השופטת בלהה גילאור – תככים, שקרים ומניפולציות להשגת טובות הנאה

ינואר 2010  – התנהלות קלוקלת של השופטת בלהה גילאור נשיאת בית המשפט מחוזי חיפה. בעלה עו"ד אשר ענייניו מנוהלים בבית משפט מחוזי זה ע"י שופטים כפופים לבלהה גילאור.
מה קורה כאשר שופט פוסק שלא לטובת בעלה של בלהה גילאור. צפו בסרטון

שופטת בלהה גילאור - תככים, מניפולציות ושקרים להשגת טובות הנאה

פרשת הנשיאה גילאור (מאמר מאת פרופ. שמעון שטרית, מתוך כתב העת "עורך דין" יולי 2012)

למרבה הצער ולמרות צעדים מתקנים של הכנסת, התרחשה פרשת השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. באותה פרשה החליטה הנשיאה גילאור להוציא מידיו של סגן הנשיא גדעון גינת את הטיפול בתיקים של חברות בפירוק שהיו באחריותו על פי תוכניות העבודה, וזאת לאחר שפסק נגד עו"ד משה ליפשיץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שבעלה יוסי גילאור שותף בכיר בו (ת"א חי'  474/04 ירדן נ' ליפשיץ 4.8.08).

באותו עניין עלה חשש ממשי לניגוד עניינים לטובת קרוב משפחה, בן זוג. סעיף 77 א לחוק בתי ה משפט וכן סעיפים 15 א ו־ 15 ב 2 לכללי האתיקה לשופטים תשס"ז־ו 2007 אוסרים על שופט לדון ב עניין אם "קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים" 15 א, "או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ברור שהוראות אלה חלות גם על דיון בתיק וגם על ניתוב תיקים. במקום להעביר את השופטת גילאור מכהונתה בגין ניגוד עניינים או לשקול אפשרות להעמידה לדין, הממסד השיפוטי, בתמיכת נשיאת בית המשפט העליון (דורית בייניש) דאז, העביר דווקא את השופט גינת לתל אביב (הארץ, 10.10.10 ). זאת בעקבות הגשת תלונה על ידי השופט גינת. נציב תלונות הציבור על שופטים הסתפק בהליך אחר בהערה לשופטת גילאור על שפעלה בניגוד להתחייבותה שלא לטפל בתיקים שבעלה קשור בהם (הארץ, 10.6.10 ).

בחינת מקרים אחרים של הליכים נגד שופטים משאירה אותי בתמיהה גדולה לנוכח ההגנה, או אם תרצו החסינות שנתן הממסד לנשיאה גילאור. אותו ממסד שיפוטי פעל במקרה אחר להדחת השופטת הילה כהן שערכה פרוטוקולים על בסיס הודעות כתובות ולא נכחה בדיונים. ההדחה נעשתה אחרי שבית דין משמעתי מכובד בהרכב השופטים חשין, ריבלין וארד החליט )ברוב דעות( להסתפק בהעברו תה לבית משפט אחר (הארץ, 21.8.05 ).

ההדחה נעשתה על בסיס הוראה פוגענית לאי תלות שיפוטית המסמיכה את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט ללא עילה. התנגדתי כבר כשהוראה זו נחקקה בחוק יסוד: השפיטה, וגם היום אני סבור שיש להסירה מספר החוקים בהיותה נוגדת את עקרון אי התלות השיפוטית (סעיף 7 (4) לחוק יסוד השפיטה). מכל מקום, לדעתי הנזק הציבורי שגרמה השופטת גילאור חמור הרבה יותר מזה שבעריכה לא ראויה של פרוטוקולים בידי השופטת הילה כהן.

 גם במקרה אחר פעל הממסד השיפוטי בתקיפות כלפי שופטים שמעשיהם פחותים בחומרתם ממעשיה של הנשיאה גילאור. למשל כשהשופטת אסנת אלון־לאופר השיגה פלט שיחות טלפון של בן זוגה, הועמדה לדין פלילי ונאלצה לפרוש מהשפיטה (הארץ, 30.12.07 ). לעניות דעתי, ניגוד העניינים לכאורה של השופטת גילאור היה חמור הרבה יותר מהשגת פלט השיחות. תמוה מדוע ניתנה הגנה לשופטת גילאור שלכאורה פעלה בניגוד עניינים והפרה התחייבות שהיא עצמה נתנה.

