פרזיטיות פקידות סעד בשנות הששים – בקורת חריפה בפי שופט שלום על פקידת משרד הסעד בכירה – "חרות" 7 ביוני 1959

בקורת חריפה בפי שופט שלום על פקידת משרד הסעד בכירה  – "חרות"  7 ביוני 1959

הקציבה לנכה שבא למשרד 10 דקות לשהיה במקום וכשעבר הזמן המוקצב הזעיקה את המשטרה.

ביקורת חריפה על פקידת סעד ממשרד הסעד כירושלים ועל המשטרה שהביאו לדין נצרך סוציאלי על "הסגת גבול פלילית" לאחר ששהה במשרד חסעד דקות ספורות יותר מעשר הדקות שקצבו לו – מתח ביום ו' שופט השלום בירושלים מר י.חריש, בזכותו את הנאשם מהאשמה שיוחסה לו.

בפסק דינו ציין השופט, כי עילת התביעה היא שלפני מספר ימים עלה הנאשם ציון סאראג' מטבריה לירושלים לשחר פני עובדי משרד הסעד,בבקשה להתיש את הטיפול בסידורו בעבודה לפרנסת ביתו.

הממונה על הלשכה, הגב' ל.זינגר,קבעה לו 10 דקות לעזיבת המשרד, ומשפקעו 10 הדקות עמדה הגב' זינגר והזעיקה את המשטרה.

להלן המאמר השלם בעיתון

לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר

המאמר "ישנים בעמידר" , שי גרלר , אוגוסט 2014

תושב קשה יום מקרית שמונה ביקש טיפול בדירתו המתפרקת ולא האמין שנתקל במכשולים בבירוקרטיה העירונית. ב"עמידר" הודו שהוא זכאי לעזרה אבל התנערו מאחריות. לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאו נגדו צו הרחקה. משטרת ישראל: "עליו להבין איך הדברים עובדים.

לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר
לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר

משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף ת"א – פשיטה על בית עיתונאית ביום שישי בלילה 21:40 מבלי לציין על מה

יוסי סילמן - עבריין שלא נחקר במשטרה
יוסי סילמן – עבריין שלא נחקר במשטרה

1 באוגוסט 2014 יום שישי בלילה 21:40 – משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף פשטה על ביתה של העיתונאית האמא ל' שאינה רואה את ילדיה מזה כחמש שנים. השוטר אורן עטיה התקשר לאמא כשהוא בכניסה לביתה ושאל אותה פרטים על מקום הימצאה ודרש ממנה לבוא להחקר בתחנת דיזנגוף תל אביב.

השוטר אורן אטיה לא ציין בפני האמא מדוע היא נדרשת להחקר במשטרת דיזנגוף כאשר נשאל.

ברקע מדובר באמא, עיתונאית אשר אינה רואה את ילדיה במשך 5 שנים ועוסקת בחקר וחשיפת מדיניות הרווחה כלפי אוכלוסיות מוחלשות.

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל להשתיק את האמא העיתונאית בשיטות תמוהות כגון האירוע לעיל.

משטרת ישראל מעת לעת מופעלת ע"י משרד הרווחה בשיטות אפלות

ידוע המקרה של מנכ"ל משרד הרווחה העבריין יוסי סילמן אשר הורה למשטרת ישראל מרחב דן לפעול נגד האמא העתונאית ל' משום שחש מאויים מפרסום שפרסמה על פשעיו נגד הרשויות ובכך גרם לשרשרת כשלים החל מהשופטת דנה אמיר שהוציאה צו חיפוש לא חוקי ותלונה חמורה נגד משטרת מרחב דן בידי עורך דינה של ל'.


אורן עטיה יחידה מחוזית משטרת דיזנגוף ת"א – זימון עיתונאית לחקירה ביום שישי שעה 21:40

האזינו לשקרים והבלים מפיו של יוסי סילמן: גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

יוסי סילמן – עבריין בשרות המפלגה

יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה

התנהלותו העבריינית של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן נגד הבלוגרית ל' התאפיינה  באיומים ברשת הפייסבוק, שימוש לרעה בכוח השררה ובמשטרת ישראל מרחב דן, הסתה ברשת הפייסבוק, בעלים של חברה מפירת חוק ועוד.
להלן מאמר על פעילותו העבריינית של יוסי סילמן בתחום היותו חבר מפלגה.

יש עתיד ליוסי סילמן? , אפרים הלפרין , יוני 2014 , news1

הפרסומים על יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, יוצרים רושם מאוד לא נעים. מעצרה של עיתונאית בלוגרית, על כי פרסמה פרטים מביכים על התנהלותו האישית מעלים ספק מאוד גדול במידת בגרותו הדמוקרטית, ולגבי מהות קשריו עם המשטרה, הוא הרי תת-אלוף במילואים, אין כל ספק שיש לו הרבה חברים בהרבה מקומות, ובל נשכח הוא היה גם ראש מטה השטח של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות

כך כותבת הבלוגרית טל שניידר על הטקטיקה והאסטרטגיה של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות, כאשר תא"ל מיל יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה דהיום) הוא ראש מטה השטח שלה ואחראי ישירות על המפורט להלן (מבלי להסיר כמובן את האחריות ממנהיגי המפלגה ומראשה):

מביאים את תעמולת הבחירות אל תוך הקלפי באמצעות רמקולים – בניגוד בוטה לחוק

כך כותבת טל שניידר: "ביש עתיד העדיפו לנתב את תקציב יום הבחירות לפעילות בחוץ ולא בתוך אתר ההצבעה. הוויתור על תקציב משקיפים, איפשר את ניתוב הכסף לדוכנים שמייצרים רעש בחוץ – תוך שיש עתיד מסתמכים באופן עקיף על העבודה של משקיפי מפלגות אחרות בנוגע לטוהר הבחירות. יש עתיד אומנם הפעילה משקיפים-מדלגים, שנכסים ויוצאים מחלק מן הקלפיות, אך לא הושיבה, את המשקיפים הקבועים. החלטה זו, אפשר לומר, הייתה בהחלט הימור גדול עבור מפלגה חסרת ניסיון".

בהמשך מתארת טל שניידר את השיטה – "על השולחן הונחו שלל חומרי קמפיין, חולצות ואבזירי יום בחירות אחרים. המתנדבים צוידו במגפונים, ציוד הגברה וייצרו סביבם אווירת הפנינג ומסיבה עם מוזיקה מאוד רועשת. לפחות עשרה מתנדבים, בראשות אמילי פרי, אכלסו את הדוכן הגדול ושוחחו עם מתלבטים בכניסה לקלפי (במרחק המותר על-פי החוק)".

החוק ברור

חוק הבחירות דרכי תעמולה קובע במפורש "לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה המתקיימת כדין". כמסתבר מהתורה ומהמעש של מטה הבחירות של יש עתיד השיטה התבססה בעיקרה על הפרה בוטה של חוק, ביום הבחירות ובסמוך לקלפי באופן שהתעמולה אף מלווה, קרוב לודאי, את המצביע לא רק אל תוך הקלפי, אלא לרגע ההצבעה ממש.

השוטרים והפקחים עוצמים עיניים בכל הקלפיות

בכל הקלפיות יש תמיד שוטרים שחייבים לאכוף גם את חוקי הבחירות, ובכל הקלפיות יש גם פקחים, אשר אמורים לאכוף את חוקי העזר העירוניים אשר בד"כ אוסרים הפעלת רמקולים, ואלה מ"יש עתיד" עושים מה בראש שלהם, כל דאלים גבר. וזה קורה ככל הנראה בכל הארץ (כך לפחות ניתן להבין מהבלוג של שניידר). מילא שוטר אחד חבר – אבל כל הארץ? מה הולך כאן? כל הארץ?

היסוד הנפשי באיסור הפעלת רמקולים בבחירות

ומדוע אסור להפעיל רמקולים בבחירות? על אחת כמה וכמה ביום הבחירות, ועל אחת כמה וכמה וכמה באזור הקלפי? הבחירה של אדם אמורה להיות בסופו של דבר בחירה אישית נטולת כל השפעה בלתי הוגנת, ונטולת השפעה כלל לפחות מרגע המעבר של שער הקלפי (יש מרחק המוגדר בחוק) עד עמדת ההצבעה ועד בכלל. אך מה קורה כאשר המצביע הולך לקלפי ובאוזניו מוזיקה מפוצצת אוזניים של מפלגה מסוימת, ומה קורה כאשר כל שאר המפלגות שומרות חוק ורק מפלגה אחת חוצה בשתי רגליה את קו החוק?

מצב כזה גורם לעבירה כפולה, קודם עבירת הרמקולים, שהיא עבירה טכנית מעיקרה אך בוודאי חל איסור על הפעלת תעמולה בתוך הקלפי, ואפילו בעמדת ההצבעה, כאילו היה מקרן מול המצביע (במקרה שלנו מקרן קולי) ומציג תעמולת בחירות של יש עתיד ורק של יש עתיד בכל הקלפיות ובכל הארץ, ואין פוצה פה ומצפצף, ורשויות החוק ישנות את שנת הצהריים.

ומה קורה שראש המטה שלה, כפי שמסתבר כעת אף יכול להפעיל בשלט רחוק את המשטרה? עד כדי מעצר של חפים מפשע!!! איך אפשר שלא לעשות אחד ועוד אחד ולהמנע מלהסיק שהריקבון כאן הוא יסודי, עמוק, אשר יש ספק אם ניתן כלל לשקם אותו, ולא נדרש כאן פשוט לזרוק ולעשות חדש?

האם גם אני צריך לצפות מרגע זה לדפיקות על הדלת ולאזיקים על הידיים?

השתלטות אלימה ובלתי חוקית על הקול הצף

והרי ברור היה בבחירות האחרונות שלקול הצף היה בהם משקל מכריע, וברור שהקול הצף הוא קהל מתלבט, ברור היום שקהל מתלבט נוח להשפעות באמצעות גימיקים, אז מה עושים? בונים תוכנית הדורכת על החוק בשתי רגליים, מכשילים צעירים, מיטב הנוער, כך שיפעילו רמקולים בניגוד לחוק, דואגים בדרכים הידועות להם בלבד שהמשטרה לא תתייחס לעבירות האלה, והופה קיבלנו עוד עשרה מנדטים.

מעולם לא הייתה הטיית בחירות כמו בבחירות האחרונות. בחירות הן לא דבר נקי, תמיד יש מנדט או שניים אשר נעים לכאן או לכאן, מתים קמים ממרבצם להצביע, הצבעות כפולות, חמולתיות, קמעות, אך לדעתי מעולם לא הגענו למה שהיה בבחירות האחרונות. מעולם לא היה לאיש האומץ והקשרים לדרוך עד כדי כך על החוק, לעשות קופת ענק של מנדטים, ולעבור את כל זה בשלום.

