רותם אלבז אלקובי עו"ס לחוק הנוער – לא דיווחה לנציב שירות המדינה על היותה פושטת רגל בניגוד לחוק ולכללים

יולי 2014 – רותם אלבז אלקובי עו"ס לחוק הנוער – לא דיווחה לנציב שירות המדינה על היותה פושטת רגל בניגוד לסעיף 14(ב)(2) לחוק העובדים הסוציאליים ובכך פעלה לכאורה להונות את המדינה

תלונה הוגשה נגד רותם אלבז אלקובי עו"ס לחוק הנוער, בכך שפעלה לכאורה להונות את המדינה, ולא דיווחה בניגוד לדין, כי הינה פושטת רגל.
הוראות התקשי"ר של עובדי המדינה, סעיף 45.313: "הורשע עובד בעבירה פלילית או התחילה חקירה פלילית של המשטרה או הוגש כתב אישום נגד עובד, חייב העובד להודיע על כך לאחראי. האחראי יבדוק אם יש מקום להציע להשעות את העובד".
על נחיצות הדיווח, כתב נציב שירות המדינה בהודעת נש"מ ס"ט 28 מתאריך 26.8.09:
"אבקש להזכיר ולהדגיש, כי מחובתו של העובד להעביר לאחראי במשרד דיווח על הליכים פליליים שנפתחים נגדו (חקירה פלילית או הגשת כתב אישום), וזאת על מנת שכל עובד מדינה יידע כי חקירה פלילית או כתב אישום בעניינו אינם רק עניינו הפרטי והוא אינו יכול להימנע מלחשוף את המידע האמור, שכן אי דיווח כאמור, יש בו כדי לשבש את יחסי העבודה, לערער את יחסי האמון של הציבור בשירות המדינה ולפגוע בתפקוד התקין של השירות."
תלונה נגד רותם אלבז אלקובי
תלונה נגד רותם אלבז אלקובימינוי רותם אלבז על ידי המדינה

רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – הוכרזה כפושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09

רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – חוטפת ילדים מהוריהם הוכרזה כפושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09

רותם אלבז אלקובי, פקידת סעד לחוק הנוער, לשכת הרווחה כרמיאל – בתיק שהגיע לתקשורת היא תפרה תיק לאמא חד הורית וניסתה לגזול ממנה את שני ילדיה לפנימיות הרווחה, בטענה כי האמא עניה ושלחה את ילדיה לבית הספר עם נעליים קרועות, וללא סנדוויץ' לכיתה.

"לא נמצא חוסר תום לב של ממש ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר, ונוכח מסכת חייה הקשה".
"דומה כי החייבת הסתבכה בחובות בשל קשרים בעייתיים עם בני זוג, מערכות אשר גררו אותה לחובות".

רותם אלקובי כתבה תסקיר של 13 עמודים גדושים בדברי בלע ולשון הרע נגד האם, וגרמה לאמא לברוח לעיר אחרת עם ילדיה על מנת להצילם מלהישלח למוסדות הרווחה.
כעת מתברר, כי מדובר בפקידת סעד בעלת מוסר תשלומים ירוד ומפוקפק במיוחד, לא רק בעבודתה אלא אף בחייה האישיים. רותם אלבז פיזרה שיקים ללא כיסוי, וצברה חובות בסך 389,789 ש"ח ל- 11 נושים שונים.
בתרגיל מלוכלך במיוחד היא הכריזה על עצמה כפושטת רגל, כדי להימנע מהשבת חובותיה לנושיה השונים.
ממידע שנמסר לנו, רותם אלבז אלקובי, הגישה בקשה לקבלת הפטר על חובותיה.
רותם אלבז אלקובי, ניצלה את עובדת היותה עובדת ציבור כשנפנפה בתעודת עובדת סוציאלית מטעם המדינה, ובכך השיגה שלא כדין רכוש באלפי שקלים, כשהיא יודעת שאין ביכולתה לפרוע את השיקים בגין הרכוש שקיבלה.
השופטת רבקה פוקס מבימ"ש מחוזי חיפה, המכירה את רותם אלבז אלקובי מתיקים אחרים בהם היא מגישה בקשות ומכריזה נזקקות על ילדים שהיא מוציאה בכפיה מהוריה – ניצלה את הכרותה  עם השופטת, וזו האחרונה, הכריזה עליה כפושטת רגל תוך שהיא מציינת:
ונשאלת השאלה, כיצד עובדת סוציאלית, שלא מסוגלת לנהל את ענייניה הפרטיים – אחראית על גורל משפחות ומטופלים בעיר כרמיאל?
כיצד עובדת ציבור זו שלא משלמת את חובותיה שלה – מעזה לבוא בתלונות נגד אמא חד הורית שלא היה לה כסף לרכוש נעליים לילדיה, ואילו היא לא שילמה על נעליה שלה.
כיצד עובדת ציבור בעלת מוסר תשלומים מפוקפק ומוסר ירוד במיוחד פיזרה שיקים שלא התכוונה לשלם עבור הרכוש שקיבלה מחנויות שונות – מטפלת במשפחות בנושאים כלכליים, כשהמוסר שלה כה מפוקפק?
בפסק הדין נכתב:
משמעות הדבר בענייננו, רותם אלבז אלקובי, אישה שלא מסוגלת לנהל את חייה האישיים שלה – אחראית על ניהול חייהם של אלפי מטופלים בעיר כרמיאל. כיצד היא יכולה לנהל חיים של מטופלי רווחה, כשהיא כשלה כישלון חרוץ בניהול חייה וחמור מכל, כשלה כשלון חרוץ בבחירת בני זוג כושלים.
הרוב המכריע של בני הזוג של רותם אלבז היו רמאים והונו אותה. המשמעות אחת היא: רותם אלבז אינה מסוגלת לזהות גברים שקרנים, קרי שבמשפחות בהליכי גירושין שהיא אמורה לנהל את תיק משפחתם, לקבוע הסדרי ראיה ומשמורת, בעל עניין יכול להטות את דעתה ולשקר אותה והיא לא תדע להבחין בכך.
על יסוד כל אלה, חמור מאוד ששר הרווחה לא פיטר את רותם אלבז אלקובי מתפקידה, או הוציא אותה לחופשה, עד אשר תסדיר את ענייניה הפרטיים והאישיים מחמת העובדה כי עיתותיה אינם פנויים לטיפול בתיקי משפחה ומטופלי רווחה.
רבות נכתב על שכרם "הזעום" של העובדים הסוציאליים, אלא שבתקדינט פורט כי רותם אלקובי אלבז משתכרת בחודש 9,500 ש"ח וכי היא רווקה, דהיינו לא נדרשת להפריש משכרה עבור ילדים שאין לה. סכום זה הוא מכובד, כפול מהמינימום במשק, ומעיד יותר מכל על הבכיינות של העובדים הסוציאליים הטוענים לשכר נמוך, כשבפועל השכר שלהם הוא פי שניים מהממוצע במשק.
סיכומם של דברים
טוב יעשה שר הרווחה או מנכ"ל משרד הרווחה , בפיטורי רותם אלבז אלקובי, לאור ענייניה האישיים הקשים, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין של השופטת הרחומה רבקה פוקס מבימ"ש מחוזי חיפה.
ניתן לראות, איפוא, כי הצעדים שנקטו הנושים נגד רותם אלבז, לא הניבו להם החזר הכספים שנטלה שלא כדין רותם אלבז, והכרזתה כפשט"ר נועדה למנוע ממנה להחזיר את חובותיה.
רותם אלבז אלקובי כשלה כשלון חרוץ בניהול מערכות היחסים הבעייתיות שלה, לא אבחנה את בני זוגה ככושלים, ולא עברה תהליך אישי לריפוי הפגמים של חייה, והיא אחראית על רבבות מטופלים מהעיר כרמיאל. על יסוד כל אלה, אנו סבורים כי יש לפטר את רותם אלבז אלקובי לאלתר, ולפסול את כל התסקירים שהגישה לבתי המשפט
רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – פושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09
רותם אלבז אלקובי – פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל – החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר
רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

נחמה דר – פקידות סעד חוטפות ילדים בגלל עוני, זה קרה בשנות החמישים אנחנו לא ניתן שזה יקרה גם עכשיו

הפגנת הורים נגד חטיפת ילדיהם בכנס פרידה לנשיאה הילה גרסטל בראשות אשר גרוניס, בית ציוני אמריקה, 8/6/14

נחמה דר, מובילה חברתית:

כשאני נתקלתי לפני כמה חודשים בידיעה הזו שבמדינת ישראל חוטפים ילדים וזה לא נגמר. מדינת ישראל 2014, לא שנות החמישים, לא חטיפות ילדי תימן. מדינת ישראל שנת 2014 מוציאים ילדים בגלל עוני. תקשיבו טוב. עוני!!! שום סיבה אחרת. בתים נורמטיביים לחלוטין. אמהות נהדרות, מתפקדות. אבות, שמשרד הרווחה מונע מהם את הילדים, כי לעובדת הסוציאלית הוא לא דיבר אליה יפה, הוא לא נחמד אליה, ומכיוון שהוא לא נחמד, הוא לא יראה את הילדים שלו. פק"סית במדינת ישראל מחליטה ובית משפט חותם.

במדינת ישראל מוציאים ילדים ללא שום שיקול דעת ענייני. מוציאים בגלל עוני ומוחלשות. ועברתי בין הרבה אמהות ואבות, שהאוזניים תצלינה מהסיפורים הללו. מספיק שהבית שלך לא מתנהל כמו שהם רוצים, זו הזנחה. האמא לא התעוררה יום אחד בבוקר, הזניחה את הילדים שלה. עוד סיבה: הנעליים קרועות. עוד סיבה: אבק בבית. אמא אחת הסבירה לי שהיה לה אבק בבית ומבחינת הפק"ס זה הספיק לה להוציא את הילדים מהבית. יש לי גם אבק בבית, ואתם יודעים מה, גם לילדים שלי לפעמים יש נעליים קרועות. אני רוצה לראות שמישהו היה מעז לגעת בהם כי יש להם נעליים קרועות. לאן הגענו? נעליים קרועות? אבק? זה סיבות להוציא ילדים מהבית, והגדילו לעשות: כולן נרקומניות. כל האמהות האלה נרקומניות. בחיים לא נגעו בסמים, אבל מבחינת הפק"סית נורא קל לרשום נרקומנית. נכון? לא נכון? בית המשפט הוא חותמת גומי, והם חותמים. אף אחד לא בודק. והמשטרה? זרוע מבצעת.

פק"סית מתקשרת למשטרה:

'תשמעו יש כאן מקרה של התעללות מאוד קשה, התינוק זחל לכביש'.

באיזה בית זה לא קרה? אני רוצה לדעת. הנכד שלי יצא לכביש 3 פעמים בשבת אחת. אז מה? אני מתעללת בו? אני מזניחה אותו? לא. הוא תפס את הדלת פתוחה, אבל במקרה הזה, הגיעו שוטרים. מקרה חירום. האמא במעצר יומיים.ישבה בבית סוהר. אישה נורמטיבית, ואחרי זה מעצר בית, ואחר כך גנבו לה חמישה ילדים, בלי שום התחשבות, בלי שום דבר. פשוט גנבו לה את הילדים. זו הוראה של המשטרה, אבל מי הפעיל אותם? הפק"סיות. הן בעצם הביג בוסיות של המדינה הזו. לא משפט, לא משטרה, לא ממשלה. אף אחד לא יכול לנצח את הפק"סיות הארורות האלה. ואני חושבת שהגיע הזמן, שאנחנו נעשה לזה סוף!
פק"סית לא תקבע אם ילד יוצא מהבית בגלל מצב כלכלי, ויבדקו את השקרים שלה.
לא יתכן שהמשטרה תקבל את דבריה של הפק"סית כאמת מוחלטת. לא יתכן שבית המשפט יחתום על זה, בלי לבדוק. זהו.
די לחטיפות ילדים. זה קרה בשנות החמישים, אנחנו לא ניתן שזה יקרה גם עכשיו.

פקידת סעד בליווי שני שוטרים באו באישון לילה ולקחו ילדה בת 10 מביתה ומשפחתה

מאי 2014 – מרשת הפייסבוק – שמי שני ואני אמא של אורין. בתי היחידה האהובה המדהימה שתחגוג יום הולדת 10 בקיץ, ב- 10 לאוגוסט הקרוב ב"ה. וביקשה השנה ליום ההולדת מסיבת בנות מיוחדת לה היא מצפה..
אוריני מעולם לא היתה לילה מחוץ לבית, בלי להתקשר לאמא לפחות 5 פעמים לומר ולדעת כמה אהבה, ילדה שהחיוך לא יורד לה מהפנים, ילדה מוכשרת בכתיבה, שירה – ומגיל 3 מככבת בחוגי דרמה תיאטרון וקולנוע, תמיד בתפקיד הראשי, כמו זה שסומכים עליה להשתתף בו כסינדרלה בשבוע הבא ועליו עבדה כל כך קשה.
לאחרונה יצרה מחזה עם חברותיה הטובות ביותר והן תכננו לצלם אותו בחופש הגדול, מתרגשות, ובדיוק באמצע חזרות לשלמות. 


אורין לומדת בחוג רובוטיקה ומצוינות למחוננים ואוהבת לקרוא ערמות של ספרים במהירות שיא,היא מאד אוהבת את חיה, המורה הפרטית למתמטיקה, שבאה ללמד אותה עם המון אהבה בכל יום חמישי, היא הכי אוהבת טבע ובעלי חיים, לכתוב סיפורים קצרים, את משי החתולה שלה והכי הכי אוהבת את האוכל של אמא.
מלאה ביטחון עצמי, רוקדת ושרה וקופצת בעליצות בכל הבית,
אוריני היא ילדונת של אור אהבה וחיבוקים.
אורין המתוקה שלי נחטפה אתמול ממיטתה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער, עוס"ית ושני שוטרים, באמצע הלילה!!!!!!!!!
דודה שלי ששמרה על בתי בזמן שנעדרתי מהבית נאלצה לחכות שאמי תגיע, במקרה אחי ואשתו גם הגיעו באותו הרגע והזדעזעו עמוקות למצוא סיטואציה הזויה של אנשים זרים שנכנסים אליה לחדר באישון לילה, ומעירים אותה משינה מתוקה לתוך סיוט!!!!!!! כאשר אני, אמא שלה! לא מודעת בכלל לנעשה!
כי אני הורחקתי משם ע"י שני שוטרים, בטענה שאני מזומנת לחקירה! ועוכבתי בזמן שבבית חטפו את בתי בוכה וצועקת וקוראת נואשות לאמא שאינה שם לגונן עליה מפניהם!!! אוריני המתוקה המצחיקה החופשיה, לא יכלה אפילו לקבל חיבוק מאמא שלה לפני שנעלמה למקום זר ורחוק מהבית, נחטפה משגרת יומה, מחבריה וחברותיה מבית ספרה ומהחדר המקסים שעוצב במיוחד בשבילה… הוציאו אותה מהבית כשמשפחתי ההמומה עומדת שם ולא יכולה להתנגד! בשל צו חירום שלא הושאר לנו ממנו שום עותק! ובזמן שאני לא מבינה את הנעשה, החוקר מחתים אותי על טופס שאיני מורשית להתקרב לפקידת הסעד והעוסיו"ת למשך 15 יום! ובנוסף כששאל אותי אם אני זקוקה לעורך דין, אמרתי "מה פתאום" כי לא עשיתי כלום!
מאשימים אותי באיומים.
מה בסך הכל ביקשתי?!?! להיות אמא שמנסה להגן ולגונן בכל כוחה על הגורה שלה? היקרה שלה?????
כשב- 8 וחצי שנים האחרונות ורוב חייה של אורין, נרדפתי ע"י הרווחה ופקידות הסעד שלא שחררו את האחיזה בנו לרגע במשך זמן,
שבו לאט לאט קרסתי תחת הלחץ המופעל תמידית ולא מרפה! ובסופו של דבר נגרמו לי בעיות בריאותיות שמעולם לא היו שם קודם! וכל זאת כשהם יודעים שאני סובלת מפוסט טראומה על רקע עברי…

אוריני שלי הלכה לישון עם חיוך על הפנים, כי מצאה סופסוף את עבודתה הראשונה בתור דוגווקרית, לג'סה, גורת הלברדור של השכנה החדשה…. ג'סה עדיין מחכה לה שתבוא לשחק איתה!
אני מתחרפנת פה מדאגה חייבת לדבר איתה לשמוע את קולה לדעת שהיא בסדר…. אפילו לאסיר נותנים להתקשר הביתה פעם ביום!!! אני ומשפחתי כאן בטירוף דאגה מוחלט!
עזרו לנו להחזיר את אורין הביתה במהירות!!!!!!!

מירי אופריכטר – פקידת סעד לשכת רווחה קדימה צורן: אלימות בירוקרטית מלווה בשקרים ועלילות נגד אזרח

אפריל 2014 – מירי אופריכטר סגן מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים לשכת רווחה קדימה צורן – התקף פסיכוטי מלווה עם הפרעות סכיזופרניה

דרכי רמיה פקידת הסעד מירי אופריכטר, שבפועל עושה דין לעצמה וכופה את עמדותיה הן על בית הדין הרבני והן על האבא וילדיו. במקביל היא פועלת להכפשת האב, ומעלה טענות וקביעות שקריות, שלא היו ולא נבראו. אלמלא האב הקליט את השיחה עם פקידת הסעד, סביר להניח שהיה נמצא מאחורי סורג ובריח, שכן האב עובד כמאבטח בשגרירות, נושא כלי נשק, ופקידת הסעד בתלונתה הכוזבת טענה כי האב איים, התנהג בתוקפנות ובריונות. ההקלטה מוכיחה ההיפך. פקידת הסעד השליכה את התנהגותה החולנית על האב. פקידת הסעד רואה צל הרים כהרים ובודה תלונה שקרית ומופרכת.
https://player.vimeo.com/video/93269057

כפי שיפורט בהמשך, האבא ביקש לצלם את תיק הרווחה שנמצא במחלקה לשירותים חברתיים בלשכת רווחה קדימה צורן, על פי צו של בית הדין הרבני נתניה. במשך כחודשיים האב נדחה בלך-ושוב, וצו בית הדין אינו מתקיים. משדרש האב לשוחח עם מנהלת מחלקת הרווחה, פעלה אופריכטר באופן דורסני ופוגעני וגרמה בפועל לנזקים לאב.
משטרת ישראל לא נקטה בהליכים פליליים כלפי אופריכטר, חרף התנהגותה הפלילית. דומה כי אופריכטר השליה מעל עצמה את מחסומי הבושה תוך העלאת טענות מטענות שונות שאין להן כל אחיזה במציאות. ולו רק משום חומרת הדברים בדברי הכזב של פקידת הסעד, הטקטיקה שבה נוהגת פקידת הסעד, להשתולל, להתפרע ולהעליל על אב שהגיע לשוחח עם מנהלת לשכת רווחה – אסור שיקרה במדינת ישראל. פקידת הסעד פעלה בכוחניות ובריונות ופעלה לתעתע ולשקר את משטרת ישראל.
אופריכטר מאבדת שליטה וצורחת בהתקף אמוק נגד האב כי הוא תוקפני. הקשיבו לשיחה ותשמעו מי התוקפני.
תמלול:
מירי אופריכטר סגנית מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים: אם זה להתלונן עלי אני יעביר את זה, אם זה הסיבות: ההחלטה שהגיעה מבית הדין, אז אני מטפלת בהן.
אבא: בכל הסוגיות אני רוצה לדבר עם המנהלת. אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, לא איתך. עם המנהלת שלך. זה הכל.
לא ביקשתי את השמיים. רוצה לדבר עם המנהלת.
פק"ס: אתה מה זה מעליב אותי. מה זה מעצבן אותי.
אבא: אני לא רוצה להעליב אותך. אני פניתי אלייך?
פק"ס: לא יודעת על מה.
אבא: אני לא פניתי אלייך. את זאת שפנתה אלי. אני לא רוצה להעליב אותך, אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך. זה הדבר הכי מינימלי שיש.
פק"ס: אנחנו סיימנו את השיחה, ואני מציעה לך לשוחח עם ראש הממשלה באותו מעמד. מה דעתך?
אבא: למה?
פק"ס: ככה! כי אתה אזרח וזכותך לדבר עם ראש הממשלה.
אבא: זכותי לדבר עם המנהלת שלך. את לא ראש ממשלה ואני רוצה לדבר עם המנהלת שלך.
פק"ס: לא איתי. בגישה הזו, תחשוב אם הגישה שלך משרתת אותך.
אבא: אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, מתי אני אקבל תשובה בעניין?
פק"ס: אני לא עובדת אצלך! אתה מדבר איתי מול הפנים ומתחצף!
אבא: אני לא מתחצף. מי המנהלת שלך?
פק"ס: אני המנהלת [צועקת]. אני אתלונן עליך. אתה חצוף שאין כדוגמתך. תתבייש לך. עוזרים לך. לא, לא, תעצור אותי, נותנים לך, אני מטפלת בך שנתיים, כל העולם.
אבא: מי המנהלת שלך, אני יכול לדעת?
מי המנהלת שלה? אסור לה לגרש אותי.
פק"ס [צורחת באמוק]: החוצה!!! אני מבקשת להזמין משטרה מיד! הבן אדם הגיע, הוא תוקפני, הוא מאיים, הוא חצוף, הוא מאשים. אתה חצוף. אתה חצוף. אתה מאשים במה שאתה אשם בעצמך, כל הגישה שלך, כל התוקפנות שלך, כל האשמות שלך.
אבא: השיחה מוקלטת.
וכך זה התחיל . . .
לאבא יש צו של בית הדין הרבני המורה ללשכת הרווחה לצלם לו את תיק הרווחה. האבא ממתין במשך חודש וחצי לקבל זימון לצילום התיק, אולם הפקידות במשרד הרווחה מתעלמות מבקשותיו החוזרות ונשנות של האב.
האב נכנס ללשכת הרווחה ומבקש לצלם את תיק הרווחה.
פק"ס [מנסה לעורר תחושת אשמה אצל האב, למרות שמדובר בחרטוטולוגיה]: תביא בחשבון שמישהי סובלת בגללך עכשיו.
אתה מטופל יחידי שלנו? בגללך עזבתי אותה בחדר, על מצפונך.
האב: חודש וחצי אני רודף אחריכם. את במיוחד לא נותנת לי תשובה.
פק"ס: אתה במיוחד משקר ואין מישהי אחת שתגיד שאתה אומר אמת.
אבא: אל תגידי לי אתה משקר, כי אני לא אומר לך שאת משקרת ומתעלמת מהמכתבים שלי.
פקידת הסעד מורחת את האב: התיק אצל יפה. כל החומר אצל יפה…
 מה הלחץ? הדיון שלך נגמר כבר.
אבא: אין כל לחץ. אני רוצה תשובות. זה הכל.
פק"ס: יום ראשון יפה נמצאת. יפה יוצרת איתך קשר. יפה יוצרת איתך את המועד, בהתאם להחלטת בית משפט, מה שבית המשפט ביקש חומר מצולם מהתיק, תבקש את כל החומר. . .

קישורים:

לשכת הרווחה בת ים – פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית

לשכת הרווחה בת ים – התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות- האזינו לחקירה של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי (עו"ס נעמי הפכה עורה ומתפקדת כפקידת סעד) בלשכת הרווחה בבת ים. פקידות הסעד חוקרות בן של אישה ששלחו אותה לאבחון פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר פרטי איתן חבר המוכר להן…

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה

יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

בע"מ 4746/13
פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית פשוט מבזה את בית המשפט העליון, וכמובן את עצמו, בע"מ 4746/13. בפסק הדין השופט "הכשיר" בדיעבד תלישת  שתי ילדות בלונדיניות ויפות, מלאכיות של ממש, מביתם ומשפחתם בתל אביב, והפקרתם להתעללות והזנחה בפנימיית ויצו הדסים ללא אופק להחזרה הבייתה. פקידת הסעד ויקי היינה פועלת בדרך רמיה לתלישת ילדים מהוריהם תוך הכפשות ודברי בלע נגד הורים ללא רבב. ויקי הנייה קרעה את שתי הבנות, מהאמא והסבתא, שהן בעלות אזרחות בריטית, ואפילו הוציאה נגד הילדות, האמא והסבתא צו עיכוב יציאה מהארץ, "כדי שלא יוכלו לברוח מהארץ".


 ילדים נחטפים ע"י פקידות סעד ובית המשפט לנוער אמור להיות חותמת גומי?

בתואנת שווא נאמר לאמא ולסבתא שהילדות נדרשות לאיבחונים, ובתום האיבחונים הן תחזורנה הביתה. נטען שיש "חשש" שהילדות יפתחו איזשהו תסמין, ושאולי הן "מעוכבות התפתחותית" (שזו הגדרה אמורפית ולא ברורה שניתן לומר על כל ילד). מדובר באמת בתא משפחתי הסובל מעוני וחרפת רעב. הסיבה היחידה לכל הטענות נגד האימא והסבתא היא שאין להן כסף, לא רק לילדות, אלא גם לעצמן. מי שרואה את שיניהן המתפוררות של האמא והסבתא מבין, שאלה לא נשים מתעללות, או נשים מזיקות, אלא פשוט אלה נשים שאין להן כסף אפילו לעצמן. אז במקום לבוא ולתת להם תלושי מזון, ולהתחיל לשקם אותן כלכלית, כדי שיהיו בבית כל האמצעים שהילדות לא יהיו "מעוכבות התפתחותית", לרבות אוכל, באה ויקי הנייה ותולשת מהן את משוש חייהן היחיד, מה שמאלץ אותן עכשיו לקושש נדבות כדי לממן עורכי דין למאבק המשפטי, ולהתרושש עוד יותר.

פקידת סעד לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציה

הסיפור התחיל אצל טובה פרי בבית המשפט לנוער, שבכלל לא טרחה לשמוע עדים או לחקור את פקידת הסעד, וכמובן שהתייחסה לאמא והסבתא כמו אל זוג יתושים מטרידים. כך גם היה אצל יהושוע גייפמן בערעור. למרות הקושי להגיע לעליון בתיקי משפחה, הגיעו האמא והסבתא לבית המשפט העליון היישר אל השופט יצחק עמית. המערערות טענו ש"לא התקיים דיון כהלכתו בבית המשפט לנוער, [אצל טובה פרי] באשר לא נחקרו עדים ולא נשמעו ראיות. לשיטתו של בא כוח האם, לאור רגישות הנושא, ועודנו, באים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, יש להחיל את הרף ראייתי הנוהג בדין הפלילי". את הטענה הזו שלל השופט עמית בכמה מילים: "האם הייתה מיוצגת בהליך בפני בית המשפט לנוער, ואין לקבל טענתה, שהועלתה בסוף הדרך ולאחר שבית המשפט נתן החלטתו, כביכול נשללה הימנה האפשרות להביא ראיות. די לעיין בבקשה להזמנת עדים על מנת להבין מדוע אין לקבל טענתה של האם".