 קישורים:

 שופטת בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע – פרשת דודו דהאן – בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה… 

שופטת בלהה גילאור – התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן – רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך – 23 בינואר 2014 – דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

שופט יהושוע גייפמן ופקידת סעד ויקי היינה – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד (ויקי היינה) – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד ויקי היינה כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

תולדות מדיניות משרד הסעד – נערים למוסדות להקלת מצוקת דיור

תפיסת כליאת ילדים על לא עוול בכפם או משפחותיהם השתרשה במשרד הרווחה עוד משנות ה- 60 . להלן כתבה משנת 1969 בו משרד הרווחה מציע לכלוא נערים במוסדות כדי לפתור את בעיית הדיור. זוהי דוגמא כיצד משרד הרווחה מסמן אוכלוסיות "לטפל" בהן בכפייה, בפועל מדובר בפירוק משפחה, סחר בילדים, כליאת ילדים במוסדות משיקולים זרים, הפניית תקציבים לתפיחת משרד הרווחה במקום לפתור בעיית דיור ועוד.

להלן כתבה מעיתון מעריב 15 ביוני 1969 -מאת יוסף צוריאל – נערים ונערות – למוסדות להקלת מצוקת הדיור של משפחות מרובות ילדים.
הצעה להפנות נערים ונערות ממשפחות מרובות ילדים ומעוטות יכולת למוסדות, לשם הקלת מצוקת דיור – נדונה עתה בין משרד הסעד למשרד האוצר.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

נערים ונערות - למוסדות להקלת מצוקת הדיור של משפחות מרובות ילדים

הקומבינה של שופט לענייני משפחה גרשון גרמן והגרושה: "כמבוקש" במעמד צד אחד

הכתבה כך מתחתי בקורת על שופט וחטפתי כתב אישום , מעריב nrg , קלמן ליבסקינד , ספטמבר 2013

לכבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. לפני עשרה ימים שמעתי אותך תוקף בחריפות את המערכה התקשורתית "משולחת הרסן" שמתנהלת מול בית המשפט וכמה משופטיו. במידה רבה אני מסכים איתך. בפרסומים על שופטים, ממש כמו באלה העוסקים באחרון ההומלסים, נדרשת זהירות מרובה. ובכל זאת, מכיוון שאפשר היה להתרשם מדבריך שהמערכת שלך פתוחה לביקורת ואף יודעת לטפל לבדה בשופטיה הסוררים, מבלי להיזקק לביקורת "משולחת רסן" מצידנו, חשבתי שאני חייב לספר לך את הסיפור הבא.

זה קרה ב- 1 במאי 2002. ישבנו אז בחדרו של אמנון דנקנר ז"ל, העורך הראשי של "מעריב", והתלבטנו מה לעשות. ברקע עמד סיפורה של הילדה לילך רותם, בת הארבע, שמאז אין כלי תקשורת שלא עסק בו. הוריה של לילך, ירון ומרינה, התגרשו והסכימו על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדה, באופן שימנע מכל אחד מהם את האפשרות לחטוף אותה ולהעלם. יום בהיר אחד פנתה האם לבית המשפט וביקשה להסיר את הצו, כדי שתוכל לנסוע מכאן עם לילך. דיון כזה לא מתנהל אף פעם במעמד צד אחד, מבלי לשמוע את עמדת ההורה השני, אבל זה מה שקרה באותו יום. השופט ד"ר גרשון גרמן, לא ברור למה – אולי מתוך בלבול, אולי מתוך חוסר שימת לב – כתב על הבקשה "כמבוקש" וחתם את שמו. ירון רותם האומלל גילה שילדתו האהובה נחטפה לו לעולמים, רק כעבור כמה ימים, כשלא הגיעה למפגש השבועי איתו. כשרותם ביקש להוציא צו מיידי המחייב את האם לשוב ארצה, מחשש שתעלם, קבע גרמן ש"חשש זה אינו 'קיים בשלב זה". כשרותם ביקש ממנו להתיר את פרסום הפרשה, כדי לעורר דעת קהל שתסייע לו באיתור הילדה ואף גייס לעמדתו זו את פרקליטות המדינה, נבהל השופט מהאפשרות שקלונו ייוודע ברבים והתיר לפרסם רק את מה שהתרחש מהרגע שאחרי החלטתו, לא כולל ההחלטה עצמה. כשהמקומון "צומת השרון" פנה לנשיא אהרון ברק בבקשה לפסול את השופט, בטענה שאחרי הטעות שלו הוא לא יכול לשקול שיקולים נקיים בשאלת הפרסום, קבע ברק ביהירות כי "חזקה על שופט היושב בדין כי …אין לביקורת זו או אחרת המושמעת כלפיו השפעה כלשהי על החלטותיו לגופן". חודשים ארוכים עברו והשופט המשיך לאסור בדבקות את פרסום המחדל שלו עצמו. על הרקע הזה החלטנו בעיתון שזה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים להפסיק לשחק את המשחק. שאם יש איזושהי משמעות לתפישה של התקשורת ככלב שמירה של הדמוקרטיה, זה הרגע. החלטנו לפרסם את סיפורו של השופט גרמן, על מחדליו ועל השימוש שהוא עושה בכלים השיפוטיים כדי להגן על שמו, בידיעה שבכך אנחנו מפרים את צו איסור הפרסום ושלא מן הנמנע שיהיה לזה מחיר.

למחרת פורסמה הידיעה, כשאנחנו מקפידים שלא לציין בה שום פרט שעלול להסגיר את המעורבים. לא שמות בני המשפחה, לא ציון המדינה שאליה ברחה האם, אפילו לא את גילה של הקטינה.

ידיעות מהסוג הזה, חשוב לציין, מתפרסמות תדיר מבתי הדין הרבניים או בתי המשפט לענייני משפחה. אם העיתון לא מגזים במסירת מידע מזהה, המערכת מקפידה לעצום את עיניה.

שלושה ימים אחרי הפרסום הוזמנתי להתראיין בתכנית ביקורת התקשורת של רשת ב'. אני הייתי על קו אחד, האב על קו אחר. קודם לכן רשמתי לעצמי במסודר מה אני יכול להגיד, כדי שלא לחשוף פרטים שיזהו את בני המשפחה. התכנית החלה בשיחה עם רותם. המראיין, שאני מסופק אם הבין מה הוא עושה, שבר כבר בשאלה הראשונה את צו איסור הפרסום לרסיסים. "שלום ירון רותם", פתח, "בתך הקטנה, לילך, נחטפה על ידי גרושתך מרינה לרוסיה, ספר לנו את הרקע לדברים". לרגע לא הבנתי מה קורה פה. היה נשמע לי הזוי שהמראיין מזמין אותי לדבר על צו איסור פרסום שאני הפרתי, בעקבות שניים ורבע פרטים שגיליתי, ועוד בטרם שאני מוציא מילה מהפה הוא בעצמו פורט את הסיפור עם כל השמות וכל הפרטים כאילו תיקי גירושין בבית משפט לענייני משפחה הם הדבר הכי פומבי שיש. המראיין הזה, אגב, לא היה היחיד. בימים הקרובים עסקו בפרשה הזו גם הפרשן המשפטי של גלובס ומגיש פופוליטיקה בערוץ 1 ואחרים. כל אחד עבר על הצו לפי מידתו.

כעבור כמה ימים, הייתה זו שעת צהריים, אני זוכר את השעה והמקום המדויק, צלצל הנייד. על הקו היה קצין ממרחב ירקון. "אתה דרוש לחקירה". "באיזה עניין?". "הפרה של צו איסור פרסום". ארבע שעות נמשכה החקירה. הקצין, איש חקירות חביב ולבבי, ישב מולי עם קלסר עב כרס. אוסף של כל מה שנכתב בעיתונים על הפרשה. היו שם הכתבות של כל הקולגות שלי שעסקו בנושא. רובם הגדול הפרו את אותו צו שאני הפרתי, מי מעט ומי הרבה. היה שם, בפתח הקלסר, גם תמליל אותו ראיון שנערך איתי ברשת ב'. החוקר ציטט לי ממנו כדי להסביר לי את חטאיי. "תגיד לי", שאלתי אותו. "מי נראה לך מפר יותר את הצו בשיחה הזו, אני או המראיין?". התשובה הייתה ברורה. "גם אותו זימנתם לחקירה?", שאלתי. "ואת כל החבורה שמופיעה אצלך בקלסר? איפה כולם? איך אני לבד בסיפור הזה?". "מצטער", אמר, "אתה היחיד שנגדו הוגשה התלונה". הרעיון היה ברור. הצו הזה הופר, כאמור, על ידי שורה של עיתונאים. אני הייתי היחיד שלא הסתפקתי בעיסוק אינפורמטיבי, אלא מתחתי ביקורת על השופט. פניה רשמית שיזמנו אל מערכת אכיפת החוק העלתה שהנהלת בתי המשפט לא אהבה את הפרסום שלי, פנתה לפרקליטת המדינה עדנה ארבל וזו הורתה לראש אגף החקירות, משה מזרחי, לפתוח נגדי בחקירה.

כעבור זמן מצאתי את עצמי יושב על ספסל הנאשמים באולמו של השופט דן מור, משיב לכתב האישום. "מדינת ישראל נגד קלמן ליבסקינד". בעקבות סדרת דוגמאות של "עבריינים" נוספים ששיגרו עורכי הדין של העיתון אל היועץ המשפטי לממשלה, החליט האחרון לסגור את התיק תוך כדי המשפט.

האמת היא שכתב האישום הזה לא מאד הטריד אותי. במובן מסוים הייתי אפילו גאה בו. מה שהוציא אותי מדעתי הייתה האכיפה הבררנית שבחרה לדון רק אותי, משום שמישהו במערכת לא אהב את הביקורת.

ומה עשתה מערכת המשפט לשופט גרמן, זה שבגלל פאשלה שלו איבד ירון רותם את בתו, זה שהוציא צו איסור פרסום על המחדלים של עצמו? כלום. עד כדי כך כלום שכעבור זמן מה ידו של האיש לא רעדה, כשהגיש את מועמדותו לבית המשפט המחוזי. לילך, אגב, חוגגת בימים אלה 16 שנים. ברוסיה. רחוק רחוק מאבא. מאז הסיפור הזה, כבוד השופט גרוניס, אני לא קונה את האגדות על מערכת שיודעת לבקר את עצמה. אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה.

קישורים:

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

הנהלת בתי משפט – בכיר ועובדת מבלים בצימר בשעות העבודה – הכתבה בכיר בהנהלת בתי המשפט בילה עם עובדת בצימרים בזמן העבודה , ערוץ 10 | אלי לוי וניק קוליוחין , אפריל 2013 – עובדי הנהלת בתי המשפט בצפון הארץ חשדו זה זמן בעובד הבכיר ושכרו חוקרים פרטיים. אלו עקבו אחריו ואחר עובדת וצילמו אותם יוצאים מחדרי אירוח, בהם משלמים לפי שעה, במהלך שעות העבודה. "לכאורה, מדובר בסוג של גניבה", טוען מומחה בדיני עבודה. השבוע יועברו החומרים לידי מנהל בתי המשפט…

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ שיקר בבית המשפט – שופטת בלהה גילאור

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ - כליאת ילדים נורמלים במוסדות למפגרים לאונס הזנחה והתעללות

אוגוסט 2013 – תיק ת"א 865-08 דהאן ואחרים נגד מדינת ישראל ואח' – שופטת בלהה גילאור – פרוטוקול דיון בבית משפט מחוזי בחיפה – 7 בספטמבר 2011 – מדובר בתביעת נזיקין דודו דהאן נגד מדינת ישראל, משרד הרווחה ואח' על תיוגו כמפגר וכליאתו שלא לצורך במוסד למפגרים של משרד הרווחה למשך עשרות שנים שם עבר התעללות קשה.

עדות שקר פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ – אינו עוסק בעסקים פרטיים למוסדות לחוסים

במהלך הדיונים נתבקש פקיד סעד ראשי לענייני מפגרים, אמיר שוורץ, להעיד. אמיר שוורץ הושבע כמקובל לומר את האמת, ונשאל אם עדיין הוא עוסק בענייניו הפרטיים תוך כדי עבודתו כפקיד סעד ראשי במשרד הרווחה.
תשובתו כפי שמופיעה בפרוטוקול ע"מ 993: "אני היום את רוב זמני מבחינה מקצועית משקיע במשרד הרווחה. אני מוטרד מבחינת המשרד שעות על שעות…. אם מידי פעם אני מדבר עם אשתי על נושא העבודה שלה, או שמידי פעם שואלים אותי שאלה, זה לא רלוונטי לעניין הזה".
השופטת גילאור העירה לאמיר שוורץ: "אתה נדרש לאישור עבודה נוספת"
שוורץ השיב: "אני כבר לא עוסק בזה, אני לא עושה את זה יותר".

פרוטוקול בית משפט - אמיר שוורץ מעיד כי אינו עוסק בעניינים פרטיים שלו ושל אשתו בשעות העבודה
פרוטוקול בית משפט (עמ' 993) – אמיר שוורץ מעיד כי אינו עוסק בעניינים פרטיים שלו ושל אשתו בשעות העבודה

תחקיר ערוץ 10 – אמיר שוורץ מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים חרף הרשעתו בנושא בעבר

 בתחקיר ערוץ 10 שנערך באוגוסט 2013 נתברר כי אמיר שוורץ מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. שוורץ מחזיק רשת פרטית של הוסטלים. כבר בשנת 2005 הוא הורשע בדיווח שקרי על שעות עבודתו ועל טיפול בעסקיו הפרטיים במהלך העבודה. למרות ההרשעה הברורה, הוא ממשיך לעסוק בעניינים הקשורים לעסקיו הפרטיים במהלך עבודתו בשירות המדינה. תחקירנית חדשות 10 קבעה איתו פגישה בנוגע לאשפוז של אחיה באחד ממוסדותיו של שוורץ. כל זה התרחש במשרד הרווחה ובזמן העבודה שלו.

תחקיר חדשות 10 – סרטון

סוף דבר

פקיד סעד ראשי במשרד הרווחה אמיר שוורץ שיקר לשופטת בלהה גילאור בטענתו כי אינו עוסק יותר בעסקים פרטיים. קיים חשש כבד כי פקיד הסעד אמיר שוורץ שיקר בעדויות נוספות במשפט זה כדי חס וחלילה לא לסכן את עסקיו הפרטיים שעניינם נסוב על המשפט בו העיד – מוסדות לחוסים.
קיים ניגוד עניינים בין עיסוקיו הפרטיים של אמיר שוורץ ושל אשתו, להיותו פקיד סעד ראשי במשרד הרווחה ומהווה קרקע פוריה לשחיתות ושיקולים זרים.
פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ אינו ראוי יותר לשמש בתפקידו הואיל ושיקר בבית משפט לשופטת בלהה גילאוק ובתי משפט רואים במוצא פיהם של פקידי הסעד סוף פסוק.
פקיד סעד אמיר שוורץ ביזה את הרשעתו בנציבות שירות המדינה וממשיך בעיסוקיו הפרטיים ללא אישור חרף העובדה שהורשע בכך בעבר.

קישורים:

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

 "תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר


התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה


אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה

שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה

ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה.

בימים אלו ביקשה האם להיפגש עם בנה בן ה- 10 לאחר ש- 4 שנים לא ראתה אותו ע"פ הנחיית נפתלי שילה. נפתלי השיב בלקוניות ובאכזריות מרושעת כי "אין מקום כיום, לאור האמור בתסקיר לחייבו (את הבן או') במפגשים אלו".

נפתלי שילה משתמש בתואנות שונות במהלך השנים להמשיך בניתוק בין האם לילדיה מבלי שיש בסיס מוצק לתירוציו. התנהגות של נפתלי שילה מאופינת בצביעות ורמאות. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם ומסב נזקים נפשיים וכלכליים לאם וילדיה.

מאפיני דרכי ההרס של נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה רמת גן:

הוצאת הילדים בכפייה מחזקת אימם בניגוד לחוק ולכללים ב"סיוע" השופטת רות בן חנוך

שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה.

התניית מפגשים בין האם לילדיה בבדיקות פסיכיאטריות ע"ח האם ושיבוש מפגשים אלו
 לאחר הוצאת הילדים בכפייה מרשות אימם נקבעו הסדרי ראיה אשר עד מהרה נעצרו ע"י פקידת הסעד מאחר וסברה כי לא עלו יפה. נפתלי שילה התנה המשך המפגשים בטיפול כלשהו לאמא (פסיכיאטרי) חרף היותה כשירה וטובה, עובדת ללא עבר נפשי ו/או פלילי. המדיניות הדורסנית של השופט נפתלי שילה כוללת חיוב האמא בהוצאות כספיות של אלפי שקלים לראות את ילדיה מספר שעות ושיבוש המפגשים בתואנות שונות:
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.
להלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.
נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין ר"ג לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מר"ג הרבה יותר מחולון.
שיבוש הסדרי ראיה - נפתלי שילה מתרץ הפסקת הסדרי ראיה בתואנת מרחק בין רמת גן לחולוןביזוי סדרי דין ומשוא פנים לפקידת הסעד מול האם

בבקשה שהגישה האם לנפתלי שילה כי ידון בבקשותיה לגופו של עניין ללא רשויות הרווחה אשר מערימות קשיים, הואיל ונפתלי מקבל המלצותיהן כסוף פסוק ללא דיון וניסיון מעמיק ורציני לפתור הבעיה. האמא ביקשה לקבוע הסדרי ראיה עם בנה הבכור.
נפתלי השיב: "אין כל הצדקה להפסקת פעילות שירותי הרווחה אשר מכירים את הצדדים והילדים היטב ופועלים רבות…. שירותי הרווחה ימשיכו לעקוב… וככל שיתעורר צורך בשינוי ההחלטות שניתנו, תוגש בקשה מטעמם". (ראה החלטה להלן).
השופט נפתלי לא השיב לגופו של עניין לבקשת האם וקבע כי הסדרי הראיה יקבעו ע"פ בקשות רשויות הרווחה. לזכויות האם צמצם נפתלי שילה וקבע: "רשאית… להגיש כל בקשה לשינוי ההסדר הקיים, ככל שיארע שינוי נסיבות". נפתלי שילה העמיד את האמא בנחיתות מרשויות הרווחה. בעוד לרשויות הרווחה נתן סמכות לבקשה "ככל שיתעורר צורך… " ואילו לאם זכות להגיש בקשה קבע "ככל שיארע שינוי בנסיבות…". העמדת האמא במצב נחות מזה של רשויות הרווחה לוקה במשוא פנים חמור, וקביעת נוהל עבודה בניגוד לחוק ולכללים.

האשמת הבן או' באי קיום המפגשים

לאחר שכל ניסיונותיו של נפתלי שילה בתיווכן של פקידות הסעד כשלו, תלונות השווא שהוגשו נגד האם במשטרה נסגרו, וה"בדיקות הפסיכיאטריות" שהתנו במפגשים עם הבן נמצאו לא ענייניות ולא רלוונטיות החליט השופט נפתלי שילה בתאום עם פקידת הסעד למנוע את המפגשים עם הבן או' בתואנה כי אינו רוצה לראות את אימו.
מדובר בצביעות ורמאות של השופט נפתלי שילה שאין כמותה. הרי הבן נלקח מאימו לפני כ- 4 שנים כשהיה בן 6 מדוע לא ציינו זאת רשויות הרווחה בתסקיריהן. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם, שהרי לפחות היה מציין בתגובתו הלקונית כי ניסה בכל דרך להניא את הילד הרך בשנים לכבד את אימו ולהיפגש איתה אפילו אם זה כרוך בכך כי נפתלי בעצמו יברר העניין עם הילד. נפתלי משיב בלקוניות ואינו טורח אף לנמק מדוע הבן אינו רוצה להיפגש עם אימו, למרות שמדובר בעניין חשוב ומהותי.
התנהגותו של נפתלי במשך כ- 4 שנים בהם מונע מהאם להיפגש עם בנה או' מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוותנות וסאדיזם של רשויות הרווחה להמשיך לשחק ולצחק באם וילדיה.
להלן תגובתו הלקונית של נפתלי לבקשת האם להיפגש עם בנה או':

סוף דבר
נפתלי שילה מחלק את אחריותו השיפוטית בין שופטת נוער רות בן חנוך (בניגוד לחוק), פקידת הסעד ומומחיה, ועתה עם הבן או'. נפלי משיב בלקוניות בעניינים מהותיים תשובות המעוררות תמיהה, וריח שיקולים זרים. התנהגותו של נפתלי שילה פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ובערכי היהדות וכל הדתות: כיבוד אב ואם. חרף העובדה כי התנהגותו מסבה נזקים נפשיים וכלכליים קשים לאם וילדיה, נפתלי משיב תשובות לקוניות לא מנומקות ויוצר נורמות זילות המשפחה והפרט.

קישורים:

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה

ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה.

בימים אלו ביקשה האם להיפגש עם בנה בן ה- 10 לאחר ש- 4 שנים לא ראתה אותו ע"פ הנחיית נפתלי שילה. נפתלי השיב בלקוניות ובאכזריות מרושעת כי "אין מקום כיום, לאור האמור בתסקיר לחייבו (את הבן או') במפגשים אלו".

נפתלי שילה משתמש בתואנות שונות במהלך השנים להמשיך בניתוק בין האם לילדיה מבלי שיש בסיס מוצק לתירוציו. התנהגות של נפתלי שילה מאופינת בצביעות ורמאות. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם ומסב נזקים נפשיים וכלכליים לאם וילדיה.

מאפיני דרכי ההרס של נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה רמת גן:

הוצאת הילדים בכפייה מחזקת אימם בניגוד לחוק ולכללים ב"סיוע" השופטת רות בן חנוך

שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה.

התניית מפגשים בין האם לילדיה בבדיקות פסיכיאטריות ע"ח האם ושיבוש מפגשים אלו
 לאחר הוצאת הילדים בכפייה מרשות אימם נקבעו הסדרי ראיה אשר עד מהרה נעצרו ע"י פקידת הסעד מאחר וסברה כי לא עלו יפה. נפתלי שילה התנה המשך המפגשים בטיפול כלשהו לאמא (פסיכיאטרי) חרף היותה כשירה וטובה, עובדת ללא עבר נפשי ו/או פלילי. המדיניות הדורסנית של השופט נפתלי שילה כוללת חיוב האמא בהוצאות כספיות של אלפי שקלים לראות את ילדיה מספר שעות ושיבוש המפגשים בתואנות שונות:
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.
להלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.
נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין ר"ג לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מר"ג הרבה יותר מחולון.
שיבוש הסדרי ראיה - נפתלי שילה מתרץ הפסקת הסדרי ראיה בתואנת מרחק בין רמת גן לחולוןביזוי סדרי דין ומשוא פנים לפקידת הסעד מול האם

בבקשה שהגישה האם לנפתלי שילה כי ידון בבקשותיה לגופו של עניין ללא רשויות הרווחה אשר מערימות קשיים, הואיל ונפתלי מקבל המלצותיהן כסוף פסוק ללא דיון וניסיון מעמיק ורציני לפתור הבעיה. האמא ביקשה לקבוע הסדרי ראיה עם בנה הבכור.
נפתלי השיב: "אין כל הצדקה להפסקת פעילות שירותי הרווחה אשר מכירים את הצדדים והילדים היטב ופועלים רבות…. שירותי הרווחה ימשיכו לעקוב… וככל שיתעורר צורך בשינוי ההחלטות שניתנו, תוגש בקשה מטעמם". (ראה החלטה להלן).
השופט נפתלי לא השיב לגופו של עניין לבקשת האם וקבע כי הסדרי הראיה יקבעו ע"פ בקשות רשויות הרווחה. לזכויות האם צמצם נפתלי שילה וקבע: "רשאית… להגיש כל בקשה לשינוי ההסדר הקיים, ככל שיארע שינוי נסיבות". נפתלי שילה העמיד את האמא בנחיתות מרשויות הרווחה. בעוד לרשויות הרווחה נתן סמכות לבקשה "ככל שיתעורר צורך… " ואילו לאם זכות להגיש בקשה קבע "ככל שיארע שינוי בנסיבות…". העמדת האמא במצב נחות מזה של רשויות הרווחה לוקה במשוא פנים חמור, וקביעת נוהל עבודה בניגוד לחוק ולכללים.

האשמת הבן או' באי קיום המפגשים

לאחר שכל ניסיונותיו של נפתלי שילה בתיווכה של פקידות הסעד כשלו, תלונות השווא שהוגשו נגד האם במשטרה נסגרו, וה"בדיקות הפסיכיאטריות" שהתנו במפגשים עם הבן נמצאו לא ענייניות ולא רלוונטיות החליט השופט נפתלי שילה בתאום עם פקידת הסעד למנוע את המפגשים עם הבן או' בתואנה כי אינו רוצה לראות את אימו.
מדובר בצביעות ורמאות של השופט נפתלי שילה שאין כמותה. הרי הבן נלקח מאימו לפני כ- 4 שנים כשהיה בן 6 מדוע לא ציינו זאת רשויות הרווחה בתסקיריהן. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם, שהרי לפחות היה מציין בתגובתו הלקונית כי ניסה בכל דרך להניא את הילד הרך בשנים לכבד את אימו ולהיפגש איתה אפילו אם זה כרוך בכך כי נפתלי בעצמו יברר העניין עם הילד. נפתלי משיב בלקוניות ואינו טורח אף לנמק מדוע הבן אינו רוצה להיפגש עם אימו, למרות שמדובר בעניין חשוב ומהותי.
התנהגותו של נפתלי במשך כ- 4 שנים בהם מונע מהאם להיפגש עם בנה או' מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוותנות וסאדיזם של רשויות הרווחה להמשיך לשחק ולצחק באם וילדיה.
להלן תגובתו הלקונית של נפתלי לבקשת האם להיפגש עם בנה או':

סוף דבר
נפתלי שילה מחלק את אחריותו השיפוטית בין שופטת נוער רות בן חנוך (בניגוד לחוק), פקידת הסעד ומומחיה, ועתה עם הבן או'. נפלי משיב בלקוניות בעניינים מהותיים תשובות המעוררות תמיהה, וריח שיקולים זרים. התנהגותו של נפתלי שילה פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ובערכי היהדות וכל הדתות: כיבוד אב ואם. חרף העובדה כי התנהגותו מסבה נזקים נפשיים וכלכליים קשים לאם וילדיה, נפתלי משיב תשובות לקוניות לא מנומקות ויוצר נורמות זילות המשפחה והפרט.

קישורים:

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער

מרץ 2009 – ילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך.
במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה על חוק הנוער.התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה.

התנהגותן  מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה.

ניתן להבחין בדרכי הרמיה והרוכלות בהן נוקטות פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי ושופטת הנוער רות בן חנוך:

הילדים שהו בכפיה במרכז חירום בצו בית משפט כחודש ושבוע ללא הכרזת נזקקות בניגוד לחוק – פקידת הסעד דוברובינסקי כותבת בסעיף 4: "הקטינים שוהים במרכז חירום "הדסים" מתאריך 06.01.2009 לאחר שהוצא בגינם צו חירום… בתאריך 15.02.2009 הוכרזו הקטינים כקטינים נזקקים...". הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות. התנהגותה של רות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים, "תפירת תיק".

אתי דור מצהירה בפני בית משפט דברים בעלמא ללא ראיות – פקידת הסעד דוברובינסקי מאשימה את האמא כי היא מפרסמת פרסומים (סעיף 6) אולם אינה מצרפת שום ראיה או מסמך כתוב לתצהיר או תוכן של פרסום של האמא. מן הראוי כי עובדת ציבור המצהירה בפני בית משפט ומכפישה אזרח הנקרה בדרכה תצרף ראיות כלשהן להכפשותיה.

פקידת הסעד אתי דור שמה עצמה לשופטת – בתצהיר קובעת העו"סית דוברובינסקי כי: "פרסומים אלו מהווים עבירה על החוק" – פקידת הסעד דוברובינסקי נטולת הכשרה משפטית כלשהי מאשימה וקובעת בתצהיר כי האזרחית שנקרתה בדרכה עשתה עבירה על החוק. מדובר בהתלהמות בהמית בעלת אופי של שוק של עובדת ציבור אשר במקום לתת שירות מקטרגת ומלכלכת נגד אזרחית שנקרתה בדרכה.

סוף דבר

שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי התנהגו בצורה מלוכלכת ומופקרת ללא ראיות ומאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לנוער. התנהגותן תוקפנית ואלימה לאור העובדה שהרחיקו בכפייה ילדים מביתם ואימם (חטפו) בניגוד לחוק, והם ממשיכות להעליל נגד האמא. התנהגות השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי הנה סרטנית לפרט למשפחה ולחברה ומסבה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

אתי דור מצהירה ומלכלכת נגד האמא
אתי דור מצהירה ומלכלכת נגד האמא

קישורים:

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן – מאי 2012פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי. השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת"…

 איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט

איציק פרי – עדות עילגת ומזלזלת

30 אפריל 2012 – איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם – איציק פרי הציג בעדות עילגת ומזלזלת לבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד…

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער

מרץ 2009 – ילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך.
במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה על חוק הנוער.
התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה.

התנהגותן  מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה.

ניתן להבחין בדרכי הרמיה והרוכלות בהן נוקטות פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי ושופטת הנוער רות בן חנוך:

הילדים שהו בכפיה במרכז חירום בצו בית משפט כחודש ושבוע ללא הכרזת נזקקות בניגוד לחוק – פקידת הסעד דוברובינסקי כותבת בסעיף 4: "הקטינים שוהים במרכז חירום "הדסים" מתאריך 06.01.2009 לאחר שהוצא בגינם צו חירום… בתאריך 15.02.2009 הוכרזו הקטינים כקטינים נזקקים...". הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות. התנהגותה של רות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים, "תפירת תיק".

אתי דור מצהירה בפני בית משפט דברים בעלמא ללא ראיות – פקידת הסעד דוברובינסקי מאשימה את האמא כי היא מפרסמת פרסומים (סעיף 6) אולם אינה מצרפת שום ראיה או מסמך כתוב לתצהיר או תוכן של פרסום של האמא. מן הראוי כי עובדת ציבור המצהירה בפני בית משפט ומכפישה אזרח הנקרה בדרכה תצרף ראיות כלשהן להכפשותיה.

פקידת הסעד אתי דור שמה עצמה לשופטת – בתצהיר קובעת העו"סית דוברובינסקי כי: "פרסומים אלו מהווים עבירה על החוק" – פקידת הסעד דוברובינסקי נטולת הכשרה משפטית כלשהי מאשימה וקובעת בתצהיר כי האזרחית שנקרתה בדרכה עשתה עבירה על החוק. מדובר בהתלהמות בהמית בעלת אופי של שוק של עובדת ציבור אשר במקום לתת שירות מקטרגת ומלכלכת נגד אזרחית שנקרתה בדרכה.

סוף דבר

שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי התנהגו בצורה מלוכלכת ומופקרת ללא ראיות ומאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לנוער. התנהגותן תוקפנית ואלימה לאור העובדה שהרחיקו בכפייה ילדים מביתם ואימם (חטפו) בניגוד לחוק, והם ממשיכות להעליל נגד האמא. התנהגות השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי הנה סרטנית לפרט למשפחה ולחברה ומסבה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

אתי דור מצהירה ומלכלכת נגד האמא
אתי דור מצהירה ומלכלכת נגד האמא

קישורים:

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן – מאי 2012פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי. השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת"…

 איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט

איציק פרי – עדות עילגת ומזלזלת

30 אפריל 2012 – איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם.

איציק פרי הציג בעדות עילגת ומזלזלת לבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד…