אני רוצה את הילד – המאבק של הפליטה על השבת בנה הקטן

25.07.2018 – לפני ארבע שנים החליט בית המשפט להוציא ילד מידי אמו, שהסתננה לישראל מאריתריאה, ולהעבירו למשפחת אומנה. בכל הזמן הזה דרשה האם בתוקף להשיב אליה את בנה, וכעת בהחלטה מטלטלת החליט בית המשפט להיעתר. כתבתם של מורן שכניק ויובל אגסי. מתוך חדשות הערב 25.07.18

פקידות הסעד רות פרל ועינת צור נקנסו ב- 18,000 שקלים

תסקיר פקידת סעד - מחריב כל חלקה טובה
תסקיר פקידת סעד – מחריב כל חלקה טובה

פקידת הסעד נקנסה ב- 18 אלף , דוד רגב , ידיעות אחרונות , 22.03.2005

תקדים: אב גרוש תבע באון אישי פקידת סעד שהתרשלה בטיפול בו ובילדיו – וזכה.
האב המטורטר שחש כי נגרם לו נזק, תבע באופן אישי את רות פרל ואת המנהלת שלה עינת צור. בכתב התביעה טען כח רות פרל ועינת צור התרשלו במילוי תפקידן, וכי בכך נגרמה פגיעה לו ולילדיו. בית המשפט הסכים איתו וקנס את פקידות הסעד הנתבעות.

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

פקידת הסעד רות פרל ועינת צור נקנסו ב- 18 אלף , דוד רגב , ידיעות אחרונות , 22.03.2005

 

הרופאים נתנו לאם כדורים להפסקת הנקה – אבל לא אמרו לה

קשר שתיקה לחטיפת תינוקות מבתי חולים

מנגנוני הפשע משרד הרווחה, מחלקות יולדות בבתי חולים ובתי משפט לענייני משפחה ונוער לחטוף ילדים ממשפחות דלות אמצעים תוך קשר שתיקה ביניהם.

הרופאים נתנו לאם כדורים להפסקת הנקה – אבל לא אמרו לה , תמר טרבלסי חדד , ידיעות אחרונות , 05.12.1995

האם שבתה התינוקת נחטפה ממנה בצאתה מפתח בית היולדות, קיבלה כמה דקות קודם לכן, מרשם רפואי לכדורים. היא לא ידעה שמטרתם של הכדורים "לייבש את החלב" בשדיה, בנסיון לחסוך ממנה כאבים, כאשר כבר לא יהיה לה את מי להניק.

חשיפת הפרשה המזעזעת על חטיפת התינוקת בת השבוע מהצעירה – את חד הורית, רק משום שביקשה המלצה לסיוע בשכר דירה, עוררה ויכוח ציבורי באשר לסמכויות הנרחבות של פקידות הסעד. שרת העבודה והרווחה אורה נמיר, מינתה אתמול צוות חקירה מיוחד שיבדוק את תפקודם של אנשי לשכת הסעד בפרשה.

מתלונה שהגישה למשטרה באמצעות עו"ד יעקב סגל, טוענת האם כי כאשר עמדה לצאת מבית החולים, התייצבה בפניה פקידת סעד וללא כל הכנה מוקדמת אמרה: "באתי לקחת לך את הילדה". שוטרים שגויסו על ידי פקידת הסעד לאחר שאנשי ביטחון של בית החולים סרבו לשתף איתה פעולה אחזו בידיה של האם. העובדת חטפה את התינוקת מעריסתה – ונעלמה. אני הביטחון של בית החולים שצפו במחזה המזעזע פרצו בבכי יחד עם האם.

התינוקת לא הוחזרה לאמא חרף החלטת בית המשפט….

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

פשעי לשכת הרווחה תל אביב – מונעים ייצוג משפטי להורים כדי לחטוף בתם התינוקת

 3 במרץ 2016 – חדשות ערוץ 1 פרשת התינוקת האזוקה.
התפתחות נוספת בפרשת התינוקת ששירותי הרווחה אזקו אותה כשנולדה רק מפני שסברו שאימה סובלת מפיגור קל. כבר שבועיים שהם הורים. בהחלטת כב' השופט שאול שוחט ביהמ"ש המחוזי ת"א, הורה להחזיר את התינוקת להוריה.
אחרי שהצליחו ההורים להחזיר את ביתם אליהם באמצעות עוה"ד ורדה שטיינברג, הם מתמודדים כעת עם אתגר חדש: שירותי הרווחה תל אביב רוצים להכריז על התינוקת "קטינה נזקקת" שנשקפת סכנה לשלומה שזקוקה לטיפול והשגחה חיצוניים.