אין אף חרדי, לא בבית שמש ולא שום מקום אחר שהשתלט בדרכים ביריוניות על כל כך הרבה מנדטים כפי שהשתלטה מפלגת יש עתיד, באמצעות יוסי סילמן ויאיר לפיד בבחירות האחרונות.

ריבוי הקולות הצפים והבריונות הפלילית לדעתי של מפלגת יש עתיד השתלטו בשיטות שונות, לפחות זו המוצגת לעיל, על-ידי טל שיידר והבלתי חוקית בעליל, בהנהגתו ובהובלתו של ראש המטה, יוסי סילמן אשר את דפוסי התנהגותו אנו רואים כעת בפרשת התלונות והמעצר של העיתונאית/בלוגרית, ובברכתו ועידודו של ראש המפלגה לפיד.

אף פעם לא מאוחר לחקור ולהסיק מסקנות נדרשות

אני מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה, מפרקליט המדינה, ממח"ש, מועדת הבחירות המרכזית ממבקר המדינה לבחון לעומק את מה שלא בחנו בעבר, כלומר את התרגילים השונים בהם השתמשה יש עתיד במטרה שהצליחה לה מעל ומעבר למשוער, לשים ידה על הקול הצף. ככל שהם (בכירי רשויות החוק) או מי מהם מנוגדי עניינים מסיבות כלשהן אנא יתאימו עצמם לכללי ועדת אשר, ויסמיכו אחרים לבדוק.

סרטן כזה כמו סרטן אחר (סרטן הרפז) לא נרפא מעצמו, גם הקרנות וטיפול כימי לא עוזרים, אלא כטיפול תומך לאחר החיתוך העמוק. או שחותכים או שהוא מתפשט, ולכן ראוי לחתוך מוקדם ככל האפשר, וככל שנמתין כן החיתוך יהיה עמוק יותר, תופעות הלוואי תהיינה חמורות יותר, והכאב והסבל של הטיפולים התומכים לאחר החיתוך יהיו רבים יותר.

גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 

רשויות הרווחה רצחו את האמא נ' ז"ל

נזקי הרעלת עובדות סוציאליות – רשויות הרווחה תולשות באלימות ובתוקפנות ילדים מהוריהם מאחר וידוע כי ההורים ילחמו על ילדיהם. העובדות הסוציאליות במסגרות הרווחה השונות מרעילות נגד ההורים בבתי משפט ומשטרת ישראל, וכן בפני ה"מומחים" מטעמם. וכך מערכת שלמה מורעלת פועלת ילד משפחה אומללה ומחריבה אותה.

יוני 2014 – האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
בין האמא לבת התקיים ויכוח סתמי על גלישת הבת באינטרנט ברשת הפייסבוק, האמא ניתקה את האינטרנט בבית.

הילדה סובלת מוריד רגיז על יד האף, תופעה שקיימת אצל ילדים, וכשהיא מבצעת פעולות הכרוכות במאמץ, או מתרגזת, נוזל לה דם מהאף.
במהלך הויכוח שהתקיים במרפסת בין האמא לבת, נזל לילדה דם מהאף. 2 חברותיה של הבת עברו ברחוב וקראו לילדה לבוא איתן.
האמא אמרה לבתה, לכי לטייל עם חברותייך. אותן חברות התקשרו למשטרה, ואמרו שהאמא מרביצה לבת שלה, דבר שלא היה ולא נברא. הן חשבו שבכך, האמא תחבר תחבר את האינטרנט בבית בחזרה.
אלא שכעבור זמן קצר, הגיעה משטרת חדרה עם פקידת סעד לחוק הנוער לבית של האם, עצרה את האם באלימות, והוציאו צו חירום ללקיחת הילדה מהאם למרכז חירום נווה מיכאל.
הילדה צרחה בבהלה, לא הבינה מה עושים לאמא שלה.
האמא נחקרה ונעצרה בכלא קישון למשך 3 ימים והואשמה באלימות כלפי בתה, דבר שלא היה ולא נברא. במהלך החקירה הוטחו באם האשמות שקר בהם נטען שהאמא רעה לבתה ופקידת הסעד אף כתבה זאת בתסקיר לביהמ"ש שמפורסם בקבוצת הפייסבוק "הורים שכולים לילדים חיים".
מודגש:
האם ללא עבר פלילי, ללא רקע נפשי קודם, לא פנתה מעולם לשירותי הרווחה, אישה עובדת כמרפאה בעיסוק עם בעלי חיים, מצאה עצמה בסיטואציה לא נורמלית בה היא מואשמת באלימות כלפי בתה היחידה.
פקידת הסעד אמרה לאם שהיא יותר לא תראה את הבת שלה.
שלושת ימי המעצר, הטחת האשמות השווא והחקירות המתישות, והאמירה של פקידת הסעד שיותר היא לא תראה את בתה, הביאו את האמא לקצה גבול היכולת שלה לספוג את הזוועה. האמא לא יכלה לשרוד בלי הבת שלה, ותלתה את עצמה ביום 24/6/14.
יום 28/6/14 הוא יום הולדתה של האמא נ', היא היתה אמורה לחגוג 39 שנים ולחגוג עם בתה ובן זוגה את יום הולדתה.
נ' התאבדה לאחר ששירותי הרווחה התערבו בחייה וגרמו לה לחנק נוראי. במקום לסייע, הטיפול של הרווחה הוא אלים וברוטלי לצרכי סחר בילדים.
הילדה היא תלמידה מצטיינת בבית הספר, מטופחת ומושקעת והיתה משוש חייה של האם. ללא הבת האם לא שרדה.

העבריין יוסי סילמן איים על האמא ל' ברשת הפייסבוק באמצעות כרטיס "הגנת ילדים"

מוטי לייבל Moti Lebel - זיהה כי יוסי סילמן עומד צאחורי הגנת ילדים
מוטי לייבל – זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי "הגנת ילדים"

יוני 2014 – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה לא בחל בשום אמצעי נבזי ככל שיהיה בניגוד לחוק ולכללים להחליש את האמא ל'. סילמן העבריין, השתמש במשטרת ישראל מרחב דן והגיש נגד ל' תלונת שווא על פגיעה בפרטיות וטען כי הרגיש "מאוים" ובמקביל שלח הודעות שטנה נגדה ברשת הפייסבוק תוך שהוא פוגע בה ובילדיה. העבריין סילמן גם נקט באלימות בירוקרטית נגד ל' והנחה ווידא כי פקידות הסעד מונעות ממנה לראות ילדיה וגורמות לה נזקים כלכליים והתשה נפשית בהליכים מול בית משפט.

העבריין יוסי סילמן פתח כרטיס ברשת הפייסבוק בשם "הגנת ילדים" והחל להפיץ דברי בלע ושטנה נגד האמא ל'. מוטי לייבל Moti lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ברשת הפייסבוק.

להלן מספר דוגמאות של איומים ודברי שטנה ששלח העבריין יוסי סילמן לאמא ל':

 יוסי סילמן מסית נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בניגוד לחוק הנוער וחוק העונשין – איסור פרסום מידע על קטינים

יוסי סילמן מסית ברשת הפייסבוק נגד האמא וילדיה - 16.05.2014
העבריין יוסי סילמן מסית ברשת הפייסבוק נגד האמא וילדיה – 16.05.2014

העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.

העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.

מוטי לייבל Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן

מוטי לייבר Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן

העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"

העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"

גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

יוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק



קישורים:

גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית – 19.06.2014 – שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" – גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן…
יוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק – מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news – מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן ושוטרי בילוש דן – שימוש לרעה בכוח שררה נגד עיתונאית חוקרת פשעי משרד הרווחה – בתאריך 15/6/14, הזמין יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה למעצר שווא של העיתונאית לורי שם טוב, תוך שהוא משתמש במשטרת מרחב דן לבצע תנאי שחרור בערובה בניגוד לחוק – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה עשה שימוש פסול ונפסד במשרתו, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה וניצול התפקיד לרעה, הכל על מנת לסתום פיות ולהלך אימים נגד עיתונאים בניגוד חמור לחוק.מדובר בצו חיפוש ומעצר תוך איזוק עיתונאית חוקרת מול עוברים ושבים ומול שכניה…

האשמות קשות על הסתה נגד מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן בבית משפט לענייני משפחה  – מאי 2014 – מדובר בדיון הסדרי ראיה בין אמא לילדיה אשר רשויות הרווחה מונעות מפגשים ביניהם במשך כ- 5 שנים –  ימים ספורים טרם הדיון כתב יוסי סילמן- מנכ"ל משרד הרווחה דברי הסתה קשים בניגוד לחוק הפלילי ובניגוד לכללים נגד האמא ברשת הפייסבוק החשופה למיליוני גולשים…

 
יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה – בעל חברה מפירת חוק  – מאי 2014 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן הוא הבעלים של חברת "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" (SILMAN YOSI HOLDINGS LTD) מספר תאגיד: 513713651 חברה מפירת חוק ע"פ רישומי רשם החברות – ראה תמונה מאתר הרשם להלן.

