פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – צו חיפוש מה- 23.02.2017 (מצורף) נחתם ואושר ע"י שופט בית משפט השלום תל אביב. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. בצו לא רשום מהות החשד והעילה להוצאת הצו, בשורה רשום משפט פתטי: "כתובת חלופית של החשוד… נדרש לחקירה".
בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה שיטתית, פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען כי השופט חושף בהתנהלותו הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש.

צו חיפוש מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

 

לורי שם טוב: הארכת מעצר מעבר ל 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום

ינואר 2018 – הקלות הבלתי נסבלת בה נפגעים זכויותיה החוקתיות של עצירה. לורי שם טוב, עיתונאית, אמא נפגעת משרד הרווחה, עצורה מזה כשנה על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדי ציבור שלכאורה פרסמה. משפטה טרם החל ואין לה גישה לחומרי חקירה בניגוד לחוק. מדובר בעבירות שאינן מקיימות עילת מעצר ליום אחד. השופט אורי שהם בטרם שמע הסנגור, אמר בתחילת הדיון כי אין מצב שלורי תשוחרר.

השופט אורי שהם האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעבר ל- 9 חודשים ללא הנמקה. הדיון התקיים בבית המשפט העליון בירושלים ב- 07.01.2018 בפני השופט אורי שהם ע"פ בקשת הפרקליטות להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב מעל 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום.
השופט אורי שהם בפתח הדיון קבע כי "ללא תסקיר חיובי עם אפשרות למצוא מפקחים וערבית מתאימים אין מצב שהיא (העיתונאית לורי שם טוב) תשוחרר", וזאת עוד בטרם שמע את עמדת הסנגוריה והתביעה בנושא.
עו"ד יהונתן רבינוביץ' טען כי לשם טוב לא מתאפשר לעיין בחומר החקירה כשהיא בבית הכלא, וגם הציג דוגמאות של מקרים חמורים יותר ממה ששם טוב מואשמת (פרסומים מכפישים באינטרנט), של סחיטה באיומים של עשרות קשישים, או העלמות מס שבהם הנאשמים שוחררו עקב הימשכות הליכים.

אורי שהם החליט מבלי להתייחס לטיעוני הסנגוריה

השופט אורי שהם החליט ע"פ המתווה שפתח בו בתחילת הדיון טרם שמיעת הצדדים והוא להמתין לתסקיר המבחן.
נכון להיום (29.01.2018) תסקיר המבחן פסל את כל המפקחים, וממתינים לאפשר לק. מבחן חדש להיכנס לבית הכלא ולדבר עם לורי שם טוב לתחילת המבחן.

לצפיה בפרוטקול הדיון בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/file/d/1zlY9L80NKqKYjDLzfquABuKZrhQqrcR_/view?usp=sharing

לצפיה בהחלטת השופט אורי שהם בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/file/d/1YMbSFXE0DihQVJbkhJCi_4Ij_ueA8moj/view?usp=sharing

 

שופט עלאא מסארווה: צווי חיפוש לקויים בבתי הבלוגרים ומחשביהם

פברואר 2017 – שופט בית משפט השלום עלאא מסארווה מוציא שורה של צווי חיפוש ומעצר לבלוגרים עקב פרסומים שונים שלכאורה ביצעו באינטרנט. לאחר מספר חודשים מתברר כי צווי החיפוש הוצאו כלאחר יד, ללא ציון שמות מלאים, תעודות זהות, מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע יבוצע חיפוש במחשב ללא עדים, ועוד.
מדובר בהתנהלות רשלנית ולקויה הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.

שופט המעצרים עלאא מסארווה ופרשת הבלוגרים

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – צווי חיפוש לקויים

05.09.2017 – עלאא מסארווה השופט המעצרים בית משפט השלום שסלל את הדרך למעצרם הממושך של הבלוגרים. בתחילה טוען כי קרא מאות דפים של חומר חסוי, לאחר מכן הוציא צווי חיפוש שנמצאו בהם ליקויים פוגעניים בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צינעתו, ועוד, כגון:, ללא מספר תיק בית משפט, ללא מהות החשד והעילה, ללא הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא נוכחות עדים, ללא שם השוטר שהופיע בפניו או ללא שם מלא של החשוד.

להורדת / צפיה בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופט נגד השופט עלאא מסארווה בעניין צו חיפוש לקוי – הקלק כאן
להלן דוגמא של צו חיפוש לקוי שהוצא ע"י עלאא מסארווה, ותוצאות בירור הבדיקה של נציבות תלונות הציבור. צו החיפוש הלקוני חסר מספר תיק בית משפט, הסיבה לחיפוש ומהות החשד, וכן נימוק מדוע לא יבוצע החיפוש במחשב בנוכחות שני עדים.
מדובר בצו הנוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו.
תשובותיו של עלאא מסארווה לקוניות ביסודן לדוגמא תירץ כי מספר תיק בית משפט לא הופיע על הצו כי ככה זה מקובל, או שמשום מה הושמטה העילה ומהות החשד להוצאת הצו.
מאידך ציין כי עבר על מאות דפים של חומר ראיות חסוי וכי החלטתו התקבלה בשיקול דעת. טענה זאת אינה משכנעת כלל וכלל, ע"פ צווי החיפוש שהוציא מסארווה נראה כי לא הופעל כל שיקול דעת


התנהלותו של השופט מסארווה משדרת חוסר אמינות תיק פרשת הבלוגרים ומדיפה ריח ניצול כוח השררה למטרות אפלות. אם אכן פעל בשיקול דעת וביסודיות מדוע פעולות אלו אינן באות לידי ביטוי בהוצאת צווים כה דורסניים לכבוד האדם, חירותו וקניינו.
עלאא מסארווה היה צריך לנקוט במשנה זהירות נוכח העובדה כי הוא מטפל בחומר חסוי והחשודים ובאי כוחם אינם יכולים להגן על עצמם, במקום זאת לא חסך במילים ראותניות לאורך כל ימי מעצר הימים כגון: "מפעל עברייני", "רף המסוכנות הגבוה ביותר", ובצווים שיפוטיים דורסניים ולקויים.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

צו חיפוש

 

עלאא מסארווה

 

 

שופט עלאא מסארווה: רשלנות במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

עלאא מסארווה - התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש
עלאא מסארווה – התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש

נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי, איציק וולף , news1 , 17.05.2017

השופט (בדימ.) ריבלין, מצא כי תלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה בדבר ליקויים בצו חיפוש שהוציא בפרשת 'הטרור הרשתי' הייתה מוצדקת השופט נמנע מציון פרטים מזהים מהותיים על הצו

לצפיה / הורדה – פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, קבע כי שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש. בכך, קיבל תלונה שהוגשה בנושא נגד השופט מסארווה.

התלונה נגעה לצו חיפוש לקוי וחסר פרטים מהותיים ורלוונטיים כמספר תיק בבית המשפט, את שמו המלא של המתלונן ואת מספר תעודת הזהות שלו. מדובר בצו שהוצא במסגרת מעצרי פרשת 'טרור רשתי' שבה נעצרו מספר חשודים בהטרדת עובדים ועובדות סוציאליים ועובדי ציבור רבים. על-פי אותו צו חיפוש ביצעו שוטרי מפלג ההונאה חיפוש בביתו של אחד החשודים ועל פיו נלקחו מחשבים מביתו.

השופט בדימוס ריבלין קובע בהחלטתו שנמסרה ב-9 במאי, כי נציבות תלונות הציבור על השופטים נדרשה פעמים רבות לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים על-ידי שופטים. "חבל, שהערותיה בהחלטותיה המרובות שניתנו בנושאים אלה במהלך השנים, שאף מצאו ביטוי בדוחות השנתיים ובחוות דעת שהופצו לשופטים, שבכולם ניתן לעיין באתר הנציבות שבאינטרנט, לא הופנמו", כתב.

הוא ציטט את דבריה של נציבת תלונות הציבור על השופטים לשעבר, טובה שטרסברג כהן, שקבעה כי לתקינות הצווים השיפוטיים חשיבות רבה בייחוד כאשר הדבר נוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם, דוגמת חיפוש בביתו הפוגע בזכות האדם לפרטיות ולצנעת הפרט, ובזכויות קנייניות. "מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה, אשר יש לראות בו תנאי בלעדיו אין להגשמת התפקיד השיפוטי. בנוסף, מילויו הלקוי של טופס בהחלטה או בצו מהווה פגיעה בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט", כתבה.

"צודק המתלונן בטרונייתו כי הצו נעדר את מספר התיק בבית המשפט, את שמו המלא ואת מספר תעודת הזהות שלו. התלונה נמצאה מוצדקת", כתב ריבלין.

פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא - מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים - עמוד 1
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 1

 

פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא - מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים - עמוד 2
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 2

 

פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא - מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים - עמוד 3
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 3

 

שופט עלאא מסארווה רשלנות במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

עלאא מסארווה - התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש
עלאא מסארווה – התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש

נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי, איציק וולף , news1 , 17.05.2017

השופט (בדימ.) ריבלין, מצא כי תלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה בדבר ליקויים בצו חיפוש שהוציא בפרשת 'הטרור הרשתי' הייתה מוצדקת השופט נמנע מציון פרטים מזהים מהותיים על הצו

לצפיה / הורדה – פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, קבע כי שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש. בכך, קיבל תלונה שהוגשה בנושא נגד השופט מסארווה.

התלונה נגעה לצו חיפוש לקוי וחסר פרטים מהותיים ורלוונטיים כמספר תיק בבית המשפט, את שמו המלא של המתלונן ואת מספר תעודת הזהות שלו. מדובר בצו שהוצא במסגרת מעצרי פרשת 'טרור רשתי' שבה נעצרו מספר חשודים בהטרדת עובדים ועובדות סוציאליים ועובדי ציבור רבים. על-פי אותו צו חיפוש ביצעו שוטרי מפלג ההונאה חיפוש בביתו של אחד החשודים ועל פיו נלקחו מחשבים מביתו.

השופט בדימוס ריבלין קובע בהחלטתו שנמסרה ב-9 במאי, כי נציבות תלונות הציבור על השופטים נדרשה פעמים רבות לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים על-ידי שופטים. "חבל, שהערותיה בהחלטותיה המרובות שניתנו בנושאים אלה במהלך השנים, שאף מצאו ביטוי בדוחות השנתיים ובחוות דעת שהופצו לשופטים, שבכולם ניתן לעיין באתר הנציבות שבאינטרנט, לא הופנמו", כתב.

הוא ציטט את דבריה של נציבת תלונות הציבור על השופטים לשעבר, טובה שטרסברג כהן, שקבעה כי לתקינות הצווים השיפוטיים חשיבות רבה בייחוד כאשר הדבר נוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם, דוגמת חיפוש בביתו הפוגע בזכות האדם לפרטיות ולצנעת הפרט, ובזכויות קנייניות. "מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה, אשר יש לראות בו תנאי בלעדיו אין להגשמת התפקיד השיפוטי. בנוסף, מילויו הלקוי של טופס בהחלטה או בצו מהווה פגיעה בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט", כתבה.

"צודק המתלונן בטרונייתו כי הצו נעדר את מספר התיק בבית המשפט, את שמו המלא ואת מספר תעודת הזהות שלו. התלונה נמצאה מוצדקת", כתב ריבלין.

Document-page-001
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 1

 

Document-page-002
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 2

 

Document-page-003
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 3

 

אביטל מולד – קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

אביטל מולד: התנהגות מופרעת – הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 – במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד

יוני 2016 – מדובר בצו חיפוש שהוציאה השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה לחיפוש בביתו של אזרח, חדירה למחשבו האישי מבלי לציין מספר תיק בית משפט, או אם החיפוש יערך בפני 2 עדים או לא ופרטים נוספים שחסרו.

נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה הוגשה תלונה על התרשלותה במילוי הצו, ובתלונה נרשם: "התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל".

כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"… הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפושברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקןבעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין.5. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,…"

להלן התלונה נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה והצו חיפוש הלקוי שכתבה.

לכבוד
נציבות תלונות הציבור על שופטים
Shoftim@justice.gov.il
מכובדי,
הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – הוצאת צו חיפוש בביתי וחדירה למחשבי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת ופרטים נוספים
1.     שמי …. תז …. טל…..
2.  בתאריך 2.06.2014 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי  לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב,  של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".
3.    בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט והמען שבו יבוצע הצו, והאם יעשה בנוכחות עדים, או מדוע לא יעשה בנוכחות עדים.
4.    התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.
5.   השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.
6.    אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.
7.    נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורף: צו החיפוש.
בכבוד רב,

מ

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה
צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטדצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת (ראה בקישור החלטת אליעזר גולדברג) תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהם המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

להלן החלטת נציב תלונות התלונות על שופטים על התלונה המוצדקת נגד השופט נפתלי שילה

החלטת נציב תלונות התלונות על שופטים על התלונה המוצדקת נגד השופט נפתלי שילה

החלטת נציב תלונות התלונות על שופטים על התלונה המוצדקת נגד השופט נפתלי שילה

החלטת נציב תלונות התלונות על שופטים על התלונה המוצדקת נגד השופט נפתלי שילה

החלטת נציב תלונות התלונות על שופטים על התלונה המוצדקת נגד השופט נפתלי שילה

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…