הוגשו קובלנות כנגד שני נויירולוגים בנוגע לרישום ריטלין לקטין

אטנט

דצמבר 2016 – רוקח, תושב השפלה, הגיש קובלנות לרשויות כנגד שני נוירולוגים בטענה לטיפול בלתי הולם בבנו. האב, שהינו רוקח במקצועו, התנגד שבנו יעבור אבחון לקשב וריכוז ובמיוחד שלא ייטול ריטלין. כיון שהאם תמכה באבחון, הנושא הגיע לבית המשפט, וזה פסק שייעשה אבחון ללא ריטלין.

לטענת האב המתלונן, הנוירולוג המאבחן הפר את הוראת בית המשפט וביצע אבחון עם ריטלין, ולמרות שהממצאים לא היה חד משמעיים, כפי שהנוירולוג בעצמו הודה בפני האב, מסר לאמו של הילד מרשם לריטלין. בהשפעת הריטלין הובהל הילד באותו ערב למוקד חירום כאשר הוא סובל מקור בראש, עייפות, כאבי בטן ונימול בידיים וברגליים.

האב נפגש עם הנוירולוג וזה הודה בפניו שהילד אינו זקוק לריטלין ושרשם אותו רק בלחץ המשפחה. לטענת האב הוא גם סיפק מרשם נוסף למרות שידע על תופעות הלוואי שהילד סבל מהן עוד במהלך הבדיקה.

לאחר שהאם העתיקה את מגוריה מהעיר שבה גרו, עבר הילד לטיפולו של נוירולוג אחר. זה המשיך לתת לילד ריטלין למרות שידע על התנגדות האב, ואף החליף אותו בתרופה אחרת בשם אטנט. בקובלנתו מסתמך האב על אזהרה המופיעה בעלון האטנט בלשון זו: "אין להשתמש בתכשיר אם אתה סובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט". לטענתו, על פי סיכום ביקור אצל רופא המשפחה "הילד סובל מפחדים לא רציונאליים, ופחד מוות, התקפי בכי, ודאגות למשפחה המורחבת". לטענת האב מתן אטנט במקרה כזה הינו טיפול בלתי הולם הגובל ברשלנות. עוד הוא מצטט מעלון התרופה כי היא עלולה לגרום להתפתחות בעיות פסיכיאטריות אצל כלל החולים, כולל הפרעות התנהגות וחשיבה, התפתחות מחלה דו קטבית, תוקפנות, עוינות והופעת תופעות פסיכוטיות (כגון שמיעת קולות או מאניה.)

הקובלנות הוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי לאור הסיכונים ותופעות הלוואי שבמתן ריטלין יש לתקן תקנות שלא יתירו לרשום אותו במקרים קלים או בינוניים, אלא אך ורק במקרים חריפים במיוחד.

לפרטים נוספים:
יהודה קורן
דובר
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
0523350928

"הריטלין שקיבל בני בן ה-15 הוביל אותו בתוך חודשים ספורים למחלקה הסגורה"

ריטלין
ריטלין

דצמבר 2016 – "הריטלין שקיבל בני בן ה-15 הוביל אותו בתוך חודשים ספורים למחלקה הסגורה"

האב הגיש תלונות לרשויות כנגד שני פסיכיאטרים

בן 15 מאזור השפלה למד בהצלחה בכיתת מחוננים עד כיתה ח'. בשלב מסוים ההורים התגרשו, וזה השפיע עליו לרעה. הוא נתקל בקשיים בלימודים ועבר לכיתה רגילה אולם בשלב מסוים סירב ללכת לבית הספר והסתגר בבית.

כיון שמערכת החינוך דורשת במקרה כזה בדיקה פסיכיאטרית, הגיעה האם לפסיכיאטר. במקום להציע מגע עדין של מטפל רגשי או תקופת התאוששות, החליט הפסיכיאטר להתחיל מייד במתן ריטלין תוך התעלמות מאזהרה מפורשת שמופיעה בעלון התרופה שאין לרשום אותה למי שסובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט. כארבעה חודשים לאחר תחילת הטיפול בריטלין, שדרדר את מצבו של הנער, ולאחר החמרה נוספת בעקבות שימוש קצר בתרופה נוספת, החליט הפסיכיאטר להתחיל בטיפול בתרופה אנטי פסיכוטית, אולם ימים ספורים לאחר מכן הנער הפך מבולבל, הלך בצורה מוזרה (תופעת לוואי רשומה של התרופה) ובקושי תיפקד, עד שאימו ביקשה רשות להפסיק את הטיפול בתרופה, והוזמנה להיפגש עם פסיכיאטרית אחרת.

לטענת האב, הפסיכיאטרית שבדקה אותו לא נהגה בו בכבוד, התגרתה בו, וגרמה לו להתרגז. הנער סירב לשתף איתה פעולה ולהמשיך לקחת תרופות בשלב הזה, והיא בתגובה החליטה לאשפז אותו בכפייה, בטענה שהוא מהווה סכנה פיזית מיידית לסובבים אותו, אבחנה שהאב דוחה בתוקף. לטענת האב מצבו של בנו התדרדר ביחס ישר להימשכות הטיפול בריטלין שקיבל.
התוצאה טראגית: האשפוז במחלקה הסגורה, שנאמר כי יימשך שבוע מתארך עוד ועוד, וכעת נאמר להורים כי הוא עלול אף להימשך שלושה חודשים, וזאת בתנאי בידוד, ותוך חשיפה למראות מטלטלים שמן הסתם רק יחמירו עוד את מצבו הנפשי.

התלונה הוגשה בסיוע המתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי במיוחד בשטח הפסיכיאטריה על הרשויות לדרוש שיתקיים גילוי נאות הולם של האזהרות, הסיכונים ותופעות הלוואי של התרופות.

בנוסף, במיוחד אצל ילדים, לרישום של תרופות פסיכיאטריות לפני שממצים את התועלת שבטיפול רגשי עלולות להיות השלכות טראגיות, כיון שהם עלולים להפוך לצרכנים שלהן לכל שארית חייהם.

