יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון – "הרצחת וגם ירשת"

מרץ 2012  – עד כמה ללא פיקוח ומופקרת היא תעשיית הסחר בילדים. ראו עובד סוציאלי יחיעם שרלו המועסק במרכז חירום "טירת הילד" בנווה מיכאל מבקש מתורמים שישלחו לביתו כספי תרומות לילדים בסיכון.

וכך כותב יחיעם שרלו בסטטוס בפייסבוק:
"…כסף שאותו תתרמו בעז"ה יגיע ישירות לילדים הללו למען רווחתם האישית בפינוקים כמו יציאה לבריכה/לונה פארק/רכיבה על סוסים וכדו'.

ניתן להעביר אלי את הכסף/לשלוח לרח' סוקולוב 35 דירה 10 נתניה…"

 נשאלת השאלה: כיצד מנהל מרכז חירום "טירת הילד" מעקב של התרומות הנשלחות ישירות לביתו של העובד יחיעם שרלו?

 מדובר בהתנהלות מופקרת של ארגון העוסק בסחר בילדים מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות. הילדים נתלשים מביתם ומשפחתם ומושלכים למוסדות סגורים ללא פיקוח וללא זכויות.

ועל זה נאמר "הרצחת וגם ירשת"

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון –  "הרצחת וגם ירשת"

הצביעות בהתגלמותה

יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים היו נתלשים מביתם ומשפחתם בשל כביכול "הזנחה קשה" – מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה – מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

יזהר דמארי – עובד סוציאלי אפוטרופוס מעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת

ספטמבר 2013 – תאוות הבצע של תאגיד אפוטרופוסות אקים תחת ניהולו של העובד הסוציאלי יזהר דמארי גורם לעו"ס יזהר דמארי להעליל נגד חוסה ומשפחתו המאמצת כדי שיוכל להמשיך לאחוז בחוסה ולקבל תשלומים על האפוטרופסות.
מדובר בהתנהלות קלוקלת סדרתית של עובד סוציאלי יזהר דמארי. יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.
דוגמאות נוספות להתנהגותו הביורוקרטית האלימה של עובד סוציאלי יזהר דמארי ראינו בפרשת החוסים ששי מנחם, שרה ומוטי אוזמוזגין, שתויגו במרמה כמפגרים ונכלאו כמו דודו דהאן עשרות שנים במכלאות אקים ומשרד הרווחה שלא לצורך ועברו התעללות קשה.

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסותתמ"ש (ת"א) – 4940/00
מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי. יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי.

קישורים:

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי – תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. – אוגוסט 2013 – יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי… 

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

"החטוף" – כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך…

משרד הרווחה – חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגריםקשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסותתמ"ש (ת"א) – 4940/00  –  אפריל 2002 – מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט, והוציא דברי תרעלה מפיו ועלילה נגד אחותו של החסוי…

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר

חה"כ מרינה סולודקין – יוצמת הצעת החוק נגד עדויות שקר עובדות סוציאליות

הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה.

הודעת דובר הכנסת

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר, הפכה להצעה לסדר

התפרסמה בתאריך 22/2/2012 בשעה 13:17

מליאת הכנסת הפכה את הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון – עדות שקר), התשע”א-2011, של הח”כית מרינה סולודקין (קדימה), להצעה לסדר. זאת בהסכמת הח”כית היוזמת, סולודקין.

ההצעה באה לקבוע כי ועדת משמעת תמחק את רישומו של עובד סוציאלי מפנקס העובדים הסוציאליים, אם מצאה כי הוא העיד עדות שקר תוך עיסוקו כעובד סוציאלי. עוד הוצע כי דינו של עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו, יהיה קנס כספי בסך 25,000 שקלים חדשים, ומאסר עד תשע שנים ולא פחות משבע שנים.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי ”עובד סוציאלי הנקרא להעיד לפני בית משפט מתוקף תפקידו אינו עד רגיל ולעדותו יש השפעה רבה יותר על החלטות שמתקבלות בבתי משפט בישראל בהשוואה לעדותיהם של האזרחים הרגילים. הניסיון מלמד, שבמקרים לא מעטים, לעדותו של עובד סוציאלי ולתצהירים שהוא מוסר לבית המשפט יש השפעה מכרעת על החלטת בית המשפט כשמדובר בהחלטות הקשורות להוצאת ילדים מן הבית בחשד להזנחה או להתעללות, אלימות במשפחה (כולל החלטות על שחרור מוקדם של המורשעים באלימות במשפחה) וכו`.
…בשנים האחרונות ראינו לא מעט מקרים בהם עובדים סוציאליים מוסרים עדויות כוזבות בבתי המשפט במטרה לחפות על החלטותיהם השגויות.
…לעתים נמסרים פרטים מטעים כתוצאה מרשלנות וחוסר מקצועיות של עובדי הרווחה. למשל, מסירת תצהיר על הצורך להוציא נער מן הבית ולהעבירו לפנימייה, בה הוא יוכל לסיים את לימודיו בכיתה ז`, כשבפועל אותו נער כבר לומד בכיתה ח` וכד`.
על כן, מטרתה של הצעת החוק הינה לתת מענה לאותם מקרים שבהם העובד הסוציאלי מעיד עדות שקר כאמור, וזאת באמצעות קביעת עונש גבוה יותר על עדות שקר של עובד סוציאלי בהשוואה לעונש על עדות שקר של אזרח רגיל.

25 ח”כים תמכו בהפיכת הצעת החוק להצעה לסדר ולא היו מתנגדים. ההצעה תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר, הפכה להצעה לסדר

קישורים:

ה"טיפולים" של הרווחה – כתב אישום: עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסף דיאמנט – מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד – הרשויות טייחו

עובד סוציאלי יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו
פקה'ס יוסף דיאמנט – ביצע מעשים מגונים בילד – רשויות הרווחה טייחו

ספטמבר 2011 – פקיד סעד יוסף דיאמנט הורשע בהטרדה מינית – נגד פקיד הסעד במועצה האזורית חוף הכרמל הוגשה תלונה על מעשים מגונים כבר לפני ארבע שנים. במשך השנים התלוננו נגדו גם הורים על היחס שקיבלו ממנו, אבל למרות הכל הוא המשיך בעבודתו – עד שהיום הוא נעצר בחשד לתקיפה מינית של נער בעקבות תלונה חדשה.

ראש המועצה האזורית כרמל סלע מטייח וטוען כי לא ידע למרות שיש עדויות על תלונות בעבר על פקיד הסעד שכרמל פסל אותם בבוז.
.

.
הכתבה חשד: עובד סוציאלי ביצע מעשים מגונים בנער , אחיה ראב"ד , ynet , ספטמבר 2011

לפי החשד, העובד נשלח לטפל במשפחת הנער, בן להורים נכים, וביצע בו מעשים מגונים ארבע פעמים בשבועות האחרונים, בין השאר כשרחצו בים. החשוד טוען: "לא היה למעשים אופי מיני". מקורות במשטרה מסרו ל-ynet כי לפני כמה שנים נחקר החשוד לגבי מעשים דומים שביצע לכאורה בבגיר שבו טיפל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.

משטרת טירת כרמל עצרה אתמול (יום ה') עובד סוציאלי כבן 50, תושב חדרה, בחשד שביצע מעשים מגונים כמה פעמים בנער בן 14 שבמשפחתו טיפל. לדברי המשטרה, החשוד קשר עצמו למעשים, אך טוען כי הם לא היו בעלי אופי מיני. לטענתו, הוא נפל קורבן לסחיטה מצד מכריו של הנער, ששמעו על המקרה.

הנער שבו ביצע על פי החשד העובד הסוציאלי את המעשים המגונים הוא בן למשפחה קשת יום מאחד היישובים בחוף הכרמל. הוריו נכים, ולפני שנתיים נשלח האיש לטפל במשפחה. מפקד משטרת טירת כרמל, רב פקד בנצי מוזס, אמר כי בארבע הזדמנויות שונות בשבועות האחרונים ביצע העובד הסוציאלי מעשים מגונים בנער, בין השאר כשהשניים רחצו יחד בים בעירום.

הנער סיפר על המקרים למכרי המשפחה, בין השאר לבעל קיוסק באזור שבו הוא מתגורר, וטען באזניהם כי נראה לו שהמעשים אינם תקינים. אותם מכרים הם שגרמו לו להתלונן במשטרה. לדברי רב פקד מוזס, החשוד מודה כי האירועים התרחשו, אך טען כי אין בהם אופי מיני. זמן קצר לפני שהוגשה התלונה במשטרה, הגיע החשוד למקום עבודתו והודיע על התפטרותו.

מקורות במשטרה מסרו ל-ynet כי לפני כמה שנים נחקר החשוד לגבי מעשים דומים שביצע לכאורה בבגיר שבו טיפל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.

כתב אישום חמור – עבירות מין בילדים, הפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה
בתחילת אוקטובר הוגש נגד פקיד הסעד דיאנמט כתב האישום המייחס לדיאמנט ארבעה אישומים בעבירות מין שכוללים עבירות של ביצוע מעשים מגונים שלא בהסכמה חופשית, ומעשים מגונים בפומבי כלפי קטין בן 14 שהיה בטיפולו במסגרת עבודתו כעובד סוציאלי ופקיד סעד במועצה האזורית חוף הכרמל.

כמו כן, מיוחסות לנאשם עבירות של הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה, ומתן לאחר לנהוג ברכב בלי רישיון נהיגה ומעשי פזיזות ורשלנות בנהיגה בדרך, בעקבות אחד המפגשים בין השניים, במהלכו אפשר דיאמנט לנער לנהוג במכוניתו הפרטית. במהלך חקירתו במשטרה הודה דיאמנט כי ידע את גילו של הנער, ואת העובדה כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה.

כתב האישום מגולל סדרת פגישות שהתקיימו בין השניים, במהלכן התפשט פקיד הסעד בפני הנער, וניסה לשכנע אותו להצטרף אליו לשחייה בעירום בים. באחת הפעמים "יצא הנאשם מהים, ובעודו ערום אמר לנער כי אינו מוכן לתת לו לנהוג עוד ברכב, הואיל והמתלונן אינו פושט את בגדיו בים", לשון כתב האישום.
.

קישורים:

השקרים של עובדת סוציאלית מיכל גומלו – קמפיין שביתת השכר

רשת ב – פברואר 2011 – העובדים הסוציאליים של השירות הציבורי הכריזו על סכסוך עבודה בתואנה ששכר עובד סוציאלי מתחיל הנו כ- 2500 ש"ח בחודש – סילופים ועוות נתונים מפיה של העובדת הסוציאלית מיכל גומלו. לימים יתברר כי את תוספת שכרם יגבו העובדים הסוציאליים מקשישים וילדים חסרי ישע.

בפועל מתברר כי שכר ממוצע של עובד סוציאלי בשירות הציבורי הנו מעל 10,000 שקלים.
עובד סוציאלי המועסק בביטוח לאומי משתכר כ- 18,500 שקלים בחודש, ובמשרד הביטחון 21,000 שקלים.

מדובר בקמפיין מסולף אשר שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון תומך בו מבלי להתייחס לעובדות.

מאז משמש כחלון כשר רווחה פורסמו אירועים מצמררים של התעללות והזנחת חסרי ישע: במוסד הסגור אילנית בפרדס חנה, והוסטלים לניצולי שואה בפרדסיה ושער מנשה. כחלון ועמיתיו ממשרד הרווחה הסתירו פניהם נוכח כאבם החרישי של חסרי הישע. זהו המשך מדיניות משרד הרווחה המפקירה אזרחים ומשתיקה אותם ומנגד מגבה עובדים סוציאליים ומלכר"ים של הרווחה ללא סייג או בדיקת העובדות.
.


.
קישורים:

משרד הרווחה תמך ב-10 מיליון שקל במכון סאמיט בניהולו של היו"ר לשעבר המואשם בהתחזות ועבירות מין, עובד סוציאלי, פסיכיאטר סטנלי שניידר

סטנלי שניידר יו"ר מכון סאמיט לשעבר מובא להארכת מעצר

פברואר 2010
בחודש פברואר 2008 נעצר שטנלי שניידר יו"ר לשעבר מכון סאמיט , לאחר חקירה סמויה. בכתב אישום חמור שהוגש באמצעות עו"ד רבקה אלקובי מפרקליטות מחוז ירושלים נטען כי שניידר, עובד סוציאלי בהכשרתו, שימש כמרצה לעבודה סוציאלית בבית הספר לעבודה סוציאלית ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק ונהג להציג עצמו ולחתום על מסמכים כ"פרופסור שניידר".

מכון סאמיט הנו מלכ"ר מוטב (מספר מוטב 580031813) של משרד הרווחה, מקבל סיוע של כ- 10 מיליון ש"ח בשנה ממשרד הרווחה. מאז ינואר 2003 מפעיל מכון סאמיט גם את השירות למשפחות אומנה וקלט חירום במחוזות ירושלים והדרום. משפחות האומנה מטפלות בילדים בסיכון, ילדים עם נכות וילדים עם פיגור. מכון סאמיט מפרסם מחקרים על משפחות אומנה.

התחזה לפסיכולוג, אנס נשים – ויישב 4.5 שנים

רוברט סטנלי שניידר הואשם שהתחזה במשך שנים לפסיכולוג וביצע עבירות מין במטופלות. ל-ynet נודע על הסדר הטיעון שיקל בעונשו בעקבות הודאה באיום מתוקן
אביעד גליקמן , ynet , 14.02.2010

פרקליטות מחוז ירושלים הגיעה לעסקת טיעון עם רוברט סטנלי שניידר, שהואשם בהתחזות לפסיכולוג וביצע עבירות מין בנשים שהגיעו אליו לטיפול – כך נודע היום (א') ל-ynet.

נגד שניידר הוגש בספטמבר האחרון כתב אישום שלפיו טיפל במשך 30 שנה בנשים ובזוגות, למרות שלא הוכשר לעבוד בפסיכולוגיה, איננו רופא מורשה בישראל ואיננו גינקולוג מורשה.

למרות זאת, כיהן שניידר בן ה-64 כראש חוג לייעוץ האחראי על השירות הפסיכולוגי במכללה לבנות "בית וגן" בירושלים, ואף ניהל בביתו קליניקה. בחלק מהמקרים, אף נתן למטופלת מרשמים לתרופות שונות ובעיקר תרופות פסיכיאטריות.

שניידר הואשם בעברות של קבלת דבר במרמה, מעשים מגונים, אונס והתחזות כרופא. ל-ynet נודע כי נציגת הפרקליטות, עו"ד רבקה אלקובי, הגיעה להסדר טיעון עם עורך דינו של שניידר, עו"ד יאיר גולן, לפיו יודה שניידר בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו.

בנוסף, הצדדים הגיעו להסכם שלפיו שניידר ירצה עונש של ארבע וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי לתקופה שיקבע בית המשפט וכן פיצוי כולל למתלוננות בסכום של 170 אלף שקל. בית המשפט המחוזי בירושלים אישר היום את הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שכלל תשעה אישומים בשורה ארוכה של עבירות. גזר דינו יינתן בעוד כחודשיים.

רוברט סטנלי שניידר יו"ר מכון סאמיט התחזה לפסיכולוג, אנס נשים – ויישב 4.5 שנים

קישורים:

"עוד לבנה בחומה" – פארודיה של הפינק פלויד על "חינוך" תוקפני

פארודיה של הפינק פלויד על העיצוב מחדש של ילדים במערכת החינוך.
.

.
מערכת החינוך במדינת ישראל הפכה להיות כלי שרת בידי רשויות הרווחה לאכלוס פנימיות, ומסגרות השמה חוץ ביתית, אשפוזים פסיכיאטריים כפויים שלא לצורך, טיפולים "תרופתיים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות, ועוד.
מדובר במודל עסקי אשר נועד לספק פרנסה לעובדים סוציאליים, פקידי סעד, פסיכיאטריים, חברות התרופות פסיכולוגים ועוד כל מיני.
המודל כשל לחלוטין, רמת החינוך וההשכלה נמצאים בירידה מתמדת, העוני והפשיעה בעליה. זוהי מדיניות חינוך ורווחה הנשלטת ע"י ארגונים תאבי כוח ובצע.
היוקרה של בעלי מקצוע העוסקים בתחום: שופטי נוער, משפחה, עורכי דין, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מנהלי בתי ספר, אבדה, והם מאבדים את אמונם בציבור.
.
מילות השיר:

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone
All in all it's just another brick in the wall
All in all you're just another brick in the wall

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall

"Wrong! , Do it again"
All in all you're just another brick in the wall

"If you don't eat yer meat, you can't have any pudding. How can you
have any pudding if you don't eat yer meat?"

"You! Yes, you behind the bikesheds, stand still laddy"


.

.

קישורים:

עלילות פקידי הרווחה – פארודיה – PINK FLOYD, The trial

פרודיה של ה"פינק פלויד" מתוך "החומה" על שפיטת ילד שכל אשמתו שהביע רגשות אנושיים ("סימפטומים" פסיכיאטריים, סוציאליים, בעולמם שך פסיכיאטרים, עוס"ים, ו"מומחים" למיניהם).
מערך הרווחה וגרורותיו הנם נמשל טוב למשל. פקידי הסעד רושמים בתסקירים "עובדות" ללא ניסיון לאמת או להפריך אותן, הם מעלילים עלילות ומרבים להשתמש בחוות דעת פסיכיאטריות מוטות ומסולפות. בתי המשפט מקבלים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק. למעשה "נערי הרווחה" ניזוקים.
באופן דומה הורסת מערכת הרווחה חייהם של קשישים וחוסים אחרים. ילדים וחוסים אלו נקרעים מביתם ומשפחתם, ואין להם שום זכויות בחוק במסגרת ההשמה החוץ ביתית, שבה הוצבו ע"פ צו בית משפט.

קישורים:

מאמרים מאתר הרהורים על משפחה וילדים

שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית

ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית, מדברת על שירותי הרווחה בבריטניה הדומים מאוד לישראל. התפקיד המרכזי של שירותי הרווחה הוא לבצע משימות שיטור, הם משטרה לכל דבר. מהרגע הראשון שבו אזרח פונה לשירותים אלו לקבלת סיוע, העובד הסוציאלי פותח בתהליך (חקירה) של איסוף חומר אשר ישמש נגדו בעתיד. העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה בכוונה על מנת לאסוף כמה שיותר אינפורמציה אשר תשמש נגדו בהמשך, ואינו מידע אותו גם לגבי ההשלכות הקשות להן הוא צפוי בהמשך, פירוק המשפחה, הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית, ואבדן שליטה על הנעשה במשפחה.
העבודה (חקירה) של העובדים הסוציאליים אינה מתמקדת בסיוע סוציאלי למבקש העזרה, אלא באיסוף מידע נגדו. הפער הזה בין ציפיות הפונה, אזרח, לאופן טיפול של העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה גורם לאזרחים להימנע מלפנות לשירותי הרווחה, על מנת להגן על המשפחה. התוצאה הנה שבמקום לפתור בעיות סוציאליות, שירותי הרווחה מחריפים אותן.
.

.
הנקודות העיקריות:

  • העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה אוסף מידע מהפונה לקבלת סיוע, שישמש נגדו בעתיד.
  • העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה על מנת שישתף פעולה.
  • פער הציפיות בין האזרח הפונה לעובד הסוציאלי, מעורר חוסר אמון, גורם לאזרח להימנע מלפנות ללשכת הרווחה.
  • העובדים הסוציאליים בהתנהגותם מחריפים את הבעיות הסוציאליות בחברה.

קישורים:

חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996

פרק א' –מטרת החוק
1. מטרת החוק
מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית לשם:
(1) קידום רווחת הפרט והחברה בישראל תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון השוויון;
(2) שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית.
פרק ב' – פרשנות
2. הגדרות
בחוק זה –
"עיסוק בעבודה סוציאלית" – עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית;
"עובד סוציאלי" – מי שכשיר להיות עובד סוציאלי לפי חוק זה והוא רשום בפנקס העובדים הסוציאליים;
"ועדת הרישום" – ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 13;
"המועצה" – מועצת העובדים הסוציאליים שמונתה לפי סעיף 51;
"מחלה מסכנת" של עובד סוציאלי או מבקש רישום, אחד מאלה –
(1) מחלת נפש העלולה לגרום לאי יכולת לעסוק בעבודה סוציאלית;
(2) מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בעבודה סוציאלית לחלוטין, זמנית או חלקית;
"פנקס" – פנקס העובדים הסוציאליים כאמור בסעיף 10;
"רשם" – מי שנתמנה לרשם העובדים הסוציאליים לפי סעיף 12;
"השר" – שר העבודה והרווחה.
פרק ג' – העיסוק בעבודה סוציאלית
3. ייחוד העיסוק
(א) לא יעסוק אדם בעבודה סוציאלית אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בתקופת ההתליה.
(ג) עובד סוציאלי שנרשמו לגביו בפנקס הגבלות לפי חוק זה רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בכפוף להגבלות.
(ד) לא יראו כעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב שעשה מי שאינו עובד סוציאלי, במהלך עיסוקו או משלח ידו, שאינם עיסוק בעבודה סוציאלית.
(ה) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 9 (א) (1), לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת לימודיו.
4. איסור העסקה
לא יעסיק אדם בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי.
5. התחזות לעובד סוציאלי
לא יתחזה אדם לעובד סוציאלי ולא ישתמש בתואר עובד סוציאלי או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.
6. תפקידים שמקצתם עבודה סוציאלית
(א)על אף הוראות סעיפים 3ו-4, השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כי תפקיד או משרה אשר רק בחלקם הינם עיסוק בעבודה עבודה סוציאלית, יהיה רשאי גם מי שאינו עובד סוציאלי לעשותם, ורשאי יהיה מעסיק להעסיק אדם שאינו עובד סוציאלי בתפקיד או במשרה שנקבעו כאמור.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע לגבי תפקיד או משרה כאמור בסעיף קטן (א), כי רק עובד סוציאלי יהיה רשאי לעסוק בהם ומשנקבע כן ניתן יהיה להעסיק בהם רק עובד סוציאלי;עיסוק בתפקיד או במשרה שנקבעו לפי סעיף קטן זה ייחשב כעיסוק בעבודה סוציאלית.
7. קבלת מידע
(א)אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בעניניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי.
(ב) עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.
(ג) אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה על העובד הסוציאלי אם הממונה הוא עובד סוציאלי, ובהעדר ממונה כאמור – אישור של עובד סוציאלי שיקבע השר דרך כלל או לענין מסויים.
(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת עובד סוציאלי שלא למסור מידע לפי סעיף זה רשאי לפנות לועדת מידע שמונתה לפי סעיף 54(ב) שתהא מוסמכת לצוות על עובד סוציאלי למסור מידע כאמור, מלא או חלקי.
(ה)שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המידע;כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
8. סוד מקצועי
(א)מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:
(1) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;
(2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;
(3) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם;
(4) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;
(5)קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;
(6)הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;
(7) הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(8) בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג) בסעיף זה, "בן-משפחה" – בן זוג, הורה, אח או אחות, בן או בת, נכד או נכדה.
פרק ד' – בשירות ורישום בפנקס
9. כשירות לעבודה סוציאלית
(א)מי שנתקיים בו אחד מאלה כשיר להיות עובד סוציאלי:
(1) הוא בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 2, או של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר כאמור בסעיף 28א לחוק האמור, או שהוא בעל תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד כאמור והשר הכיר בתואר לאחר התייעצות עם המועצה;
(2) הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל, והשר הכיר במוסד ובתואר לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) הוא בעל תעודת גמר שניתנה מאת מוסד ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להירשם כעובד סוציאלי באותה מדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התייעצות עם המועצה;
(4) היה כשיר, ערב תחילתו של חוק זה, לעבודה סוציאלית לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 3 ונרשם מכוח החוק האמור ככשיר לעבודה סוציאלית לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) לענין סעיף קטן (א)(2) ו(3), רשאי השר להכיר במוסד ללימודי עבודה סוציאלית, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים באותו מוסד.
10. רישום בפנקס העובדים הסוציאליים
(א)מי שכשיר להיות עובד סוציאלי זכאי להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים לפי חוק זה.
(ב) השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.
(ג) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.
11. מסירת מידע
כל הרשום בפנקס חייב להודיע לרשם, תוך 30 ימים, על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לענין הרישום.
12. הרשם
השר ימנה, עובד משרד העבודה והרווחה, בעל השכלה אקדמית שיכהן כרשם העובדים הסוציאליים.
13. ועדת הרישום
(א)השר ימנה ועדת רישום של חמישה שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה.
(ב) חברי הועדה יהיו –
(1) עובד משרד העבודה והרווחה, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) שני חברים שתבחר המועצה מבין חבריה, ואם לא נבחרו כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונו על ידי השר;
(3) עובד סוציאלי, נציג ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הרב ביותר של העובדים הסוציאליים בישראל (להלן – איגוד העובדים הסוציאליים);
(4) מנהל בית ספר לעבודה סוציאלית או אחד מתוך סגל ההוראה בעבודה סוציאלית במוסד להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שיוצע על ידי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית, ואם לא הוצע כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונה על ידי השר.
(ג) חברי הועדה האמורים בסעיף קטן (ב)(3) ,(2) ו(4) יתמנו לשלוש שנים ומותר לשוב ולמנותם.
(ד) הועדה רשאית לפעול אם נכחו בישיבה לפחות שניים מחבריה.
(ה)הרשם רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ללא זכות הצבעה.
14. תפקידי הרשם וסמכויותיו
(א) מצא הרשם כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 9, ירשמו בפנקס.
(ב) הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימה בו הוראה מהוראות סעיף 9, אם מצא אחד מאלה –
(1) מבקש הרישום הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שלפי חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד סוציאלי וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור – אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס;
(2) קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בעבודה סוציאלית.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו, רשאי הרשם למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים – ייעשה הדבר בידי הרשם.
15. הליכים לענין סירוב רישום בפנקס או מחיקה מהפנקס
(א)לא יתן הרשם החלטה לפי סעיף 14(ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל אלה –
(1) נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) התייעץ עם ועדת הרישום.
(ב) הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו ונימוקיה.
16. ערעור
המבקש רישום והרשם סירב לרשמו, או עובד סוציאלי שרישומו נמחק בידי הרשם, רשאים לערער על החלטת הרשם לפי סעיף 14 לפני בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים לאחר שהומצאה להם ההחלטה.
פרק ה' – פסילה מטעמי בריאות
17. בדיקה רפואית
היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני ועדה רפואית כאמור בסעיף 18 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הועדה.
18. ועדה רפואית
(א)השר ימנה לענין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרים (להלן – ועדה רפואית), לפי הענין;מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים.
(ב) הועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לרשם.
19. מניעה או מחיקה של רישום למסרב להתייצב
(א)סירב מבקש הרישום לדרישת הרשם לפי סעיף 17, לא ירשמו הרשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
(ב) הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התייצבות לפני ועדה רפואית אם הודיע בכתב לרשם כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס;עשה כן – ימחוק הרשם את שמו מהפנקס.
20. מועד התייצבות
הועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף .17
21. התליית רישום עד בדיקה
הרשם רשאי להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.
22. התליה
(א)נוכח הרשם כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאי הוא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שיעביר, בסמוך למתן החלטתו, את הענין לטיפולה של הועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.
23. קבלת ראיות
היה לועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור – ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.
24. חובת סודיות
מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה –
(1) במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;
(2) אם הורשה לכך על ידי בית משפט.
25. סמכויות הרשם על פי קביעח הועדה
קבעה הועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית בהגבלות מסויימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאי הרשם לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כעובד סוציאלי או להתלות את רישומו בפנקס.הכל לפי החלטת הועדה הרפואית.
26. ערעור
(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטות הרשם או הועדה הרפואית לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב) ההחלטה שעליה הוגש הערעור תיכנס לתוקפה מיד, ולא יהא בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
פרק ו' – שפיטה משמעתית
27. עבירות משמעת
עובד סוציאלי שעשה אחת מאלה עבד עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(5) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית;
(6) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 7ו-8.
28. הרכב ועדת המשמעת
(א)השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת).
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו –
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) עובד משרד העבודה והרווחה בעל השכלה אקדמית;
(3) עובד סוציאלי בעל ותק של חמש שנים לפחות, על פי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר – עובד סוציאלי כאמור שיקבע השר.
29. תקופת כהונה
(א)חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, אך אפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים ענין שהתחיל לדון בו.
(ב) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
30. הפסקת כהונה
כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק על-ידי מסירת הודעה על כך מאת השר, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
(3) הורשע בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(5) לגבי חבר ועדת המשמעת שהוא עובד סוציאלי – אם חדל להיות עובד סוציאלי.
31. השעייה מכהונה
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו על ידי מסירת הודעה על כך בהתקיים אחת מאלה;
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שיש עמה קלון – עד למתן פסק הדין;
(3) לגבי חבר ועדת משמעת שהוא עובד סוציאלי – אם רישומו בפנקס הותלה או הוגבל לפי חוק זה – עד לביטולה כדין של ההתליה או ההגבלה.
32. אי תלות
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.
33. מנין חוקי
ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים, ובהם היושב ראש.
34. תובע ותפקידיו
(א)התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך;היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 4, וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחוייבים, על חקירה שעשה תובע.
35. מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה
נמחק שמו של עובד סוציאלי מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה.נרשמה לגבי עובד סוציאלי הגבלה בפנקס, אין בה כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת.
36. הדיון בועדת המשמעת
(א)ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל אם סניגורו מתייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בענינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב) בדיון, כולו או בחלקו.
37. פסילת חבר ועדת משמעת
(א)תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי מהטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ג) על החלטת ועדת משמעת בענין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.
38. סדרי דין
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
39. דיני הראיות
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
40. עונשים משמעתיים
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה;
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים;שר המשפטים רשאי בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 5 (להלן – חוק העונשין);
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת התליה לפי סעיף 47, אם היתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום בפנקס.
41. עונש על תנאי
(א)החליטה ועדת משמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת כאמור בסעיף 4)40) או (5), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.
(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי משמעת על תנאי, לא יינקט נגדו אמצעי זה אלא אם כן עבר, תוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (להלן – עבירה נוספת) וועדת המשמעת מצאה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג)תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי המשמעת על-תנאי.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא תקבע הועדה שאמצעי המשמעת יינקט על תנאי.
(ה)מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 4)40) או (5) בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן(ו). ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) ועדת המשמעת שהחליטה לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית, במקום הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך, פעם אחת בלבד, את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה;חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הודתה אחרת.
42. חידוש רישום שנמחק
מי ששמו נמחק מהרישום בפנקס לפי סעיף 5)40) רשאי בתום 5 שנים ממתן החלטת המחיקה להגיש לרשם בקשה לרישום מחדש ואם שוכנע הרשם, לאחר התייעצות עם ועדת הרישום, כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא לחדש את הרישום.
43. הודעה למתלונן
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בענין תלונתו.
44. ערעור
תובע ונקבל רשאים תוך 45 ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 40או 41, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי;אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.
45. פסילה מטעמי מחלת נפש
היה לועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש, אין הנקבל מסוגל לעמוד בדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מהרשם לנהוג לפי הוראות פרק ה'; אולם אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות פרק ה' תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
46. פרסום
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
47. התליה
(א)ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, להורות לרשם להתלות את רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע.
(ב) על החלטת ההתליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 44 בשינויים המחוייבים.
48. סיכון כפול
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.
49. שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
עובד סוציאלי הכפוף לשיפוט משמעתי גם לפי חיקוק אחר מותר לשפוט אותו על עבירת משמעת לפי חוק זה אפילו נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו נשפט כבר על עבירת משמעת לפי חוק זה, ובלבד שלא יחוייב בקנס יותר מפעם אחת על אותו מעשה או מחדל.
50. פסק דין במשפט פלילי
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
פרק ז' – מועצת העובדים הסוציאליים
51. מינוי מועצת העובדים הסוציאליים והרכבה
השר ימנה מועצת עובדים סוציאליים אשר תמנה 31 חברים וזה הרכבה:
(1) השר או מי שהוא מינה לכך והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה שאחד מהם הינו עובד סוציאלי;
(3) נציג המוסד לביטוח לאומי;
(4) נציג משרד הבריאות;
(5) נציג משרד הבטחון;
(6) נציג צבא ההגנה לישראל;
(7) נציג נציבות שירות המדינה;
(8) חמישה נציגי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית;
(9) שני נציגים של ארגונים וולונטריים בתחום הרווחה שיקבע השר;
(10) שלושה עובדים סוציאליים נציגי מרכז השלטון המקומי;
(11) ששה עובדים סוציאליים נציגי איגוד העובדים הסוציאליים;
(12) שלושה נציגי ציבור שיקבע השר;
(13) עובד סוציאלי מבין העובדים הסוציאליים העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית באופן עצמאי, שיקבע השר;
(14) שלושה נציגי ארגונים המייצגים את האוכלוסיה הנזקקת לשירותי רווחה, שיקבע השר.
52. תפקיד המועצה
המועצה תייעץ לשר בענינים שלגביהם עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה ובענינים אחרים הנוגעים לעיסוק בעבודה סוציאלית.
53. תקופת כהונה
חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו;נתפנה מקומו יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו;מי שכיהן כחבר המועצה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות.
54. ועדות
(א)המועצה רשאית למנות, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים, לקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן ולאצול להן מסמכויותיה.
(ב) המועצה תמנה, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדה קבועה שתכהן כועדת מידע לענין סעיף 7; ועדת המידע כאמור תמנה 3 חברים ומהם חבר אחד יהיה מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום והוא יהיה היושב ראש, וחבר אחד שהינו עובד סוציאלי.
55. השתתפות בישיבות
הרשם ויושב ראש ועדת הרישום רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה, ללא זכות הצבעה.
56. סדרי עבודה
המועצה וכל ועדה שמינתה רשאיות לקבוע את סדרי עבודתן, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
פרק ח' – עונשין ושונות
57. עונשין
(א)העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(1) עוסק בעבודה סוציאלית בניגוד להוראות סעיף 3;
(2) עובר על הוראות סעיפים 4או 5;
(3) מגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 8;
(4) מגלה ידיעה על מחלה מסכנת בניגוד להוראות סעיף 24.
(ב) מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף 23 וסירב למסרם דינו – מאסר ששה חודשים.
58. סמכויות עזר
(א)הועדה הרפואית או ועדת המשמעת רשאיות, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהן –
(1) לזמן אדם לבוא לפניהן כדי להעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית המשפט;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 6, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.
(ב) דרשה ועדה מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א) וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות, על פי בקשת יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הועדה בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש או הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 2)40) לחוק העונשין.
59. סדרי דין
שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע סדרי דין לענין סעיף 58.
60. הפסקת כהונה
(א) התפטרותו של חבר המועצה או של חבר ועדה מועדותיה, של חבר ועדת הרישום, או של חבר ועדה רפואית תהיה בכתב לשר ותחילת תקפה כעבור 15 ימים מיום מסירתה.
(ב) השר רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה או חבר ועדה כאמוד בסעיף קטן (א) אם –
(1) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;
(2) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(3) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(4) הוא עזב את הארץ לצמיתות;
(5) הוא נעדר ברציפות וללא סיבה סבירה משלוש ישיבות עוקבות של המועצה או של ועדה כאמור ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) העובד במשרד או בגוף פלוני או מכהן בו בתפקיד כלשהו והוא חבר במועצה או בועדה כאמור בסעיף קטן (א) כנציג של אותו משרד או גוף, וחדל לעבוד באותו משרד או גוף או לכהן באותו תפקיד – רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או כחבר ועדה כאמור ולמנות במקומו נציג אחר של אותו משרד או גוף, לפי הענין.
61. ביצוע ותקנות
(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד רישום או עיון בפנקס.
62. תיקון חוק לימוד חובה – מס' 22
בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 7, בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כהגדרתו חובה שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
(2) בסעיף קטן (ג)(3), במקום "אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996";
63. תיקון חוק שירותי הסעד – מס' 5
בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1954 –
(1) בסעיף 1 –
(א) במקום ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
“ פקיד סעד" – עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לענין חוק זה.;
(ב) במקום ההגדרה "כשיר לעבודה סוציאלית" יבוא:
“ עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
(2) בסעיף 2(ה), במקום "כשיר לעבודה סוציאלית" יבוא "עובד סוציאלי".
64. תיקון חוק הסעד (טיפול במפגרים) – מס' 3
בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 8, בסעיף 1, במקום ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
“ פקיד סעד" – עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאלים, התשנ"ו-1996, שנתמנה פקיד סעד לפי הוראות סעיף 21(ג)".
65. תיקון פקודת הראיות – מס' 12
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אחרי סעיף 50 יבוא:
50א. "עדות עובד סוציאלי
(א)עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.
(ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות;
החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות.
66. תיקון חוק חינוך מיוחד – מס' 3
בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 9, בסעיף 6(א)(5), במקום "כשיר לעבודה סוציאלית כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
67. תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מפרסומו.