האבא י': הם מחפשים אותנו בקטנות, בשביל להגיד: "הנה, הנה" ולקחת.
עו"ד ורדה שטיינברג באת כוח ההורים: הרווחה מטריחה את עצמה יום יום לכתת רגליה, בין בהודעה מוקדמת ובין במפתיע, ומגיעה לבקר את ההורים, כשעם כל המשאב הזה, של פקיד סעד או שני פקידי סעד שמגיעים הנה על מנת לפקח או לחפש פגמים, היה עדיף להשקיע על ההורים בהדרכה הורית.
ההורים עד היום, חרף החלטת בית המשפט המחוזי לא קיבלו הדרכת הורים.
וזה לא הכל: שירותי הרווחה של עיריית תל אביב הודיעו לעורכת הדין ורדה שטיינברג, כי לא תוכל להשתתף בוועדה לתכנון שעתידה לקבוע את גורלה של התינוקת, בגלל מה שהם מגדירים, התבטאויות ברשתות החברתיות, שיש בהן הוצאת לשון הרע. המשמעות היא שלזוג אין ייצוג משפטי בוועדת החלטה.
— למה לא רוצים שתייצגי אותם?
עו"ד ורדה שטיינברג: מפני שזה מקשה על הרווחה. כשיש עו"ד שלא מיישר קו עם הרווחה, שהולך נאמנה עם הלקוח שלו והאמת שהוא מאמין בה, זה לא נוח לרווחה.
החשש הגדול של ההורים שזה רק עניין של זמן עד ששירותי הרווחה יקחו מהם, שוב, את ביתם.

רינה דר ופסיכוזת היבריס העובדת הסוציאלית

פברואר 2016 – המכשולים הבירוקרטים שמערימה מנהלת מחלקת שפירים מלשכת הרווחה תל אביב רינה דר נגד בא כוח של הורים המתנגדים לסחר בילדיהם.

רינה דר במצב פסיכוטי היבריס העובדת הסוציאלית אוסרת על עו"ד ורדה שטיינברג להשתתף בועדות החלטה כדי לא להפריע לעובדות הסוציאליות לתלוש ילדים מבתיהם ולסחור בהם (בשם טובת הילד ועבודת הקודש) במוסדות משרד הרווחה.
אם מישהו ייחס משמעות לועדות משרד הרווחה כגון ועדת סילמן, ועדת גילת ועוד, או דוחות מבקר המדינה הרי התשובה לפניו, הפקידים המושחתים במשרד הרווחה מצפצפים על מסקנות הועדות וממשיכים לתלוש ילדים מבתיהם בועדות החלטה חסויות ללא ראיות וללא סדרי דין.

רינת דר לשכת הרווחה תל אביב מונעת מעורכת דין לייצג הורים בוועדות החלטה על גורל ילדיהם
רינת דר לשכת הרווחה תל אביב מונעת מעורכת דין לייצג הורים בוועדות החלטה על גורל ילדיהם

הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה


לשכת הרווחה תל אביב מפקירה פעוטות ילדי עובדים זרים למות בגני ילדים מאולתרים

מרץ 2015 – מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדי זרים למות במחסנים בדרום העיר

וואלה חדשות – אפריל 2015 – דנה ירקצי – המפגינים התאספו בכיכר הבימה במחאה על מות חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה בחודשים האחרונים, ונגד ההזנחה המתמשכת של דרום העיר. "התנאים של הגטו של דרום תל אביב הורגים את כולם, ובראש ובראשונה את הילדים"

כ-200 פעילים חברתיים, אזרחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט הפגינו אמש (ראשון) בכיכר הבימה שבתל אביב במחאה על ההזנחה המתמשכת של דרום העיר ועל מותם של חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה הזרה בחודשים האחרונים. המפגינים קראו קריאות והניפו שלטים שבהם נכתב בין היתר "ההזנחה בגטו בדרום תל אביב הורגת", "אין חיים בגטו של דרום תל אביב", ו-"די למחנות הפליטים בדרום תל אביב".

משרד הרווחה מעניש משפחות עניות

עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ

על חוסר ההיגיון הכלכלי שבהוצאת ילדים מביתם על רקע כלכלי. במקום תשלום למשפחה אומנת, עדיף להעניק להורים הביולוגיים תמיכה ריאלית בשכ"ד. זה לא רק אנושי יותר ומועיל יותר לטווח הרחוק. זה אפילו זול יותר

א' היא אמא נפלאה. ששת ילדיה הצעירים, בהם תינוק בן כשנה, מטופחים. הגדולות כבר הולכות לבית הספר וכולן תלמידות מצטיינות שלומדות בתוכנית מיוחדת למחוננים. על אף העוני הקשה, לא חסר להן ספר ולא חסרה מחברת. "חינוך לפני הכל", קובעת א'.

ס', האב, יושב במעצר וצפוי להישלח למאסר לא קצר על רקע בעיות ההתמכרות שלו. ס' הוא אזרח ישראלי, וגם הילדים הם אזרחים, אבל א' היא "ללא מעמד". כרגע היא מקבלת את קצבת הנכות של ס', אך כאשר הוא יעבור ממעמד של עצור לאסיר, זכאות המשפחה לקצבת הנכות של האב תישלל. לא' אסור לעבוד, כי אין לה אישור שהיה. סיפור קשה של ביורוקרטיה מפותלת ומעצבנת.

המשפחה מתגוררת בצריף קטן ורעוע. צריף שעבורם הוא בית, על אף הלחות הנוראית וההצפות בכל יום גשום. גם החשמל לא פועל ברציפות. לפעמים נעזרים בנרות. אבל זה בית כי א' הפכה אותו למקום מגן, מטפח, ובטוח. את כתמי העובש על הקירות מכסים ציורי ילדים, ועל השולחן מחברות וספרים. על הגזיה המג'דרה מתבשלת. זהו בית במובן האמיתי של המילה. כי בית זה לא רק 4 קירות, אלא משפחה, חום ואהבה, תמיכה, הגנה וטיפוח, צחוקים, מילים טובות וגם חינוך.

בשל היעדר המעמד של א' יש תמיד בעיות בסיוע בשכר דירה. אך כל עוד שס' היה חופשי, הסיוע תמיד התקבל בסוף. תמיד קיבלו תשובה שלילית והיו צריכים לערער, אבל בסופו של דבר קיבלו. בעזרתו שילמו את שכר הדירה עבור הצריף.

כרגע צריך לחדש את תעודת הזכאות וללא חתימתו של ס', יש בעיה. אמנם, עו"ד החתים אותו ובמשרד השיכון קיבלו את האישור שהוא עצור. "אבל הוא חייב לבוא לחתום בעצמו, כי הסיוע עבורו, לא עבור א'", מציינת ביובש הפקידה. מכתב מהעובדת הסוציאלית שבבית הסוהר לא ממש שכנע אותם שס' במעצר והוא לא ממש יכול לבוא באופן אישי כדי לחתום. ככה זה, פקידים. רוצים ניירות וטפסים שאין כל דרך לספקם.

בעל הצריף לא רוצה לחדש לא' את החוזה והיא מחפשת דירה. לא ברור איך תשלם בכלל. בעבר א' כבר התגוררה כמה חודשים באוהל. לכן, העובדת הסוציאלית כבר הודיעה לה "שאם היא שוב תגור באוהל יקחו לה את הילדים". העובדת הסוציאלית מודעת לכך שא' היא אמא נפלאה, "אבל אין מה לעשות, אם הילדים בסיכון, ניקח אותם". ניקח אותם גם אם זה לא הגיוני בעליל משום סיבה שהיא.

לקחת ילד מהוריו משמע לדאוג לו לסידור מחוץ לבית. העלות של סידור כזה נעה בין 3000-4000 ₪ לילד לחודש. כלומר, מחלקת הרווחה של העירייה הולכת לשלם לפחות 18,000 ₪ לחודש עבור סידור חוץ ביתי לששה ילדים. ואני רק שאלה: לא יותר זול לתת לא' מחצית (או שליש) מהסכום הזה, כך שתוכל לשכור דירה ראויה ולאפשר לה להיות האמא הנפלאה שהיא? האם עדיף גם לפרק משפחה מתפקדת וגם להוציא סכומים גדולים מכספי הציבור לשם כך? מה המטרה של התנהלות חלמאית זו?

יחידת דיור להשכרה. בזול
יחידת דיור להשכרה. בזול

 זהו אינו מקרה חריג אלא מקרה מייצג. למעשה, משפחות רבות שנמצאות במצוקה חוששות לפנות לרווחה לקבלת עזרה, בגלל החשש ש"יקחו לי את הילדים". למעשה, בדיוק מכיוון ש"לקחת לי את הילדים" עולה הון, העיריה לא במיוחד רוצה לעשות זאת. אך כאשר ילדים מתגוררים בתנאים המסכנים אותם, היא בהחלט "לוקחת את הילדים". לגור באוהל הוא בהחלט לא משפר את בריאותם של ילדים. לבטח בחורף. לכן, האם לא הגיוני יותר, מכל היבט שהוא, לסייע בתשלום שכר דירה בסכום רלוונטי לשכר הדירה שמאפיין כיום את השוק ולהימנע מלפרק את המשפחה?

אמנם, גם זה לא זול. לסייע בשכר דירה ממשי (שכמובן עובר לבעלי הדירות שעושים קופה לא רעה בכלל) מאוד יקר ברמת המקרו. לכן, יותר הגיוני (ויותר זול) לבנות דירות לדיור ציבורי ולדיור בהישג יד? לא יותר הגיוני לפקח על גובה שכר הדירה ועל איכות הדירות להשכרה? כמה ילדים גדלים בבתים לא ראויים למגורים, בגלל שאמהותיהם עניות מדי? ושאלה אחת אחרונה (בינתיים): כמה בעלי דירות לא ראויות למגורים מרוויחים מהמצב הבלתי נסבל הזה? דיור הוא זכות יסוד, וכמו שקיים סל בריאות על מנת לשמור על בריאותנו, כך גם נדרש "סל דיור" המכיל מגוון פתרונות – דיור ציבורי, דיור בהישג יד, סיוע בשכר דירה ממשי, פיקוח על שכר הדירה ועל הדירות להשכרה, תכנון חברתי ועוד – שמתאימים לצרכים של כל מחוסרי הדיור.

עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ
עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ

פסיכיאטר מאיר לאופר – חוות דעת פסיכיאטרית מבלי לפגוש המטופל

פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר
פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר

פסיכיאטר מאיר לאופר – התנהלות פסיכופטית מעוררת שאת נפש, כתב חוות דעת כוזבת וארסית נגד אם ובנה שמעולם לא פגש או ראה. האמא באה אליו והתעמתה איתו, האזינו להקלטה.

ינואר 2015 – ד' בן 10 נחטף מאימו, לאחר שפקידת הסעד שולה מאיר (לשכת הרווחה תל אביב), טענה בביהמ"ש לנוער, כי האם לא שולחת את בנה לבית הספר. ל- ד' אין בעיה נפשית ומעולם לא היתה. מדובר בקטין מחונן, שחקן כדורגל העוסק בנוסף בציור. פקידת הסעד שולה מאיר, החליטה לאשפזו בפנימיה פוסט אישפוזית ולצורך כך הציגה בבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר מאיר לאופר.

לפניכם מוצגת חוות דעת של הפסיכיאטר מאיר לאופר מהרצליה אשר על פי הכתוב פגש את הילד כחודש ימים לאחר שנחטף ונמסר למוסד חירום – תמשיכו לקרוא עד הסוף, הוא מעולם לא פגש אותו!



" ד' הינו בן 9 שנים, בן יחיד לאימו שאיננה נשואה, הקשר שלו עם אביו היה רופף כל השנים, בהיותו בגן תוארה התנהגותו כביזארית ותוקפנית, לקראת כיתה א' הומלץ על חינוך מיוחד.
האם התנגדה שבנה ילמד במסגרת חינוך מיוחד, ד לא הצליח להשתלב בכיתה א' רגילה ולא התקבל לבי"ס שאימו רצתה ולכן החלה אימו לנדוד עם ד' למלונות, בתים, חדרי מדרגות וכו'.
הרשויות חיפשו אחרי ד' ואימו מספר שנים וניסו לגייס את האם לשת"פ. בתאריך 8-1-2014 הועבר למרכז חירום קיימים תיאורים רבים על אימו מהם מצטיירת האם כאישה מאוד ביזארית והזויה עם התנהגות מאוד חריגה, משמיעת תיאור התנהגותה הן בעבר והן בביקוריה במרכז נוצר חשש סביר שהיא סובלת מהפרעה נפשית משמעותית, תיאור התנהגותה במפגשים שלה עם ד' במרכז ושיחות הטלפון שלה איתו, מעלים ספק לגבי מסוגלותה ההורית, מהתיאורים נוצר רושם של קשר סימביוטי בין אם לילד.
בכניסתו למרכז דמתה התנהלותו של ד' לילד פרא שיצא מהג'ונגל :
התנהגותו מאוד לא חברתית וללא גבולות, בלטו אצלו חוסר הבנה של חוקים חברתיים, קושי רב לתקשר עם אחרים ובקבלת חוקים ומסגרת, העדר הרגלים בסיסיים.
דיבורו היה משובש אוצר מילים מאוד דל וגם מבנה המשפטים לא נכון, היו לו מערכת ערכים מעוותת וחוקים ביזאריים שלדבריו קיבל מאימו והוא התקשה מאוד להחליפם באילו של המרכז, שיפוטו החברתי היה מאוד לקוי.
הוא נמצא במרכז קשר חודש ימים והצוות מציין שיפור מאוד הדרגתי במצבו.
במשך הזמן הוא החל לגלות יכולת להבנה אמפאטית. בהדרגה החל לקבל את חוקי המקום ולהתאים עצמו לנוהלי המקום, להתרחץ לנגב את עצמו, לנקות את עצמו אחרי יציאות וכו'.
הצוות גם מספר שהוא מסוגל להתפלל לפני חפצים שמוצא בדרך, הינו בעל אמונות טפלות ומיסטיות שגובלות לפעמים למחשבות שווא.
ד' מאוד מוסת ע"י אימו נגד המרכז והדבר גורם למאבק נאמנות כאשר עליו להתרגל למרכז.
שופטת נוער טובה פרי - הפכה את דברי התרעלה של הפסיכיאטר מאיר לאופר לצווים שיפוטיים
כל מה שכתב הפסיכיאטר היה כמובן ללא בדיקה וללא ידיעה ממקור ראשון אלא התבסס על שמועות ותיאורים בלבד. כל מה שכותב לאופר הוא שקר מוחלט מכיוון שכפי ששומעים בהקלטה פה – הוא מעולם לא ראה את הילד!!!
בבדיקה ד' נראה בהתאם לגילו, שיערו מגודל וארוך ולבושו נקי ומסודר.
הוא שיתף פעולה, ובהדרגה יצר איתי קשר דפינציאטיבי, כולל ביטויי חיבה וחום.
הוא התמצא במקום אך לקח לו זמן ומאמץ למסור באיזה יום אנו נמצאים. הוא לא ידע איזה חודש היום וגם לא באיזו שנה.
אוצר המילים שלו דל הן בעברית והן בספרדית וגם מבנה המשפט משובש, לא התגלו הפרעות בהלך החשיבה ולא היו ביטויים להלוצינאציות או מחשבות שווא.
שיפוטו היה שמור. הוא היה מנומס ואדיב. מצב רוחו היה טוב ותואם את תוכן השיחה.
ד' ידע לספר שהוא נמצא כאן כי מצאו אותו גר ברחוב ולא הלך לבית הספר. מסר שמרגיש יותר טוב כאן מאשר ברחוב. הוא אמר שלאימו קשה בלעדיו והיא גם אמרה לו שבלי נוכחותו עדיף לה למות.
הוא סיפר שכאשר היא תגמור לבנות את ביתה תחזור להיות איתו. בינתיים טוב לו במרכז, מפריעים לו החוקים שעליו לשמור בעיקר שאסור לשחק בפלייסטיישן אחרי שמונה.
ד' מרוצה מהתנאים, אוהב את האוכל וטוב לו שם עם הצוות והילדים.
כאשר נשאל על משאלות ציין דברים חומריים כמו משחקי טלוויזיה וכו' אך לא דיבר על אימו, במספר הזדמנויות סיפר שיש לו סודות וביקש שלא לדבר עליהם.
לסיכום :
כיום בולטת בעיקר אצל ד' התפתחותו המשובשת הקשורה להפן הן רגשי והן קוגניטיבי אליו היה חשוף תקופה ארוכה.
ייתכן שיש גורמים אחרים כמו קשיי למידה, הפרעות קשב שאין כיום אפשרות להתייחס אליהם.
מומלץ על המשך שהותו במרכז, לאור הסבירות הגבוהה שאימו במצבה הנוכחי מזיקה לו אני ממליץ להגביל ואולי להפסיק זמנית את המגעים איתה עד שהיא תעבור בידור פסיכיאטרי, להערכתי יש צורך לבצע אבחון מסוגלותה ההורית, בינתיים אין צורך בטיפול תרופתי".

חוות הדעת הארסית של פסיכיאטר מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן – כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר

"ערים בלילה" – תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.

[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב – נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".