ד"ר אילן זמיר: טיפול בסימפטומים פסיכיאטריים באמצעות הומאופטיה

 15.09.2017 – תערוכת בריאות הנפש = זכויות אדם? וייצמן 4 תל אביב בית אסיה בחסות עמותת מגן זכויות אנוש.

ד"ר אילן זמיר טוען כי לפסיכיאטריה אין יכולת לרפא אנשים הסובלים מתסמינים פסיכיאטריים, הפסיכיאטריה אולי מקלה, או מטשטשת אך אינה מרפאה. ההומאופטיה לעומת זאת מרפאה את התסמינים הפסיכיאטריים.

 

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תערוכה בינלאומית, תיעודית ונוקבת אודות השפעתה של הפסיכיאטריה על כל תחום של חיינו, המסיירת כבר 10 שנים ברחבי העולם, ב-17 שפות. בישראל כבר ביקרו בתערוכה מעל 50,000 איש. בתערוכה מוצגים, בין היתר, 20 לוחות תצוגה ותשעה מסכי וידיאו עם סרטונים הממחישים את ההיבטים השנויים במחלוקת של מקרי התעללות והפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש כיום.

הוגשו קובלנות כנגד שני נויירולוגים בנוגע לרישום ריטלין לקטין

אטנט

דצמבר 2016 – רוקח, תושב השפלה, הגיש קובלנות לרשויות כנגד שני נוירולוגים בטענה לטיפול בלתי הולם בבנו. האב, שהינו רוקח במקצועו, התנגד שבנו יעבור אבחון לקשב וריכוז ובמיוחד שלא ייטול ריטלין. כיון שהאם תמכה באבחון, הנושא הגיע לבית המשפט, וזה פסק שייעשה אבחון ללא ריטלין.

לטענת האב המתלונן, הנוירולוג המאבחן הפר את הוראת בית המשפט וביצע אבחון עם ריטלין, ולמרות שהממצאים לא היה חד משמעיים, כפי שהנוירולוג בעצמו הודה בפני האב, מסר לאמו של הילד מרשם לריטלין. בהשפעת הריטלין הובהל הילד באותו ערב למוקד חירום כאשר הוא סובל מקור בראש, עייפות, כאבי בטן ונימול בידיים וברגליים.

האב נפגש עם הנוירולוג וזה הודה בפניו שהילד אינו זקוק לריטלין ושרשם אותו רק בלחץ המשפחה. לטענת האב הוא גם סיפק מרשם נוסף למרות שידע על תופעות הלוואי שהילד סבל מהן עוד במהלך הבדיקה.

לאחר שהאם העתיקה את מגוריה מהעיר שבה גרו, עבר הילד לטיפולו של נוירולוג אחר. זה המשיך לתת לילד ריטלין למרות שידע על התנגדות האב, ואף החליף אותו בתרופה אחרת בשם אטנט. בקובלנתו מסתמך האב על אזהרה המופיעה בעלון האטנט בלשון זו: "אין להשתמש בתכשיר אם אתה סובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט". לטענתו, על פי סיכום ביקור אצל רופא המשפחה "הילד סובל מפחדים לא רציונאליים, ופחד מוות, התקפי בכי, ודאגות למשפחה המורחבת". לטענת האב מתן אטנט במקרה כזה הינו טיפול בלתי הולם הגובל ברשלנות. עוד הוא מצטט מעלון התרופה כי היא עלולה לגרום להתפתחות בעיות פסיכיאטריות אצל כלל החולים, כולל הפרעות התנהגות וחשיבה, התפתחות מחלה דו קטבית, תוקפנות, עוינות והופעת תופעות פסיכוטיות (כגון שמיעת קולות או מאניה.)

הקובלנות הוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי לאור הסיכונים ותופעות הלוואי שבמתן ריטלין יש לתקן תקנות שלא יתירו לרשום אותו במקרים קלים או בינוניים, אלא אך ורק במקרים חריפים במיוחד.

לפרטים נוספים:
יהודה קורן
דובר
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
0523350928

על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות פרק 9

21 ביולי 2014 – מהי באמת "הפרעת קשב וריכוז"? מה למעשה עושים לילד כשנותנים לו ריטלין? מהו המדריך האיבחוני שנכתב עבור תינוקות וזאטוטים בגילאים 0-3?
צפה בפרק 9 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".