יוסי סילמן מרעיל מפיו שקרים שקרים פתולוגים בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים – מאי 2014 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן תלוש מעוול הנגרם לאזרחים עקב מדיניות משרד הרווחה הכושלת בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם. התאבדותו של האבא אלון וולף היא פועל יוצא של המדיניות המשפילה של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן…

יוסי סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם – מרץ 2014 – שישי בחמש – ערוץ 1 – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק…

ועדת סילמן – מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה – מרץ 2014 – מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים – התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס – דצמבר 2013 – צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהיה במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולשים ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות…

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה – דצמבר 2013 – מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור מאשפוז לאשפוז ופנימיה לפנימיה משום שרשויות הרווחה כי לא מאפשרת לה לחזור לגור עם אמא שלה. הנערה כותבת: "הרווחה לא שמה עלי, וגם האפטרופסית שלי מתעלמת מהרצון והטובה שלי,כי קל להם להחליט ולתקוע אותי במחלקות סגורות ופנימיות טיפוליות ולא לקחת עלי אחריות"…

מנכ"ל משרד הרווחה – יוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמא על אי דיווח – ספטמבר 2013 – פרשת רצח שני ילדים בידי אביהם אלי גור עקב כשל מערכתי של משרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן (חבר מפלגה שקיבל ג'וב) באכזריות ודמגוגיגה מאשימים את האמא על אי דיווח. מאיר כהן מטייח באופן שוטף דיווחים על התעללויות בחוסים ילדים וקשישים במוסדות ציבור לרבות מוסדות משרד הרווחה הרווחה. מאידך מאיר כהן מיחצן באופן שוטף ומעודד תלישת ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות ציבור אלו. הילדים נכלאים במוסדות משרד הרווחה בצו בית משפט המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. לילדים אין זכויות מאחר ומאיר כהן ויוסי סילמן משבשים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד כמקובל במדינות העולם…

יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה – התנהלות מזוהמת לסחר בילדים – ספטמבר 2013 – יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד, קיבל ג'וב מצמרת המפלגה לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה. התבטאותו בענין עוני, כי ישנם ילדים רעבים, אך לא עם בטן נפוחה… הוכיחה כי סילמן חסר תובנה, בעל בוחן מציאות לקוי ושיפוט לקוי בענייני חברה ורווחה…

יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר – המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 – העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר …

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה – המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש – אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר…

יוסי סילמן – מנותק מהמציאות החברתית בישראל – המאמר "כנראה שלהיות ראש מטה ביש עתיד לא מכשיר לניהול משרד הרווחה" , מאת: ליאור דטל, טלי חרותי-סובר , 28.07.2013 , TheMarker -כך הגיב ח"כ אילן גילאון לראיון שהעניק מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) ל-TheMarker ובו אמר כי "יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב" ■ הפורום למלחמה בעוני: "שיחשוב איך החלטותיו משפיעות על מי שנזקק לשירותי המשרד…

יוסי סילמן – נעדר כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד שאותן אמור משרדו לשרת – המאמר אין רעבים? "יש עתיד" תדאג שיהיו , מאת: יוסי יונה, מערכת וואלה! חדשות , יום שני, 29 ביולי 2013 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מרוצה מכך שבישראל "לא מסתובבים אנשים עם בטן נפוחה מרעב", ורוצה שהעניים יהיו עניים יותר. בסיוע המדיניות הנבזית הזו, תגיע גם הבטן הנפוחה…

עצומה – דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה – פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה – ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות! מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב…

יוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן: עבריין סדרתי בחסות שר הרווחה מאיר כהןיוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, הצליח תוך זמן קצר, בשורה של פעולות שביצע, לחשוף את דמותו האמיתית: פרחח, מניפולטור, שקרן, אלים, בריון, איש גס רוח, עבריין סידרתי. חמור מכך – דמותו של סילמן מתגלית כשל ברנש קטן וחסר עכבות, שלא נמנע מפגיעה באינטרסים האישיים של ל' ושל ילדיה הקטינים, וזאת בתגובה ישירה לחשיפות מצד ל' ברשת האינטרנט (המחזיקה בתעודת עיתונאי) על מעלליו ועל עיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים, מצד כמה גורמים. כל זאת תוך ניצול לרעה של מעמדו המקצועי, לצרכיו האישיים, ושימוש במידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה. ל' אינה היחידה הסובלת ממעשיו של סילמן. פעילים נוספים הנזקקים לשירותי משרד הרווחה, בראשו הוא עומד, מכונים על-ידי סילמן ומקורביו: "חוליגנים", וזוכים ליחס "בהתאם": התקפות באמצעות רשת הפייסבוק, הודעות דוברות מטונפות, וגם – כנקמה, שימוש במערכת בית המשפט כדי לשלול מהם את זכויותיהם כהורים.

א. השר מאיר כהן נמנע מביצוע חובתו

יוסי סילמן ביצע, כפי שנפרט להלן, שורה ארוכה של פעולות פליליות כדי להכות ב-ל', שנודעה בביקורתה החריפה נגד פקידות הסעד במשרד הרווחה, וגם נגדו. סילמן הגביר את פעילותו נגדה לאחר שחשפה את מעלליו, כאמור, והתחמקותו הסדרתית מתשלום חובותיו. החשיפות, שנעשו מצד ל' בחמש כתבות נפרדות ברשת האינטרנט, כללו מידע ומסמכים על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו של סילמן, לרבות: מצד עיריית רמת השרון, עיריית הרצליה, עיריית כפר סבא, כביש 6 ואפילו מצד וועד הבית. התחמקותו המביכה מתשלום חובותיו נעשתה למרות שהוזהר שוב ושוב.

במקום להשיב עניינית למידע המביך שנחשף על מעשיו הפיננסיים המכוערים, פצח סילמן בשורה של פעולות, כאמור, כדי לפגוע ב-ל'. סילמן זוכה, אגב, לגיבוי ולחסות מצד שר הרווחה מאיר כהן, שנמנע, למרבה הצער, מביצוע חובתו הממלכתית כשר במשרד כה-רגיש. במקום לערוך בירור ענייני ולהסיק את המסקנות המתבקשות, ולהשעות את יוסי סילמן מתפקידו, מתנהל מאיר כהן באופן מפוחד ורופס, ונמנע מעשיית צדק ומתיקון העוולות שנעשו נגד ל'. יודגש כאן: למרבה הצער, השר מאיר כהן מיטב לדבר "יפה", ולנסוך בשומעיו תקוות-שווא, אך בפועל הוא נרתע מאכיפת מרותו וסמכויותיו על-פי דין על מנהלים ופקידים, שסרחו ועיוולו, הכפופים אליו מתוקף תפקידו כשר במשרד הרווחה.

ב. סדרה של פרסומים עברייניים

סילמן לא נמנע, כאמור, מהתנהלות כוחנית, עבריינית ובריונית. הוא ניצל לרעה את מעמדו כמנכ"ל, ולא נמנע ממתן פומבי לעניינים האסורים בפרסום – החוסים תחת החוק. סילמן אף לא נמנע מהשמצות נגד ל' ומשימוש במעמדם האישי והמשפטי של ילדיה הקטינים. המטרה, לדידו – לפגוע ב-ל', כתגובה ובניסיון לטהר עצמו מהחשדות שהטיחה נגדו עם חשיפת התנהלותו הפיננסית הבעייתית, קידשה את האמצעים. לכן, כאמור, לא נמנע מביצוע שורה של עבירות פליליות:

1) ביום 16.05.14 פרסם סילמן סטטוס ברשת הפייסבוק וכנקמה על החשיפות מצד ל' בענייניו הפיננסיים המוזרים כתב כדלהלן: אין לי כוונה להתערב במקרה של ל' [וכאן ציין את שמה המלא, י.י.]. שירותי הרווחה הצילו את ילדיה של ל' [שוב, בפרסום צויין שמה המלא, י.י.] ואני מחזק את ידיהם".

2) ביום 26.05.14, ובהתייחסות ישירה לפרסומים מצד ל' על התנהלותו הפיננסית המופקרת, פרסם סילמן סטטוס באתר פייסבוק ובו כתב כדלהלן: "אז חברים אחסוך מכם ולא אספר מי זאת, אך מדיניות משרד הרווחה לגבי הגנה על ילדים בסיכון לא תשתנה ותפקידנו להגן על ילדים בסכנה למרות איומים כאלה ואחרים…"

3) ביום 18.06.14 פרסם סילמן פוסט משתלח ופוגעני, מלא דברי בלע ולשון הרע ובאופן חריג ובוטה במיוחד, המתיר את דמה של ל'. לא נחזור כאן על ההשמצות ועל הלשון המאיימת שבה השתמש גם נגד הח"מ, "שהעז" לפרסם מידע על מעשיו. בתגובה לפרסום הגיב גם דובר איגוד העובדים הסוציאליים, דוד גולן. הוא עודד את סילמן לפצוח במלחמה כללית נגד ל', גם בדרך של הגשת תביעות ותלונות למשטרת ישראל, עד שזו תידרש למכור אפילו כליה, כדבריו, למימון ההליכים המשפטיים ופסקי הדין – כאשר תחויב בדין, כביכול, וגם אם תצטרך לחיות בשארית חייה עם דיאליזה. על תגובתו של דוד גולן עשה סילמן "לייק". אכן, נראה כי סילמן אהב את הלשון שליחכה את ישבנו.

4) סילמן לא נמנע משימוש במשטרת ישראל ובמערכת בית המשפט ומניצול מעמדו כדי לפגוע ב-ל', כתגובה ישירה לחשיפות דבר העיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים ואי-הסדרים בענייניו הפיננסיים. סילמן ניצל זאת להגשת תלונה על הטרדה מאיימת, כביכול, ועל פגיעה, כביכול, בפרטיותו. סילמן ביקש לפתוח נגדה בחקירה פלילית. ואכן, מבוקשו ניתן לו: ביום 15.05.14 הגיעו לביתה שלושה שוטרים, ביצעו חיפוש בביתה והובילו אותה לחקירה במתקן משטרתי. זעקותיה כי היא הקורבן למעלליו של סילמן וכי היא ביצעה את הפרסומים מתוקף היותה עיתונאית, לא הועילו. בעיצומה של החקירה המוזמנת הוצאה ל' על-ידי החוקר למרפסת המתקן המשטרתי, ושם הציע לה החוקר: "אנחנו מדברים בארבע עיניים, זה לא נכנס לפרוטוקול, תסירי את הפרסומים ותוכלי ללכת. את סתם מסתבכת…". החוקר אמר עוד, בחקירה: "יוסי סילמן אומר שהמסמכים שפרסמת מזויפים. מה יש לך להגיד על-כך?". ל' השיבה: אם הוא טוען שהם מזויפים שיגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט, ושם אדרוש ממנו בצו גילוי מסמכים להוכיח את טענותיו". ל' שוחררה, בו-יום, בעקבות דרישתו של בא-כוחה, עו"ד פנחס פישלר, ולאחר שצוות החקירה המיוחד שהוקם, אוי לבושה, נוכח כי היא אינה מסכנת את שלום הציבור…

5) ביום 18.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו של שי ודרור ברשת 103FM ושם כינה שוב את ל' כאישה הזויה, מתחזה לעיתונאית, וציין: "לקחו לה את הילדים לאחר בדיקה".

6) ביום 19.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו בגל"צ "מה בוער", בהגשת רינו צרור. סילמן הוזמן להגיב על הטענות נגדו, בדבר השימוש שעשה במשטרת ישראל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כדי להתנקם ב-ל'. אלא שבמקום להשיב לגופו של עניין, לא נמנע סילמן, גם הפעם, מניצול מעמדו ומידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה, ואמר, בשידור חי: "אותה עיתונאית כביכול ל' [סילמן נקב כאן בשמה המלא, י.י.]. ל' [גם כאן נקב בשמה המלא, י.י.] ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא…".

