרה דנן, עילות התביעה האחרות נסמכות במישרין או בעקיפין על קיומה של העילה המרכזית של לשון הרע. עם דחיית העילה המרכזית, אין מקום לקבל את העילות האחרות. תוצאה אחרת היתה מבטלת, הלכה למעשה, את ההגנה בסעיף 13(5) לחוק איזור לשון הרע בדרך עקיפה. יתר על כן, לא הצליחה התובעת להוכיח את כל יסודות העילות האחרות. באשר להגנות האחרות שנטענו, לאור התוצאה אליה הגעתי אין צורך להידרש אליהן.

      36. הערה נוספת לפני סיום. התובעת הקפידה מאד עם הנתבעות אשר לפי הטענה פגעו בכבודה. למרבה הצער, היא נמנעה מלנהוג באותה דרך כלפי חלק מבני הזוג שלה לשעבר במסגרת הליך זה. ביחס לבעל הראשון אשר כלל לא היה צד להליך הבית המשפט לעניני משפחה או להליך דנן היא ראתה לנכון להגיש רישומים שנרשמו בקשר אליו במסגרת טיפול מיני, שהינם בעל אופי פרטי ואישי. לטענתה, עשתה זאת כדי לתמוך בטענותיה ולהראות את צדקתה, אולם לא מצאתי כי הדבר היה נחוץ או מכובד.

      37. התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי התובענה נדחית. התובעת תשלם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין לנתבעות.

      ניתן היום י"ב ב אדר ב, תשס"ח (19 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.
      דניאל פיש, שופט