"שלושה אסירים התאבדו באגף שלי ב-2014, רבים נוספים ניסו"

11.12.2016  – "שלושה אסירים התאבדו באגף שלי ב-2014, רבים נוספים ניסו"

כך מעיד אסיר משוחרר בתלונות לרשויות שהגיש כנגד שני פסיכיאטרים מהשב"ס

לאחרונה נחשפו בתקשורת נתונים קשים על התנהלות פוגענית כלפי מאושפזים במחלקות הפסיכיאטריות הסגורות, הרחוקות מעיני הציבור וכלי התקשורת.

משתי תלונות, שהוגשו השבוע לרשויות על ידי אסיר משוחרר כנגד שני פסיכיאטרים שטיפלו בו בהיותו בכלא, מתעורר חשש, שגם בבתי הכלא נדרש פיקוח חיצוני על ההתנהלות הפסיכיאטרית כלפי אסירים לאור תוצאות טרגיות, שהציבור וכלי התקשורת לרוב אינם חשופים אליהם.

בתלונות, שהוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש", מספר הצעיר כי עקב התנהגות סרבנית חייבו אותו לראות פסיכיאטר. הפסיכיאטר נתן לו שילוב של שלוש תרופות במינונים שמסתבר שהיו גבוהים במיוחד. כאשר התריע על סחרחורות, דיכאונות, התקפי זעם, התקפי חרדה ומחשבות אבדניות נאמר לו בכל פעם על ידי הפסיכיאטר להמשיך ליטול את התרופות באותו מינון גבוה. דוגמה לרשום בעלון של אחת התרופות שקיבל:

"יש להקפיד לפנות לרופא לאחר 2-4 שבועות, כיון שהטיפול נועד לתקופות זמן קצרות בלבד. השימוש בתכשיר עלול להעלות את הסיכון למחשבות והתנהגויות אבדניות. שימוש ממושך עלול לגרום לתלות." בספטמבר 2014, שנה לאחר תחילת נטילת התרופות הללו, ולאחר ששלושה אסירים התאבדו באותו אגף ועוד רבים ניסו וכשלו, ניסה גם הצעיר להתאבד. בעקבות האירוע, זינק הטיפול שקיבל למינון קיצוני של 12 כדורים פסיכיאטריים ביום שדרדרו מאד את מצבו, והפכו אותו לשבר כלי עד היום.

יהודה קורן, דובר "מגן לזכויות אנוש" אומר שגם לאסירים מגיעה הסכמה מדעת לגבי טיפול שהם מקבלים, שפירושה הסבר ברור לגבי ההשלכות והסיכונים שיכולים לקרות בעקבות השימוש בתרופות פסיכיאטריות בכלל ובתרופות המסוימות בפרט. בנוסף, החשיבות של מעקב פסיכיאטרי הינה להבחין בין קשיי המטופל לבין תופעות הלוואי שהתרופות גורמות לו, ולהתאים את המינון בהתאם לכך, כדי לא להזיק.

כאשר פסיכיאטרים נותנים מינונים בלתי סבירים, ומתעלמים מתלונות המטופל על תופעות הלוואי של התרופות, במידה שגורמת לו ולרבים באותו אגף למעשים אבדניים, נדרשת חקירה דחופה גם ברמה הארצית בחשד למדיניות פוגענית ולהתנהלות רשלנית ופוגענית של פסיכיאטרים כלפי אסירים בשירות בתי הסוהר.

למידע נוסף:
יהודה קורן,
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928

מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!

מקור – אתר עמותת מגן זכויות אנוש
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!  ,   5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?

לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.

מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').

כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).

אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.

טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.

נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).

ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.