ג. מדוע לא יושעה יוסי סילמן

הצבענו לעיל על ששה מקרים בהם ביצע יוסי סילמן עבירות על חוקי המדינה: פגיעה בפרטיות של ל' וילדיה הקטינים – תוך הפרת איסור פרסום של עניין התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה, הפרת חובת הסודיות, הפרת אמונים, ניצול לרעה של כוח המשרה, הוצאת לשון הרע, הימנעות מכוונת מתיקון עוולות שבוצעו נגדה על-ידי פקידות סעד (למרות הצהרותיו הברורות בפני הח"מ כי הוא יודע היטב על העוול והבטחותיו לטפל בזאת), ועוד ועוד ועוד.

המקרים עליהם הצבענו לעיל, מלמדים: יוסי סילמן מנצל לרעה, וביודעין, את מעמדו ותפקידו כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה את מעשיו הפיננסיים הבעייתיים; או למצער – כי סילמן אינו שולט עוד במעשיו ו/או אינו מבין מה הוא עושה. בשני המקרים, בין אם מדובר בעבריין סדרתי, כאמור לעיל, ובין אם מדובר באדם שמוחו מכווץ ביחס למידות גופו וביחס לנדרש ממנכ"ל, עולה השאלה: מדוע לא יפעל שר הרווחה מאיר כהן, ולאלתר, כדי להשעות את יוסי סילמן מתפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה.


גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 19.06.2014 – שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" – גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן.
משרד הרווחה החליט להשתמש במשטרת ישראל מרחב דן והעליל נגד העיתונאית כי פגעה בפרטיותו של מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. כשבידם צו חיפוש ללא מספר תיק בית משפט, ופרוט החשד או העילה לחיפוש פשטו בלשי משטרת ישראל מרחב דן על ביתה של העיתונאית וזרו הרס, אזקו אותה לעיני השכנים ועוברים ושבים לניידת המשטרה. בלשי מרחב דן זרו הרס בדירה ראה תמונות להלן.
גם בשלב השחרור בערבות פעלה משטרת מרחב דן בניגוד לחוק ולכללים וחייבו את העיתונאית להסיר פרסומים מרשת האינטרנט כתנאי לשחרורה, החתימו אותה על כתב ערבות שלא נמסר לה ולעורך דינה פיני פישלר, והציבו תנאי ערבות שלא תפרסם על יוסי סילמן.
יוסי סילמן דיבר בליציות ולמעשה ירק בפרצופה של משטרת ישראל מרחב דן, מצד אחד טען כי חש מאויים מאידך בהמשך טען כי זוהי "חוויה מעצבת" עבורו.


תמלול התוכנית:
תוכנית "מה בוער", רדיו גלי צה"ל, מגיש רינו צרור

מרואיינים:
פיני פישלר, עורך דין
לורי שם טוב, בלוגרית
יוסי סילמן מנכ"ל
רינו: ואנחנו עם תמר ירושלמי כתבתנו לענייני עבודה ורווחה. בוקר טוב.
תמר:  בוקר טוב רינו
רינו: ועל הפרק סיפור משוגע לחלוטין שבו בלוגרית כותבת אינפורמציה על מנכ"ל במשרד ממשלתי, מפרסמת את הדברים, ובעקבות הפרסומים האלה רעש מהומה ובקצה הפרסומים היא נעצרת. אנחנו מדברים על הבלוגרית לורי שם טוב ועל המנכ"ל יוסי סילמן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.
תמר:  נכון רינו. אז הבלוגרית לורי שם טוב, חשוב קודם כל להבין במי מדובר. מדובר באישה שלפני 5 שנים בית המשפט הוציא את ילדיה מהבית והעביר אותם לאבא. היא מפעילה רשת שלמה של בלוגים ואתרים שבהם היא תוקפת את משרד הרווחה, בשבועות האחרונים היא מפרסמת סידרת פוסטים מעין תחקירים נגד מנכ"ל של משרד הרווחה יוסי סילמן וביום ראשון היא נעצרה על ידי המשטרה, נערכה סריקה בבית שלה…
רינו:  שניה, שניה, שניה… בואי ניתן רגע עוד פעם את הפרטים, מתי היא מפרסמת, מתי היא נעצרת.
תמר:  בשבועות האחרונים יש סדרה של פרסומים שלה ושל שותף שלה, וביום ראשון מגיעה משטרה לבית שלה ואומרת לה "גבירתי את באה איתנו לחקירה", הם אוזקים אותה ורואים את זה בסרטון ולוקחים אותה לחדר החקירות, ושם אומרים לה את מה שהמנכ"ל אמר להם והוא: "את גונבת דואר מהמנכ"ל את גונבת ומפרסמת את החומרים האישיים שלו ובוא נדבר רגע על החומרים האלה בקצרה. ראשית היא טוענת היא מראה כל מיני צווים לפני עיקול שהועברו למנכ"ל, על חובות שלו, על זה שהוא לא שילם דוחות חניה, אנחנו מדברים כאן על חובות של 700 שקל, 2000 שקל, דברים כאלו, חובות משנת 2009 של עירית רמת השרון, הרצליה, הוא כבר שילם אותם, אבל היא אומרת מדובר בבן אדם שמסרב לשלם חובות, וסוגיה אפילו יותר מורכבת שהיא מציפה, שסילמן מחזיק בחברה, היא טוענת שהוא מחזיק בה גם היום, הוא אומר זו בכלל לא חברה, אלא עוסק מורשה ואני כבר לא מחזיק בה, אבל לאותה חברה יש חוב של 12 אלף שקלים, גם היום אנחנו ביררנו את זה עם משרד המשפטים, גם היום, חוב של 12 אלף שקלים, של מנכ"ל משרד הרווחה על כך שהוא לא משלם את החוב של העוסק מורשה או של החברה, הבלוגרית הזו שהיא אם שלקחו לה את הילדים מהבית…
רינו:  אז זה חוב, רק שניה אחת תמר, תמר, תהיי איתי, החוב הזה של 12 אלף שקלים הוא חוב אמיתי.
תמר:  זה מה שמשרד המשפטים מוסרים לנו.
רינו:  כן, משרד המשפטים מאשר לך את קיומו של החוב וזה המספר הכי גבוה? כל הדיווחים האחרים מדברים על 700 שקל כאן 500 שקל כאן, דוחות חניה וכולי וכולי, זה לא מגיע למספרים גבוהים
תמר:  יש דיווח על העברה כספית, יש שני מספרים גדולים, אחד זה דיבור על 50 אלף שקלים שהמנכ"ל מסביר שהוא פשוט מכר את הרכב שלו, וסכום אחר זה 90 אלף שקל הלוואה, אבל אלו לא חובות.
רינו:  לא חובות, וזה גם עניינים אישיים, אני גם לא רואה כאן אמממ, אז בעצם במה היא מאשימה אותו, אם נשים בצד רגע את הסיבה שבגללה היא פועלת. מה היא האשמה המדויקת שמנכ"ל משרד הרווחה לא משלם חובות?
תמר:  נכון, נכון שמנכ"ל משרד הרווחה פשוט לא משלם חובות, אבל כל הדבר הזה, אם קוראים את הפוסטים בבלוג זה לא עניינית הבן אדם לא משלם את הכספים זה חלק ממסכת הרבה יותר רחבה של האשמות שהיא מאשימה אותו ועוד גורמים רבים במשרד הרווחה, שהם מוציאים את הילדים מההורים שלהם, שהם מתאכזרים, זו ממש מלחמה שלמה שהיא מנהלת נגד גורמי הרווחה וביום ראשון היא נעצרת אחרי שהמנכ"ל מגיש נגדה תלונה, והיא, כאן עכשיו יש חוסר הבנה או חוסר בהירות בנוגע לתנאי השחרור שלה. היא אומרת אמרו לי…
רינו:  רגע, שניה, שניה. בואי נלך אחד אחד לתנאי השחרור ואנחנו נגיע צעד-צעד, איתנו עורך הדין פיני פישלר, בוקר טוב עו"ד פישלר.
עו"ד פישלר:בוקר טוב רינו, בוקר טוב למאזינים.
רינו:            אתה מייצג את לורי שם טוב, אתה עצמך גם חבר המועצה המייעצת של עמותת אומ"ץ, אבל אנחנו מתעסקים כעת בעצם בכובע הפרקליט שלך.
עו"ד פישלר:כן.
רינו:            מה בעצם קרה שם?
עו"ד פישלר:מדובר בפרשה הזויה בלשון המעטה, שבעקבות תלונה שהגיש מנכ"ל משרד הרווחה, נדהמתי לקבל טלפון מלורי שם טוב ברגע מעצרה, בעת שנעשה חיפוש אצלה בדירה, ואותו חוקר משטרה, הם היו שלושה כמדומני, שאמר לי שהוקם צח"מ, צוות חקירה מיוחד בעקבות פרשה במרכאות של מאבק לגיטימי, שמנהלת לורי שם טוב כנגד מנכ"ל משרד הרווחה, כנגד רשויות שונות, בעניין ילדיה, בעניין פוסטים שהיא מפרסמת, בעניין חופש הביטוי.
רינו:            אבל על מה סיבת המעצר? אני לא מצליח להבין מדוע היא נעצרה בסוף-בסוף.
עו"ד פישלר:אני אגיד לך, אני אגיד לך מה דווח לי על סיבת המעצר. או יותר נכון עילת המעצר. עילת המעצר שדווח לי בטלפון, חשד לכאורה, שהגברת לורי שם טוב גנבה לכאורה, מתיבות מתיבת הדואר של המנכ"ל מסמכים מסויימים, לכאורה.
רינו:            מתיבת הדואר הפרטית?
עו"ד פישלר:מתיבת הדואר כנראה בבית הפרטי שלו.
רינו:            עכשיו זה אחרי, רק בעקבות התלונה, או שזה אחרי שהם התחקו אחרי מעשיה והגיעו לחשד סביר שמדובר בגניבה?
עו"ד פישלר:לא. זה בעקבות התלונה. כנראה שעלה חשד מטעמו של מנכ"ל משרד הרווחה שהדברים שמפורסמים על ידי לורי שם טוב, בפייסבוק, הם תוצאי אותה גניבה לכאורה מתיבת הדואר, ועל כך הוקם צח"מ. צוות חקירה מיוחד, כאילו מדובר בפרשת של רצח, לא עלינו, ואני חושב שהדברים האלה הגיעו למימדים מפלצתיים, מפלצתיים ממש.
רינו:            עכשיו, בין היתר, בין היתר, הבנתי שהמשטרה דרשה מהבלוגרית למחוק פוסטים שהיא כתבה.
עו"ד פישלר:ארבעה פוסטים.
רינו:            אכן דרשה. ארבעה פוסטים שהיא כתבה.
עו"ד פישלר:כתנאי לשחרורה, על פי הלקוחה שלי, הלא אני לא יכול לשבת בעת חקירה. אני מדווח על ידי הלקוחה. על ידי הגברת לורי שם טוב. שני תנאים הציבו לה בתנאי השחרור. אחד, שתסיר ארבעה פוסטים ועל כך היא תשוחרר, ותנאי נוסף שלא ברור לי עד לרגע זה מהיכן מקור הסמכות של אותם אנשי משטרה, הוא התנאי שלא לפרסם מהלך 30 ימים שום פוסט בעניינו של המנכ"ל.
רינו:            מה אתה אומר?
עו"ד פישלר:כן. אני פניתי לאנשי. כן.
רינו:            לא מצליח להבין את.. מהיכן?
עו"ד פישלר:לא. לא יפה רינו. רינו אף פעם אל תגיד שבמדינת ישראל אתה לא מצליח להבין כי אפשר לומר הכל, אני פניתי למשטרת ישראל. בכתב וביקשתי לדעת מדוע לקוחה שלי לא היתה זכאית לקבל לידיה ברגע שחרורה עותק מתנאי השחרור, ומדוע אני לא מקבל בפקס עותק מתנאי השחרור, ומה מקור הסמכות לשחרר אותה בתנאים כאלה. הרי זה לא צו בית משפט. קצין משטרה לא יכול על פי החוק, חוק סדר הדין הפלילי, לתת הגבלה כזו או להטיל הגבלה כזו לפי סעיף 42, אבל אני מחכה עד לרגע זה לתשובה שלא הגיעה. למה לא הגיעה?
רינו:            בוא, בוא.
עו"ד פישלר:אין תשובה כזו.
רינו:            בוא נהיה הוגנים עם מנכ"ל משרד הרווחה סילמן, העובדה שהמשטרה דורשת מהלקוחה שלך לורי את מה שהיא דורשת, היא לא ממש בעיה שלו.
עו"ד פישלר:עוד פעם, אני מסביר שוב. זכותו של מר סילמן לגשת לבית משפט ולתבוע כל תביעה אזרחית לעניין הפוסטים, אי אפשר לחייב עיתונאית בכלל, את לורי שם טוב בפרט, להסיר פוסטים.
רינו:            נכון.
עו"ד פישלר:אם אני מחר שולח, כותב פוסט מסוים, אז רינו צרור יכול ללכת לבית המשפט, קודם כל יכול לכתוב לי בכתב ולהתריע, אדוני דע לך שאם אתה לא תסיר את הפוסט תוך 24 שעות אתה תהיה צפוי לתביעה. אחד. שתיים, היה ולא הסרתי את התביעה. את הפוסט, או קיי, לא הסרתי, זכותו של רינו צרור ואחרים לגשת לבית המשפט ולתבוע. זה הדרך שאני מכיר. אני לא מכיר דברים אחרים. אני מצטער. אגב, אני מבין שמר סילמן יעלה על הקו, שלחה לי הלקוחה שלי, לורי, פוסט שיוסי סילמן פרסם ב- 24 השעות האחרונות, מזעזע. עם ביטויים כמו ברנשים, וביטויים כמו על איזה עיתונאי מוביל! אני לא רוצה להגיד את שמו. מוביל, שהוא מכנה אותו עיתונאי קטן. הוא מכנה את השר שלו. את השר מאיר כהן "ברנש קשוח" מאיר. אני מקריא, אני הסתכלתי במילון, במילון השפה העברית מה זה ברנש. ברנש זה אדם לא מוכר, ברנש זה כינוי מסתייג לאדם ידוע. אני לא מבין מדוע מנכ"ל משרד חשוב כמו משרד רווחה, מעלה פוסטים לעניין הגברת לורי שם טוב, על מאבק אישי ביניהם שאינו רלבנטי לידיעה של אף אחד, עם עלבונות, עם הכפשות, הוא אומר גם שגורמים גנבו לו דברי דואר, הוא לא אומר לורי שם טוב. אז אני בספק אם הוא אמר במשטרה שגורמים. יכול להיות שאם גורמים גנבו לו זה אנשים אחרים, זה לאו דווקא לורי שם טוב.
רינו:            כן.
עו"ד פישלר:אני רואה את הפוסט, אני קורא, אני מזועזע.
רינו:            עורך הדין פיני פישלר, תישאר איתנו לפי שעה, כי אתה יודע, אנחנו במין סיפור מתמשך, לורי שם טוב בוקר טוב.
לורי:           בוקר טוב.
רינו:            מה את חושבת קורה בין…
לורי:           נתחיל בכך….
רינו:            לא. לא. לא נתחיל. אני שואל שאלה, כי יש לנו כאן בסך הכל, אנחנו קיבלנו את כל הפרטים.
לורי:           אבל חשוב קודם כל להבין הכתבת ירושלמי מטעה. היא טועה ומטעה. מי שהוציא לי את הילדים זה משרד הרווחה ב- 6.1.2009 משרד הרווחה, פקידת סעד עם צו חירום, באה ולקחה את הילדים שלי מבית הספר וגן הילדים, שלא מפאת ביצוע עבירה. נגדי אין, לא עומד ולא תלוי כתב אישום. כל אותן תלונות הכזב של פקידת הסעד שלקחה ממני את ילדיי נסגרו מחוסר אשמה פלילית.
רינו:            אבל לורי, לורי. אנחנו לא נוגעים בכלל כרגע בנושא הזה.
לורי:           אני הבנתי. פשוט היה חשוב להבהיר את הנושא.
רינו:            שניה, שניה אחת. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. מנכ"ל משרד הרווחה מאשים אותך בגניבת האינפורמציה שאת מספרת עליו, האם.
