גליה בת של חסויה נגד רעות שרותי אפוטרופוסות העמותה מפנטזת על מכירת הדירה של אמא שלי

יום חמישי 11/8/16 מחאת משפחות חסויים נגד רעות שרותי אפוטרופוסות בלובי בניין העמותה ברחובות.
עדותה של גליה: "אחרי שניתנה החלטה בביהמ"ש ברחובות הקובעת כי אמא שלי לא זקוקה למטפלת 24 שעות, פקידת הסעד ענת יוליס מלשכת רווחה רחובות, העבירה את התיק מביהמ"ש ברחובות לביהמ"ש בפתח-תקווה ושם השופטת רבקה מקייס, הפכה את ההחלטה ופסקה בדיוק ההיפך, שאמא שלי זקוקה למטפלת 24 שעות וכאן נסתם הגולל"

גליה (בתמונה), נכה רתוקה לכסא גלגלים מתגוררת בבית אימה חולת אלצהיימר בדרגה קלה משנת 2011 וסועדת אותה.

לדבריה, עמותת רעות מונתה כאפוטרופוס על הגוף והרכוש של אימה, על ידי פקידת הסעד ענת יוליס, מהמחלקה לקשיש בלשכת רווחה רחובות, למרות שאביה היה כשיר לגמרי ויכול היה לשמש אפוטרופוס שלה.

התנהל דיון בבית המשפט לענייני משפחה. מומחה ביהמ"ש, פסיכוגריאטר קבע שהאם אינה זקוקה לאפוטרופוס ואילו פקידת הסעד יוליס התעקשה, כי האם זקוקה לטיפול צמוד של 24 שעות ביממה. באותה עת, האם הסתייעה במטפלת מספר שעות מידי יום. ההורים התנגדו למטפלת שתגור בביתם.

השופט זכריה ימיני, שכיהן בזמנו בביהמ"ש רחובות, קבע כי האימא לא צריכה מטפלת 24 שעות. אחרי שנקבעה עובדה זו, העובדת הסוציאלית העבירה את התיק מביהמ"ש ברחובות לביהמ"ש פתח-תקווה, התיק נותב לשופטת רבקה מקייס, וברגע שהתיק עבר לידיה, נסתם הגולל. גמרנו. היא פסקה שאמא שלי צריכה מטפלת 24 שעות, בדיוק כמו שפקידת הסעד רצתה.

מרגע מינוי עמותת רעות, הם פועלים כדי להוציא את אימי מהבית, לאשפז אותה בבית חולים. הם הגישו "בקשה בהולה למתן הוראות להוציא את החסויה מהבית בכוח משטרה", בטענה כי אין כספים לשלם למטפלת. גליה אומרת בזעזוע: "איך הם בכלל חושבים בצורה כל כך אכזרית לעשות את זה לאמא שלי, בכוח משטרה?".

עמותת רעות, לקחה את הפיקוד על נכסיה של האימא, ולא משכירה דירה שעומדת ריקה, כבר חצי שנה. לדברי גליה, היא שאלה את יהודה גוהר, למה הוא לא משכיר את הדירה, והוא השיב שהמצב סבוך.

גליה מאשימה את עמותת רעות, בהפקרה, ביזה והזנחה. היא טוענת שאמא שלה הוכתה על ידי מטפלת, היא דיווחה ולא עשו עם זה דבר. לדבריה, עמותת רעות "מפנטזת" על מכירת הבית של אמא שלה, ורוצים למכור את הדירה, לצורך תשלום חובות ארנונה שלא שולמו על ידם מרגע מינויים בשנת 2011, למרות שהם אלו שאחראים על תשלום החובות של הדירה במלואם.

תגובת יהודה גוהר הייתה לגולל על הבת גליה את מחדליה של עמותת רעות, ולדרוש את פינוייה מבית אימה, בטענה שהיא מתלוננת נגד העמותה, ואינה משלמת שכירות, למרות שהיא מתגוררת בבית אימה, כברת-רשות מיום היוולדה.

גדעון במחאה נגד רעות שרותי אפוטרופוסות: כיסחו את אחי עד הסוף מה שיכלו לקחת לקחו

מנגנוני הפשע של רשויות הרווחה ותאגידי אפוטרופסות לגזל חסויים – ביום חמישי 11/8/16 התקיימה מחאת משפחות חסויים בלובי בניין עמותת רעות שרותי אפוטרופוסות, לשעבר ש.פ.ר אפוטרופוסות, כשבפי המשפחות טענות קשות על התנהלות לא תקינה של העמותה.

גדעון אח של חסוי מספר, שעמותת רעות (שפר) מתעללת באחיו 3 שנים. מידי שבוע, מגיע האח למשוך מחשבון הבנק קצבה שבועית בסך 400 ש"ח, המופקדת לחשבונו, והוא ממתין בין שעה עד 4 שעות, כשביום שלישי האחרון המתין 4 שעות ו- 10 דקות לקבלת הקצבה, מאחר והמנכ"ל "יהודה גוהר, לא שלח אישור. כל יום שלישי, הוא צריך להמתין בין שעה עד 4 שעות". עוד מספר ג', שעמותת רעות הייתה צריכה להסיע את אחיו, חולה הדיאליזה מנווה יעקב לבית חולים הדסה עין כרם, הלוך וחזור. הם עושים זאת,

לשאלה, מדוע גדעון אינו מנהל את כספיו של אחיו ומתמנה כאפוטרופוס עליו, השיב שכך החליטה העובדת הסוציאלית ממחלקת הרווחה. המשפחה התנגדה ופנתה לבית המשפט, אולם השופט שלמה אלבז אישר את המינוי.

ר' החסוי, מתנהל ומתנייד באופן עצמאי. הוא הולך לבד לבנק ומנהל את העניינים האישיים שלו בעצמו. יש לו בעיה רפואית של אי ספיקת כליות בלבד. אין לו בעיה נפשית. ג' עבד כמאבטח קרוב ל- 6 שנים, עד שנפצע בתאונת עבודה, התחיל להקיא דם במשמרת, התמוטט והובא לבית החולים, שם איבחנו שהוא סובל מאי ספיקת כליות. 3 שנים, עבר ר' דיאליזה בכל מיני מכונים רפואיים שונים. ר' הפסיק לעבוד והתקיים מקצבת 100% של המוסד לביטוח לאומי. ר' הסתובב במרכז העיר עם מכנסיים קצרות בחורף, ציפורניו לא גזוזות והוא לא היה מגולח. עד אז ר' נהג ברכב והתנהל באופן עצמאי. העובדת הסוציאלית של אגף הרווחה ראתה אותו, התחילה לברר מיהו, ואז החליטה למנות לו את עמותת רעות (שפר) כאפוטרופוס עליו.

אחיו מסביר, שלמרות שאחיו הלך עם מכנסיים קצרות בחורף, לא היה מקום למנות לו אפוטרופוס. הוא שאל את אחיו למה הוא לובש מכנסיים קצרות בחורף, ואחיו השיב כי חם לו. לדבריו, אחיו בחור מתקשר עם כולם, לא אלים, היה מסתובב במרכז העיר, יושב בבית קפה, אוכל ושותה וחוזר הביתה.

האח מספר שהתנגדו למינוי עמותת רעות (שפר), אולם בית המשפט אישר את המינוי.

"אף אחד לא בא"

האח מספר שבית המשפט חייב את עמותת רעות (שפר), לבקר את אחיו פעם בשבוע, כדי לבדוק את מצבו, אולם אף אחד לא מגיע. עד היום לא הגיע אפילו לא פעם נציג לבקר את האח בביתו. בעת שהאח סיפר את הדברים, נאמר לו שלדברי המנכ"ל מגיע נציג מטעם העמותה 4 פעמים בחודש, והנוכחים במחאה אמרו שמדובר בשקר, ואף נציג לא מגיע. "הם חייבים לבוא לבקר את כולם, והם לא עושים את זה. חד משמעית. אף אחד לא מגיע. התקשרו אליו לפני שנתיים בערך ואמרו לו 'שמע, אנחנו לא נבוא אליך, מה שבית המשפט פסק. אנחנו נפתח לך חשבון אצלנו בבנק מזרחי, ואתה תבוא לשם ותיקח את הכסף שלך'. פעם בשבוע 400 שקלים. הוא לא יכול לחיות מזה. אני אישית, כל שבוע מוסיף לו. פעם אני, פעם אחותי, פעם גיסי. כל פעם מישהו אחר מוסיף לו בין 100 ל- 200-300 ש"ח. היתה קיצבה מלאה של 4,800 ש"ח. עמותת שפר מסיעה אותו לדיאליזה, אחרי שאני הבנתי שעמותת שפר אמורה להסיע אותו. אני הייתי מסיע אותו שנתיים חינם, על חשבוני. פתאום מתברר שעמותת שפר מקבלת כסף. אז אני אמרתי להם שאני לא מוכן להסיע אותו כבר. אז הם לקחו את הטענה הזו שאני כאילו סירבתי להסיע אותו. אמרתי 'לא סירבתי'. השופט בתיק היה שלמה אלבז מביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים. כל מי שניסה לדבר בדיון, השופט הוציא אותו החוצה. הוציאו את אחותי ליאורה, את אחיין שלי דוד.

תלונה נגד עמותת שפר – רעות אפוטרופסות בגין הפקרת חסויה

10 בינואר 2015 – תלונה שפורסמה ברשת הפייסבוק נגד עמותת שפר – רעות אפוטרופסות בגין הזנחת חסויה.

תלונה על עמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

הנדון: הפקרתה של החסויה נעומי ועקנין בידי עמותת האפוטרופסות ש.פ.ר 
שמי פיני ועקנין ואני בנה של נעומי ועקנין חסויית עמותת האפוטרופסות ש.פ.ר מזה כעשר שנים.
אמי אישה בת 65 הסובלת מבעיה נפשית , מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי בלבד ומתגוררת בהוד השרון.
עד כה אחי התגורר עם אמי, ומשעזב אחי את בית אמי, חזרתי לאחרונה להתגורר איתה בבית על מנת לסעוד אותה ולשם כך נאלצתי לעזוב 2 מקומות עבודה.
כל נסיונותי להתמנות כאפוטרופוס על אמי עלו בתוהו ונתקלו בהתנגדות נמרצת מצד הרשויות ה"מטפלות" בה.
במשך תקופת האפוטרופסות הארוכה של עמותת ש.פ.ר לא נעשה דבר ע"י האפוטרופוס לרווחת אמי, מלבד השכר החודשי שנטלה העמותה לעצמה בגין "טיפול" באמי שלא נעשה, ומלבד 250 ₪ אותם מקבלת אמי מדי שבוע.מתוך התשלום השבועי אותו מקבלת אמי על סך 250 ₪ עליה לשלם עבור תרופות, מזון, עזרה בבית, טלפון וכו'…
התשלום הנ"ל אינו מספיק ואינו אלא לעג לרש!
בבית אין מוצרי חשמל מלבד חשמל לשם תאורה, ואנשים טובים נותנים לה אוכל, אחרת לא היה לה גם מה לאכול.
אני מבקש שוב לשחרר מאמי את האפוטרופסות של עמותת ש.פ.ר , ולמנות אותי בנה המודאג
תחתיה.
בכבוד רב
פיני ועקנין

תלונה נגד עמותת שפר – רעות אפוטרופסות בגין הפקרת חסוי ניצול שואה

ספטמבר 2015 – תלונה שפורסמה בפייסבוק נגד עמותת שפר – רעות אפוטרופסות

לכל מאן דיבעי

הנדון: תלונה כנגד עמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

שמי חיים שבח ואני בנו של שבח הירש ניצול שואה נכה 100 אחוז מרדיפות הנאצים ברומניה וחסוי של עמותת ש.פ.ר משנת 2004 עד שנת 2012. כיום האפוטרופסות על אבי בידי המשפחה.
אני מבקש להביע את מורת רוחנו ממעשיה הפליליים של עמותת ש.פ.ר באבי לאורך כל הדרך.
א. הזנחה והפקרת אבי: תחת חסותה של ש.פ.ר אבי היה מוזנח מאוד, הוא התהלך עם בגדים מלוכלכים והבית היה מוזנח.
זוג הורי קיבלו בקושי רב 400 ₪ לשבוע, והכסף לא הספיק ולא הגיע באופן סדיר וקבוע, היו ימים חגים בהם להורי לא היה כסף לתרופות ומזון ולא היה מה לאכול.
הקשרית מטעם ש.פ.ר מבצעת פעולות לא חוקיות: למרות שאבי ניצול שואה והכספים לא מגיעים סדיר, הקשרית מטעם עמותת ש.פ.ר ציפי נעים קיבלה עמלה שבועית של 200 שקלים מתוך כספו של אבי ניצול השואה, עבור כל פעם שהיא מגיעה לבית הורי, זייפה את חתימותיה של אימי על מסמכים המעידים על כך שהיא מגיעה, למרות שאמי צלולה וכשירה לחתום בעצמה.
ב. משרד הרווחה עצם עיניו מפני העבירות הפליליות בעמותה ואף סייע ותמך בה למרות– שידע ויודע על כל מעלליה: בעוד משרד הרווחה ועמותת ש.פ.ר התעלמו ולא התענינו כלל במצבו הבריאותי, הנפשי והכלכלי של אבי בתקופה בה עמותת ש.פ.ר היתה האפוטרופוס על אבי, הרי שלאחר ביטול האפוטרופסות של ש.פ.ר ע"י בית המשפט הגב' טניה ממשרד הרווחה בשלומי ומר יצחק רבניקוביץ' פקיד הסעד לא מפסיקים לרדוף את המשפחה שלי עד היום ועושים ביקורים ומעקבים על מנת למצוא פגמים בטיפול באבי כדי לשלול מהמשפחה את האפוטרופסות ולהחזירה לחיקה של עמותת ש.פ.ר
ג. גניבת כספו של אבי ניצול השואה- כניצול שואה מקבל אבי רנטה מגרמניה, מענקים מחשבון הבנק מגרמניה וקצבה מהביטוח הלאומי, אך עמותת האפוטרופסות ש.פ.ר לא התביישה להעלים כספים ולבצע העברות כספים מחשבון בנק הפועלים של אבי בנהריה לחשבון בנק אוצר החיל בנתניה וחשבונות אחרים על מנת להקשות עלינו להתחקות אחרי עקבות הכסף ולטשטש ראיות משפטיות על העלמות כספים.
בנוסף הינו חשופים לאיומים מעמותת ש.פ.ר למכור את הבית של אבי ולהעבירו למאגר שפר נדל"ן .
ד. אין כל שקיפות למעשיה של עמותת ש.פ.ר, והעמותה נוטלת לעצמה את החופש לזלזל ולא למלא אחרי החלטות בית המשפט, עמותת ש.פ.ר נוטלת לידיה את החוק מסרבת לתת תשובות, ועד היום לא הוגשו דוחות פרטה/ דוחות כספיים/ דפי עו"ש על כל מה שעשתה עמותת האפוטרופסות בכספו של אבי לאורך כל תקופת מינויה , אף על פי שבית המשפט פסק לפני כשנתיים לבטל את האפוטרופסות של עמותת ש.פ.ר על אבי, והורה לעמותה לתת דוח פרטה לאפוטרופוס החדש.
עד היום איננו יודעים לאן נעלמו המענקים וכספי הפיצויים שקיבל אבי נכה רדיפות הנאצים מגרמניה !
ה. האפוטרופוס הכללי מחפה, מגבה ומכסה על כל פשעיה של עמותת ש.פ.ר, והפיקוח על האפוטרופוסים מפחד לנקוט בצעדים נגד ש.פ.ר ומספק לפשעיה של עמותת ש.פ.ר גב חזק ותומך
המריח שחיתות משוועת:
כשפניתי אל הגב' רונית אביר הממונה לפקח על האפוטרופוסים מטעם האפוטרופוס הכללי והתרעתי על מעלליהם של גיא סתיו מנכ"ל עמותת ש.פ.ר שהודח בינתיים והגב' עטליה מנהלת סניף ש.פ.ר בנהריה שעדיין מתעללת בחסויים, ושאלתי אותה "איך את יכלוה לחיות עם כל הפשעים האלה של עמותת ש.פ.ר ולתת לעצמך לא לעשות דבר בעיניין, איך את יכולה לישון בלילה איך?",
היא השיבה לי בזו הלשון: "ידי כבולות מלהגיב ולעשות משהו נגד עמותת ש.פ.ר, אני מפחדת לדבר מה אתה רוצה שיפטרו אותי?!"
מיותר לציין שהגב' רונית אביר מהפיקוח על האפוטרופוסים או מי מטעמה לא השתמשו בסמכוית שהחוק הפקיד בידיהם, לא התייחסה לתלונות נפגעי העמותה, לא עתרה לבית המשפט ולא הגישה תלונה במשטרה נגד עמותת ש.פ.ר גם לאחר הדוחות הפלילים והכבדים שפורסמו על העמותה. לאחר שהוחלפה ההנהלה של ש.פ.ר אף הגדיל האפוטרופוס הכללי לעשות ומינה את שלמה שחר העובד מטעמה לנהל את עמותת ש.פ.ר.
עמותת ש.פ.ר מנצלת לרעה את הכוח שניתן לה על ידי החוק להתנהל כמו כנופיית פשע מאיימת ואנו מצרים על כל הסבל שנגרם לחסוייה, זועקים לשמיים משוועים לצדק ומבקשים להסיר את המארה הזו מקרבינו.
בכבוד רב,
חיים שבח

ספטמבר 2015 - תלונה שפורסמה בפייסבוק נגד עמותת שפר - רעות אפוטרופסות

עמותת ש.פ.ר והמרכז הישראלי לאפוטרופסות גוזלים רכוש החסויים ומזניחים אותם – תחקיר

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו – תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות – שי גל | חדשות 2 | 03/01/15
בישראל יש היום כ-40 אלף איש שלא מסוגלים לדאוג לעצמם. כדי שיהיה מי שיתאם להם ביקור רופא, או אפילו כדי לשלם חשבון חשמל, קמו עמותות שמקבלות כסף כדי לשמש אפוטרופוסים. הבעיה היא שבהרבה מקרים, האנשים מוזנחים, וגרים בתת-תנאים. רק הכסף לעמותה ממשיך לזרום

;

בסוף שנות ה-90 התפתחה אצל שולמית בעיה נפשית. בתה ואחיה הקטן נשלחו למשפחה אומנת, ואת האחריות על שולמית העביר בית המשפט לעמותת ש.פ.ר, שתפקידה לנהל את חייהם של אלו שלא מסוגלים לעשות זאת. הרעיון בהקמת תאגידים אפוטרופסיים כמו עמותת ש.פ.ר הוא סוציאלי מיסודו – שהחברה תדאג למי שלא מסוגלים לדאוג לעצמם.

אלא ששולמית הוזנחה. מדירתה עלה עובש כמעט בכל פינה, חולדות התרוצצו ברחבי הבית, והיא נאלצה לישון על מזרון ארעי על הרצפה. 14 שנים הייתה תלויה שולמית בחסדיה של עמותת ש.פ.ר, עד שלפני שלושה חודשים, אחרי מאבק משפטי, עברה האפוטרופסות עליה מהעמותה לבת שלה, ולא תאמינו כמה מהר אפשר לשנות מציאות אם למישהו אכפת באמת.

בעקבות תלונות רבות על היחס של העמותה לאנשים שנמצאים תחת חסותה, החליטו במשרד המשפטים למנות ועדת בדיקה מיוחדת. הוועדה הגישה בשנת 2012 דוח חמור שבו נטען כי "חברי הוועד ועובדי העמותה כשלו בתפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים". מהממצאים עלו אף "חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם. הם פעלו בניגוד לחוק והפרו את חובת האמונים שלהם כלפי העמותה".

רגע לפני שננקטו נגד ש.פ.ר צעדים, החליטה ההנהלה הקודמת להתפטר והנהלה חדשה מונתה במקומה. אין מחלוקת שנעשו שינויים מהותיים במטרה לתקן את הליקויים, אבל הדרך ארוכה. המציאות הקשה ממשיכה לצוץ בעולם הזה שרובנו מעדיפים לא לראות.

מעמותת ש.פ.ר נמסר בתגובה: "לפני שנה וחצי הורה האפוטרופוס הכללי על החלפת חברי הוועד המנהל של העמותה. שינוי של תהליכים אורך זמן ואנו בעיצומה של תפנית. המקרים שהעליתם הינם מקרים בודדים מתוך מאות רבות של חסויים בטיפולנו ואין בהם כדי להעיד על הטיפול המסור של העמותה. בנוגע לאישה שגרה בבית מוזנח, מיד כשהובא הדבר לידיעת מנהלת האזור החדשה של העמותה היא דאגה לבקר בביתה של החסויה ולדאוג יחד עם בתה להסרת המפגעים. בנוגע למר אשטמקר: עניינו הובא לידיעת מנכ"ל העמותה רק שנה לאחר פטירתו. המנכ"ל סייע ככל יכולתו לבני המשפחה באיתור מקום קבורתו. בנוגע לעיכובים בטיפולי השיניים של החסויה: הם נבעו מהצורך למצוא מקור תקציבי למימון הטיפול".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאור חשדות שהתעוררו אצל האפוטרופוס הכללי להתנהלות לא תקינה של עמותת ש.פ.ר, בוצעה במהלך שנת 2012 ביקורת. דוח הביקורת הצביע על שורה של ליקויים חמורים. בעקבות כך הוחלט לפעול להגשת בקשת פירוק כנגד העמותה וחברי ועד העמותה ומנהליה הוחלפו. גם כיום מוסיפות להתקבל תלונות על התנהלות עמותת ש.פ.ר והן נבדקות על ידי מערך הפיקוח על אפוטרופוסים באגף האפוטרופוס הכללי".

מבית החולים קרית שלמה, בעניין ראובן אשטמקר, נמסר בתגובה: לאחר ארבע שנים של טיפול מסור בבית החולים, חלה הרעה משמעותית במצבו והוא הועבר לבית החולים מאיר בכפר סבא להמשך טיפול. במהלך האישפוז שם נפטר. כפי שנמסר לנו, בית החולים העביר את המשך הטיפול לידי חברה המטפלת בסידורי הקבורה".

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו - תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות - שי גל | חדשות 2 | 03/01/15  

עמותת שפר הזניחה קשיש בחסותה וניהלה ענייניו ברשלנות ואטימות

עמותת האפוטרופוסות שפר – ל"תקופת מבחן" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015

פסק דין – א"פ 10176-04-10 – עמותת שפר: ליקויים משמעותיים בניהול ענייני קשיש בחסותם

בית המשפט למשפחה החליט שיפקח בשלוש השנים הקרובות על התנהגותה של העמותה בנוגע לאחד החסויים, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים שתוקנו רק בהתערבותה של השופטת אלון

שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה, אספרנצה אלון, העמידה את עמותת שפר ל"תקופת מבחן" של שלוש שנים בה ייבחן מדי חצי שנה תםקודה כאפוטרופא לחסוי בן 61, בשל ליקויים משמעותיים שנמצאו בטיפולה באיש בשלב קודם. שפר מציגה את עצמה כגוף האפוטרופסות השני בגודלו בישראל.

החסוי היה בעבר בעל מלטשת יהלומים, אך איבד את רכושו ואת הקשר עם משפחתו, מתגורר במעונית (הוסטל) וסובל בצורה קשה מתוצאותיו של אירוע מוחי בו לקה. עמותת שפר קיבלה במרס 2012 מינוי קבוע כאפוטרופא של האיש, אך בדיקה של שירותי הרווחה – עליה הורתה אלון לאחר שהכנ"ר הודיע שאינה מגישה לו דוחות כספיים כנדרש – העלתה ליקויים קשים, כפי שמתארת אלון:

"נציגי העמותה אינם מכירים באופן אישי את החסוי ואינם מגיעים לבקרו באופן רצוף וישיר, אלא באמצעות הטלפון ו/או ביקור שנעשה אחת לחצי שנה. עוד עולה תהייה באשר להתנהלות הכלכלית של העמותה ביחס לחסוי. העמותה סירבה לממן את השתתפות החסוי, במחיר מסובסד, בטיול יחד עם שאר דיירי ההוסטל. החסוי נאלץ להישאר בהוסטל עם מדריך, בזמן שכל חבריו במערך הדיור יצאו לחופשה".

אלון מינתה לחסוי אפוטרופוס לדין, עו"ד גיא הירש, אשר ייצג את ענייניו בארבעת הדיונים שקיימה בשאלה האם להותיר את שפר בתפקידה. בפברואר השנה דיווחה פקידת הסעד על שיפור ביחסה של העמותה לחסוי, וגם הירש הביע את הדעה לפיה אין מקום להחליף אותה.

בהחלטתה אומרת אלון (17.9.15): "אכן עולה כי העמותה הפיקה לקחים ותיקנה דרכיה, אך יש לזכור כי התיקון נעשה רק בהתערבות בית משפט ובהליך משפטי". לשם הדגשת חשיבות הפיקוח על אפוטרופוסים, היא מזכירה מקרים בהם אפוטרופוסים חטאו לתפקידם, ובראשם המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שגנבה 7 מיליון שקל מחסויים שהיו תחת נאמנותה. לפיכך החליטה אלון, ששפר תעמוד בפיקוח של בית המשפט בשלוש השנים הבאות.

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו – לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס – לרוב עמותה – מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר – שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר

עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד – פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב… הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחה
שמואל בוקובסקי – מכבסת מילים

חוסר מסוגלות שופטי בתי משפט לענייני משפחה לקבל החלטות מביא אותם להשתמש ב"מומחים" תאבי בצע הכותבים חוות דעת משמיצות מכפישות ומאיימות נגד בעלי דין. השיטות הבזויות של שופטי המשפחה גורמות נזקים קשים לפרט למשפחה ולחברה. 

אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה
– מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות – התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון, רמיה, טיוח –  בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים:

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחהאוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה –
מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות 

התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון טיוח

 בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים: