כך פועלת שיטת הרשע של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.

הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.

בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.

בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".

ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.

ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.

ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.

ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה".

ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.

בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.

בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

#כן_מורן_את_יכולה_לתבוע_הכל_אמת

שיטת הרשע משרד הרווחה

 

פייסבוק יוסי נקר

שופטת נוער ופקידת סעד בצוותא חדא

שופטת נוער ופקידת סעד בצוותא חדאפברואר 2018 – האם אי פעם קרה שבית משפט לנוער או משפחה לא אימץ המלצות פקידי הסעד במלואן?
תהינה ההמלמצות הזויות כמה שתהינה, להוציא ילד מהבית לחצי שנה, להפוך את חייו, השופטת תמיד מאשרת. לא צריך בשביל זה לקרוא את המסרונים בין פקידות הסעד לשופטי הנוער והמשפחה. די להתבונן בהתנהגות השופט בדיון בדלתיים הסגורות והחלטות בית המשפט כדי להבין איך העניינים מתנהלים מאחורי הקלעים.

פקידת סעד אלונה לוי – לשכת הרווחה אריאל

24.01.2018 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד ורדה שטיינברג

פקידת הסעד אלונה לוי
לשכת הרווחה אריאל
יש לי רק שאלה אחת
מה מהות התפקיד שלך ?
האמא מבקשת למעלה מחצי שנה ליישם את המלצות ועדת תכנון טיפול שהייתה בקייץ ולהתחיל בתוכנית השיקום על מנת להשיב לחזקתה את הילדים
האמא מתחננת בפני עו"ס השיקום ליאת קיציס ויש עשרות שיחות טלפון מוקלטות בהם היא נשמעת מתחננת על נפשה להתחיל טיפול והעו"ס ליאת חוזרת וטוענת שהיא ממתינה לאישורים ?!
עשרות אם לא יותר של פניות חוזרות ונישנות שלי אליך שתטפלי בעניינה של קרובת המשפחה ……
חודשים של "רדיפה" ופניות אליכן וכלום לא קורה
וראי זה פלא
לקח לך פחות משעה לטפל בעניין הוצאת הקטינה למשפחת אומנה
אז לא הצלחתי להבין
מה מהות התפקיד שלך ?

פייסבוק ורדה

 

מה מניע את העובדות הסוציאליות להוציא ילדים מהבית?

דצמבר 2017 – עובדת סוציאלית אינה יכולה לדווח לממונה עליה בסוף החודש ולומר כי לא מצאה ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית. אמירה כזאת תתפרש כאילו העובדת הסוציאלית אינה מבצעת עבודתה. גם הממונה על פקידת הסעד נמדדת על מספר הילדים שהאגף מוציא מבתיהם כל חודש. העובדת הסוציאלית מפחדת לאבד את מקום עבודתה ולכן מוציאה ילדים מהבית, כדי להראות תפוקות.

מה מניע את העובדות הסוציאליות להוציא ילדים מהבית

האם פקידת הסעד מסייעת למשפחה?

זה מתחיל בפגישה עם עובדת סוציאלית חייכנית ונחמדה שרוצה "רק לעזור" או לפעמים מלל תוקפני, אולם לאט לאט מתברר שיש גם מעורבות של בית משפט, צווי חירום להוצאת הילד מהבית, הסדרי ראיה והוצאות של עשרות אלפי, וגם מאות או מליוני שקלים להחזרת הילד מה שלא מצליח כ"כ מהר, וכאב לב עצום על חוסר האונים של היקר שנלקח מהבית. משפחות מתרוששות, הורים וילדים נפגעים נפשית וכלכלית.
ופקידת הסעד? היא מכוסה ומגובה במסמכים ואינה אחראית על כלום.

האם פקידת הסעד מסייעת למשפחה

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.

והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:

"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד".

יתומי הרווחה
פקידת סעד – אילוסטרציה

 

דברו מעט ככל האפשר בפני פקידות הסעד

שתיקה
 דברו מעט ככל האפשר בפני פקידות הסעד

אוקטובר 2017 – כמובן, כאשר אתה רואה עובדות סוציאליות לחוק (פקידות סעד) על סף דלת ביתך, אתה רוצה שהן יסתלקו ויסגרו את המקרה שלהן נגדך. זה עלול לגרום לך לרצות לספר להם דברים כדי להבהיר כי אתה לא מהוה סכנה לילדים שלך. תיזהר מה שאתה אומר. כל מה שאתה אומר עלול להתהפך ולשמש נגדך!

לדוגמא אם עברת בעבר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ויש לך אפילו חוות דעת טובות, הם ישתמשו בזה נגדך ויאמרו כי יש לך בעיות התמודדות וכי יש לעקוב על המשמורת שלך בילדיך.

דבר נוסף שלא צריך לספר לעובדות הסוציאליות הוא אם היית פעם במשמורת המדינה. כאשר אתה אומר להם שאתה ילד אומנה, אימוץ, פנימיה וכדו' קודם כל הם יודעים שיש לך קובץ עם השם שלך שממנו הם יכולים למשוך מסמכים להשתמש כ"ראיות" נגדך.
דוגמא היא מקרה של מטופל שהיה במשמורת המדינה. רוב הניירת בתיק העבה שלו נשלפה מקובץ משמורת המדינה. הם טענו שיש להם הוכחות שהוא אלים מאז שהיה בגן, והם השתמשו בתיק שהיה ילד נגדו. שנית, אם אתה אומר להם שאתה ילד רווחה, זה מסמן אותך כקורבן וגורם להם לחשוב שאתה יכול להיות קורבן פעם נוספת. ילדי רווחה נקלעים למעצר בשיעור גבוה בהרבה מאשר רוב, אז פשוט להיות בצד הבטוח הימנעו להזכיר את העובדה הזאת אם זה נוגע לך. זה באמת לא העסק שלהם. אתה לא צריך לפתוח את הפה כדי לעזור להם לתפור קייס נגדך.

זה גם לא חכם להגיד להם משהו כמו, "אני לא מתעלל – אני מודע לזה כי עברתי את זה בילדות." זה אומר להם כי עברת התעללות ולכן אתה צפוי להיות מתעלל. לא משנה באיזה מצב נורא עבר עליך כילד, מוטב שלא להזכיר זאת לעובדת סוציאלית. הם לא ירגישו צער או חמלה ויסתלקו, זה לא עובד ככה. הם מחפשים דברים רעים לכתוב עליכם לרפד דו"ח התסקיר שלהם כשיציגו אותו בפני השופט.

דבר נוסף שאתה לא צריך לומר הוא אם הילד שלך הוא ילד רווחה או שהיה בטיפול רשויות הרווחה. היסטוריה של ילד בשירותי הרווחה במשפחה שלך אומר לעובדת הסוציאלית שאתה על רשימת הלהיט שלהם.

דבר נוסף להיזהר: הם עשויים לבקש ממך הפניות לאנשים כדי לעזור להוכיח את הכושר שלך להורות, כגון מיהו המעסיק שלך, שכנים וחברים. יש להיזהר משום שהם יחפשו רק עובדות וסיפורי מעשיות לכתוב בתסקיר שלהם כדי לפגום ברושם שיש לכם יכולת הורות.

אם פקידות הסעד עומדות ליד דלת ביתך, יש לעמוד איתן ולומר מעט ככל שאתה יכול! אם אתה מרגיש שהם עושים קייס נגדך בכל מקרה, לשכור שירותי עורך דין.

פלייליסט – פקידת סעד

לא לסמוך על עובדות סוציאליות לחוק (פקידות סעד)

פקידת סעד אין כניסהאוקטובר 2017 – במילים אחרות, למד להכיר את האויב. לדעת מי הן פקידות סעד. הן סוכנות ממשל, אם מרשות המקומית או ממשרד הרווחה. פקידת הסעד הטיפוסית נמצאת ברווחה רק בשביל תלוש השכר בסוף החודש ואינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את מקום עבודתה, לכן היא פועלת על פי הנחיות המפקח שלה כדי לשמור על מקום עבודתה.

פקידת הסעד אינה יכולה בסוף חודש לומר למפקח שלה כי לא הוציאה אף ילד מהבית אחרת היא תאבד את מקום העבודה שלה, לכן היא חייבת לספק מכסה של ילדים "עצורים" במסגרות אומנה, חירום, פנימיות וכדומה. כאשר פקידת הסעד בבית שלך היא חושבת לעצמה: "מה אני יכולה לגלות על המשפחה הזאת לבנות מקרה שמטרתו לקחת את הילד שלהם?" הן צריכות להביא קייס לבית המשפט, והן שם כדי למצוא עדויות.

גם אם פקידת הסעד נראת נחמדה ולא מזיקה, זכור מהי פרנסתה של פקידת הסעד. כדי לשמור על עבודתה, היא חייבת לקחת ילדים ממשפחותיהם. פקידת הסעד היא זאבה בבגדי כבש. הן באות אל הדלת ואומרות: "אני כאן רק כדי לעזור". הדבר הבא שאתה יודע זה שהילדים שלך נמצאים במשמורת המדינה ואתה בבית המשפט מנסה להוכיח את חפותך. זכור, גם אם אתה אוהב את האדם, מאחורי כל אישיות נעימה היא צריכה לשמור על מקום עבודתה. מאחורי כל עובדת סוציאלית נחמדה, יש פקידת סעד מנוסה יותר שהורתה לה "למצוא משהו" להשתמש בו כדי לקחת את הילד שלך. לא תאמינו כמה טענות מטופשות יש בדוחות של העוס"יות האלו… אבל אם הן מקבלות שופט חותמת גומי בצד שלהן, הילדים שלך בידיים שלהן. אל תסמכו על העובדות האלה!

 

פלייליסט – פקידת סעד

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות
ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016

דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.