לורי:           לא דובים ולא יער. מדובר.
רינו:            או קיי.
לורי:           מדובר במנכ"ל מפר חוק.
רינו:            לא. לא. לא. את צריכה להיות, תישארי איתי. תעני לי רק על השאלה שלי. האופן שבו את מגיעה לאינפורמציה הזו.
לורי:           אני קיבלתי דואר באמצעות, אני מקבלת מיילים. אני מקבלת מידע כמו שאני מקבלת כל מידע אחר, באמצעות המייל. לי נשלחים קבצים ואני מפרסמת אותם ראשונה. נתחיל בכך שלא מדובר בסכומים של חמש אלף שקל. האדם הזה חייב במשך חודשים ארוכים רודפים אחריו מכביש 6, הוא חייב שם חמשת אלפים שש מאות שקל, האדם הזה הוא צובר חובות סדרתי, אני באופן אישי קיבלתי ממשרד עורכי דין מפורסם וידוע מאוד שממש התראה אחרונה לפני עיקולים. זאת אומרת הם אנשים אובדי עצות. האדם הזה חייב חוב לוועד הבית במשך חודשים ארוכים מסרב לשלם. אלמלא הפרסומים אצלי, החובות האלה לא היו משולמים, מדובר באדם. אני עיתונאית ובמסגרת התפקיד שלי יש לי רשתות שעוסקים בכל מיני נושאים, בין היתר, אני אף עוסקת בסיקור משרד הרווחה. מנכ"ל משרד הרווחה.
רינו:            כן. קיבלתי. אנחנו קיבלנו את הכל.
לורי:           מנכ"ל משרד הרווחה מפרסם נגדי, מפרסם נגדי דברים בניגוד לחוק,
רינו:            קיבלנו, כרגע לורי שם טוב
לורי:           הוא מפרסם דברים הנוגעים למשפחתי, שאסור לו. הוא עובר כאן על החוק. מי שמפר ועובר כאן על החוק זה יוסי סילמן.
רינו:            לורי, תודה רבה, אנחנו רוצים לעבור ליוסי סילמן. אנחנו עכשיו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, בוקר טוב.
סילמן:         בוקר טוב רינו ובוקר טוב לכל המאזינים.
רינו:            שמעת את הדברים מתחילתם ועד סופם. תגובתך.
סילמן:         שמעתי את הדברים ואת המנגינה. חה חה. אבל;
רינו:            המנגינה לא משהו האמת.
סילמן:         לא, לא משהו. חה חה, באמת לא.
רינו:            כן. בוא תסביר לי, תן לי.
סילמן:         אני אתן את הקונטקסט הכללי.
רינו:            שניה, לפני כן תן לי את ההתייחסות המיידית שלך לכל הדבר הזה, לפעילות המשטרה, למעצר.
סילמן:         זה מה שאני הולך, מאה אחוז, חשוב לי אבל לתת את הקונטקסט בכל זאת, של אותה עיתונאית כביכול לורי שם טוב. לורי ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא, ובאמת מהלך חמש שנים יש פה תופעה של רדיפה קשה מאוד אחרי העובדים הסוציאליים, אלימות פיזית, אלימות מילולית. אני מזמין אותך להיכנס ל..
[הוא לא מספר שבמשך 5 שנים משרד הרווחה לא מאפשר לאם כל קשר עם ילדיה]
רינו:            אני פשוט, זה לא נכון שניכנס            לנושא הזה, כי מדובר.
סילמן:         רגע, שניה, לא זה חשוב.
רינו:            מדובר בילדים, ואני יכול להבין לחלוטין את הדרישה שלה.
סילמן:         אני מבין, רינו בוא;
רינו:            אז בוא נעבור, הרי גם איתה לא ישבתי על הנושא הזה.
סילמן:         רינו, דקה רגע, תשמע, אני שנכנסתי לתפקיד החלטתי לטפל אישית בתפוד הלוהט הזה שאף אחד לא רצה לטפל בו, נפגשתי עם לורי עשרות שעות בניסיון, באמת אני מבין מצוקה של אמא לא יעזור כלום, בניסיון לפתור את הבעיה וזה לא הלך בנסיבות שאני לא רוצה כרגע להיכנס אליהם. אני גם מאמין בזכות חופש הביטוי עד גבול מסויים, כשמפרסמים תמונות של עובדים סוציאליים כשהם לבושים במדי נאצים
רינו:            אז תגיש תביעה.
סילמן:         זה מה שעשיתי. עכשיו תראה, לא, תן לי להסביר את הקונטקסט.
רינו:            אבל אתה מסביר את הקונטקסט שלוש דקות, ואני רוצה לדעת, האם הנתונים שלורי מפרסמת נכונים או לא?
סילמן:         ממש לא. אלף, תראה, אני הגשתי תביעה, כי בהחלט אני חש מאויים, כאשר גונבים לך מסמכים מתיבת הדואר, מפרסמים את החשבון הבנק שלך את המספר, עם כל הכבוד, אני עובד ציבור אבל אף אחד לא חייב לדעת מה מספר החשבון שלי, הדבר השני לגופו של עניין, אם באמת היה דוחות חניה ארבע שנים, תאמין לי, עם העקוב אחרי בדואר לא הגיע, איך שזה הגיע זה מיד שולם, כל השאר זה קשקוש, זה אפילו כשהגשתי את התלונה הסברתי למשטרה, החמישים אלף שהועבר אלי זה רכב פרטי שמכרתי, אפשר לראות שחור על גבי עיתון שמה את העברת הבעלות באותו יום.
רינו:            אבל יש 12 אלף שקל שמשרד המשפטים מאשר כחוב.
סילמן:       לא, לא. זה לא חוב.
רינו:            מה, לא? עובדה. זה לא – לא.
סילמן:         הלו?
רינו:            כן. אנחנו איתך, זה לא, לא, זה כן.
סילמן:         כן, כן. אני מסביר, אני מסביר. ה- 12 אלף שקל זה אגרה על חברה. אני הקמתי חברה של "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" והקפאתי אותה אחרי חודש.
[שימו לב לתחילת הראיון בו מצטטת תמר ירושלמי את מנכ"ל משרד הרווחה שם טען סילמן כי מדובר בעוסק מורשה ושהחוב שריר וקיים ולא שולם. מחיר אגרת חברה הוא 1,200 ₪! ולא 12,000 ₪!]
רינו:            ולא שילמת. את האגרה.
סילמן:         וביקשתי ממשרד המשפטים לעצור את התשלומים היות והחברה לא פעילה, כרגע אני באמת ממציא להם את המסמכים על מנת שיבינו שהחברה למעשה לא היתה פעילה.
רינו:            נו, אז הנתונים נכונים, אז יש חוב של 12 אלף שקל. למה להגיד לא נכון?
סילמן:       אני לא אומר שלא. לא. לא אמרתי שלא.
רינו:            אתה ביטלת את כל האינפורמציה ככה בהינף של יד אחת והאינפורמציה היא מדויקת.
סילמן:         לא. נשמה, יש שמה פרסומים שאני מקים חברות פיקטיביות ושאני מבצע עיסקאות שלא מדווחות למס הכנסה
רינו:            אבל אני שאלתי על החובות, בוא תהיה איתי.
סילמן:         אמרתי, כל החוב מדובר על דוח חניה ששולם, לגבי החוב של האה… של האגרה, זה בבירור, ובמידה והם יחליטו במשרד המשפטים שאני צריך לשלם, אני ישלם. אני אדם פרטי, ואני עושה את הבירור שלי מול משרד המשפטים בתיאום איתם. במידה ויוחלט שלמרות שהחברה לא היתה פעילה ואני צריך לשלם, אני ישלם. זכותי המלאה לנהל איתם דיון.
רינו:            עכשיו, אתה דרשת מהמשטרה לדרוש את הסרת הפוסטים האלה?
סילמן:         ממש לא. תראה. אני ניגשתי למשטרה. אלף, אני רוצה להגיד שזה, אני לא מדבר על הרמה האישית שלי. אם זה היה מדובר על יוסי סילמן הייתי מתעלם מזה. אני כן חש מייצג פה קבוצה שמותקפת ברמה הקשה. השר ואני נחושים לטפל בתופעה הזו, ויש גיבוי מלא של השר. אני הגשתי תלונה למשטרה, על זה שאני חש מאויים ונעשים שימוש במסמכים שנגנבו.
רינו:            וההתנהגות של המשטרה מקובלת עליך, יוסי סילמן?
סילמן:         לא יודע. תשמע, אני לא מעורב בחקירה, זה לא מעניין אותי. זה מעניין אותי אבל אני לא מעורב. מה שהמשטרה עושה, זה העבודה המקצועית שלה לחלוטין.
רינו:            כן, אבל אתה מנכ"ל משרד הרווחה, אם.
סילמן:         אני לא יכול להתערב להם בחקירה.
רינו:            אתה לא מתערב בחקירה, אתה מגיב. אם הם אומרים לה להוריד את הפוסטים,
סילמן:         אני לא רוצה להגיב על זה, אני לא רוצה להגיב על זה.
רינו:            למה?
סילמן:         אני לא.
רינו:            למה? זה אתה, זה עניינים שכתובים, זה בדיוק הנושא שלנו.
סילמן:         לא. אני הייתי, חשתי חובה להגיש תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות שלי ועל זה שאני חש מאויים ונעשו ונעשה שימוש במסמכים גנובים. מעבר לזה, אני כבר לא מתערב, המשטרה תעשה את שלה, ואני מקווה. ואני מקווה שזה ישמש דוגמא לגבול של חופש הביטוי, אי אפשר להסכים למצב שעובדים סוציאליים, דרך אגב, זה לא רק.
רינו:            נכון, אבל גם אי אפשר להסכים למצב שמשטרת ישראל תוריד פוסטים של מישהו שכותב אותם, עוד לא היה דבר כזה.
סילמן:         לא יודע, נשמה. אני לא יודע.
רינו:            מה זה אני לא יודע? הנה הנקודה, המשפט אני לא יודע.
סילמן:         אני לא נכנס, אני לא נכנס לעניין המשטרתי.
רינו:            אתה לא נכנס, כי אתה לא רוצה להיכנס, אבל אתה אמור להיכנס לפחות לפי דעתי, כי גם, הגם שמדובר במקרה שלך ואתה מרגיש פה מאוד פגוע, אפשר לראות שהמשטרה עושה כאן מהלכים מעבר לסטנדרט.
סילמן:         אני לא יודע מה הסטנדרט.
רינו:            אתה יודע בדיוק מנכ"ל, יוסי סילמן, מה אתה אומר לי אני לא יודע? מי כמוך יודע?
סילמן:         דרך אגב בשנה האחרונה נכנסתי לתפקיד ציבורי, לא היה לי מושג בכלל על היקף התופעה, אני חייב להגיד שזה חוויה מעצבת מבחינתי.
רינו:            כן.
סילמן:         מבחינתי.
רינו:            חוויה כואבת אני חייב להגיד לך. לא הייתי מחפש את העיצוב שלך דווקא עכשיו.
סילמן:         למה המשטרה דרשה ממנה, אין לי מושג. אתה יודע מה, אני כן אתן לך הצהרה. אתה יודע מה, למען חופש הביטוי, אני מצהיר פה, שאין לי בעיה שהפוסטים ישארו ויפרסמו אבל, אבל, זכותי המלאה כאדם פרטי לתבוע לשון הרע ולהעמיד את הדברים על דיוקם.
רינו:            לא רק כאדם פרטי. גם כמנכ"ל משרד הרווחה אתה יכול לתבוע את התביעה.
סילמן:         אתה שואל אותי רינו, כן, שהבלוגים ישארו, אין לי בעיה איתם.
רינו:            קיבלנו. יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה. תודה רבה לך על הדברים. תמר ירושלמי, תגובה, ככה במהירות הבזק.
תמר:           אנחנו פנינו למשטרה רק להבהיר, שמה שהם אומרים שתנאי השחרור זה ערבות ושלורי לא תפנה למנכ"ל במשך 30 ימים, שום דבר על הסרת הפוסטים. לא ברור בדיוק מהם תנאי הערבות והתגובה שמסרו לנו באשר לטענות שלה, שהחשודה פרסמה מסמכים פרטיים שאינם מותרים לפרסום על פי חוק, גם אם מדובר באיש ציבור, והעונש הקבוע בחוק הוא חמש שנים. הוזהרה, שוחררה.
רינו:            תודה לעו"ד פישלר, לורי שם טוב וליוסי סילמן.

סוף תכנית "מה בוער"

תמונות ממחדלי וונדליזם בלשי משטרת ישראל מרחב דן במהלך חיפוש בבית העיתונאית

סדק בקיר באיזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו דלת ארון חשמל במהלך טיפוס לגג הבניין
בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו דלת ארון חשמל במהלך טיפוס לגג הבניין

בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו מכסה כניסה לגג במהלך טיפוס לגג הבניין והשאירו הפתח פרוץ
בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו מכסה כניסה לגג במהלך טיפוס לגג הבניין והשאירו הפתח פרוץ
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
 צו חיפוש ללא מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

חלק קרוע וחסר מצו חיפוש שנמסר לבעחי הדירה מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
חלק קרוע וחסר מצו חיפוש שנמסר לדיירים מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

יוסי סילמן מפעיל רפרנטים במשטרת ישראל נגד העיתונאות החוקרת פשעי משרד הרווחה

יוסי סילמן - מריונטיות של איגוד העובדים הסוציאליים, מרעיל נגד אזרחים ומשפחות15.06.2014 – מתוך סטטוס בפייסבוק – לורי שם טוב העיתונאית החוקרת נלקחה היום לחקירה.
החקירה לא נועדה באמת לבדוק אם בוצע פשע או עבירה על החוק.
החקירה נועדה בריש גלי לסתום פיות.
לורי היקרה החלה בחקירה מאסיבית על מעללי יוסי סילמן מנכ"ל הרווחה.חלק מתוצאות החקירה כבר פורסם בבלוג שלה.
וכנראה שזה התחיל להפריע לכבודו…
אז מה יותר פשוט מאשר להפעיל את המשטרה הזרוע המבצעת..?
וכך לורי נלקחה לחקירה באזיקים כפושעת מהשורה האחרונה למשטרת רמת גן ועברה חקירה ארוכה.
בסיום החקירה שספק אם עילתה חוקית מלכתחילה שוחררה לורי בערבות בתנאי…שימו לב טוב טוב…!


****אסור לה לכתוב על סילמן****

וכמובן לא לחקור אודותיו במשך חודש שלם.
הגעתי לחתום על ערבות…שאלתי את השוטר האם אני יכולה לקבל עותק מתנאי השחרור שלהם אני ערבה ונעניתי בלא גדול וברור.
גם לורי לא קיבלה שום מסמך המבהיר לה מה הם תנאי השחרור רק טופס המאשר ששילמה 500 שח ערבות.
ואני רק שאלה…דמוקרטיה…האמנם?
כולם מוזמנים לבלוג של לורי שם טוב לקרוא להגיב ולפרסם את הממצאים החלקיים של לורי…
ואני רק רוצה להוסיף שלא יסתמו לנו את הפה…המחאה הזו של חטיפת ילדים כבר גדולה ממספר החברים בה…
היא כבר רחוב…היא בכל מקום.

סיפורו של האבא אבנר (אבני) בן צבי – משרד הרווחה מונע ממני את הזכות להורות

סיפורו של האבא אבנר (אבני) בן צבי – משרד הרווחה מונע ממני את הזכות להורות


סיפורו של האבא אבנר (אבני) בן צבי – יוני 2014
אבנר (אבני) בן צבי מביא את סיפורו האישי החושפני, את חייו, לידיעת הציבור – על מנת שידעו ויכירו מה נעשה לאבות גרושים במדינת ישראל בשנת 2014. אין צורך להאריך ולפרט את החשיבות הציבורית של הנושא, וזאת גם לאור העובדה כי כל זוג מתגרש, מוצא עצמו "מטופל" בכפיה על ידי משרד הרווחה, כשעובדים סוציאליים כופים ומחייבים את הצדדים לבצע על חשבונם מבדקי מסוגלות הורית, אבחונים פסיכיאטריים, אבחונים פסיכולוגיים, הערכות מסוכנות להורים וכל סירוב מצד מי מהצדדים מתפרש אצל העובד הסוציאלי כאי שיתוף פעולה כשהסנקציות נגד אותו צד שלא משתף פעולה נוגדות את חירותו של ההורה. על רקע דברים אלה, ראה עצמו אבני, כבעל החובה לפרסם ולדווח לציבור באופן נכון והוגן על ההליכים המתנהלים בענייניו האישיים, באופן הוגן ומאוזן, תוך מתן ביטוי, כמובן, לעמדות כל הגורמים המתעסקים במשפחתו.
אבני אבא לתאומות בנות 11 שנים. קצין משטרת ישראל לשעבר, איש משרד הבטחון, אדם ללא רבב בנפשו או עברו.
חשיפתו של אבני מערכות שלטוניות שפועלות במשותף: בתי משפט – רווחה.
אבני, אבא נורמטיבי ללא רבב, לא מסוכן חלילה לבנותיו. נהפוך הוא: בכל חוות הדעת של פקידות הסעד וביהמ"ש נכתב עליו: "אב מסור, אוהב ומיטיב עם בנותיו", ולמרות זאת, נמנעת ממנו הזכות להורות. נמנעת ממנו הזכות לאבהות.
אבני פוגש את בנותיו פעם בשבוע, שעה בשבוע, במרכז קשר.
 "כשאתה מגיע בתור גבר גרוש ואתה מתלונן גם נגד הרווחה, גם נגד פקידות הסעד וגם נגד גרושתך – המשטרה, לא עושה שום דבר. חד משמעית!
אני הגשתי תלונות מאוד חמורות על זיוף נגד פקידות הסעד, פקידת הסעד מאיימת עלי כל פעם 'אתה תגיש תלונה, אתה תאיים עלי? אני יגיש נגדך תלונה שאתה מאיים על עובדת ציבור'.
אתה מדבר אליה בקול נעים, אז היא אומרת 'למה אתה מרים את הקול?'
יש לי עסק עם פקידת סעד שהיא ממש לא נורמלית. שמה קרן איפרגן. חד משמעית.
חגגתי יום הולדת 50, ביקשתי מפקידת הסעד שתתן לי לשבת עם בנותיי בקניון מחוץ למרכז הקשר בליווי פקידת סעד שתשב איתנו – סורבתי.
ההורים שלי, אמי ניצולת שואה, כל המשפחה שלה הושמדה בשואה, ההורים שלי בני 80 פלוס, לא ראו את הבנות שלי במשך שנה, הגיעו למרכז קשר בפתח תקוה לפני שלושה שבועות, בדיוק ביום ההולדת של הבנות. ביקשנו כוס מים, להיכנס לפני הזמן. הורים מבוגרים בני 80, לא נתנו לנו להיכנס למרכז קשר. 10 דקות לפני, כאשר גם במרכז הקשר כשההורים שלי נוכחים, ניסו לעשות לנו פרובוקציות.
התברר שבעצם פקידת הסעד מינתה פקידת סעד מיוחדת שהיא משת"פית שלה, על מנת לעורר פרובוקציות במרכז קשר ששמה לאה פאר.
השיא היה שלפני שלושה שבועות, ביקשתי מהבנות להתקשר לסבא-וסבתא מהטלפונים שלי במרכז הקשר, פקידת הסעד לאה פאר לקחה להן את הטלפונים ואמרה אתן לא תתקשרו לסבא וסבתא.
מנסים להלחיץ אותי בכל מיני מבדקים.
ביום חמישי 5/6/14 הזה יש לי שני דיונים. דיון פלילי, על זה ששלחתי מייל לגרושתי, כשהיא היתה מטרידה אותי יום-יום במחשב שלי, שכתבתי שהבן זוג שלה הוא קוף, שתלך לקוף שלה. על זה מדינת ישראל מעמידה אותי לדין פלילי, על מייל שנשלח לגרושתי כשאין לי צו הרחקה ממנה. יש צו הרחקה הדדי מבן הזוג של גרושתי.
הדיון השני, גרושתי המציאה סיפור הזוי, שאני מחזיק אקדח אצלי בבית, שיש לי אמצעי לחימה בבית, שהבת שלי ראתה אצלי מחסניות כדורים, השד יודע מה, וב- 28/7/13 פרצו אלי הביתה 5 בלשים חמושים בצו חיפוש בלתי חוקי בעליל ב- 24:00 בלילה, אמרו שיש להם צו חיפוש, למרות שהשופט קבע שהוא לא מאשר חיפוש. אמרו לי אתה מעוכב, הפכו לי את כל הבית. במגירה מצאו מחסנית אקדח שהיתה 25 שנה במגירה.
אני שירתתי כאיש כוחות הביטחון, נשאתי נשק אישי, אני גם מדריך ירי מוסמך. היו לי 4 אקדחים ברישיון שהופקדו במשטרת ישראל. המשטרה בלחיצת כפתור יכולה לדעת כל זאת, שאני מחזיק ברישיון נשק. כמובן שהאקדח שלי בכלל לא פה. מצאו אצלי את המחסנית, שאלו אותי "מה זה?" אמרתי זה אצלי 25 שנה.
קיבלתי כתב אישום 'אתה מחזיק אמצעי לחימה". סיפור הזוי.
משטרת ישראל בשיתוף עם שירותי הרווחה מנהלת נגדי מסע חורמה. השבוע נפגשתי עם ראש מחלק תביעות ואמרתי לו תגיד לי 'אין לכם מה לעשות, לטרטר אותי יום-יום למשטרה, יום-לבתי משפט?" כל עניין כזה מצריך ממני להפקיד ערבויות כספיות שלא מוחזרות לי.
 גרושתי הגישה נגדי 150 תלונות כזב. כל שני וחמישי נעצרתי. העבודה שלי נפגעה. כתוצאה מהמעצר האחרון, אני גם פוטרתי ממקום העבודה שלי. הסיווג הבטחוני שלי נפגע, רישיונות מקצועיים שלי נפגעו. הדבר החמור ביותר שקרה, בערב סוכות האחרון נעצרתי מעצר שווא בטענה 'שעברתי עם הרכב על יד ביתה של גרושתי', כאשר בכלל באותה השעה, אני הייתי בבית של בת הזוג שלי ברחובות, ואני גם מחזיק קבלה של תחנת הדלק בצומת ביל"ו. הובלתי לתחנת המשטרה ביום שישי במוצאי החג, ונפגשתי עם הסמת"ח עו"ד אסף זילברשטיין.
אמרתי 'על מה אני עצור? איך אני יכול להיות בפתח תקוה בשעה 18:00 כשאני בתחנת הדלק בצומת ביל"ו בשעה 18:00?' אמרו לי זה לא מעניין אותנו. אתה עצור.
כתוצאה מתלונות הכזב נפתחו לי תיקים פליליים. מעולם לא היה לי עבר פלילי. אני איש משרד הביטחון לשעבר. אני מחזיק פה עיטורים מטעם שר הביטחון. אני נכה משטרה. שירתתי במשטרת ישראל, נפגעתי פעמיים בשירות המדינה, גם במשרד הביטחון וגם במשטרת ישראל, והייתי קצין משטרה בעבר.
משטרת ישראל משתמשת בנוהל מעצר אוטומטי. לא מעניין אותה גבר נפגע, לא נפגע.
ב- 6/6/13 ניגשתי לתחנת משטרת פתח תקוה להגיש תלונה על תקיפה של הבנות שלי בידי גרושתי. אני מגיע ליומנאית ששמה איריס ביבי, והיא מכירה אותי 10 שנים ואת הסיפור עם גרושתי. אני מבקש לשלוח ניידת לבית גרושתי, והיא אומרת 'תעוף לי מעל העיניים'. לידה עומד קצין, רב פקד תמיר הלל, שמכיר אותי, ממשטרת פתח תקווה. אני מבקש ממנו לשלוח ניידת לבית גרושתי. אני משמיע לו הקלטה של הבנות שלי בוכות ואת הצעקות שלהן, הווא אמר לי 'תעוף לי מהעיניים'.
כשהוא אמר את זה בפעם השמינית, אני כבר לא שלטתי בכעס שלי. אמרתי: "אם ככה, אני לוקח את החוק לידיים".
באותו רגע הוא אמר לי 'אתה עצור'. נעצרתי. הוכנסתי לחדר מעוכבים בתחנה. הוכיתי על ידי שוטר בשם יונתן כרמי, ללא שום פרובוקציה. הופלתי על הרצפה. נאזקתי בידיים וברגליים ודפקו לי את הראש בדרגש, ואז כשטענתי בפני קצין המשטרה 'על מה אתה עוצר אותי?' הוא צחק.
הובלתי למתקן כליאה הדרים, ולמחרת בבוקר הובאתי בפני השופטת דבורה עטר, להארכת מעצר. כמובן שמנעו ממני להתקשר לעורך דין שלי, אז מי שייצג אותי היתה סנגורית ציבורית. השופטת סירבה לשחרר אותי. המשטרה תפרה לי תיק בטענה שאני אקח אקדח, אהרוג את גרושתי והבנות.
עלי לציין שהאקדח שלי מופקד כבר קרוב ל- 17 שנה במשטרת רמת גן, ולא אמרתי דבר כזה, כי יש מצלמות טלוויזיה בלובי של תחנת משטרת פתח תקווה וכמובן כל דבר מוקלט ומוסרט.
הייתי במעצר בחמישי – שישי – שבת. ביקשתי מהעורכת דין של הסנגוריה, שתעדכן, שתודיע לעורך דין שלי אחיקם גריידי, שיבוא לשחרר אותי.
ב- 9/6/13 עו"ד אחיקם גריידי הגיע לדיון וביקש לשחרר אותי למעצר בית. המשטרה התנגדה. ניסו לתפור לי תיק תקיפת שוטרים, איום על חיי שוטרים, איום ברצח וכד'. כמובן שהשופטת התנגדה לשחרר אותי למעצר בית. המשטרה ביקשה הארכת מעצר, כתבו שיש להם "תסקירים סודיים וכל מיני מזכרים כאלה".
נקבע דיון ל- 2/7/13, כאשר העורך דין שלי מבקש קצינת מבחן ולשחרר אותי למעצר בית בבית של ההורים שלי בבאר שבע. שתבינו, אבי, מנהל בכיר בכור האטומי בדימונה. כל המשפחה עובדת במשרד הביטחון. יש לי עיטור ממשרד הבטחון.
השופטת סירבה, ואז נקבע דיון אצל השופט ד"ר עמי קובו. אנחנו מופיעים לדיון, אני והעורך דין שלי. טענתי בפני השופט שלא אמרתי את מה שאמרו שאמרתי. עורך הדין המליץ לי להודות במשהו שלא עשיתי, על מנת להשתחרר מהמעצר, כי אם לא הייתי מודה, הייתי נמצא בהארכת מעצר תשעה חודשים. על פי חוק עד להעמדה לדין ניתן לעצור עד תשעה חודשים.
אז הודיתי במשהו שלא עשיתי והשופט גזר עלי מאסר בפועל חודשיים ימים מיום המעצר. הווי אומר שאם נעצרתי ב- 6/6/13 אז ישבתי במאסר עוד שבועיים ימים.
במעצר יצרתי קשר עם הבנות שלי. מפקד מתקן הדרים, מפקד הכלא הגיש תלונה נגד גרושתי במשטרת פתח תקוה כשהוא שמע את ההקלטה. כשאתה מתקשר ממתקן שב"ס כל השיחות מוקלטות. הוא דיווח למערך הסוציאלי, ועובדים סוציאליים של השב"ס פנו לפקידות הסעד. מפקד הכלא משה אוחיון, בכבודו ובעצמו שלח 2 ניידות משטרה לבית של גרושתי לבדוק מה קורה עם הבנות שלי.
השתחררתי מהכלא ב- 22/7/13, כשבאותו יום כשהשתחררתי, רצתי לראות את הבנות. לא הייתי מורחק מהבנות, ולמחרת כשהתאוששתי, רציתי לקחת את הבנות שלי מהבית של גרושתי, ומכאן התחיל כל הבלאגן עם פקידות הסעד.
גרושתי פנתה לבית המשפט במעמד צד אחד, להוציא נגדי צו הרחקה אצל השופט ויצמן. הגענו לדיון כאשר מה- 22/7/13 ועד ל- 1/9/13 לא ראיתי את הבנות כלל, לא יכולתי להתקשר אליהן ולא לדבר איתן.
השופט אמר לגרושתי: "אני לא מאמין לך. את לא דוברת אמת. אני מכיר אותך מתרגילים קודמים שלך", ואז היא אמרה לו: "אתה יודע שהיום נרצחה אישה עם שתי הבנות שלה?" הרצח שהיה במושב בדואי בצפון, ועל זה הוא הוציא לי צו הרחקה מהבנות וממנה עד לתאריך 26/11/13.
באותו יום הגשתי בקשה למשמורת מלאה על הבנות שלי. נקבע דיון אצל השופטת יוכבד גרינוולד.
ב- 4/11/13 הגיעה גרושתי מלווה במנהלת מרכז הקשר ופקידות הסעד. מה שקרה בפועל, שירותי הרווחה הגישו בקשה לצו נזקקות על בנותיי, כדי למנוע ממני לקבל משמורת על בנותיי.
מה שקרה בפועל, שירותי הרווחה הגישו בקשה לצו נזקקות לבית המשפט.
השופטת קיבלה את טענותיי וביטלה את צו הנזקקות.
מה התברר לי? שבזמן שאני הייתי עצור, גרושתי פנתה לשירותי הרווחה. היה לנו הסכם כתוב שאסור לנו לפנות לשירותי הרווחה, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט, שגרושתי לא תפנה למשרד הרווחה, אנחנו לא מעוניינים בשיתוף של הרווחה, ובעצם מה שהחליטה השופטת זה להחזיר את הסמכויות של פקידות הסעד.
ב- 4/11/13 כמה דקות לפני הדיון, מעדכנת אותנו השופטת שהחליטה למנות אפוטרופוא לדין ששמה עו"ד סיגל יוריסטה. מאוד חשוב לי לדבר גם על כדורים פסיכיאטריים, כי מתברר שהילדה קיבלה כדורים בתקופה שנעצרתי.
במהלך הדיון התברר שבעצם שירותי הרווחה עשו יד אחת עם גרושתי ופעלו להוציא צו נזקקות על מנת לנטרל את הבקשה למשמורת שאני הגשתי, כי ברגע שיש צו נזקקות, אין דיון במשמורת, ואז הצלחתי לנטרל אותם. לתדהמתי, התברר לי שגרושתי פנתה לקופ"ח לאומית בפתח תקווה בטענה שהילדה סובלת מ- OCD הפרעת אישיות, ואז רופאה שהיא בכלל לא פסיכיאטרית ד"ר מיטלר, והחליטה לתת לילדה כדורי פריזמה, מבלי שאני נוכח בבדיקה.
פניתי לשופטת ואמרתי: 'איך נותנים לילדה כדורים פסיכיאטריים עם תופעות לוואי?' השופטת הזדעזעה והוציאה צו בו היא אוסרת לתת לילדה סמים פסיכיאטריים.
שבוע לאחר מכן, אני מקבל טלפון מבית החולים שניידר: "הבת שלך נמצאת בחדר מיון בבית החולים, תגיע דחוף".
התברר כי הילדה פנתה ליועצת בית הספר ואמרה לה: 'אני לא רואה את אבא שלי, אני עולה על הגג וקופצת'.
לקחו את הילדה מבלי שאני יודע על כך, שירותי הרווחה וגרושתי, לבית חולים שניידר, והילדה נבדקה על ידי פרופסור בשם ד"ר אפטר אלן, מנהל מחלקה פסיכיאטרית, והוא קבע שלילדה אין שום דבר. הילדה תשוחרר.
למחרת 27/11/13 אמרת לי עו"ד דנה בר נר, נגמר לך צו ההרחקה, אתה יכול לדבר עם הבנות שלך. בעקבות ההמלצה של עורכת הדין שלי, שלחתי הודעת סמס לבנותיי, והלכתי לראות את בתי בבית החולים. בבית החולים גרושתי ראתה אותי והתחילה להתפרע.
נעצרתי על ידי הקב"ט והוזנקה משטרה, ועוכבתי לחקירה. נאמר לי שיש נגדי צו הרחקה, ושאני עצור. אמרתי להם: 'אין שום צו הרחקה' ועורכת הדין שלי דנה בר נר שוחחה עם הקב"ט. השוטרים התקשרו ליועץ המשפטי, הוא בדק ואמר 'שחררו אותו. אין נגדו צו הרחקה'. שעה 24:00 בלילה, אני מקבל טלפון ממשטרת פתח תקווה "תגיע דחוף". אני מגיע לתחנה: "אתה עצור על הפרת הוראה חוקית – צו הרחקה". אני מזעיק את העורך דין שלי, והוא מגיע למחרת בבוקר, אומר לשוטרים: "לבחור אין שום צו הרחקה. אני העורך דין שלו. אין שום צו".
נעצרתי ל- 26 שעות כבול בידיים וברגליים באזיקים בחדר מעוכבים, ללא מים, ללא אוכל, ולמחרת הופעתי לפני השופטת ריבה ניב, ששחררה אותי בערבות של 500 ש"ח, למרות שלא היה שום צו הרחקה. הייתי עצור מעצר שווא.
ואז, הגשתי בקשה לבית המשפט. הגענו לדיון ב- 24/2/14. השופטת אמרה:
"אני נותנת טיפול תרופתי לבת שלך. תרצה או לא תרצה, לא שואלת אותך. אני שומעת מה שפקידות הסעד אומרות".
זעקתי שהשופטת עושה עוול לילדה. שאין לה שום בעיה, מוציאה עשר בכל מבחן. מה אתם עושים? אתם משגעים את הילדה.
מבית חולים שניידר הוחלט לאשפז את הילדה בבית חולים נס ציונה, אשפוז כפוי מבלי שאני יודע על כך.
עליתי על זה שיש קשר ישיר בין השופטת עצמה לבין מנהל המערך השירות הסוציאלי מנהל בית החולים נס ציונה בועז גרינוולד ולשופטת יוכבד גרינוולד.
הילדה אושפזה והשופטת הוציאה צו שאסור לי לפנות לבית החולים. באותה התקופה הופיעו סרטים מזוויעים על בית חולים נס ציונה. פניתי לתקשורת, פניתי לנעמה לנסקי, ואז מונתה ועדה פסיכיאטרית. הילדה אושפזה ב- 6/1/14, על פי חוק אסור לאשפז ילד מעל שבוע בלי צו בית משפט. ב- 16/1/14 הופענו בוועדה פסיכיאטרית, והוחלט לשחרר את הילדה. ברגע שהילדה שוחררה, היא נכנסה אל הרכב שלי, ואז פקידת הסעד צעקה:
"מה אתה יושב עם הבתל שלך באוטו, יש לך צו הרחקה". הילדה צעקה עליהם: "תעזבו אותי. זה אבא שלי".
גם היום כשהגעתי למרכז הקשר 2/6/14 הבנות שלי תקפו אותי, אמרו לי שיש להן אבא חדש, המעניין הוא, ששעתיים וחצי לפני הפגישה שלי עם הבנות במרכז קשר, פגשה אותן, כביכול באקראי פקידת הסעד, בבית הספר של הבנות שלי. הילדות מוסתות על ידי פקידת הסעד. הן מנסות בכל מחיר לדחוף אותי לבדיקת מסוגלות הורית, שעברתי כבר. אין שום קביעה חס וחלילה שאני אב מסוכן. נהפוך הוא. שירותי הרווחה וגם בית המשפט קובעים שאני אבא מסור, אוהב ודוגא. אז למה אתם מרחיקים אותי מהבנות שלי?!
לי נראה שבאופן אישי פקידות הסעד מנסות לחטוף את הבנות, חד משמעית, או לייצר עבודה למרכז קשר. הבנות חוזרות ואומרות 'לא רוצות לראות את אבא שלנו במרכז קשר. רוצות לראות אותו בקניון'.
פקידת הסעד איפרגן מאיימת עלי כל שיחה, כשאני שואל שאלות על התרופות הפסיכיאטריות, כי הן יודעות שבוצעו מעשים פליליים. השופטת גרינוולד זייפה פרוטוקולים ותאריכים, על מנת שיתאימו לתאריכים של צו ההרחקה. הדבר נחשף בבית משפט מחוזי לוד על ידי השופטת ורדה פלאוט, והיא מתחה עליה ביקורת חריפה וביטלה את צווי ההרחקה.
שופטת נוער לקחה את תיק התנ"ז, ערבבה אותו עם תיק התמ"ש. עשתה מיש-מש. הבינה שהיא לא יכולה להוציא לי צווי הרחקה בתיק התמ"ש, אז היא הוציאה לי בתיק הנזקקות, כשאין שום סיבה נראית לעין למה אני אמור להיות מורחק מהבנות שלי.