העדר סדרי דין וחקירות בבית משפט לנוער, סובייטיזציה של בית המשפט???
כבר כאן אנחנו שואלים, אם שופטת הנוער טובה פרי לא הירשתה להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד, אז איזה מין סוג של משפט התקיים אצלה באולם? משפט מכור מראש? אם בית המשפט לא שומע עדים ולא חוקר את מי שמעלה טענות ללא ראיות, אז בשביל מה בית המשפט הזה קיים בכלל, ובשביל מה מבזבזים משכורת על טובה פרי? למעשה זוהי מראית עין של עשיית משפט, אבל מה שבטוח ש"משפט" כמו שרואים בסרטים, עם עדים וחקירות, לא היה פה. עמית, בצביעותו טוען שהטענה "נטענה רק בסוף הדרך", אבל מה המשמעות של זה? האם בכלל זה משנה אם טוענים שרוצים לחקור פקידת סעד בתחילת הדרך או בסוף הדרך, אם השופטת בכלל לא רוצה לשמוע אף עד או לחקור אף פקידת סעד, והאם זה מצדיק הפיכת בית המשפט לקרקס של כאילו "עשיית צדק" בסטייל סובייטי? כפי שנראה זו בדיוק עמדתו של השופט עמית, שבתיקי נוער, אין טעם להורים אפילו להגיע לבית המשפט, כי המשחק מכור מראש. כלומר בחזונו של השופט עמית, בית המשפט לנוער הוא מקום שבו מישהו עם הכשרה של שופט אמור באופן סדרתי לשנע ילדים מההורים שלהם לכל יעד שאליו פקידת הסעד מעוניינת לחטוף את הילדים: אומנה, פנימיה, מרכז חירום. בית המשפט לנוער, בחזונו המעוות של יצחק עמית, אמור להיות חותמת גומי של פקידת הסעד, וההורים אמורים לעמוד שם כמו דחלילים, ולמסור את ילדיהם מרצונם לפקידת הסעד.

נקמנות שיפוטיות ולגלוג למכאובם של ההורים ע"י שופט עליון

ראו באיזה לגלוג מתייחס השופט עמית לבקשת האמא להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד: "על מנת להבין לאילו עדויות וראיות נתכוון בא כוחה של האם, אציין כי לאחר שהדיון בבית המשפט לנוער הסתיים, ולאחר שבית המשפט כבר נתן החלטתו להוצאת הקטינות ממשמורת האם, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לניהול הוכחות ולהזמנת עדים. בבקשה נתבקש בית המשפט לזמן רשימה ארוכה של עדים, לרבות מספר עובדות סוציאליות שטיפלו בענייני המשפחה והקטינות, מנהלת בית הספר, הפסיכולוג שערך את האבחונים, העובדת הסוציאלית מהמרכז לנפגעי סמים והסומכת. בבקשה הוצהר, כי מטעם המבקשת יעידו יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדינו, האם, הסבתא, אחיה של האם, ופסיכולוג חינוכי בשם שאול פורת". ואנו שואלים, איך בדיוק אמור להתקיים משפט צדק, משפט אמיתי, משפט אדברסרי, אם המבקשת, האמא הטבעית, הביולוגית, לא יכולה להביא את העדים שלה, כי השופט חושב שכולם ראויים לגיחוך? פשוט ביזיון של שופט, השופט יצחק עמית.
אנו חייבים לציין שפסק דין זה מהווה נקמה אישית של השופט יצחק עמית ביעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדנו . ברגע שהשופט עמית ראה את השם של יעקב בן יששכר הוא התחלחל, כי ידוע לשופט עמית שיעקב בן ייששכר (צפו בסרט זכות אבות, ותבינו). העניין הוא שבדיוק חודש לפני מתן פסק דין זה תבע יעקב בן יששכר 3 שופטי משפחה ישראליים בבית המשפט הפדראלי בפנסילבניה בגין עידוד חטיפת וכליאת ילדים, וקבלת שוחד. מכיון שהשמועה נפוצה בקרב כל השופטים, כי הם עלולים לתת את הדין בחו"ל על מעשים נפשעים, החליט השופט יצחק עמית לסגור עם יעקב בן יששכר חשבון, וזו לדעתנו הסיבה האמיתית מאחורי הקלעים לפסק דין מטורלל זה.Docket Report in RICO Case Against 3 Israeli family Court Judges


דיני נפשות או דיני רכילויות????

אבל זו רק ההתחלה. מסתבר שלשופט עמית יש עוד הרבה מה לומר, והמדובר בדברים מזעזעים ביותר מבחינת חוסר התשתית החוקית, במיוחד כשהם באים מפיו של שופט "עליון", שאמור להשגיח שהשופטים בערכאות הנמכות פועלים על פי החוק המהותי וסדרי הדין הפרוצדורליים, במיוחד כשלפנינו דיני משפחות, והתערבות של המדינה בזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיי משפחה ולגדל ילדים. ראשית, יוצא השופט יצחק עמית מתוך הנחה שפקידת סעד היא "מומחית". כבר עתה אנו שואלים, מומחית למה??? מה היא כבר למדה ומה היא מבינה, ומדוע כמומחית, הוא חושב שאין צורך לחקור אותה? הרי בכל בית משפט, מומחים נחקרים שתי וערב, אז מדוע שהפק"ס לחוק הנוער יהיו פטורות מחקירה נגדית, כדבר שבגדרה? אולי הן משקרות? אולי יש להן אינטרס אישי או היכרות אישית? אולי מישהו הבטיח להן שוחד? מדוע שהן לא יחקרו? הרי דווקא נקדת המוצא (המטופשת) שהן מונחיות, מחייבת חקירה נגדית. כפי שנראה, השופט עמית מתאר את המומחיות של פקידת הסעד בסך הכול ביכולת ללקט אינפורמציה. זו מומחיות? הרי הן מעולם לא הוכשרו בדיני ראיות כפי שהשופטים עצמם הוכשרו.

תסקיר פקידת סעד לחוק הנוער ויקי היינה מהווה אוסף רכילויות בכסות של מומחיות

הנה עוד "פנינים" מפיו של השופט, יצחק עמית: "עדות מומחה היא אחד החריגים לעדויות שמיעה, אך את תסקיר פקיד הסעד אין לראות כחוות דעת של "עד מומחה" במשמעותו לפי סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ע"א 3554/91 אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 5 (9.10.1991) (להלן: עניין אלמונית)). המידע שאותו ליקט, אסף וריכז פקיד הסעד, לא נדרש לעמוד בתנאי הקבילות הרגילים, דווקא מן הטעם שרובו מבוסס על עדויות שמיעה שנאספו מפי גורמים שונים. במישור הקבילות, יש לראות אפוא את התסקיר כחריג לעדות שמיעה". 
 ואנו שואלים, מאיפה מביא השופט את הטענות האלה? אם הוא כבר אומר שתסקיר פקידת סעד הוא כמו עדות מומחה, אז מדוע שלא יחולו סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות? ואם הוא כבר מודע לכך שהמידע שפקידת הסעד מלקטת "מבוסס על עדות שמיעה", (ועדות שמיעה ככל היא עדות אסורה שאינה קבילה), אז במקום לדרוש הבטחות שהמידע הוא אכן אמין וראוי לבוא בפני בית המשפט, אז ההיגיון שלו מוביל אותו לקבוע בדיוק להיפך… שאין צורך לחקור את המידע שליקטה פקידת הסעד כעדות שמיעה? נראה שנתהפכו היצרות בהלך החשיבה של השופט עמית.
מניין הביטחון שעדות השמיעה שליקטה פקידת הסעד הוא אמין? אולי מישהו שמע שמועה? אולי מישהו רצה להתנקם? איך ייתכן שדווקא תסקיר פקידת סעד יהיה פטור מחקירה נגדית, למרות שאין לכך כל הסמכה או הוראה בפקודת הראיות? הרי קיימת פקודת ראיות, והיא אומרת שניתן להביא רק עדויות כשרות, והחריגים של "עדות שמיעה" מפורטים בפקודת הראיות. תסקיר פק"ס לא מאוזכר שם. אז מנין החוצפה לומר ש"יש לראות את התסקיר כאילו הוא חריג לכללים שבפקודת הראיות? לזה קוראים חקירקה שיפוטית. השופט פשוט יוצר חקיקה ספציפית לנושא פקידות הסעד לחוק הנוער, וזה פשוט מביש ומחליא.
שימו לב מה אומר סע' 20 לחוק הראיות: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא)". כלומר מספיק שבעל הדין מעלה חשש לעיוות דין, וזו שאלה עובדתית המצריכה חקירה, שאז לא ניתן "לקבל כראייה בכתב" חוות דעת של מומחה. שימו לב שהמומחה הוא בשאלה של מדע, מחקר, אמנות או ידיעה מקצועית. אם כך, מה יש בעבודה סוציאלית, ששם יוצאת פקידת סעד לשטח ומראיינת אנשים, שהופך את חוות הדעת שלה ל"מומחיות בידיעה מקצועית"?

וכעת שימו לב מה אומר סעיף 26 לפקודת הראיות: "(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט יעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה". פקודת הראיות קובעת ש"בית המשפט ייעתר לבקשת בעל דין לצוות על חקירת מומחה". לא כתוב רשאי, אלא "ייעתר", כלומר זו חובת בית המשפט לזמן את המומחית לחקירה. עכשיו קיראו את פסק הדין וראו את השופט עמית מייצר חקיקה שופטית חדשה במסלול עוקף לפקודת הראיות, מסלול סובייטי שבו הופכת פקידת הסעד ה"תורה מסיני" של תיקי הנוער והוצאת הילדים מהבית.


ההשוואה המטופשת בין תסקיר פקידת סעד לנוער ותסקיר שירותי מבחן

לשם חיזוק דבריו, מצא השופט עמית דוגמא אחת שאיכשהו דומה לתסקיר של פקידת סעד, וזהו תסקיר שירותי המבחן לענין העונש של מי שמשפטו הפלילי כבר נגמר, ומה שנשאר זה רק העונש. אלא שזה בכלל לא דומה לתסקיר פק"ס. תסקיר שירותי המבחן בתיק פלילי מוגש לאחר שבמשפט הפלילי, הנאשם הביא כל עד וכל עדה שמצא לנכון להביא להגנתו, כלומר התקיים משפט עם עדים וחקירות מלאות, של כל המומחים ושל כל השוטרים. אף אחד לא פטור מעדות. אז זה בכלל לא דומה לתסקיר של פקידת סעד במשפט נוער, כאשר התסקיר בנוער בעצם שקול לכתב האישום. יצחק עמית מבקש לעשות קיצור דרך, לדלג על שלב העדויות, ולהפוך את "כתב האישום" (כלומר כתב התביעה בנוער) אוטומטית לפסק דין, בלי עדים, ובלי בטיח. אפילו נאשמים בטחוניים מקבלים את ההזדמנות לחקור את מי שמאשים אותם. וראו זה פלא, עמית, בחזונו רואה את פקידת הסעד, מי שיוזמת את ההליך בבית המשפט לנוער, ומי שדבריה הם הבסיס (מילה במילה) לכתב התביעה להכרזת נזקקות והוצאה מהבית, כמי שבעצם תחרוץ גורלות, ללא פיקוח או בקרה, והיא זו שתקבע איך ייראה פסק הדין.

תסקיר פק"ס לחוק הנוער מול תסקיר פק"ס לסדרי דין

בל נשכח שבפסק דין זה עמית דיבר על תסקירי פק"ס לחוק הנוער. יש גם תסקירים לסדרי דין בתיקי גירושין. גם בין שני אלה יש הבדל מהותי. בחוק הנוער (כלומר חטיפת ילדים לפנימיות והוצאה מהבית) ה"תסקיר" הוא בעצם כתב התביעה. מי שיוזמת את ההליך היא פקידת הסעד, ומי שתובע פורמלית זו הפרקליטות שהיא המייצגת של פקידת הסעד. התסקיר בנוער מוכן לפני שהוחלט בשירותי הרווחה להוציא צו נזקקות לילדות באמצעות פניה לבית המשפט לנוער, והתסקיר בעצם מועתק מילה במילה לכתב התביעה בנוער. בתיקי גירושין, תסקיר מגיע אחרי שאחד ההורים תובע את ההורה השני, ובית המשפט מבקש "חקירה" על מנת לקבל תוספת מידע מגורם חיצוני על המידע שההורים מוסרים בכתב התביעה ובכתב ההגנה.
עמית לא עושה אבחנה בין שני סוגי התסקירים למרות שההבדלים בינהם הם תהומיים. בתיקי גירשין (משמורת והסדרי ראייה) אין בכלל שום צורך בתסקיר של פקידות סעד. אין צורך לשלוח מישהי על מנת ללקט נתונים על שני ההורים, ולהתסיס אותם זה נגד זה. בית המשפט למשפחה יכול להסתדר יפה מאוד גם בלי תסקירי פקידות הסעד בגירושין. ההורים יכולים לספר את הסיפורים שלהם אחד נגד השני ישירות אל השופט, ללא תיווך של פקידת סעד, ויחליט השופט על סמך דיני הראיות מי בינהם צודק, במיוחד לאור העובדה שאם שני ההורים נורמטיביים, אז לשניהם זכויות שוות על הילדים, ואין זו "חובה להכריע" באמצעות פקידת סעד "מי עדיף". לעומת זאת בתיקי נזקקות בנוער, תסקיר פקידת הסעד לנוער הוא ליבת הענין, כי זה המסמך שבגללו הרווחה רוצה להוציא את הילדים מבית ההורים. גם אם יש הבדלים בין השניים, עדיין אין כל סיבה מדוע שפקידת הסעד, כמו כל גורם חיצוני, לא תיחקר על מה שהיא כותבת.
בגדי המלך החדשים: "דרך המלך בלי חקירת פק"ס", או המלך עירום או שהמלכה ערומה????

בסופו של פסק הדין אומר השופט עמית כי "סיכומו של דבר, שהעקרונות ודרכי הפעולה של פקידי הסעד אינם כמו אלה הנוהגים בהליך משפטי פלילי או אזרחי רגיל. תסקיר של פקיד סעד אינו בגדר עדות או עדות מומחה; הדברים הנכתבים בתסקיר אינם מבוססים בהכרח על מידע העומד בתנאי הקבילות; דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר; במקרים בהם פקיד הסעד נחקר היקף החקירה נגזר ממעמדו המיוחד של פקיד סעד; בית המשפט רשאי, בנסיבות מסוימות, לאפשר חקירה של גורם שהעביר מידע לפקיד הסעד; שיקול הדעת הסופי לגבי משקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לבית המשפט". אבל מי שקורא את כל פסק הדין רואה ששום דבר ממה שאמר השופט עד כה אינו מוביל למסקנה ש"דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר", במקום לחקור את פקידת הסעד על תסקירה. פשוט אין לכך כל צידוק לוגי, או אסמכתא בפקודת הראיות, או כל חקיקה אחרת.
להיפך, דרך המלך הנכונה היא חקירה נגדית של כל פקידת סעד שמשתתפת בכתיבת תסקיר. יש לשאול אותן שאלות קריטיות כמו כמה ניסיון יש להן בכלל. אולי זוהי פקידת סעד שרק אתמול סיימה את המכון להכשרת פקידות סעד ברח' ז'בוטינסקי 1 ברמת גן? אולי זו אחת שיש לה אג'נדה, שהיא עצמה גרושה מרירה שרוצה לנקום? אולי לא פתחה את אוגדן הספרות המקצועית לפני שכתבה תסקיר? אולי לא רעננה את ידיעותיה בתע"ס? אולי יש עליה תלונות מפה ועד תאילנד? איזה מין בית משפט זה שגם לא חוקרים פקידת סעד, וגם אי אפשר להביא עדים???
שימו לב שבמקרה זה התלוננו האמא והסבתא גם על כך שפקידת הסעד לא נחקרה, וגם על כך שטובה פרי לא הירשתה להביא עדים חיצוניים. לנושא של הבאת עדים סותרים לפקידת הסעד, עמית בכלל לא התייחס. את זה הוא פטר בלגלוג ש"די לראות את רשימת העדים" כדי להבין שאין צורך בהם. אז מה זה אומר? שאם היו מביאים עדים קליברים, אז הוא כן היה מוצא שטובה פרי נהגה שלא לפי דין, והיה מבטל את פסק הדין?

ומה עם עיכוב היציאה?

שימו לב איזה כוח יש לפקידות הסעד… הן גן יכולות להוציא עיכוב יציאה ולרתק גם את הילדים וגם את ההורים לישראל. הרי זו הפרת זכויות אזרח הכי בסיסיות שיש, הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה. וראו זה פלא, השופט שמקבל בעליון את כל התיקים ה"יחברתיים" יצחק עמית, בכלל לא מפריע לו שפוגעם בחירויות בסיסיות של אזרחים. המדינה מעל הכול! הרי כאן האמא והסבתא הן בריטיות. כל עוד המדינה אוחזת בילדים שבפנימיה, אז למי זה בדיוק מפריע אם האמא והסבתא פשוט יתנדפו מהמדינה? כל מה שיש לשופט עמית לומר על זה הוא "נראה כי המהלך המשפטי של הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, אך העמיק את החשדנות מצד האם והסבתא כלפי גורמי הרווחה". מדוע אין הוא מכריע אם "המהלך המשפטי" הזה מותר, או לא? בשביל מה משלמים לו משכורת?

איך תרם השופט עמית למוות של הילדים של קרינה בריל, איגור ומירה?

לסיום, לאחר ששלל מהאימא והסבתא את הזכות להתגונן מפני לקיחת שתי הילדות מהן, וגזר עליהן חיים של שברון לב וגעגועים עזים, ממשיך השופט יצחק עמית בלשון הרמיה וכותב "ולבסוף, אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". במילים אחרות, השופט עמית שולח מסר להורים מאוד פשוט: כאשר באה פקידת סעד לקחת את הילדים שלכם, תנו את הילדים לפקידת הסעד, היפטרו מהילדים, תישכחו מהם, כי לא יהיה לכם כל תקווה להתגונן בבית המשפט. לא תוכלו להעיד ולא תוכלו לחקור את פקידת הסעד, אז מוטב שפשוט תעשו מה שפקידת הסעד רוצה ותימסרו לה את הילדים שלכם מרצון.
את פסק הדין הזה הפיצו פקידות הסעד לכול העולם ואחותו, שכן זהו ניצחון גדול עבורן. פסק הדין הזה הופץ גם בכל הלשכות לסיוע משפטי, ולכל שאר העוסקים בנושא. לא פלא שחודשים ספורים לאחר מכן, כאשר קרינה בריל, העולה החדשה מאוקאינה שמעה שפקידת סעד מעוניינת לנקוש על דלתה, היא שחטה את ילדיה. מי שהיא התייעצה איתו הסביר לה שבגלל יצחק עמית, הסיכויים שיקחו לה את הילדים הם 99%. אז קרינה בריל שחטה את ילדיה, ואי אפשר לומר שליצחק עמית לא הייתה תרומה למעשה השחיטה בסכין המטבח הוירטואלית שהניף על הילדים של ההורים החלשים/מוחלשים בקהילה.


פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים

קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה

יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

בע"מ 4746/13
פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית פשוט מבזה את בית המשפט העליון, וכמובן את עצמו, בע"מ 4746/13. בפסק הדין השופט "הכשיר" בדיעבד תלישת  שתי ילדות בלונדיניות ויפות, מלאכיות של ממש, מביתם ומשפחתם בתל אביב, והפקרתם להתעללות והזנחה בפנימיית ויצו הדסים ללא אופק להחזרה הבייתה. פקידת הסעד ויקי היינה פועלת בדרך רמיה לתלישת ילדים מהוריהם תוך הכפשות ודברי בלע נגד הורים ללא רבב. ויקי הנייה קרעה את שתי הבנות, מהאמא והסבתא, שהן בעלות אזרחות בריטית, ואפילו הוציאה נגד הילדות, האמא והסבתא צו עיכוב יציאה מהארץ, "כדי שלא יוכלו לברוח מהארץ".


 ילדים נחטפים ע"י פקידות סעד ובית המשפט לנוער אמור להיות חותמת גומי?

בתואנת שווא נאמר לאמא ולסבתא שהילדות נדרשות לאיבחונים, ובתום האיבחונים הן תחזורנה הביתה. נטען שיש "חשש" שהילדות יפתחו איזשהו תסמין, ושאולי הן "מעוכבות התפתחותית" (שזו הגדרה אמורפית ולא ברורה שניתן לומר על כל ילד). מדובר באמת בתא משפחתי הסובל מעוני וחרפת רעב. הסיבה היחידה לכל הטענות נגד האימא והסבתא היא שאין להן כסף, לא רק לילדות, אלא גם לעצמן. מי שרואה את שיניהן המתפוררות של האמא והסבתא מבין, שאלה לא נשים מתעללות, או נשים מזיקות, אלא פשוט אלה נשים שאין להן כסף אפילו לעצמן. אז במקום לבוא ולתת להם תלושי מזון, ולהתחיל לשקם אותן כלכלית, כדי שיהיו בבית כל האמצעים שהילדות לא יהיו "מעוכבות התפתחותית", לרבות אוכל, באה ויקי הנייה ותולשת מהן את משוש חייהן היחיד, מה שמאלץ אותן עכשיו לקושש נדבות כדי לממן עורכי דין למאבק המשפטי, ולהתרושש עוד יותר.

פקידת סעד לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציה

הסיפור התחיל אצל טובה פרי בבית המשפט לנוער, שבכלל לא טרחה לשמוע עדים או לחקור את פקידת הסעד, וכמובן שהתייחסה לאמא והסבתא כמו אל זוג יתושים מטרידים. כך גם היה אצל יהושוע גייפמן בערעור. למרות הקושי להגיע לעליון בתיקי משפחה, הגיעו האמא והסבתא לבית המשפט העליון היישר אל השופט יצחק עמית. המערערות טענו ש"לא התקיים דיון כהלכתו בבית המשפט לנוער, [אצל טובה פרי] באשר לא נחקרו עדים ולא נשמעו ראיות. לשיטתו של בא כוח האם, לאור רגישות הנושא, ועודנו, באים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, יש להחיל את הרף ראייתי הנוהג בדין הפלילי". את הטענה הזו שלל השופט עמית בכמה מילים: "האם הייתה מיוצגת בהליך בפני בית המשפט לנוער, ואין לקבל טענתה, שהועלתה בסוף הדרך ולאחר שבית המשפט נתן החלטתו, כביכול נשללה הימנה האפשרות להביא ראיות. די לעיין בבקשה להזמנת עדים על מנת להבין מדוע אין לקבל טענתה של האם".


העדר סדרי דין וחקירות בבית משפט לנוער, סובייטיזציה של בית המשפט???
כבר כאן אנחנו שואלים, אם שופטת הנוער טובה פרי לא הירשתה להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד, אז איזה מין סוג של משפט התקיים אצלה באולם? משפט מכור מראש? אם בית המשפט לא שומע עדים ולא חוקר את מי שמעלה טענות ללא ראיות, אז בשביל מה בית המשפט הזה קיים בכלל, ובשביל מה מבזבזים משכורת על טובה פרי? למעשה זוהי מראית עין של עשיית משפט, אבל מה שבטוח ש"משפט" כמו שרואים בסרטים, עם עדים וחקירות, לא היה פה. עמית, בצביעותו טוען שהטענה "נטענה רק בסוף הדרך", אבל מה המשמעות של זה? האם בכלל זה משנה אם טוענים שרוצים לחקור פקידת סעד בתחילת הדרך או בסוף הדרך, אם השופטת בכלל לא רוצה לשמוע אף עד או לחקור אף פקידת סעד, והאם זה מצדיק הפיכת בית המשפט לקרקס של כאילו "עשיית צדק" בסטייל סובייטי? כפי שנראה זו בדיוק עמדתו של השופט עמית, שבתיקי נוער, אין טעם להורים אפילו להגיע לבית המשפט, כי המשחק מכור מראש. כלומר בחזונו של השופט עמית, בית המשפט לנוער הוא מקום שבו מישהו עם הכשרה של שופט אמור באופן סדרתי לשנע ילדים מההורים שלהם לכל יעד שאליו פקידת הסעד מעוניינת לחטוף את הילדים: אומנה, פנימיה, מרכז חירום. בית המשפט לנוער, בחזונו המעוות של יצחק עמית, אמור להיות חותמת גומי של פקידת הסעד, וההורים אמורים לעמוד שם כמו דחלילים, ולמסור את ילדיהם מרצונם לפקידת הסעד.

נקמנות שיפוטיות ולגלוג למכאובם של ההורים ע"י שופט עליון

ראו באיזה לגלוג מתייחס השופט עמית לבקשת האמא להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד: "על מנת להבין לאילו עדויות וראיות נתכוון בא כוחה של האם, אציין כי לאחר שהדיון בבית המשפט לנוער הסתיים, ולאחר שבית המשפט כבר נתן החלטתו להוצאת הקטינות ממשמורת האם, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לניהול הוכחות ולהזמנת עדים. בבקשה נתבקש בית המשפט לזמן רשימה ארוכה של עדים, לרבות מספר עובדות סוציאליות שטיפלו בענייני המשפחה והקטינות, מנהלת בית הספר, הפסיכולוג שערך את האבחונים, העובדת הסוציאלית מהמרכז לנפגעי סמים והסומכת. בבקשה הוצהר, כי מטעם המבקשת יעידו יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדינו, האם, הסבתא, אחיה של האם, ופסיכולוג חינוכי בשם שאול פורת". ואנו שואלים, איך בדיוק אמור להתקיים משפט צדק, משפט אמיתי, משפט אדברסרי, אם המבקשת, האמא הטבעית, הביולוגית, לא יכולה להביא את העדים שלה, כי השופט חושב שכולם ראויים לגיחוך? פשוט ביזיון של שופט, השופט יצחק עמית.
אנו חייבים לציין שפסק דין זה מהווה נקמה אישית של השופט יצחק עמית ביעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדנו . ברגע שהשופט עמית ראה את השם של יעקב בן יששכר הוא התחלחל, כי ידוע לשופט עמית שיעקב בן ייששכר (צפו בסרט זכות אבות, ותבינו). העניין הוא שבדיוק חודש לפני מתן פסק דין זה תבע יעקב בן יששכר 3 שופטי משפחה ישראליים בבית המשפט הפדראלי בפנסילבניה בגין עידוד חטיפת וכליאת ילדים, וקבלת שוחד. מכיון שהשמועה נפוצה בקרב כל השופטים, כי הם עלולים לתת את הדין בחו"ל על מעשים נפשעים, החליט השופט יצחק עמית לסגור עם יעקב בן יששכר חשבון, וזו לדעתנו הסיבה האמיתית מאחורי הקלעים לפסק דין מטורלל זה.Docket Report in RICO Case Against 3 Israeli family Court Judges


דיני נפשות או דיני רכילויות????

אבל זו רק ההתחלה. מסתבר שלשופט עמית יש עוד הרבה מה לומר, והמדובר בדברים מזעזעים ביותר מבחינת חוסר התשתית החוקית, במיוחד כשהם באים מפיו של שופט "עליון", שאמור להשגיח שהשופטים בערכאות הנמכות פועלים על פי החוק המהותי וסדרי הדין הפרוצדורליים, במיוחד כשלפנינו דיני משפחות, והתערבות של המדינה בזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיי משפחה ולגדל ילדים. ראשית, יוצא השופט יצחק עמית מתוך הנחה שפקידת סעד היא "מומחית". כבר עתה אנו שואלים, מומחית למה??? מה היא כבר למדה ומה היא מבינה, ומדוע כמומחית, הוא חושב שאין צורך לחקור אותה? הרי בכל בית משפט, מומחים נחקרים שתי וערב, אז מדוע שהפק"ס לחוק הנוער יהיו פטורות מחקירה נגדית, כדבר שבגדרה? אולי הן משקרות? אולי יש להן אינטרס אישי או היכרות אישית? אולי מישהו הבטיח להן שוחד? מדוע שהן לא יחקרו? הרי דווקא נקדת המוצא (המטופשת) שהן מונחיות, מחייבת חקירה נגדית. כפי שנראה, השופט עמית מתאר את המומחיות של פקידת הסעד בסך הכול ביכולת ללקט אינפורמציה. זו מומחיות? הרי הן מעולם לא הוכשרו בדיני ראיות כפי שהשופטים עצמם הוכשרו.

תסקיר פקידת סעד לחוק הנוער ויקי היינה מהווה אוסף רכילויות בכסות של מומחיות

הנה עוד "פנינים" מפיו של השופט, יצחק עמית: "עדות מומחה היא אחד החריגים לעדויות שמיעה, אך את תסקיר פקיד הסעד אין לראות כחוות דעת של "עד מומחה" במשמעותו לפי סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ע"א 3554/91 אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 5 (9.10.1991) (להלן: עניין אלמונית)). המידע שאותו ליקט, אסף וריכז פקיד הסעד, לא נדרש לעמוד בתנאי הקבילות הרגילים, דווקא מן הטעם שרובו מבוסס על עדויות שמיעה שנאספו מפי גורמים שונים. במישור הקבילות, יש לראות אפוא את התסקיר כחריג לעדות שמיעה". 
 ואנו שואלים, מאיפה מביא השופט את הטענות האלה? אם הוא כבר אומר שתסקיר פקידת סעד הוא כמו עדות מומחה, אז מדוע שלא יחולו סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות? ואם הוא כבר מודע לכך שהמידע שפקידת הסעד מלקטת "מבוסס על עדות שמיעה", (ועדות שמיעה ככל היא עדות אסורה שאינה קבילה), אז במקום לדרוש הבטחות שהמידע הוא אכן אמין וראוי לבוא בפני בית המשפט, אז ההיגיון שלו מוביל אותו לקבוע בדיוק להיפך… שאין צורך לחקור את המידע שליקטה פקידת הסעד כעדות שמיעה? נראה שנתהפכו היצרות בהלך החשיבה של השופט עמית.
מניין הביטחון שעדות השמיעה שליקטה פקידת הסעד הוא אמין? אולי מישהו שמע שמועה? אולי מישהו רצה להתנקם? איך ייתכן שדווקא תסקיר פקידת סעד יהיה פטור מחקירה נגדית, למרות שאין לכך כל הסמכה או הוראה בפקודת הראיות? הרי קיימת פקודת ראיות, והיא אומרת שניתן להביא רק עדויות כשרות, והחריגים של "עדות שמיעה" מפורטים בפקודת הראיות. תסקיר פק"ס לא מאוזכר שם. אז מנין החוצפה לומר ש"יש לראות את התסקיר כאילו הוא חריג לכללים שבפקודת הראיות? לזה קוראים חקירקה שיפוטית. השופט פשוט יוצר חקיקה ספציפית לנושא פקידות הסעד לחוק הנוער, וזה פשוט מביש ומחליא.
שימו לב מה אומר סע' 20 לחוק הראיות: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא)". כלומר מספיק שבעל הדין מעלה חשש לעיוות דין, וזו שאלה עובדתית המצריכה חקירה, שאז לא ניתן "לקבל כראייה בכתב" חוות דעת של מומחה. שימו לב שהמומחה הוא בשאלה של מדע, מחקר, אמנות או ידיעה מקצועית. אם כך, מה יש בעבודה סוציאלית, ששם יוצאת פקידת סעד לשטח ומראיינת אנשים, שהופך את חוות הדעת שלה ל"מומחיות בידיעה מקצועית"?

וכעת שימו לב מה אומר סעיף 26 לפקודת הראיות: "(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט יעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה". פקודת הראיות קובעת ש"בית המשפט ייעתר לבקשת בעל דין לצוות על חקירת מומחה". לא כתוב רשאי, אלא "ייעתר", כלומר זו חובת בית המשפט לזמן את המומחית לחקירה. עכשיו קיראו את פסק הדין וראו את השופט עמית מייצר חקיקה שופטית חדשה במסלול עוקף לפקודת הראיות, מסלול סובייטי שבו הופכת פקידת הסעד ה"תורה מסיני" של תיקי הנוער והוצאת הילדים מהבית.


ההשוואה המטופשת בין תסקיר פקידת סעד לנוער ותסקיר שירותי מבחן

לשם חיזוק דבריו, מצא השופט עמית דוגמא אחת שאיכשהו דומה לתסקיר של פקידת סעד, וזהו תסקיר שירותי המבחן לענין העונש של מי שמשפטו הפלילי כבר נגמר, ומה שנשאר זה רק העונש. אלא שזה בכלל לא דומה לתסקיר פק"ס. תסקיר שירותי המבחן בתיק פלילי מוגש לאחר שבמשפט הפלילי, הנאשם הביא כל עד וכל עדה שמצא לנכון להביא להגנתו, כלומר התקיים משפט עם עדים וחקירות מלאות, של כל המומחים ושל כל השוטרים. אף אחד לא פטור מעדות. אז זה בכלל לא דומה לתסקיר של פקידת סעד במשפט נוער, כאשר התסקיר בנוער בעצם שקול לכתב האישום. יצחק עמית מבקש לעשות קיצור דרך, לדלג על שלב העדויות, ולהפוך את "כתב האישום" (כלומר כתב התביעה בנוער) אוטומטית לפסק דין, בלי עדים, ובלי בטיח. אפילו נאשמים בטחוניים מקבלים את ההזדמנות לחקור את מי שמאשים אותם. וראו זה פלא, עמית, בחזונו רואה את פקידת הסעד, מי שיוזמת את ההליך בבית המשפט לנוער, ומי שדבריה הם הבסיס (מילה במילה) לכתב התביעה להכרזת נזקקות והוצאה מהבית, כמי שבעצם תחרוץ גורלות, ללא פיקוח או בקרה, והיא זו שתקבע איך ייראה פסק הדין.

תסקיר פק"ס לחוק הנוער מול תסקיר פק"ס לסדרי דין

בל נשכח שבפסק דין זה עמית דיבר על תסקירי פק"ס לחוק הנוער. יש גם תסקירים לסדרי דין בתיקי גירושין. גם בין שני אלה יש הבדל מהותי. בחוק הנוער (כלומר חטיפת ילדים לפנימיות והוצאה מהבית) ה"תסקיר" הוא בעצם כתב התביעה. מי שיוזמת את ההליך היא פקידת הסעד, ומי שתובע פורמלית זו הפרקליטות שהיא המייצגת של פקידת הסעד. התסקיר בנוער מוכן לפני שהוחלט בשירותי הרווחה להוציא צו נזקקות לילדות באמצעות פניה לבית המשפט לנוער, והתסקיר בעצם מועתק מילה במילה לכתב התביעה בנוער. בתיקי גירושין, תסקיר מגיע אחרי שאחד ההורים תובע את ההורה השני, ובית המשפט מבקש "חקירה" על מנת לקבל תוספת מידע מגורם חיצוני על המידע שההורים מוסרים בכתב התביעה ובכתב ההגנה.
עמית לא עושה אבחנה בין שני סוגי התסקירים למרות שההבדלים בינהם הם תהומיים. בתיקי גירשין (משמורת והסדרי ראייה) אין בכלל שום צורך בתסקיר של פקידות סעד. אין צורך לשלוח מישהי על מנת ללקט נתונים על שני ההורים, ולהתסיס אותם זה נגד זה. בית המשפט למשפחה יכול להסתדר יפה מאוד גם בלי תסקירי פקידות הסעד בגירושין. ההורים יכולים לספר את הסיפורים שלהם אחד נגד השני ישירות אל השופט, ללא תיווך של פקידת סעד, ויחליט השופט על סמך דיני הראיות מי בינהם צודק, במיוחד לאור העובדה שאם שני ההורים נורמטיביים, אז לשניהם זכויות שוות על הילדים, ואין זו "חובה להכריע" באמצעות פקידת סעד "מי עדיף". לעומת זאת בתיקי נזקקות בנוער, תסקיר פקידת הסעד לנוער הוא ליבת הענין, כי זה המסמך שבגללו הרווחה רוצה להוציא את הילדים מבית ההורים. גם אם יש הבדלים בין השניים, עדיין אין כל סיבה מדוע שפקידת הסעד, כמו כל גורם חיצוני, לא תיחקר על מה שהיא כותבת.
בגדי המלך החדשים: "דרך המלך בלי חקירת פק"ס", או המלך עירום או שהמלכה ערומה????

בסופו של פסק הדין אומר השופט עמית כי "סיכומו של דבר, שהעקרונות ודרכי הפעולה של פקידי הסעד אינם כמו אלה הנוהגים בהליך משפטי פלילי או אזרחי רגיל. תסקיר של פקיד סעד אינו בגדר עדות או עדות מומחה; הדברים הנכתבים בתסקיר אינם מבוססים בהכרח על מידע העומד בתנאי הקבילות; דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר; במקרים בהם פקיד הסעד נחקר היקף החקירה נגזר ממעמדו המיוחד של פקיד סעד; בית המשפט רשאי, בנסיבות מסוימות, לאפשר חקירה של גורם שהעביר מידע לפקיד הסעד; שיקול הדעת הסופי לגבי משקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לבית המשפט". אבל מי שקורא את כל פסק הדין רואה ששום דבר ממה שאמר השופט עד כה אינו מוביל למסקנה ש"דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר", במקום לחקור את פקידת הסעד על תסקירה. פשוט אין לכך כל צידוק לוגי, או אסמכתא בפקודת הראיות, או כל חקיקה אחרת.
להיפך, דרך המלך הנכונה היא חקירה נגדית של כל פקידת סעד שמשתתפת בכתיבת תסקיר. יש לשאול אותן שאלות קריטיות כמו כמה ניסיון יש להן בכלל. אולי זוהי פקידת סעד שרק אתמול סיימה את המכון להכשרת פקידות סעד ברח' ז'בוטינסקי 1 ברמת גן? אולי זו אחת שיש לה אג'נדה, שהיא עצמה גרושה מרירה שרוצה לנקום? אולי לא פתחה את אוגדן הספרות המקצועית לפני שכתבה תסקיר? אולי לא רעננה את ידיעותיה בתע"ס? אולי יש עליה תלונות מפה ועד תאילנד? איזה מין בית משפט זה שגם לא חוקרים פקידת סעד, וגם אי אפשר להביא עדים???
שימו לב שבמקרה זה התלוננו האמא והסבתא גם על כך שפקידת הסעד לא נחקרה, וגם על כך שטובה פרי לא הירשתה להביא עדים חיצוניים. לנושא של הבאת עדים סותרים לפקידת הסעד, עמית בכלל לא התייחס. את זה הוא פטר בלגלוג ש"די לראות את רשימת העדים" כדי להבין שאין צורך בהם. אז מה זה אומר? שאם היו מביאים עדים קליברים, אז הוא כן היה מוצא שטובה פרי נהגה שלא לפי דין, והיה מבטל את פסק הדין?

ומה עם עיכוב היציאה?

שימו לב איזה כוח יש לפקידות הסעד… הן גן יכולות להוציא עיכוב יציאה ולרתק גם את הילדים וגם את ההורים לישראל. הרי זו הפרת זכויות אזרח הכי בסיסיות שיש, הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה. וראו זה פלא, השופט שמקבל בעליון את כל התיקים ה"יחברתיים" יצחק עמית, בכלל לא מפריע לו שפוגעם בחירויות בסיסיות של אזרחים. המדינה מעל הכול! הרי כאן האמא והסבתא הן בריטיות. כל עוד המדינה אוחזת בילדים שבפנימיה, אז למי זה בדיוק מפריע אם האמא והסבתא פשוט יתנדפו מהמדינה? כל מה שיש לשופט עמית לומר על זה הוא "נראה כי המהלך המשפטי של הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, אך העמיק את החשדנות מצד האם והסבתא כלפי גורמי הרווחה". מדוע אין הוא מכריע אם "המהלך המשפטי" הזה מותר, או לא? בשביל מה משלמים לו משכורת?

איך תרם השופט עמית למוות של הילדים של קרינה בריל, איגור ומירה?

לסיום, לאחר ששלל מהאימא והסבתא את הזכות להתגונן מפני לקיחת שתי הילדות מהן, וגזר עליהן חיים של שברון לב וגעגועים עזים, ממשיך השופט יצחק עמית בלשון הרמיה וכותב "ולבסוף, אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". במילים אחרות, השופט עמית שולח מסר להורים מאוד פשוט: כאשר באה פקידת סעד לקחת את הילדים שלכם, תנו את הילדים לפקידת הסעד, היפטרו מהילדים, תישכחו מהם, כי לא יהיה לכם כל תקווה להתגונן בבית המשפט. לא תוכלו להעיד ולא תוכלו לחקור את פקידת הסעד, אז מוטב שפשוט תעשו מה שפקידת הסעד רוצה ותימסרו לה את הילדים שלכם מרצון.
את פסק הדין הזה הפיצו פקידות הסעד לכול העולם ואחותו, שכן זהו ניצחון גדול עבורן. פסק הדין הזה הופץ גם בכל הלשכות לסיוע משפטי, ולכל שאר העוסקים בנושא. לא פלא שחודשים ספורים לאחר מכן, כאשר קרינה בריל, העולה החדשה מאוקאינה שמעה שפקידת סעד מעוניינת לנקוש על דלתה, היא שחטה את ילדיה. מי שהיא התייעצה איתו הסביר לה שבגלל יצחק עמית, הסיכויים שיקחו לה את הילדים הם 99%. אז קרינה בריל שחטה את ילדיה, ואי אפשר לומר שליצחק עמית לא הייתה תרומה למעשה השחיטה בסכין המטבח הוירטואלית שהניף על הילדים של ההורים החלשים/מוחלשים בקהילה.


פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים

קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה

תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה.

ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו

רשויות הרווחה אינן מאפשרות קשר רציף בין הילדות לאמא וטוענות כי הילדות אינן רוצות לדבר עם אימן. רשויות הרווחה ממשיכים במדיניותם המלוכלכת כפי שעשו עם דודו דהאן ואחרים ומתייגים את הילדות בהפרעות פיגור כאלו ואחרות כדי להמשיך לסחור בהן.


קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם – מאמר מאת יואב יצחק

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם , יואב יצחק , 24/11/02

מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים * מדובר בכ- 2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם.

פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה, בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

הוצאת ילדים מהבית – פרופ. ישראל צבי גילת

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.

יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

אין תוקף חוקי

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

טיוטת דו"ח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013 – מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. – הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg – זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….

פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם

 פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם. רות לגזיאל אוחזת בתינוקות של האם ללא צו חירום או צו בית משפט ופועלת בדרך רמיה והונאה להמשיך לאחוז בילדים ולסחור בהם.
פברואר 2014 – רות לגזיאל פק"ס לשכת רווחה נתיבות מחזיקה ילדים ללא צו בית משפט.
עו"ד יוסי נקר ב"כ האם בשיחה מזעזעת עם פק"ס שאינה מפנימה שהיא כפופה לחוק.
האזינו:
עו"ד יוסי נקר ב"כ האם מתריע בפני הפק"ס על דרכי הילוכה הבלתי תקינים ובלתי חוקיים של הפק"ס.


פק"ס רות לגזיאל פועלת להסתיר התנהגותה הבלתי חוקית משל "הכלבים נובחים והשיירה עוברת"; ובמקביל, פועלת להשחרת שמה של האמא ולגרימת נזק עצום תוך שימוש פסול בהליכי בית המשפט וגיוס עדי שקר, במטרה מוצהרת לעשות לאמא רצח אופי ולאלצה להיכנע לתכתיביה.

רות לגזיאל פועלת לדחות את הקץ וכך היא אומרת על העובדה שהיא אוחזת שלא כדין בילדים: "יש לי גב ועוד איך!"

רות לגזיאל יודעת כי היא עוברת על החוק ולכן היא מעוותת את המציאות עם פרשנות הזויה ומופרכת.
בשיא החוצפה מוציאה לשון הרע נגד האמא בזדון במטרה לביישה ולרמוס את שמה הטוב בפומבי, כאשר בין היתר היא עושה שימוש פסול בילדי האם. עו"ד יוסי נקר: "את יכולה להגיד הזנחה עד מחר, אבל אין לך צו!"
רות לגזיאל לא מסוגלת להתמודד עם האמת המוטחת באוזניה והיא אומרת "אני מסיימת את השיחה".

עו"ד יוסי נקר מאמת אותה עם האמת שוב: "אין לך צו את מחזיקה ילד ללא צו ולא פנית לבית המשפט".

כעת משנה רות לגזיאל גרסתה: "אז אני כן פניתי לבית המשפט".

פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות - דרכי רמיה לסחר בילדים
פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – דרכי רמיה לסחר בילדים

פקידת הסעד רות לגזיאל, לא יודעת מי קיבל את ילדיה של האמא, אינה בקיאה בתיק ואומרת שהילדים ניתנו בידיה של הסבתא…
כשהאמא מעמתת אותה שהילדים נמצאים אצל אחיה, אומרת פקידת הסעד "דוד / אח זה לא משנה".

רות לגזיאל: "או קיי אני פניתי לבית המשפט, כרגע אין בידי צו".

רות לגזיאל: מלכתחילה אני אמרתי שאני לא פונה לבית המשפט.
עו"ד יוסי נקר: אמרת לה שאת לא פונה וכן פנית?

האמא: "הרגע אמרת שאת פנית לבית המשפט. אז תחליטי כן או לא".

רות לגזיאל לא מסוגלת להתמודד עם התנהלותה הבלתי חוקית – אז היא עושה את מה שכל פקידי הסעד מומחים בלעשות: משמיצה.
אין השמצות אלו משנות את העובדה כי פקידת הסעד פועלת בניגוד לדין בחוסר סמכות מוחלט וללא צו בית משפט!!!
פקידת הסעד אינה מפנימה שהיא לא יכולה לקחת את החוק לידיים.
אמירותיה של פקידת הסעד מתיימרות להצדיק את התנהלותה הפלילית בעובדות כוזבות, כהנחת יסוד.
פקידת הסעד מרשה לעצמה להשתלח עם דברי בלע והכפשות מקוממות. ניתן לשמוע מדברי פקידת הסעד כי הטינופת דבקה בה דווקא.
רות לגזיאל: "אני רציתי להוציא את הילדים שלך כדי לזעזע אותך".
עו"ד יוסי נקר: "אני אף פעם לא נתקלתי בפקידת סעד שמתנהגת כך".
אין לכם הוכחה ברורה מזו, כי פקידת הסעד מסרבת להשלים עם ביצועה פעולותיה הפליליות כלפי האם, ומכאן היא יוצאת במסע הכפשות חסר עכבות.
רות לגזיאל אחוזת אמוק, במסע הכפשות מהסוג הנמוך ביותר עם כזבים בוטים, מבישים בתוכנם וחמורים מאין כמוהם כלפי האמא.

קישורים:

 פשעי לשכת הרווחה בת ים – האמא רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הביתה -פשעי לשכת הרווחה בת ים המזוהמת בהנהלת רחל וידל – מדיניות סחר בילדים וקשישים והפקרתם להתעללות והזנחה במוסדות. – פברואר 2014 – רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הבית…

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחהאל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק… 

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

פקידי סעד לחוק הנוער – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה
בג"ץ בית הכלא – מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009

ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית