השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל.
מינץ כתב בהחלטתו שמדובר בתיק תפ"ח (תיק פשעים חמורים) בעוד המדובר בתיק ת"פ (תיק פלילי) על עבירות שיימינג שאפילו בתחנות המשטרה לא מקבלים תלונות על עבירות מסוג זה.

לצפיה / הורדת החלטת השופט דוד מינץ בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019 הקלק כאן

תפח

תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים

ל1
העיתונאית לורי שם טוב במעצר מה- 27.02.2019

לורי שם טוב, בלוגרית , עיתונאית עצורה מעל שנתיים מה- 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים. משפטה של שם טוב טרם החל.
מצורף מכתב קריאה חוקרים ומרצים לשחרורה המיידי של טוב שנשלח ליועמ"ש ולפרקליט המדינה.

לצפיה/ הורדת המכתב הקלק כאן

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים
14.3.19

אנו, חוקרים ומרצים למשפט פלילי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מודאגים מאד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדראסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר למעלה משנתיים (מאז 27.2.17 ! ) חרף העובדה שהגב' לורי שם-טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה.
לפי התיאוריה וכללי המשפט הנגזרים ממנה, אדם הוא בחזקת חף-מפשע, אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר. לפיכך, מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חריג שצריך להיות שמור לנאשמים מסוכנים מאוד. אפילו לגביהם החוק מגביל את המעצר לתשעה חודשים, שבסיומם נדרשת החלטה של בית- המשפט העליון כדי להאריכו. במקרה הנוכחי לא מדובר באלימות פיזית ולא מדובר בסכנה פיזית ואם תהיה הרשעה העונש חייב יהיה להיות פרופורציוני. כך או אחרת אין הצדקה ואין בסיס בחוק לגביית "מקדמת- מעצר" על חשבון מאסר שאולי יבוא ואולי לא.
כבר ביום 24.7.18 קבעה השופטת ענת ברון, בהחלטה המפורטת ביותר של בית-המשפט , העליון בפרשה זו (שאליה מפנים שוב ושוב בהחלטות שאחריה), כך (בש"פ 5005/18 , בש"פ 5065/18):
"אקדים אחרית לראשית ואומר כי בנקודה שבה אנו ניצבים כיום, דומני כי הכף נוטה לשחרור העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי חלף מעצרה מאחורי סורג ובריח. העוררת נתונה במעצר מאז 27.2.2017 , זה למעלה מ 16- חודשים, בעוד ההליך הפלילי נגדה החל להישמע רק בחודש מאי 2018 . על אף שנראה כי בעת הזו ההליך מתקדם באופן משביע רצון (ולא נטען אחרת), ברי שלנוכח העובדה שמדובר ב 120- אישומים ובחומר חקירה שאין
חולק שהוא בהיקף רב ועצום, ההליכים צפויים להימשך עוד זמן רב…. פרט לפגיעה בחירותה של העוררת במהלך מעצרה, מטבע הדברים קיים קושי אינהרנטי בניהול הליכי משפט מתוך תא המעצר בשל נגישות מוגבלת לחומרי חקירה – וקושי זה אף מתעצם לנוכח היקף החומר הרב שבו מדובר…. מאז מעצרה הציעה העוררת לא פחות מ 16- מפקחים שונים…. המפקחים כולם נדחו על ידי שירות המבחן…. נראה כי לא יהא בידה של העוררת להציע מפקחים נוספים, ולמעשה היא נמצאת ב"מבוי סתום" בראי האפשרות שלה למצוא ולהציע חלופת מעצר אחרת. בעת הזו קביעה שלפיה יש להמשיך ולבחון מפקחים נוספים שיוצעו על ידי העוררת אינה מעשית עוד, וניתנת האמת להיאמר כי משמעותה של החלטה כזו היא שנסיבות חייה של העוררת מכתיבות את הותרתה במעצר לעוד חודשים ואולי אף לשנים טרם שיוכרע דינה; וזאת על אף ששני הנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו זה מכבר
למעצר בית…. עוד יוער כי דווקא העובדה שמרבית העבירות המיוחסות לעוררת נעשו באינטרנט ומשכך הן נושאות אופי פומבי, יש בה כדי להפיג במידה מסוימת מן החשש שהעוררת תשוב ותבצע אותן, וזאת ביודעה כי היא מצויה כל העת תחת עיניהן הבוחנות של רשויות החוק…. עוד ייאמר כי בית המשפט המחוזי סבר כבר בהחלטת המעצר כי אין מקום להבחין בין שלושת הנאשמים בפרשה בהתייחס לרמת מסוכנותם, ואני שותפה למסקנה זו
בכל הנוגע לעילת המעצר; דעתי שונה ביחס לקביעתו המאוחרת של בית המשפט שלפיה היקף או אופי העבירות המיוחסות לעוררת מצדיקים הבחנה בינה לבין הנאשמים הנוספים עד כדי חריצת דינה למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח…. בעוד הנאשמים האחרים שוחררו למעצר בית, ואף הוסרו מאז חלק ממגבלות המעצר בעניינם, הרי שבעניינה של העוררת החלופה המוצעת היא מעצר באיזוק אלקטרוני ובליווי פיקוח אנושי. כידוע, איזוק אלקטרוני מהווה ככלל "הקשחה" והידוק של חלופת מעצר, ואף נתפס כמצוי ב"מדרג ביניים" בין שחרור לחלופת מעצר לבין מעצר עד תום ההליכים, ויש בו לא פעם כדי לסייע בהשגת תכלית המעצר…. טרם סיום ראוי להזכיר מושכלות ראשונים, כי מטרתו של המעצר אינה עונשית אלא מניעתית. חלופת מעצר במהותה מחייבת איזון בין הסיכון העולה משחרורו האפשרי של הנאשם לבין זכותו החוקתית לחירות, והיא נועדה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל
מוודאות, להשגת מטרת המעצר בדרך אחרת… בענייננו קיימת שורה של נסיבות, שלעת הזו משקלן המצטבר מטה את הכף לשחרורה של העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי – ובהן משך הזמן שבו שוהה העוררת במעצר, היקפו של התיק והצפי להימשכות ההליכים, סוג העבירות המיוחסות לה, והעובדה שהנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו למעצר בית. ודאי שלא מדובר בחלופה הרמטית, אלא בנטילת "סיכון מחושב"…."

חרף החלטתה זו של השופטת ברון, ובניגוד משווע לחזקת החפות, עד היום טרם מצאו רשויות אכיפת החוק את הדרך לבצע את ההחלטה מיום 24.7.18 (חלפו כבר שבעה וחצי חודשים) ולשחרר את לורי שם טוב ממעצרה המתמשך מאוד ומדי. כל הסדר שנבחן נדחה, ולאחרונה, ביום 4.3.19 (בש"פ 1394/19 ) אף הוארך מעצרה ב 150- (!) ימים נוספים, כשזוהי כבר הארכה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ד 1996- , האמורה להיות החריג ולא הכלל. בית-המשפט העליון אמנם
מורה בהחלטה האחרונה לבית- המשפט המחוזי לבחון אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני ועם מפקחים אנושיים, אך ניסיון של כשנתיים מלמד שלא מושג הסדר והמעצר מאחורי סורג ובריח נמשך עוד ועוד.
בנסיבות המקרה הנוכחי, שבו כאמור אין חשש כלשהו לאלימות (פיזית), אלא בעיקר להכפשות באמצעות האינטרנט, ונוכח העובדה שמשך זמן ממושך לא נמצא הסדר, ייתכן שניתן וצריך אף לוותר על הפיקוח ולהסתפק בקביעה שהפרת תנאי השחרור תוליך לחידוש המעצר. ניתן לשחררה בתנאים מגבילים ובעיקר איסור הפצת חומר ברשת האינטרנט. אפילו אם נכונה טענת הפרקליטות שגב' שם טוב עצמה מקשה על השגת הסדר לשחרורה, כבר
מזמן הגיעה העת לשחררה.
כך או אחרת, אנו חשים ניגוד צורם בין הצהרת מערכת המשפט הישראלית אודות חזקת החפות, שאותה אנו מלמדים את תלמידינו, לבין המשך מעצרה של לורי שם טוב.

אנו קוראים לאנשי מערכת אכיפת החוק – לשופטים, ליועץ המשפטי לממשלה,
ולפרקליט המדינה – למצוא את הדרך לשחרורה המיידי.
1. פרופ' בועז סנג'רו
2. פרופ' רינת קיטאי
3. ד"ר יוסף זהר
4. פרופ' אלון הראל
5. פרופ' עמנואל גרוס
6. פרופ' שחר אלדר
7. ד"ר עמית פונדיק
8. ד"ר רותי לבנשטיין לזר
9. ד"ר סיגל שהב
10 . ד"ר רפאל (רפי) ביטון

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

 

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד

27.03.2019 – מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

ת3
מוטי לייבל במחאה

ת2

ת1
הזנת כיתוב

ת4

פרשת הבלוגרים: מועדי שמיעת הראיות ידחו לספטמבר 2019

27.03.2019 – דחייה נוספת במועדי שמיעת הראיות בתיק פרשת הבלוגרים לספטמבר 2019.
לורי שם טוב נעצרה בפרשה ב- 27.02.2017 על חשד לביצוע עבירות שיימינג ברשת האינטרנט כלפי שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב במעצר מזה כשנתיים וחודש וטרם החל משפטה.
על פי המועדים החדשים שנקבעו היום על ידי השופט שגיא, שם טוב תהיה עצורה שנתיים ושבעה חודשים עד שמשפטה יתחיל.
עורך דינה מהסנגוריה, גיל פרידמן מסר כי לא יוכל לייצגה בדיוני שמיעת הראיות בהיותה במעצר בשל מורכבות המשפט.

מצורף:
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019

Document-page-001
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019

פרשת הבלוגרים: חוק יסוד "פני הדברים"

25.03.2019 – מי שיחפש ברשימת חוקי היסוד במדינת ישראל ימצא חוקי יסוד כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו מלמדים כל משפטן מתחיל אם כי בקושי ממומש על ידי הרשויות בגלל סעיף ההגבלה.
חוק יסוד "פני הדברים" הוא חוק יסוד שלא כתוב בשום מקום אך הוא מוסכמה ברורה במערכת המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הערכאות, ועוד מגופי מערכת המשפט.
חוק יסוד "פני הדברים" קובע כי ניתן לרמוס כל זכות יסוד של אזרח על פי הנסיבות.
במקרה שלהלן תגובת פרקליטות המדינה לבקשת נאשם לחומרי חקירה. הפרקליטות מבקשת לדחות הבקשה מאחר שהנאשם מיוצג ולכן יש לדחות הבקשה כי הגיש אותה ללא רשות שליחיו מהסנגוריה.
האם אדם במעצר צריך לבקש רשות משליחו להגיש בקשה בעניין גורלו?

חוק יסוד
הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"ץ על פגיעה בכבוד האדם וחירותו, זכות הטיעון ופנייה לערכאות

24.03.2019 – לורי שם טוב העצורה מעל שנתיים עקב חשד על עבירות שיימינג במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים, הגישה היום עתירה לבג"ץ תיק בג"ץ 2165-19 על החלטת שופט העליון אלרון בתיק בש"פ 1908-19 מיום 19.03.2019 למנוע ממנה לערור על החלטת השופט המחוזי אברהם הימן.
בהחלטתו דחה השופט אלרון את הערר וכתב " העוררת (לורי שם טוב) תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית. אני סבור כי ייצוגה של העוררת באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".

בעתירתה כתבה שם טוב: "עניינה של עתירה זו הוא ביטול החלטתו של כבוד השופט יוסף אלרון מתאריך 19.3.2019 בבש"פ 1908/19 עקב היותה פטרנליסטית, לא סבירה, בלתי מידתית ובעיקר, פוגעת בכבוד האדם בחירותו, פוגעת באוטונומיה האישית, ובזכות הגישה לערכאות. באותו תאריך כמפורט המשיב 2 (השופט אלרון) ביטל דיון בערר שהגישה העותרת בעצמה לנוכח העובדה כי החל מאוגוסט 2018 , לא מתקיימים יחסי עו"ד לקוח בינה ובין הסנגוריה הציבורית, והסנגוריה הציבורית אף ביקשה להתנער ממנה, ולהשאירה ללא ייצוג. המשיב 2 מצפה מהעותרת כי תמתין עד שהסנגוריה תמצא מישהו שייצג אותה, ושאותו מישהו יחליט עבורה אם להגיש מחדש את ערר 1908/19 , או לזנוח אותו".

מצורפים:
העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19.
החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.

החלטת השופט אלרון בשפ 1908-19 מיום 19.03.2019עתירה מנהלית על החלטת השופט אלרון 24.03.2019

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 – כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).

מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".

להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית
תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר – מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018

 

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות
צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב

 

 

 

מעצר לורי שם טוב – פרקטיקה של התעללות באזרח

22.03.2019 – העיתונאית לורי שם טוב שם טוב עצורה כשנתיים וחודש על חשד לעבירות :שיימינג" במרשתת על שופטים ועובדים סוציאליים. ללורי אין ייצוג משפטי מעל חצי שנה ומשפטה טרם החל.
הסנגוריה הציבורית מהתלת בלורי שם טוב ואינה מציגה ייצוג ראלי על פי חוק. השכר שמציעה הסנגוריה הציבורית אינו ראלי ביחס לתיק הפלילי המורכב נגד שם טוב הכולל 120 אישומים, ומציעה לסנגורים כ- 800 שקל לדיון של כ- 10 שעות עם כ- 10-15 עדים. שכר זעום שאף עורך דין אינו יכול להתקיים ממנו. בנוסף לסנגוריה "צוות פנימי" המגביל ומצמצם את אופן הייצוג של הסנגור ולא מותיר שום אסטרטגיה מלבד הודאה באישומים.
בתי המשפט מצטרפים גם הם למלאכת ההיתול של הסנגוריה ואינם מאפשרים ללורי להגיש בקשות לבית המשפט ללא אישור הסנגוריה. הפרקליטות מתערבת גם היא בייצוגה של שם טוב ומתנגדת לכל אפשרות ייצוג ששכרה מעל השכר הלא ריאלי של הסנגוריה בתואנה כי זה עלול ליצור תקדים שכל נאשם יבקש ייצוג ריאלי החורג מתעריפי הסנגוריה.