למידע נוסף:

יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
052-3350928
Yodak8@gmail.com

נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

ריטלין לילדים
ריטלין לילדים

על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות פרק 9

21 ביולי 2014 – מהי באמת "הפרעת קשב וריכוז"? מה למעשה עושים לילד כשנותנים לו ריטלין? מהו המדריך האיבחוני שנכתב עבור תינוקות וזאטוטים בגילאים 0-3?
צפה בפרק 9 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".

ריטלין – שימוש לרעה, התמכרות וטיפול

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי
ריטלין Ritalin – תופעות לוואי

מהו טיפול התמכרות לריטלין?

ריטלין הוא סם מרשם ממריץ, עשוי לסייע לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז. ריטלין נקשר בהתמכרות אצל אנשים בארצות הברית וברחבי העולם. למרבה הצער, אין תרופות המאושרות לטיפול בהתמכרות לריטלין. תוכניות טיפול, ועבודה בקבוצות טיפול ותמיכה, יכולות לסייע לתאי מוח פגועים לרפא ולשכך דחפים ממכרים.

מקור Ritalin Abuse, Addiction and Treatment

סמים מסוימים גדלים באזורים מוסתרים בעמקים של מדינות כמו אפגניסטן ופקיסטן. כאשר גידולים אלה נושאים פרי, סוחרים יכולים למכור אבקות שלהם, שיקויים, גלולות בשוק בסמים. לעתים קרובות, הם יכולים להרויח הרבה כסף עם כל משלוח סמים שהם מייצרים ומוכרים. אבל סמים הם לא החומרים היחידים שבהם נעשה שימוש לרעה. למעשה, סמים הם אפילו לא הפופולרים בין אנשים בעלי הרגלי התמכרות.

על פי המכון הלאומי לשימוש בסמים, תרופות מרשם הן מספר שתיים לאחר מריחואנה בהן נעשה שימוש לרעה. אחד תרופות מרשם הפופולריות הממכרות שבו נעשה שימוש לרעה הוא ריטלין.

ריטלין סם ממריץ מרשם זה נעשה כדי לעזור לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נקשר לעתים קרובות בהתמכרות באנשים הן בארצות הברית ובמקומות אחרים על פני הגלובוס. יש מספר התוכניות אשר נעשו במיוחד כדי לסייע לאנשים עם הרגלי התמכרות לריטלין.

למה אנשים משתמשים לרעה בריטלין

ריטלין משמש לאנשים עם הפרעת קשב ריכוז (ADHD) . אנשים העושים שימוש לרעה בתרופה ללא היסטוריה של ADHD עלולים להגיב באופן שונה לריטלין ובעוצמות שונות.

לאנשים אלו ריטלין עובד כמעורר מסורתי. ריטלין גורם להם להרגיש אנרגטיים, ערים, בחיים. הם ירגישו שהם יכולים להתמודד עם משימות מייגעות בקלות, בשל תחושת תוספת האנרגיה. בנוסף, ריטלין יכול להשפיע על מסלול ההנאה במוחם של אנשים כאלה, ולכן בנוסף לתחושת האנרגטיות, אנשים עלולים להרגיש אופוריה.

המוח זוכר האותות האלה של אופוריה ועם הזמן, המוח מתחיל לדרוש להופעות חוזרות של תחודות אלו.
עם הזמן, רק ריטלין יגרום לאנשים להרגיש טוב. הם ישתמשו בו, שוב ושוב.

ישנם סיכונים גדולים השימוש לרעה בסמים ממריצים ע"פ מרשם. לפי עדויות שניתנו בארה"ב ע"י ועדת משנה על משפט פלילי, מדיניות סמים, ומשאבי אנוש, שימוש לרעה בריטלין כולל:

לחץ דם גבוה
מחסור בשינה
פָּרָנוֹיָה
קצב לב לא סדיר
התקפים

אפילו מנה אחת, אם המינון גדול מדי, עלול לגרום לתגובה בלב שעלולה לגרום למוות. ריטלין הוא סם חזק, וזה שימוש לרעה באופן מתמשך עלול לדחוף אנשים מכורים יותר ויותר לקצה.
 טיפולים להתמכרות בריטלין 

עם התמכרויות ארוכת שנים לריטלין, תאי המוח עעובדים בצורה הטובה ביותר כאשר יש ריטלין זמין. למרבה הצער, אין תרופות שיכולות לבטל את הנזק ולאלץ את המוח לעבוד כמו שצריך. אבל, על פי המכון הלאומי לשימוש בסמים, ישנן תוכניות גמילה שיכולות להיות לעזר רב לאנשים בעלי עבר שימוש לרעה בריטלין.
בתוכנית גמילה בודקים מה הרגלי הצריכה של ריטלין שיש למטופל, ומקטינים את המינון ע"פ תקופה. עבור חלק מאנשים, תהליך הגמילה יושלם בתוך כמה ימים. עבור אחרים, זה לוקח שבועות. מהירות הגמילה נקבעת אך ורק על ידי האופן שבו אדם המכור מרגיש כתהליך נע קדימה.גם פסיכותרפיה יכול הלהיות לעזר רב לאנשים עם היסטוריה של שימוש לרעה בממריץ, על פי הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. טכניקות אלה משמשות כדי לעזור לאנשים "לא ללמוד" ההרגלים שהם פתחו במהלך ההתמכרות, כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי החיים ללא שימוש בחזרה וניצול לרעה של סמים פסיכיאטריים.

הברירה הטבעית – גברת ריטה – שיר מחאה נגד סמים פסיכיאטריים לילדים

האטימות והבורות של רשויות הרווחה מביאים אותם די בקלות לאבחון ילדים, תיוגם במחלות פסיכיאטריות, והלעטה בסמים פסכיאטריים ריטלין, ריספרדל, קונצרטה, ועוד.. שלא לצורך.

מחדלי משרד הרווחה בראשות יצחק בוז'י הרצוג משחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואונס קשים בילדים במסגרות הרווחה אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , בראשית , אור שמחה , נווה יעקב , נווה מנשה , כלא אופק לנוער , בית שבתאי לוי חיפה , מעון גילה לנכים , "קמר" לקייה , מרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, ועוד דוגמאות רבות אחרות.
באוגוסט 2010 החליט מבקר המדינה לבדוק את פרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10.
.

.
את הטקסט לשיר כתבה יעל אופנבך, חברת ההרכב, זוגתו ואם ילדיו של שלמה בר, שהלחין ועיבד יחד עם אילן בן עמי. בנם אלישע השתתף בשיר.

גברת ריטה
מילים: יעל אופנבך / לחן: שלמה בר

שלום לך גברת ריטה
לבית משפחת לין
מדוע אינך מקשיבה
אינך מקשיבה לילדים?

נכנסת מתוך חלום
אל תוך חלום חדש צלול
החלפת הרוך החום
בחלום חדש חלול

"אני רוצה לעלות להר
לטפס על העצים
להרגיש את המים
הזורמים בנחל
הבוץ שנדבק בסנדלים"

אוי גברת ריטה
לבית משפחת לין
אטמת אוזנך
אינך מקשיבה לילדים

מתוך חלום אל תוך חלום
חדש חדש צלול
הכנסת את החלום לתוך קופסא
והאמון חלול

אוי גברת ריטה
ריטה לין
אמא חדשה
רוצה לרוץ מהר ולהספיק
לעוף כמו חץ למטרה
בסולם בו את עולה למעלה
כל השלבים מחוזקים
הרופפים נשליך הצידה
אל ארץ הצללים

קישורים:

מחקר: ריטלין מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי
ריטלין מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים

מחקר: ריטלין מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים ,  27 באוגוסט 2016 , עמותת מגן זכויות אנוש

מחקר חדש גילה כי השימוש במתילפנידאט – החומר הפעיל בריטלין, קונצרטה ותרופות אחרות עבור הפרעת קשב – מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים.

מחקר חדש אשר פורסם ב-31 למאי, העלה כי השימוש במתילפנידאט מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים. מחלות אלו הן "אוטם שריר הלב" (המכונה גם "התקף לב"), ו"הפרעות קצב".

המחקר כלל מידע אודות 114,647 ילדים עד גיל 17 מדרום-קוריאה, אשר אובחנו עם ADHD וקיבלו לפחות מרשם אחד לריטלין או תרופה אחרת המכילה מתילפנידאט.

בין השנים 2008 ל-2011, 1224 ילדים פיתחו בעיות לבביות בפעם הראשונה. סה"כ, 864 ילדים פיתחו בעיות בקצב הלב, 395 לקו בלחץ דם גבוה, 57 קיבלו התקפי לב, 67 לקו בשבץ ו-44 באי-ספיקת לב.

תחת הכותרת "ממצאים עיקריים", ציינו החוקרים: "המחקר גילה עליה משמעותית בסיכון הכולל להפרעות בקצב הלב הקשורה לטיפול במתילפנידאט בילדים וצעירים עם ADHD. זיהינו גם קשר בין זמני החשיפה לתרופה לבין בעיות לבביות אחרות".

החוקרים ציינו במסקנותיהם: "יש לשקול בזהירות את היתרונות של שימוש במתילפנידאט אל מול הסיכונים הלבביים הפוטנציאליים של תרופות אלו בילדים ומתבגרים".

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש אומר: "מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים אשר גילו סכנות חמורות והיעדר תרומה חינוכית בשימוש בריטלין. לצערנו הרב, מידע חשוב זה לא מקבל את תשומת הלב הראויה מהתקשורת עקב הלחצים של בעלי אינטרסים כלכליים. כיום, ההורים הם חומת ההגנה היחידה של הילדים מפני השימוש הפרוע בתרופות מסוכנות אלו".

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? – מאמר מאת אילן סלומון

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? –  מאת אילן סלומון, רוקח – אוגוסט 2016

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.
אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו.
על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב:קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר. חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו.
בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.

מחקרים: השפעת הריטלין והקונצרטה מוטלת בספק

ריטלין Ritalin - תופעות לוואימחקרים: השפעת הריטלין והקונצרטה מוטלת בספק , ד"ר יפה שיר־רז  29.07.16 , ynet

סקירה חדשה וראשונה מסוגה שהופיעה בכתב העת היוקרתי BMJ, קובעת כי מידת היעילות של התרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז איננה ודאית כלל. האם ייתכן שכבר 50 שנה ילדי העולם נוטלים תרופה שתופעות הלוואי שלה אינן פשוטות והיא לא באמת מסייעת להם?

תרופה בהפרעה: אם הילד שלכם אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, יכול להיות שממש עכשיו אתם מתלבטים אם לתת לו ריטלין. ייתכן אף שכבר קיבלתם החלטה וילדכם נוטל את התרופה באופן קבוע. כך או כך, אתם חושבים שאתם מכירים את כל הנתונים על התרופה השנויה במחלוקת ואת כל הטיעונים בעד ונגד השימוש בה. אבל ממש כעת הוויכוח הזה מקבל תפנית חדשה ומפתיעה.

התפנית מגיעה בעקבות סקירת מחקרים חדשה שפורסמה בדצמבר האחרון בכתב העת היוקרתי BMJ. מדובר בסקירה המקיפה והאיכותית ביותר שבוצעה עד היום בתחום, ולפיה מתן תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לילדים ומתבגרים צריך להישקל בזהירות, שכן איכות העדויות הקיימות בנוגע ליעילותן ולסיכוניהן בעייתית. המסקנה הזאת מדהימה במיוחד לאור העובדה שמתילפנידאט, המרכיב הפעיל בקבוצת התרופות הזאת, שהמוכרות ביותר בה הן ריטלין וקונצרטה, הוא הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר לילדים ומתבגרים המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב כבר מאז שנות ה־60.

"איננו יכולים לומר בוודאות אם נטילת מתילפנידאט תשפר את חייהם של ילדים ומתבגרים עם ADHD", כתבו החוקרים במסקנותיהם. "בהתחשב בסיכון הגבוה להטיה במחקרים הכלולים בסקירה, ובאיכות הנמוכה מאוד של תוצאותיהם, מידת ההשפעות איננה ודאית". כלומר, משמעות הממצאים היא שבמשך יותר מ־50 שנה ניתנות התרופות הנפוצות האלה למיליוני ילדים בעולם בהסתמך על מחקרים בעלי איכות נמוכה ביותר.

ריטלין בגיל ארבע?

בעשורים האחרונים חלה עלייה מדאיגה במספר הילדים ובני הנוער בעולם המערבי המאובחנים כבעלי ADHD. על פי מחקר שנערך במכבי שירותי בריאות בקרב כחצי מיליון ילדים עד גיל 18 ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה, מספר הילדים בישראל המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז הכפיל את עצמו בתוך פחות מעשור: ב־2005 המספר הזה עמד על 6.8% מהילדים, ואילו ב־2014 הוא המריא ל־14.4%.

בו זמנית חלה עלייה דרמטית גם במספר הילדים המטופלים בתרופות ADHD: ב־2005 טופלו בהן 3.5% מכלל הילדים בישראל, לעומת 8.5% בשנת 2014 – פי 2.4. אין זה מפתיע אפוא שעל פי נתוני משרד הבריאות (שהוצגו במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת), נרשמה בין השנים 2007 ל־2013 עלייה של יותר מ־300% בייבוא ריטלין וקונצרטה.

גם בארצות הברית מסתמנת מגמה דומה, שם זינק מספר הילדים שקיבלו מרשם לתרופות ADHD מ־600 אלף ב־1990, ל־3.5 מיליון ב־2012 – קרוב לפי שישה! העלייה הזאת התרחשה במקביל לקמפיין אגרסיבי ומצליח להפליא שמובילות חברות התרופות במהלך שני העשורים האחרונים להעלאת המודעות להפרעות קשב וריכוז ולקידומן בקרב רופאים, מורים והורים.

אף שמאז שנת 2000 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מכתבי אזהרה ביחס לפרסומים כוזבים ומטעים על כל אחת מתרופות ה־ADHD המרכזיות, ובנוגע לחלקן פורסמו אף אזהרות חוזרות ונשנות, בשנים האחרונות מרחיבות החברות את הקמפיין כדי להקיף קהל מטופלים גדול עוד יותר, תוך הרחבה של טווח הגילאים – החל בגיל ארבע וכלה במבוגרים – וקריצה לקהל של ילדים וסטודנטים שאינם לוקים בהפרעה, כאסטרטגיה לשיפור הציונים.

כל זה קורה תוך שיתוף פעולה הדוק עם הממסד הרפואי. כך למשל, במהדורה המקורית של ה־DSM, מדריך האבחנות הפסיכיאטריות, אובחנו הפרעות קשב וריכוז רק על פי תסמינים שהופיעו עד גיל שבע. ואולם המהדורה האחרונה של המדריך הרחיבה את האפשרות להופעת התסמינים עד גיל 12 וכללה גם התייחסות ספציפית להפרעות קשב וריכוז בקרב מבוגרים. נוסף על כך, בוטלה החובה לשימוש במבחני אינטליגנציה (IQ) כשלב הכרחי לשם אבחון הפרעות קשב וריכוז, צעד שמומחים רבים טענו כי יגדיל עוד יותר את מספר האבחונים והמרשמים.

כמו כן, ב־2011 קבע האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים כי במקרים של היפראקטיביות שנמשכת יותר משישה חודשים, אפשר להתחיל טיפול בתרופות ADHD כבר בגיל ארבע.

במקביל, פונות בשנים האחרונות חברות התרופות גם למבוגרים כדי לשכנע אותם שייתכן כי הם סובלים מ־ADHD, בפרט אם אובחנו בילדותם או בגיל ההתבגרות, ושהבעיה עלולה לפגוע קשות בלימודים אקדמיים, בעבודה, בחיי המשפחה ובאיכות החיים.

לאור הנתונים האלה, עצם הצורך לדון בשאלות שעמדו במרכז הסקירה החדשה – עד כמה התרופות האלה יעילות ובאיזו מידה עלולות להיות להן השפעות מסוכנות – נראה כמעט תמוה. האם ייתכן שכעבור חמישה עשורים של שימוש נרחב כל כך, עדיין אין תשובה טובה לשאלה הזאת? למרבה הפליאה, מתברר שלא.

לדברי החוקרים, עד היום פורסמו 15 סקירות על השפעת המתילפנידאט על תסמיני ADHD בילדים ובמתבגרים, אך אף אחת מהן לא נערכה במתודולוגיה קפדנית ולא פרסמה פרוטוקול של סקירת עמיתים, המבטיח איכות גבוהה של הסקירה. למעשה, כל הסקירות לקו בפגמים בעייתיים, כולל אי הצגת תופעות לוואי ברובן, כמו גם היעדר התייחסות שיטתית לטעויות, להטיות ולאיכות המחקרים הכלולים בהן, וכן היעדר התייחסות למינון התרופות, לסוגים שונים של ADHD ולגורמים נוספים שעלולים היו להשפיע על התוצאות.

ציפיות גדולות, תועלת קטנה

הסקירה הנוכחית נועדה אפוא לספק לראשונה בחינה מקיפה ושיטתית של המחקרים הקליניים שנערכו עד כה תוך הקפדה על סטנדרטים מדעיים גבוהים. היא נערכה על ידי חוקרים מארגון הקוקריין, ארגון בינלאומי של חוקרים עצמאיים הידוע בסקירות המחקרים המקיפות שלו, שנחשבות ל"גולד סטנדרט" של ההקפדה המדעית בהערכת יעילותם של טיפולים והתערבויות בבריאות הציבור.

החוקרים בחנו 185 מחקרים שכללו 12,245 ילדים ומתבגרים עם אבחנה של ADHD, כשרוב המחקרים השוו את התרופה לפלצבו, וחלקם גם כללו זרוע שלא קיבלה כל טיפול.

החוקרים מצאו שנטילת מתילפנידאט מייצרת שיפור צנוע וכמעט גבולי בדירוג של מורים לתסמיני ADHD ולהתנהגות הכללית, וכן בדירוג של הורים לאיכות החיים של ילדיהם בהשוואה לנטילת פלצבו או לאי התערבות. אלא שגם התועלת הצנועה הזאת איננה ברורה, שכן החוקרים מבהירים שהמחקרים היו קטנים מדי בהיקפם וקצרים מדי במשכם.

בו זמנית נמצא שהילדים שקיבלו תרופות ממריצות מקבוצה זו נטו יותר לסבול מהפרעות שינה ומאובדן תיאבון. החוקרים לא מצאו עדויות לסיכון מוגבר לתופעות מסכנות חיים בנטילת התרופה לתקופה של עד שישה חודשים, אך הדגישו שגם בכך הם אינם יכולים להיות בטוחים בשל האיכות הנמוכה של המחקרים.

"רוב המחקרים היו קטנים ובעלי איכות נמוכה", הם כתבו. "הטיפול באופן כללי נמשך בממוצע 75 ימים, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של התרופה".

פגמים נוספים היו, לדוגמה, דיווח לא מלא או לא אחיד על כל תוצאות המחקר, והעובדה שבשל תופעות הלוואי המוכרות של התרופות האלה (פגיעה בשינה ובתיאבון) היה קל יחסית לחוקרים, וגם לילדים שהשתתפו במחקרים ולהוריהם, לדעת לאיזו מקבוצות המחקר השתייכו הילדים – לקבוצה שקיבלה את התרופה או לקבוצת הפלצבו – מה שעלול היה להטות את התוצאות. יתר על כן, לדברי החוקרים, "כל המחקרים שנכללו נחשבים לבעלי סיכון גבוה להטיה", ו־40% מהם מומנו על ידי חברות התרופות.

"הציפיות שלנו מטיפול זה ככל הנראה גבוהות יותר מאשר הן צריכות להיות", הצהיר ד"ר מוריס צבי, אחד ממחברי הסקירה ופסיכיאטר יועץ לילדים בבית החולים וויטינגטון בלונדון, בריאיון לתקשורת הבריטית. "בעוד שהסקירה שלנו מראה עדות מסוימת ליעילות, אנו צריכים להביא בחשבון שממצא זה מתבסס על עדויות בעלות איכות נמוכה מאוד".

"קשה לומר שאני מופתע מהתוצאות", אומר פרופ' שאול שרייבר, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "הפרעת קשב וריכוז בגילאי הילדות נובעת מפער בתהליכי ההבשלה של מערכת העצבים המרכזית. כשתינוק נולד, מערכת העצבים המרכזית שלו דומה למערכת חוטי חשמל חשופים. כשהוא גדל והמערכת מבשילה, יש יותר בידוד סביב תאי העצב במוח. במקביל נוצרים תאים חדשים ורשתות של תקשורת בין התאים. התהליך הזה כולו מבשיל באופן הדרגתי עד לבגרות, ובדיוק כמו הצמיחה הפיזית שלנו הוא אינו בהכרח סימטרי ואחיד. אצל חלק מהילדים מערכת העכבות וה'ברקסים', כלומר היכולת לווסת ולשלוט, לדחות סיפוקים ולהמתין, מבשילה בקצב איטי יותר מיתר המערכות. לכן נקודת המוצא של הטיפול היא שמתן מינון נמוך של תרופות ADHD, שהן בעצם 'אמפטמין לייט' (סם ממריץ), לוחץ טיפונת על דוושת הגז במערכת האיטית הזאת וכך מביא אותה לתפקוד ברמה הזהה לזו של יתר המערכות.

"הטיפול בתרופות האלה אמור להוות מעין תמיכה זמנית, אפיזודית, וחייבים לנצל את אותן 3־6 שעות שבהן הן פועלות לצורך הוראה מתקנת, כלומר כזאת שממוקדת בתלמיד המאובחן ומועברת על ידי מומחים ללקויות למידה. הוראה כזאת דוחפת את המערכת ליצור 'חיווטים' חדשים ועוזרת לילד להתמודד עם הקשיים בלימודים. זו גם ההנחיה החד משמעית בכל העולם המערבי. אם לא עושים זאת, מיד לאחר שהתרופה מפסיקה לפעול המערכת חוזרת אחורנית ולא השגנו דבר".

לדברי פרופ' שרייבר, הבעיה היא שבפועל, בישראל הוראה מתקנת כמעט אינה קיימת. "ברוב מדינות המערב כיתה של 25 ילדים נחשבת לכיתה ענקית", הוא אומר. "לעומת זאת בארץ מצופפים 42 ילדים בכיתה, ואף גוף אינו מממן הוראה מתקנת. לכן האפקט של התרופות אינו מחזיק מעמד מעבר לאותן 2־4 שעות שבהן הן פועלות. אם להורים יש מודעות ויכולת כלכלית, הם יפנו לטיפול פרטי, אבל רוב ההורים לא עושים זאת, ויש להם אשליה שהכימיקלים מספיקים".

אומללות, חרדה, דיכאון

מתילפנידאט הוא חומר פסיכו־אקטיבי הנמנה עם ממריצי מערכת העצבים המרכזית. המנגנון המדויק שבו פועלות התרופות המבוססות עליו אינו ברור עד היום. יש עדויות לכך שהחומר מגביר את רמותיהם של המעבירים העצביים דופמין ונוראפיניפרין במוח, ובדרך זו, מעריכים המומחים, עוזר למוח לעשות "סדר", משפר את הריכוז, הקשב ויכולות הלמידה ומפחית פעלתנות יתר והתנהגות אימפולסיבית.

אבל האומנם זה כך? אכן, כמה מחקרים שהשתמשו בטכניקות של הדמיה זיהו עלייה ברמות הדופמין ובמספרי הקולטנים לדופמין במטופלים עם אבחנה של ADHD. עם זאת, מחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (JAMA) ב־2009 על מבוגרים שלא קיבלו בעבר תרופות ADHD, מצא שמתן התרופה דווקא הקטין את רמות הדופמין וקולטני הדופמין במוח.

אבל גם אם החומר אכן מעלה את רמות הדופמין, האם העלייה הזאת בהכרח מיתרגמת לשיפור ביכולת הקשב והריכוז, או שמא תחושת העוררות הנובעת מכך שמדובר אחרי הכל בסם ממריץ שמגדיל את כמות הדם הזורמת למוח, היא הגורמת להרגשה של ערנות וריכוז?

הסקירה הנוכחית היא לא העדות הראשונה המטילה ספק ביעילות התרופות האלה. אחד המחקרים הידועים ביותר על ההשפעות של תרופות ADHD הוא מחקר MTA שנערך על ידי המוסד הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש. המחקר חילק אקראית 579 ילדים עם אבחנה של ADHD לארבע זרועות: תרופות ממריצות בלבד, טיפול התנהגותי בלבד, תרופות ממריצות בשילוב עם טיפול התנהגותי, ותמיכה קהילתית רגילה שמשלבת לרוב טיפול בממריצים אך במינון קטן יותר מהמינון האופטימלי.

החוקרים לא מצאו הבדלים ניכרים בהתנהגותם של הילדים שנטלו תרופות לעומת אלה שלא נטלו. הם כן מצאו שיפור בהישגיהם של הילדים שנטלו את התרופות הממריצות בטווח הקצר, ואולם ההבדל התבטל עד השנה השלישית לנטילת התרופה.

אם כן, ממצאים אלה מצביעים על כך שייתכן כי תופעות הלוואי המוכרות של התרופות האלה אחראיות לכך שבטווח הארוך ההשפעות החיוביות של התרופות, גם אם הן אכן קיימות, מתבטלות למעשה. "תופעות הלוואי העיקריות של ריטלין בילדים הן חרדה עד כדי התקפי חרדה של ממש, דיכוי תיאבון והפרעת שינה קשה", אומר פרופ' שרייבר. "חוסר שינה מצטבר בהחלט פוגם בריכוז ובסבלנות. למעשה, אפשר לגרום להתפתחות של ADHD אצל אנשים רק על ידי החזקתם באופן כרוני על חסך שינה קל".

לטווח הארוך אין ספק שלחוסר שינה והיעדר תיאבון יש מחיר בריאותי והשפעות המתבטאות בהישגים הלימודיים. דוגמה מצוינת לכך היא מחקר שנערך בקוויבק, קנדה, על ידי המשרד הלאומי למחקר כלכלי. החל מ־1994 הוצגה בקוויבק מדיניות המרחיבה את הכיסוי הביטוחי לתרופות ADHD.

כדי לבחון באיזו מידה השפיעה המדיניות הזאת לטובה על ההישגים הלימודיים של הילדים ועל התנהגותם, ערך המשרד במשך 14 שנה מחקר מעקב אחר כ־4,000 תלמידים. התוצאות, שפורסמו ב־2013, הפתיעו אפילו את החוקרים. הם מצאו שהצגת המדיניות אכן הגבירה במידה ניכרת את השימוש בריטלין ודומותיו בקוויבק לעומת שאר קנדה, ואולם, למרבה ההפתעה, תלמידים בעלי אבחנת ADHD שנטלו תרופות כמו ריטלין, קיבלו למעשה ציונים גרועים יותר מתלמידים עם אותה אבחנה שלא נטלו תרופות.

יתרה מכך, שימוש בתרופות היה קשור באומללות גבוהה יותר, בהידרדרות היחסים עם ההורים, בחרדה מוגברת ודיכאון ובמדדים לימודיים גרועים יותר כמו הישארות כיתה.

הפרעת קצב קטלנית

כאמור, סקירת הקוקריין, שכללה מחקרים קצרי טווח, לא מצאה עדויות לעלייה בשיעור של תופעות לוואי מסכנות חיים, ואולם מחקרים שבהם נערך מעקב ממושך אחר הילדים העלו ממצאים מדאיגים, וככל שתקופת המעקב הייתה ארוכה יותר, כך הממצאים היו מדאיגים יותר.

כך לדוגמה, מחקר שנערך ב־2007 ועקב במשך 2.3 שנים אחר ילדים הנוטלים תרופות ADHD, מצא סיכון מוגבר קטן, של 1.2%, לאירועי לב וכלי דם. אלא שמחקר שעקב אחר 714,258 ילדים במשך 9.5 שנים בממוצע מצא שהשימוש בתרופות אלה עלול להכפיל את הסיכון לאירועי לב.

המחקר, שפורסם ב־2014 בכתב העת Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, מצא שהסיכון של הילדים שאובחנו כבעלי קשב וריכוז וטופלו בתרופות מעוררות ללקות באירועי לב וכלי דם, בהם בעיקר הפרעות קצב, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ומחלות כלי דם במוח, היה גבוה פי שניים לעומת אלה שלא נטלו תרופות אלה.

יתר על כן, החוקרים מצאו שהקשר בין נטילת התרופות המעוררות ובין אירועי לב וכלי דם היה תלוי מינון. הילדים שטופלו במינונים גבוהים של התרופות (יותר מ־30 מיליגרם מתילפנידאט) היו בסיכון גבוה פי 2.24 לאירוע לב או כלי דם, בעוד שאלה שטופלו במינונים קטנים יותר (פחות מ־15 מיליגרם), היו בסיכון גבוה פי 1.43 לאירוע כזה. "תרופות ממריצות בהחלט יכולות לגרום לתופעת לוואי מסוכנת, המתבטאת לא רק בדופק מהיר אלא בהפרעת קצב שעלולה להיות קטלנית", מאשר פרופ' שרייבר.

ואכן, מתברר שכבר ב־2005 דיווח ה־FDA על 19 מקרים של מוות פתאומי בצעירים שטופלו בתרופות ADHD ועל 26 מקרים של אירוע לב וכלי דם, בהם שבץ מוחי וקצב לב מהיר. בנוסף, נמצא שלתרופות האלה יש אפקט אדרנרגי (הדומה לזה של אדרנלין), שעלול להוביל לעלייה מתונה אך משמעותית בלחץ הדם ובדופק.

בעקבות זאת הורה ה־FDA ב־2006 על התוויית נגד במתן תרופות מעוררות למי שנמצא בסיכון למחלות לב וכלי דם, וב־2008 פרסם האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (AHA) קווים מנחים הממליצים לבצע, פרט לבדיקה גופנית ובדיקת היסטוריה משפחתית לאירועי לב וכלי דם, גם בדיקת אק"ג לפני תחילת הטיפול ב־ADHD ולהמשיך לבצע בדיקות אק"ג במהלך הטיפול בתרופה.

אז איך בעצם ממשיכים מכאן? מסקנת החוקרים בסקירת הקוקריין הייתה שנחוצים בדחיפות מחקרי מעקב גדולים, איכותיים וארוכי טווח. כדי להתגבר על ההטיה הנובעת מכך שתופעות הלוואי המוכרות של תרופות ה־ADHD עלולות לחשוף את הקבוצה שאליה השתייכו הנחקרים, מציעים החוקרים לתכנן מחקרים שישוו את התרופה עם פלצבו שייצר תופעות לוואי דומות לאלה של התרופה עצמה אך לא יכיל שום מרכיב פעיל אחר.

אבל עד שהמחקרים האלה ייצאו לפועל, ועד שתוצאותיהם יפורסמו, מה אמורים לעשות מיליוני ההורים שילדיהם אובחנו כבעלי ADHD? כיצד הם אמורים להחליט על המשך התהליך הטיפולי? ההחלטה הזאת, מן הסתם, אישית מאוד ותלויה בהשקפת עולמם של ההורים. בכל מקרה, לפני שאתם מקבלים אותה, כדאי שתדעו את העובדות.

הכותבת היא בעלת דוקטורט (.Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

נתניה – תלמידי תיכון מודים: משתמשים וסוחרים בריטלין ללא פיקוח רפואי

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי נתניה – תלמידי תיכון מודים: משתמשים וסוחרים בריטלין ללא פיקוח רפואי , 21 באפריל  2016 | מאת: אורלי בר
ועד ההורים העירוני ומינהל החינוך: בעקבות פרסום תוצאות משאל ממנו עולה, כי תיכוניסטים כלל אינם מודעים לסכנות הכרוכות בשימוש בריטלין ללא מרשם רופא: "הנתונים מעוררי דאגה. נפעל בנושא"

מודעות או למות: יותר ויותר תלמידי תיכון נוטלים ריטלין ללא מרשם רופא בניסיון לשפר יכולת הריכוז שלהם במבחנים – כך עולה מסקר שביצעו תלמידי כיתה י"ב בתיכון שרת – כחלק ממטלה שקיבלו במסגרת לימודי אזרחות. אף-על פי שמדובר במשאל, בו השתתפו 30 תלמידים בטווח הגילאים 16-18, התוצאות שהתקבלו דומות לתוצאות מחקרים מקיפים יותר שפורסמו במהלך השנים האחרונות בארץ ובעולם, בעיקר בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות.

התלמידים ביקשו לבחון את נושא המודעות של בני נוער בגילאי 16-18 לסכנות הנשקפות מנטילת ריטלין ללא מרשם רופא או פיקוח. הממצאים הפתיעו גם אותם.

על-פי חוק אין לקחת ריטלין ללא מרשם רופא או פיקוח רפואי. בנוסף, חל איסור לסחור בריטלין – אלא בבתי מרקחת בלבד ובהצגת מרשם מתאים. בבתי המרקחת עצמם, על-פי הנחיות משרד הבריאות, ממוקמת התרופה בפינה שמורה. ריטלין, שכידוע מיועד להקל על הסובלים מבעיות קשב וריכוז, ניתן במינון מסוים, בהתאם לשורה של מבדקים אותם עובר המועמד לקבלת הכדור. בפועל, הסחר בריטלין בקרב בני נוער וכן סטודנטים, הפך, כמעט, לחלק בלתי נפרד מהתמודדות עם עומסים של מבחנים – ללא כל פיקוח רפואי ולעתים קרובות מדי עם כדורים בהם חומרים פעילים במינון גבוה מדי – מינון הנקבע על-פי משקלו וגילו של המטופל.

"הבעיה העיקרית", כך טוענים גורמים במשרד הבריאות: "שנטילת ריטלין למי שאינו צריך להשתמש בתרופה, במרבית המקרים כלל לא תסייע (מחקרים הצביעו על אפקט פלסיבו א.ב) ובמקרים מסוימים עלולה גם לגרום לנזק".

ברשימת תופעות הלוואי עצבנות, דיכאון, נדודי שינה, עיכוב גדילה, איבוד תיאבון, ובמקרים קיצונים אף למוות. כשכדורי הריטלין מותאמים למשתמשים על-ידי רופא ובפיקוחו, הסיכונים קטנים משמעותית.

במשאל, אותו ביצעו התלמידים טובל וקנין, ברק אהרוני, אלישי בן-שלוש, זיו קקון וקטי פלח, עולה כי 17% מהנשאלים השתמשו בריטלין ללא מרשם רופא או פיקוח. שליש מהנשאלים הודו כי הם מכירים בני נוער המשתמשים בריטלין ללא פיקוח רפואי ובמינונים גבוהים.

עוד עולה מהמשאל, כי 66% מהנשאלים כלל לא ידעו שריטלין עלול במקרים קיצוניים לגרום למוות, מעל 80% מהנשאלים אישרו כי ידעו במידה רבה או במידה מועטת על סחר לא חוקי המתקיים בכדורי ריטלין. לשאלת מבצעי המחקר מה צריך לעשות כדי להגדיל המודעות בקרב בני נוער על הסכנות בצריכת ריטלין ללא מרשם רופא או פיקוח רפואי, ענו 43% כי יש לפרסם הסכנות בכתבות בעיתון, 37% מהנשאלים ציינו שיש לקיים הרצאות בנושאי בבתי הספר, 14% טענו שיש להעמיק את האכיפה ואת הענישה (כיום אין כמעט אכיפה בנושא סחר בכדורי ריטלין בקרב בני נוער א.ב) ואילו השאר טענו שיש להרצות בנושא להורים.

יו"ר ועד ההורים העירוני, סמדר סגל, מסרה בתגובה לקול השרון, כי "המגמה הקיימת כיום וחוסר המודעות של תלמידים וגם של הוריהם לסכנות בשימוש בריטלין על נגזרותיו השונות ללא מרשם רפואי או פיקוח, בהחלט מטרידה. בכוונתי לקיים דיון בנושא בישיבה הבאה של פורום ועדי ההורים בנתניה, ואף למצוא הדרך, ביחד עם אנשי החינוך, להגברת המודעות בסכנות".

בעקבות פרסום הכתבה בקול השרון, מסרה טובה דולב, ראש מינהל החינוך בעיריית נתניה, כי "אכן מדובר במגמה מדאיגה ובעיקר מסוכנת. ראשית, ברצוני לשבח את התלמידים מבית ספר שרת, שבחרו נושא חשוב כל-כך כמטלה במקצוע האזרחות. לעצם העניין, ידוע שסטודנטים רבים משתמשים בריטלין ולצורותיו השונות לקראת ובזמן מבחני הסמסטר. ואולם, לאחרונה, מתקבלים מכל רחבי הארץ יותר ויותר דיווחים על התפשטות התופעה גם לתלמידי תיכון. בכוונתי לפנות לשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) במטרה לנסח מסמך המצביע על הסכנות הרבות בנטילת כדורים מסוג זה ללא פיקוח רפואי וללא צורך – במטרה להגביר המודעות על הנזקים האפשריים".

תלונה נגד פסיכיאטרית בגין הפרת חוק זכויות החולה והתנהגות רשלנית שאינה הולמת רופא

מרץ 2016 – הוגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטרית ממרכז הארץ בגין הפרה לכאורה של חוק זכויות החולה והתנהגות רשלנית שאינה הולמת רופא מורשה

עמותת "מגן לזכויות אנוש" הגישה השבוע תלונה לרשויות בגין פסיכיאטרית מבית חולים במרכז הארץ. התלונה הוגשה בשם תושבת רמת גן, אם לילד בן תשע.

לטענת האם, כאשר היה בנה בן שבע פנו ההורים לאותה פסיכיאטרית על מנת שתאבחן את הילד. הפסיכיאטרית, שטענה שהילד סובל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, רשמה לו נגזרת של ריטלין בשם קונצרטה. אולם היא לא טרחה להסביר להורים מה תופעות הלוואי ומה עלולים להיות הסיכונים שיתלוו לנטילתה על ידי ילד בן 7. יתר על כן, כאשר שאלה האם את הרופאה על הסיכונים ועל תופעות הלוואי האפשריות, הפחיתה הפסיכיאטרית בערכן, ואמרה "זה מונע תיאבון, לא משהו מיוחד, לא משהו שאין לאחרים".

לאחר מספר חדשים התחיל הילד לסבול מהתפרצויות זעם שלא היו קיימות לפני השימוש בקונצרטה, אלה החמירו עד למצב שחייב את האם להפסיק את הטיפול בתרופה.

התלונה מסבירה שעל פי חוק זכויות החולה נדרשת הסכמה מדעת נאותה לפני טיפול רפואי, שמשמעה איננו רק הסכמה לטיפול, אלא כזו שמגיעה מתוך הבנה מלאה של ההשלכות האפשריות של הטיפול. כאשר לא מספקים לחולה מידע על הסיכונים שבנטילת תרופה ההסכמה שלו לטיפול מתבססת על מידע חלקי בלבד. עוד נטען בתלונה כי התנהלות שכזו מצד הפסיכיאטרית הינה רשלנית ואינה הולמת את אמות המידה הנדרשות מרופא מורשה על פי פקודת הרופאים, שכן לא רק שלא הסבירה את הסיכונים אלא גם הפחיתה בערכם בשעה שמעלון התרופה המצוטט גם הוא בתלונה ניתן ללמוד כי לקונצרטה שפע של תופעות לוואי וסיכונים, שהיא מוחזקת בכספת בית המרקחת ואכן עלולה לגרום בין השאר להתקפי חרדה, אי שקט, תוקפנות, דיכאון, כאבי ראש, דפיקות לב ועוד.

יהודה קורן, דובר העמותה מוסיף כי דווקא בגלל העובדה שממריצים כדוגמת הקונצרטה ניתנים לילדים, חשיבות ההסכמה מדעת של ההורים גוברת אף יותר, וכי אילו היו ההורים מיודעים יותר לגבי המידע הזה היו ודאי רבים נמנעים מהניסוי של התרופה על הילדים שבסופו הם מפסיקים אותו רק כדי לגלות את התופעות שלא הוסברו להם בעת רישום התרופה.

התלונה מצויה כעת בבירור.

עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights –(CCHRארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון ( הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03