פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת ילדים מהבית ע"י עובדות סוציאליות

מתוך הסרט "קראו לנו שפחות" של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.

פשעי משרד הרווחה נגד משפחת אמבש

"קראו לנו שפחות" סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016 – מתוך הסרט: שמי עמנואל אתנסיו, עו"ד ופעיל זכויות אדם, אני עורך דין שעורך חקירה ראשונית על התיק של דניאל אמבש. הוזמנתי על ידי קבוצת אמנים צרפתיים, שביקשו ממני להגיע לירושלים ולתל אביב כדי לראות בדיוק מה קרה.
המצב די מסובך, כך שבכל מקרה, זה נמצא מחוץ למצב המקובל. גם עורך דין מאוד מנוסה, פלילי, עדיין צריך להבין היטב איך זה עובד. כיצד משפחה, שלא נוהגת לפי כללי החברה, מתנהלת בחיי היומיום.
אם מדינת ישראל מחשיבה אתכן כקורבנות , אז המדינה הייתה צריכה לתמוך בכן במקום לשים אתכן בכלא. כך שבכל מקרה, במשפט הזה יש סתירה ענקית.

פרופ' בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים:
האומדן של הרשעות חפים מפשע הוא בין 5 ל- 10 אחוזים שזה המון, גורמים המערכתיים שתורמים להרשעות של חפים מפשע, הם בכל הדרגים, בכל הפונקציות. כאשר לימדתי על הקונספציה של האשמת החשוד שבמסגרתה חוקרי המשטרה ובעקבותיהם לעיתים גם התובעים, ובעקבותיהם לעיתים גם השופטים, ננעלים על המחשבה שהחשוד שבידיהם הוא האדם שביצע את העבירה.
החוקרים לא מחפשים כיווני חקירה אחרים.
אני מדמה את זה לסוס שחוסמים לו את העיניים בצדדים כדי שהוא יילך כל הזמן ישר, ככה מתקדמת החקירה המשטרתית. כמו שהיה פעם ציד מכשפות בתקופות קודמות, אז גם בימינו יש מידי פעם מצבים כאלה שבהם שמועות הופכות לציד של אנשים מסויימים.
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.
* לדניאל אמבש 17 ילדים.
אז זוהי למעשה תעשיה, הילדים הם תעשיה. כן, אני חושבת כך.

מנגנוני חטיפת ילדים: פקידת סעד אלונה לוי, בית משפט לנוער ובית יולדות בלינסון – מוטי לייבל מדווח

פקידת סעד אלונה לוי - מצפצפת על החלטות בית משפט22.09.2016 – נוי חזרה הביתה!
העיתונאי מוטי לייבל, ליווה את הסיפור של ההורים נטלי ואנדרי, שנפלו ניסיון קורבן לחטיפת התינוקת שלהם לאימוץ.
עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, השיבה להורים את התינוקת שלהם.
מדובר בזוג הורים שבאו לבית חולים בלינסון פתח תקוה ללדת תינוק ונפלו קורבן למנגנוני פשע בירוקרטים של פקידת סעד אלונה לוי, שופטות נוער טובה פרי וגלית מור ויגוצקי. היולדת עוכבה בבית החולים כדי לאפשר לפקידת הסעד אלונה לוי לתפור תיק אימוץ. הודות לסיוע שך עו"ד ורדה שטיינברג שערערה למחוזי הוציא כבוד השופט משה דרורי צו לשחרר ההורים והתינוק לאלתר מבית החולים.
חרף צו בית המשפט הורתה ללא סמכות פקידת הסעד אלונה לוי לבית החולים לא לשחרר את היולדת והתינוק.

אתמול, ניתן צו של שופט ביהמ"ש מחוזי משה דרורי, המורה להשיב להורים את התינוקת שלהם לאלתר. עו"ס אלונה לוי, צפצפה על ההחלטה וסירבה לשחרר את התינוקת, כך שנוי נמצאה במעצר מנהלי בבית חולים בלינסון.

צפו בסרטון המרגש. נוי שבה הביתה עם הוריה.

יצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה פקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים

ספטמבר 2016 – חדשות ערוץ 2
מדי שנה מוצאים מבתיהם בישראל 10,533 ילדים. במרבית המקרים להורים כלל אין ייצוג בערכאות השונות ובבית המשפט, ומבלי להבין מה מתרחש – הילד נלקח מהוריו על ידי הרשויות. "לא האמנו שזה משהו שיכול בכלל לקרות", אמרה יעל לחדשות 2. "לא היינו עם ייצוג של עורך דין ויצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה ופקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים".