"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

זוועה בבית חולים פסיכיאטרי קשירות ובידוד תוך כדי התבוססות בצרכיה, הודעה מאת עמותת מגן זכויות אנוש

"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

האם הגישה שלוש קובלנות לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים, ואחת כנגד צוות מחלקה סגורה בטענה לשורת מעשי התעללות חמורים בביתה

ארבעת הקובלנות, שהוגשו בסיוע עמותת "מגן לזכויות אנוש" נוגעות למקרה טראגי של צעירה ירושלמית עם עבר פסיכיאטרי, שנכנסה להריון וילדה בן. הוריה לא הצליחו לקבל מידי הרווחה את החסות עליו, וזה נלקח ממנה מיד לאחר הלידה מבלי שהותר לאיש מהם לבקרו כלל ואפילו לא לצפות בו בתינוקיה.

בהמשך להתרחשות זו הייתה האם עדה להתעללות גופנית ונפשית כלפי ביתה שהובילה להידרדרות מאד קשה במצבה של הבת, ללא קשר למצבה הטוב והיציב לפני ההיריון ובמהלכו.

זה התחיל מהפסיכיאטר של בית החולים שבו אושפזה עם רעלת הריון כדי ללדת. זה סירב לתת לה את הזריקה הפסיכיאטרית הקבועה שנטלה, וכך גרם על פי תלונת האם להידרדרות במצבה. בנוסף טען אותו פסיכיאטר שהמטופלת ניסתה להתאבד בקפיצה ממיטת בית החולים, טענה שהאם שוללת ורואה אותה כמגוחכת, והשתמש בטענה זו כדי להורות לאשפז אותה בכפייה מיד לאחר הלידה במחלקה סגורה. הבת השתחררה משם בתוך ימים ספורים לאחר שהועדה הפסיכיאטרית הראשונה מצאה היעדר מסוכנות.

זה המשיך עם הפסיכיאטרית הקבועה של הבת, שלאחר צאתה מהאשפוז לא רק שהגבירה את מינון הזריקה שנטלה, אלא גם הוסיפה לה מינון מוגבר של תרופה נוספת. לטענת האם, במשך חודשיים הלך והחמיר הטיפול הזה את מצבה של ביתה וגרם לה להזיות. למרות שאלה היו חמורות, התייצבה הבת בעצמה לילה אחד במחלקה פסיכיאטרית באחד מבתי החולים בבקשה להתאשפז מרצון כדי לאזן את התרופות. הבחורה הועברה למחלקה סגורה במרכז פסיכיאטרי אחר בירושלים, שבו התעלמו מתצפיותיה של האם, ורק הגבירו עוד יותר את כמות הזריקות והתרופות במידה כל כך רבה שאפילו הפסיכיאטרית במחלקה אמרה ש"אין כבר מקום נוסף בישבנה לזריקה אחת נוספת". ביתה החלה מתנודדת מצד לצד והאם הייתה עדה באחד מביקוריה לכך שביתה איבדה את הכרתה לפחות שלוש פעמים. האם, שהתריעה מספר פעמים על השימוש המופרז בתרופות הורחקה מן המחלקה וכעונש לא הותר לה לפגוש את ביתה. הבת שהתה בבידוד במשך חודש ובכל פעם שמחתה על כך בבכי וצעקות הייתה נקשרת למיטתה. גופה היה חבול ומלא שטפי דם, פניה נפוחות, ריר נזל מפניה, האגודל שלה היה מלא מוגלה ולא טופל עד שהאם לא התלוננה. הסתובבה במשך ימים בנעלי בית רטובות כיון שלא דאגו להסיר אותן כאשר התקלחה.

באחד מביקורי האם ניגשה אליה הבת כשאור בעיניה. האח הראשי במחלקה הגיח בהפתעה מאחורי האם, תפס את הבת בשתי ידיה, דחף אותה לתא הבידוד ואף נתן לה מול עיני האם זריקה "כיון שהיא ב"היי". הבת, שכמובן כעסה על כך, בכתה ודפקה בדלת, ואז נכנסו אחים נוספים וקשרו אותה. בביקור אחר סיפרה הבת לאמה שנקשרה למשך שעות רבות, ושלמרות זעקותיה לא אפשרו לה לצאת לעשות את צרכיה, ונאלצה להתבוסס בהם בתוך החדר הסגור במשך שעות ארוכות מבלי שאיש במחלקה יטרח לנקות אותה.

יהודה קורן, דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש' אומר שקשה לדמיין את הסבל שמרגיש אדם שנמצא במצב פסיכוטי, וקשה לעכל את הסבל של להיות מורעל בכמויות עצומות של סמים מטשטשים משום כך יש להתייחס בחומרה יתרה לפסיכיאטרים ולצוותי מחלקות פסיכיאטריות כאשר הם עושים את הגרוע מכל: מתעללים בבעלי מוגבלויות נפשיות, והופכים את חייהם לגיהינום עלי אדמות. בימים אלה עדיין מצויה הבת באשפוז באותה מחלקה. האם מרגישה חסרת אונים בניסיונותיה להוציאה משם במצב שאליה הוביל אותה הטיפול הכושל והמתעלל שהיא מקבלת. נודה מאד לכל מי שיוכל להפיץ את המידע הזה כדי להבהיר לציבור ולרשויות שאין מנוס לשים פיקוח חיצוני מעל לפסיכיאטרים במחלקות הסגורות כדי לבחון באופן הולם את השירות שהם מספקים למטופליהם.

בברכה,
יהודה קורן,
דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש'
052-3350928
Yodak8@gmail.com
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית

הוגשה קובלנה כנגד אח ומנהל המרכז הפסיכיאטרי

עמוות מגן זכויות אנוש – 24.10.2016 – אח המחלקה סובב לאחותי את היד. כיון שהתנגדה, "חטפה זריקה" והוכנסה לבידוד – הוגשה קובלנה כנגד האח וכנגד מנהל המרכז הפסיכיאטרי

אזרחית לא השלימה עם העובדה שאחותה, שאושפזה לפני כמה ימים באחד המרכזים הפסיכיאטריים בארץ, הייתה חשופה להפעלת כוח לא מידתית מצד אח במחלקה הסגורה. היא גם ראתה לנכון להגיש קובלנה כנגד מנהל המרכז הפסיכיאטרי, שאחראי מתוקף תפקידו על המתרחש במוסד.

על פי הקובלנות, שהוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש", מדובר באישה נשואה, שקטה ולא אלימה, שאובחנה על ידי מנהל המחלקה כסובלת ממחשבות שווא, ואושפזה במחלקה הסגורה.

הטיפול כלל מהיום הראשון זריקה ועוד שמונה כדורים ביום (סה"כ שלוש תרופות שונות, למרות שהמטופלת שוקלת רק 40 ק"ג.

כבר בערב למחרת האשפוז, כאשר אחותה ביקרה אותה, ראתה שהיא מטושטשת לחלוטין ובקושי מדברת. המטופלת סיפרה שהרגישה לא טוב, ובקושי עמדה על הרגליים, ולא הסכימו לפתוח לה את החדר כדי לשכב, כי לטענת הצוות, כאשר יש פעילויות החדרים נעולים. המטופלת סיפרה שאחד האחים סובב לה את היד מאחורי הגב, ובגלל שהתנגדה, הזריקו לה זריקה נוספת (בנוסף לכל התרופות שכבר קיבלה), והכניסו אותה לבידוד. ביום השלישי לאשפוז סיפרה שגם ביום הראשון, כשהגיעה, קשרו אותה, וזאת למרות שנכנסה בשקט למחלקה, מה שגם מסביר את הסימנים בידיה וברגליה.

אח המחלקה הודה שניסה "לרסן" אותה, ואילו אחות המחלקה אמרה שהמטופלת "קפצה" עליו כתגובה (טבעית כנראה) לניסיון הריסון שלו.

יהודה קורן, דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש" אומר שלא ייתכן שאישה שקטה ולא אלימה שעוד מסוממת במינונים עצומים של תרופות מטשטשות תהיה חשופה להפעלת כוח בלתי מידתית מצד אח במחלקה. בנוסף, מתן זריקה לצורך ענישה (שהרי ממילא המטופלת הוכנסה לאחר מכן לבידוד) זו התעללות מוחלטת ונוהל כמעט שגרתי במחלקות הסגורות. יהודה מוסיף כי בלתי סביר שכאשר חולה מבקש לשכב במיטה כיון שהוא בקושי עומד על הרגליים לא יאפשרו לו לעשות זאת ונראה שאילו הייתה המטופלת מקבלת את מבוקשה, כל עניין ה"ריסון" לכאורה וההשתלשלות המתאכזרת שעברה המטופלת היו נחסכים.

נודה על פרסום המידע הזה בכל דרך כחלק מהשאיפה להשיג יותר בטיחות עבור בעלי מוגבלויות בתחום בריאות הנפש.

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

נייד: 3350928 052

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

מוסד פסיכיאטרי לב השרון פרדסיה – הוגשה קובלנה נגד שלשה פסיכיאטרים בטענה לאשפוז כפוי בלתי מוצדק

אוקטובר 2016 – הוגשה קובלנה בטענה לאשפוז כפוי בלתי מוצדק
צעיר כבן 30 מאזור השרון הגיש בשבוע שעבר תלונה לרשויות הבריאות כנגד שלושה פסיכיאטרים מהמרכז לבריאות הנפש לב השרון (פרדסיה), ביניהם מנהלת מחלקה. הקובלנה הוגשה בסיוע עמותת "מגן לזכויות אנוש".

על פי התצהיר המצורף לתלונה, מדובר באשפוז שהתרחש לפני כשש שנים. הצעיר, שסבל מפוסט טראומה בעקבות ניתוח שעבר, פנה לחברו לקבלת עזרה, וזה טען שהוא דיבר על רצון להתאבד והוביל אותו אל המרכז. לטענת המתלונן הוא שיתף פעולה לגמרי בבדיקות, חזר ואמר שאין לו מחשבות אובדניות, ושהוא מעוניין אך ורק לשפר את חייו, ולכן לא התקיימה מסוכנות, שתצדיק טיפול פסיכיאטרי בכפייה. שני הפסיכיאטרים שקיבלו אותו שאלו אם הוא רוצה להתאשפז מרצון או בכפייה. כאשר שאל מה ההבדל, נאמר לו שאם יתאשפז מרצונו, מנהלת המחלקה תשחרר אותו כאשר יבקש זאת.

הוא חתם על הסכמה להתאשפז מרצונו, אולם בהמשך היום, כאשר ביקש ממנהלת המחלקה להשתחרר, היא סירבה בתוקף לשחרר אותו מבלי לתת לו שום הסבר. באותו היום הוציאה נגדו צו אשפוז כפוי, וזה הוארך בשבוע נוסף ובהמשך עוד בחודש שלם.

יהודה קורן, דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש", מסביר שמאושפז בכפייה חייב לקבל הסבר מפורט על זכויותיו וחובותיו לפני שהוא נכנס למחלקה. במקרה זה, ההסבר שניתן למתלונן על זכויותיו היה חלקי מאד ומסולף.

בנוסף מסביר יהודה, שהודגם לא פעם, שדווקא בפסיכיאטריה, עם מאות האבחנות והתסמינים שבמדריך האבחוני הפסיכיאטרי, כאשר אדם נמצא תחת הסתכלות, יש סיכוי גבוה מאד שיימצאו אצלו תסמינים שיצדיקו בקשות להארכת האשפוז, אולם דווקא בטיפול כפוי יש להגביל את המנדט המאפשר את הארכת הצו הזה למקרים קיצוניים ביותר ולתת קדימות לשירותים בקהילה. יהודה קורן מסביר שבמיוחד כאשר מדובר באשפוז ראשון, על מערכת הבריאות לנקוט בכל אמצעי כדי למנוע מצבים שבהם אזרח ימצא עצמו כלוא חודש וחצי מבלי לדעת את זכויותיו ומעמדו. על המערכת לשים דגש על אמצעים שימנעו את הסיכונים המידיים ועל תמיכה נפשית לעומת הדגש הקיים על טיפול פסיכיאטרי כאשר המטופל מסרב לו.

נודה לכם על פרסום המידע לציבור כדי להביא ליותר הבנה של הנושא ולהסכמה שיש לפעול בנחישות כדי למנוע הישנות של התעללויות יומיומיות בתחום בריאות הנפש.

יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928
Yodak8@gmail.com

הוסטל לב השרון פרדסיה – חשיפה: כך מתעללים בניצולי השואה פגועי הנפש