יעל היא דוגמה למצב המורכב שעוברות המשפחות. בעלה הקודם, לפני 14 שנים, היה אלכוהוליסט ולמרות ניסיונותיה לשכנע אותו להיגמל היא לא הצליחה. היא לא חשבה שהמחיר שתשלם יהיה לאבד את ילדיה. "אני הייתי בהלם טוטאלי, לא יכולתי ברגע אחד להיות בלי התינוקת שלי", היא תיארה.

עכשיו, כשהצליחה לשכור עורך דין, היא מחדשת את המאבק להחזרתם של הילדים לחיקה, אבל בלי הייעוץ שלו זה לא היה מתאפשר. על פי נייר שהוכן באחרונה בסיוע המשפטי במשרד המשפטים – ב-93% מהמקרים שבהם להורים לא היה עורך דין, הבקשה להוציא את הילד מהבית התקבלה בבית המשפט, לעומת רק כ-63% מהמקרים כשההורים היו מיוצגים.

מבין כ-850 הליכים חדשים מדי שנה העוסקים בהוצאה ממשמורת, פחות ממחצית מיוצגים – כ-370 בלבד. מדי שנה מוציאה המדינה 685 מיליון שקלים על מסגרות חוץ ביתיות. עלות לכל ילד או ילדה נעה בין 5,000 ל-14 אלף שקלים לחודש. גם הדס שבנה הוצא מהבית לפני חמש שנים לא הבינה שהיא לבד במערכה הזו.

"אין כסף לממן עורך דין, המצב על הפנים"

"לא יכולנו לעשות כלום, לא יכולנו להתנגד, לעשות כלום, כלום, שום דבר", היא טענה. "לא היה לנו עורך דין. ממש אין לי כסף לממן עורך דין. המצב שלי ממש ממש ממש על הפנים".

כדי לקבל סיוע משפטי מהמדינה צריך לעמוד במבחן זכאות מחמיר מאוד, למרות העובדה שגם כך מרבית המשפחות המגיעות לדיונים כאלה נמצאות במצב כלכלי חמור. שר הרווחה חיים כץ אימץ חלק ממסקנות ועדת סילמן שבחנה את הנושא, ונתן להורים אפשרות לערער על הוועדות בטרם מגיעים לבית המשפט, אבל בבית המשפט המצב נמשך. אם אדם יגנוב לחמניה מהמכולת ויעמוד לדין, הוא יזכה להגנה מלאה מטעם המדינה, אבל מי שילדיו עשויים להיות מוצאים בכוח לפנימייה יהיה חשוף לגמרי בבית המשפט.

גם העובדים הסוציאליים שחושבים שלמרות הקושי צריך להוציא ילדים מהבית, סבורים שבכל מקרה צריך לדאוג גם לזכויות של ההורים. בתצהירים שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעתירה לבג"ץ כתב עובד סוציאלי: "פעם נכחתי בוועדה עם סבתא ממוצא אתיופי, שלא הבינה בכלל עברית. אמנם הייתה מתורגמנית, אבל דיברו שם על אפשרות של הכרזה על הנכד כקטין 'נזקק' והיה ברור שהסבתא לא מבינה בכלל מה זה ומה המשמעות של זה למרות שהיא הסכימה לזה… זו בעיה, הורים לא לגמרי מבינים מה קורה".

גם בתחום של ייצוג ילדים בבתי משפט, ישראל נמצאת מאחור. זה נתון לשיקול דעתו של השופט ורק מחצית מהילדים מיוצגים בארץ, בניגוד למצב בחו"ל שבו יש חובה להצמיד לילד עורך דין בכל הליך של הוצאה מהבית. כעת צריכה המדינה להכריע אם תספק לכל אזרח את זכות הייצוג, גם כשזה נוגע לתא המשפחתי.

אמא שמשרד הרווחה חטף ילדיה קוראת לעזרה ברשת הפייסבוק

ספטמבר 2016 – מתוך רשת פייסבוק

חברים יקרים!!! אני לא מאמינה שאני רושמת פה !!!חטפו לי לילדים שלי עשיתי כול החיים שלי טוב לא פגעתי ולא פשעתי זה לא נורמליי שביקשתי עזרה לבית הספר ולקחו לי אותם על מה איך למה ביום אחד יום אחד נעלמו כול החיים סבלתי יצאתי ממקלת לנשים מוקות עבדתי משק בית 3 בתים היום!!!3לא אחד לקח לי 3 ילדים 3 למה בחיים לא בקשתי עזרה כלום אני עוד עזרתי לאנשים והיום אני מבקשת אזרה מכולם הילדה שלי בת של מלך הוצאו אותה מבית ספר דתי והיום היא בוכה לי מרביצים לה מתעללים לי לילדה והרחווה אומרים שהכול בסדר למרות שהילדה שלי מתלוננת מי שמכיר אותי יודע שאני אמא טובה תעזרו לי לצאת לתקשורת בבקשה שישמעו לסיפור שלי הבנות היפות שלי חטפו לי אותם אחת הכפר יונה והשנייה אצל דוד שלי שאונס אותי כול הזמן עד ג׳ בבקשה תעזרו לי😢😢

ננסי וזאנה שמשרד הרווחה חטף ילדיה קוראת לעזרה ברשת הפייסבוק

לשכת הרווחה ירושלים תלשה תינוקת מאמה שלא לצורך ונקנסה ב- 10,000 שקלים

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013
תחקיר – זהירות פקידי סעד

מאי 2016 – התיק נסגר – הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

ענ"א-04-16 – 39572 פלונית ואח' נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים

ביקורת חריפה של ביהמ"ש המחוזי בירושלים על התנהלות המדינה (לשכת הרווחה ירושלים) בפרשת האב שתכנן למכור את בתו התינוקת: למרות שהתיק נגד האם נסגר, הותיר פקיד הסעד את הילדה בידי משפחה אומנת

המדינה סגרה תיק חקירה נגד אם, אך ממשיכה למנוע ממנה לגדל את בתה התינוקת – אומר (יום ג', 17.5.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, בהחלטה חריפה נגד התנהלותן של רשויות הרווחה.

מדובר בתינוקת שאביה הציע למכור אותה ונדון לשישה חודשי עבודות שירות, אותם יתחיל לרצות בחודש יולי. כאשר התגלתה הפרשה, בדצמבר שעבר, הוציא פקיד הסעד בירושלים את הילדה מבית הוריה והעביר אותה למשפחת אומנת, שכן האם נחשדה שהיא ידעה על כוונותיו של האב.

ואולם, מאז כבר הסתיים משפטו של האב, והתיק נגד האם נסגר – כנראה מהעדר ראיות. למרות זאת, נותרה הילדה בידי המשפחה האומנת, על האב נאסר לחלוטין לפגוש אותה, ואילו האם רואה אותה רואה אותה פעם בשבוע למשך שעה.

דרורי אומר, כי עמדתה של המדינה בלתי סבירה. רשויות הרווחה אינן יכולות להטיל על האב עונש שלא נגזר עליו בידי בית המשפט ולהרחיק אותו מבתו, הוא אומר. עוד מותח דרורי ביקורת על עמדת נציגות היועץ המשפטי בדיון שהתקיים לפניו: הן טענו שיש ראיות לכך שהאם ידעה על כוונתו של האב – אך כזכור היה זה היועץ המשפטי שסגר את התיק נגדה. זרוע אחרת של היועץ אינה יכולה להשתמש באותם נתונים כדי למנוע מהאם לגדל את בתה, אומר דרורי.

"כל מה שעומד מאחורי ההליכים הוא רצון להמשיך בהליך, שתחילתו מוצדקת עקב מידע ראשוני שהגיע, אך כאשר הובררו העובדות, היו רשויות הרווחה צריכות מעצמן להבין שאין כל הצדקה להמשיך בדרך של בקשה להכריז על הילדה כילדה נזקקת, ולהחזיר הילדה לבית הוריה מיידית", סבור דרורי.

דרורי הורה להחזיר מיד את הילדה להוריה, אך עיכב את ביצוע ההחלטה ביממה כדי לאפשר למדינה לערער לבית המשפט העליון ולבקש ממנו צו עיכוב ביצוע. באופן יוצא דופן, חויבה המדינה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל למרות שההורים יוצגו בידי עו"ד אתי גוהר מהסיוע המשפטי. את פקיד הסעד ייצגו עוה"ד נטע הופמן-חדד ומרים בראון.


גסטאפו הרווחה טבריה – סוחרים בתינוק לאימוץ בדרכי רמיה

מאי 2016 - התיק נסגר - הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

שופט חננאל שרעבי – פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

חננאל שרעבי - קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

מרץ 2016 – רמ"ש 47410-01-16 – השופט חננאל שרעבי בשבתו בבית משפט מחוזי לערעור דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין פתטי אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.

טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדות האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6) לחוק הנוער, בדין יסודה. ) 2) ו 2- )2 .24

מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
סוף צטוט סעיף 24

כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גורמי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.

נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הנו תלישת הילדים מהבית?

 טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. וכך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:

"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים,
והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם"
 מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?

 דמגוגיה
 בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב: "על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?

קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6) לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". ) סעיף 2"

לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.

סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות. שרעבי משתמש במכבסות מילים לרוב אולם לא ניתן למצוא בדל ראיה מדוע נתלשו הילדים מביתם ומשפחתם. שרעבי משית תפיסות עולם פשיסטיות מעוותות לפיהן ניתן לפגוע ולהחריב כל משפחה על לא עוול בכפה, לתלוש הילדים ולשלוח אותם למוסדות סגורים הכל בשל סיסמאות נבובות כגון "טובת הילד", ו"עבודת הקודש".

הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מנגנוני תלישת הילדים מבתיהם

מרץ 2016 – הקלות הבלתי נסבלת של רשויות הרווחה והפסיכיאטריה לתלוש ילדים מביתם ומשפחתם ולסחור בהם במסגרות חוץ ביתיות.
מדוע פסיכיאטרים מוציאים ילדים ממשפחותיהם? כיצד פועלים הפסיכיאטרים יחד עם מנגנוני הרווחה על מנת לבצע זאת?

משרד הרווחה מסביר מדוע שלח ילד בן 14 לאחסון במתקן שרות בתי הסוהר

מרץ 2016 – גלי צה"ל, רינו צרור – משרד הרווחה ארגון פשע בחסות החוק והממסד שולח ילדים לאחסון במתקני שרות בתי הסוהר, למרות שהילדים אינם מתאימים למוסדות אלו. מדובר בהשחתת הגוף והנפש של הילדים. אף פקיד או עובד סוציאלי לא עלה לשידור להסביר את פשר פשעי משרד הרווחה

כך מפעיל משרד הרווחה את מכונת ההסתה נגד ילדים ומשפחות

מרץ 2016 – כך מפעיל משרד הרווחה את מכונת ההסתה נגד ילדים ומשפחות , ההורים מתעללים, חסרי מסוגלות הורית, מזניחים, ומנגד עובדות סוציאליות עושות "ימים כלילות" "עבודת קודש" ל"טובת הילד". סביב ילדים ומשפחתם התפתח עולם אפל של הסתה וקונספירציות. התוצאה: אלפי ילדים נתלשים מבתיהם מידי שנה ומופקרים במוסדות משרד הרווחה לאונס והתעללות תחת מעטה סודיות של בתי משפט לנוער, ובתי משפט לענייני משפחה. משרד הרווחה מעלים נתונים כמותיים על אלפי ילדים שנתלשו מבתיהם ומשפחות שנהרסו.

מקור ראשון , אמרי גוטמן (גוטה) | 11/3/2016

תחקיר פנים אמיתיות של אמנון לוי והתחקירן משה הרוש חשפו את פרצופם המזוהם של פקידי הרווחה המושחתים בראשות השר חיים כץ ומנכ"ל משרדו אליעזר יבלון. רשויות הרווחה המבצעים ימים כלילות פשעים נגד האנושות מאחורי הדלתיים הסגורות בבתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה. השופט משמש חותמת גומי לפקידים מושחתים שכל עניינם לספק סחורה חיה למוסדות משרד הרווחה. וכך משך שנים מחריבים הפקידים הפושעים במשרד הרווחה ילדים ומשפחות באין מפריע.

רשויות הרווחה מבצעים פשעים נגד האנושות מאחורי הדלתיים הסגורות בבתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה. הדיונים מתנהלים בחיסיון ללא ראיות והשופט משמש חותמת גומי לפקידים מושחתים שכל עניינם לספק סחורה חיה למוסדות משרד הרווחה. וכך משך שנים מחריבים הפקידים הפושעים במשרד הרווחה ילדים ומשפחות באין מפריע.

אין זה התחקיר הראשון וגם לא האחרון, מדובר בתחקירים רבים לאורך שנים כגון "יתומי הרווחה" של מרב בטיטו, מאמרים כגון אלימות בירוקרטית וטובת הקטין מאת פרופ. אסתר הרצוג, ועדות שונות כגון ועדת גילת שמשרד הרווחה לא אימץ אף אחת ממסקונתיה. אלא ש"הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, 19) קל וחומר את הפקידים המושחתים במשרד הרווחה.

ד"ר ישראל צבי גילת מדבר על הוצאת ילדים מהבית

 חוה לוי – פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מכפישה הורים ומעלימה נתוני אודות ילדים שנתלשו מביתם

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות. חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.

ומה קורה עם הילדים במוסדות משרד הרווחה

בתחקיר כסף תמורת ילד של הערוץ הראשון על פנימיית רננים אומרת פרופ. אסתר הרצוג:
 "ילדים זה סחורה, ילדים זה משאב להשגת משאבים נוספים, להשגת כוח, לצ'פר (לתגמל) תומכים, כשהיום אנחנו מדברים על הפרטה, של מוסדות אז מדברים על הרבה כסף.
הבעיה החמורה והקשה זה שמוציאים ילדים בכפייה מבתיהם, ילדים לא רוצים שיוציאו אותם מבתיהם, ושמים אותם במוסדות שאינם מספקים להם פתרון יותר טוב לבעיות שקיימות או לא קיימות, למעשה שמים אותם במוסדות שהם גרועים פי כמה מאשר הבית, אפילו בית שהוא פוגע. אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מהמקרים לא מדובר בבתים שהם פוגעים, מדובר הרבה פעמים בבתים שהם דלים, הם חלשים, הם עניים, והרבה פעמים באים אל ההורים ואומרים: 'אתם לא יכולים לתת לילדים כל מיני שירותים, אין לכם כסף, אנחנו נעזור לכם, ניקח את הילדים נשים אותם במוסדות, אנחנו נהיה אחראים עליהם' ".



מוטי לייבל – פעיל חברתי

אחד השמות המוכרים בעולם המאבק בשירותי הרווחה הוא מוטי לייבל (46), תושב אזור המרכז. בשנים האחרונות עוסק לייבל בסיוע למשפחות שטוענות כי נעשה להן עוול על ידי המדינה.

"יש דבר שנקרא שיימינג, ויש דבר שנקרא חשיפת האמת. המטרה של חלק מהעובדות הסוציאליות היא להוציא ילדים מההורים שלהם, יש להן אינטרס כלכלי בעניין הזה. כשמפרסמים דברים שעשתה עובדת סוציאלית, שקרים שסיפרה בבית המשפט רק בשביל לקחת ילדים מהוריהם – ויש לנו גם הוכחות לכך – אי אפשר לקפוץ ולהגיד 'שיימינג'".

לייבל מספר כי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה מנסים כבר מזה תקופה להעמיד אותו לדין בגין העלבת עובדי ציבור, אך ללא הצלחה. "ניקח למשל את הביטוי 'חוטפת ילדים': רצו לתבוע אותי בגלל שימוש בביטוי הזה, אבל לא מצאו שהוא נחשב להעלבת עובד ציבור. אם תפנה להורה שלקחו ממנו ילד בכוח, הוא יגיד שהילד נחטף לו. הכי פשוט זה לסתום פיות ולקרוא לנו חבורת מטורפים".

לייבל, גרוש פעמיים ואב לשני ילדים, טוען כי נכנס למאבק הזה לא מתוך זיקה אישית, אלא רק כדי לסייע לאחרים. "השתתפתי במחאת הקוטג' ובאירועים דומים, וניסיתי לתת מעצמי משהו. בהפגנה שבה משה סילמן שרף את עצמו, פגשתי אמא שסיפרה שלקחו לה את הילד. דיברתי איתה, ואחרי שהיא שלחה לי את כל ההוכחות, החלטתי לעזור לה. שנה וחצי לאחר מכן היא קיבלה את הילד בחזרה. ראו שעזרתי לה, ופתאום פנו אליי עוד הורים. אז הקמתי את קבוצת הפייסבוק 'הורים שכולים לילדים חיים', והמשכתי בפעילות".