פרשת הבלוגרים: מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעל 11 חודשים עקב פרסומים במרשתת -דיון בעליון 07.01.2018

07.01.2018 – דיון בבית המשפט העליון בפני כב' השופט אורי שהם – הארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעל 11 חודשים עקב פרסומים במרשתת.

לורי הוכנסה לאולם בליווי שני סוהרים וטענה בפני השופט אורי שהם כי סוהרת ג' מיחידת נחשון בבית משפט העליון תקפה אותה. השופט שהם טטן כי אפשר להגיש תלונה נגד הסוהרת.

הפרקליטות מבקשת לסגור דלתיים במהלך הדיון אך הדיו מתקיים בדלתיים פתוחות.
הערה נוספת של עו"ד רבינוביץ' המייצג את טוב היא שבפרוטוקולים רשום: "מדינת ישראל נגד פלוני" ומבקש לרשום את שם הנאשם. יצוין כי הנאשמים הנם בלוגרים עיתונאים אשר עיסוקם הוא פרסומים באינטרנט על נושאים חברתיים, והאישומים נגדם על פרסומים מכפישים באינטרנט. השופט שהם מבקש לרשום בפרוטוקול כי מעתה ירשם שם מלא של הנאשמת לורי שם טוב ולא פלונית.

המתנה לתסקיר המבחן – לעג לרש ופגיעה בערכי הדמוקרטיה
השופט שהם מרמז בתחילת הדיון טרם שמע דברי ההגנה כי אין בכוונתו לשחרר את שם טוב ללא שמיעת תסקיר המבחן וההמלצה. ומציע קביעת לוח זמנים נוקשה לתסקיר המבחן. מדובר בהצעה שהנה לעג לרש ופגיעה בערכי הדמוקרטיה בהתחשב באישומים על פרסומים באינטרנט, והמתנה של כ- 11 חודש במעצר לתחילת המשפט.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' מתנגד להמשך מעצרה של שם טוב ממספר טעמים:
* צבי זר (נאשם 3) משוחרר כבר כחודש
* מוטי לייבל (נאשם 2) משוחרר כשבועיים
* אין כל בעיית מסוכנות שעלתה לגבי שחרורם.
* לורי עצורה כבר 11 חדשים.
* במקרים חמורים פי כמה אנשים לא מוחזקים זמן כה רב במעצר.
* המשפט אינו מתקדם כלל.
* המשפט עתיד להמשיך ולהידחות מסיבות שונות.
* השופט אברהם היימן במחוזי לא קבע כל מועד סופי לקצין המבחן ולא קבע כל מועד לדיון בעניין המעצר.

הפרקליטות – אידיאולגיית הרשע
תוקפנות הפרקליטת נגד המוחלשים אינה מרפה וטענה נגד שם טוב כי לה עבר פלילי. מדובר בהרשעות זניחות על רקע התעמרות רשויות הרווחה בשם טוב ומאבקה של שם טוב להגנה על ילדיה.

כניסה לדיונים עתירות אסיר במכלול רמלה ללא תיאום מראש

17.10.2017 – להלן מסמך ר/כ עו"ד כנרת צימרמן, יועצת משפטית שב"ס מחוז מרכז שבו היא מודיעה כי הכניסה לאולם דיונים עתירות אסיר לקהל אינה מצריכה תיאום מראש אך כפופה לבידוק בטחוני.

Document-page-002

 

 

שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזוק נופל על הקרקע – אילוסטרציה

תלונה נגד סוהר שב"ס יחידת נחשון ליד בית המשפט העליון בגין תקיפה חמורה

אלימות סוהר נגד אסירה - אילוסטרציה
אלימות סוהר נגד עצירה אזוקה – אילוסטרציה

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד סוהר שב"ס מיחידת נחשון של בית המשפט העליון שתקף את עצירה  לאחר הדיון בבית המשפט שהתקיים ב- 22.11.2017.
בעת שעמדה במסדרון צר, דחף בפתאומיות הסוהר את העצירה כשהיא אזוקה בידיה וברגליה לעבר סוהרת אחרת וגרם לנפילתה לקרקע. העצירה נחבלה קלות בידה.
לאחר מכן בעת שישבה בפוסטה (רכב להובלת עצירים), דפק הסוהר מבחוץ בחוזקה על דופן הרכב וקילל.
התלונה הועברה לתלונות ציבור שב"ס, וללהב 433 היחידה הארצית לחקירת סוהרים.

 

ערר חלופת מעצר: לורי שם טוב בית משפט עליון 22.11.2017

22.11.2017 – דיון ערר לחלופת מעצר לורי שם טוב בפני כב' השופטת ברון בית המשפט העליון.
במהלך הדיון קיבלנו עדויות על התנהגות גסה של סוהרי שב"ס נגד העצירה שם טוב: כליאה בחדר המתנה כשהיא אזוקה, וכן פציעה שנגרמה לה ברגל עקב שבס.
בדיון סוכם בין כב' השופטת ברון לעו"ד רבינוביץ' בא כוחה של שם טוב כי הערר ידחה, והשופטת תמליץ בפרוטוקול על הגשת חלופת מעצר חדשה לשם טוב שתאושר ע"י קצין המבחן.

לורי שם טוב ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים של יחידת נחשון שירות בתי הסוהר) כשהיא אזוקה בידיים וברגליים ומעדה עקב המדרגה בגבוה של הרכב. כתוצאה מכך נחבלה ברגל.
פרקליטות המדינה ממשיכה באמירות הפתטיות, כן לדוגמא טענה פרקליטות המדינה כי אין לשחרר את שם טוב למעצר בית כי איימה שתפרסם נגד שווטרים, נשאלת השאלה האם ראוי לכלוא אדם במעצר עד תום ההליכים מחשש שיפרסם נגד שוטרים?

בית סוהר נווה תרצה: במקום טיפול – אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

אפליה בשב"ס: בניגוד לאסירים גברים המועברים למרכז מקצועי לבריאות נפש, לנשים המתמודדות עם בעיות דומות אין פתרון. התוצאה: העברתן לאגף ההפרדה הקשה בנווה תרצה: "המערכת לא יודעת להתמודד איתן, מצבן מחמיר". שב"ס: "האסירות מוחזקות בנפרד, אך לא בתנאי הפרדה מבחינת הפעילות בבית הסוהר"

שעה אחת ביום מחוץ לתא הזעיר – זה הזמן הקצוב לאסירות המוחזקות בבידוד מוחלט באגף ההפרדה של כלא הנשים נווה תרצה. בשעה הזאת הן יוצאות לחצר ולא פוגשות איש. לכליאה באגף זה יש השלכות משמעותיות על מצבן הנפשי ובעיקר על סיכויי השיקום שלהן בעתיד, מה גם שמלכתחילה לא בטוח שכולן אמורות להיות שם. רבות מהן מוצאות את עצמן נשלחות לבידוד, לעיתים לפרקי זמן ארוכים, רק משום שהן מתמודדות עם בעיות נפשיות. אסירים גברים המאובחנים עם בעיות נפשיות קשות מועברים לרוב למרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) הנמצא בכלא ניצן ברמלה, שם הם לא שוהים בבידוד. מנגד, בכלא הנשים היחיד בישראל אין מב"ן, והתוצאה היא אפליה קשה: בשעה שהגברים מקבלים סיוע מקצועי מקיף, ליווי ותמיכה, האסירות מוצאות עצמן בבידוד. עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית מייצגת כבר זמן רב אסירה הלוקה בנפשה.

"ה'פאשלה' היחידה שלה היא שהיא אישה", אומרת עורקבי. האסירה שאותה היא מייצגת נשלחה לנווה תרצה ושהתה באגף רגיל. לאחר זמן מה, כשהחמיר מצבה הנפשי, היא נשלחה לבידוד. "אם היא הייתה אסיר ולא אסירה, היא הייתה מרצה את העונש שלה במב"ן או במגן, אגף הצמוד למב"ן לאסירים בתנאי השגחה יותר הדוקים", מוסיפה עו"ד עורקבי. "שב"ס מתנהג אליה כאילו היא אסירה רגילה, והיא לא. אני יודעת שגררו אותה, התיזו עליה גז פלפל ואזקו אותה. היא הייתה קשורה כמו חיה. היא נפצעה ברמה כזאת שניתנה הוראה לאשפז אותה בחוץ".

מה היא סיפרה לך על הבידוד? 

"היא סיפרה שכל הזמן מענישים אותה והיא בכלל לא מצליחה להבין למה. למערכת פשוט אין מושג איך להתמודד איתה, ומצבה מתדרדר".
בדו"ח של הסנגוריה הציבורית מ-2012 בנושא הפרדת אסירים נקבע כי "בישראל ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה". בנוסף המליצה הסנגוריה על "קביעת חריג מפורש שלפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה".

בדו"ח נוסף מ-2016 הביעה הסנגוריה הציבורית תקווה שהנושא יעוגן בחקיקה. "הבידוד הוא ממש ניתוק מכל אינטראקציה ומהעולם החיצון", אומרת המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. "זה בעצם הכוח של אגפי ההפרדה, ולכן זה עלול להיות הרסני כלפי כל אדם, אבל במיוחד עבור אנשים עם בעיות נפשיות. במקרה הזה אנחנו עדים לאפליה בוטה בין האסירים והאסירות. העובדה שנשים עם בעיות נפשיות קשות מוחזקות בהפרדה זו ממש בעיה. ברור שאי אפשר לתת למצב הזה להמשיך להתקיים".

לפני כמה שבועות קיבל ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנייה מאסירה הלוקה בנפשה שנשלחה לאגף ההפרדה בנווה תרצה. "לא היה בי ספק שמדובר במחדל", אומר ח"כ חסון. "אסירים במדינה דמוקרטית זכאים לזכויות בסיסיות. בידוד הוא אמצעי קיצוני וחריף שצריך לשמש רק במקרים שיש סכנה לאסירה עצמה או לסביבתה. לא ייתכן שהיא תושם בבידוד רק כי למערכת אין אפשרות לטפל בה. אי אפשר לגלגל את האחריות על האסירות".

לאחר התערבות גורמים שונים ולחץ שהפעיל ח"כ חסון יחד עם פעילים חברתיים, שוחררה העצורה לטיפול בבית חולים מחוץ לכותלי בית הסוהר.

נווה תרצה - אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד
במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

 

העיתונאית עצירה לורי שם טוב מולכת בבגדי אסיר באזיקים בידיים וברגליים לדיון תביעה אזרחית

18.1012017 – איגוד העובדים הסוציאליים ורשויות הרווחה רודפים אחר נפגעי משרד הרווחה ועיתונאים המסקרים אותם באמצעות תביעות דיבה ותלונות במשטרה. הסיבה לכך היא להציג את נפגעי הרווחה כאנשים הזויים ולהשחיר פניהם ברבים.לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 המסקרת מדיניות משרד הרווחה עצורה בימים אלו מולכת באזיקים בידיים וברגליים לדיון תביעה אזרחית שהוגשה נגדה.

נהלי שב"ס ו"מידע מודיעיני" הביאו את הארגון למצב אבסורדי שבו אישה עיתונאית העצורה על פרסומים מולכת בפומבי אזוקה בידיה וברגליה לעיני עובדים ושבים. מדובר במדיניות קשה ומתעללת בעצירים ללא סיבה הנראת לעין, וללא כל הגיון.

 

שירות בתי הסוהר: עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה

18.10.2017 – לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה לעיני עוברים ושבים במסדרונות בית משפט. שב"ס מצפצפים על החוק. החוק אוסר כבילה של עצור במקום ציבורי. מקום ציבורי מוגדר מקום שלציבור יש גישה אליו. מסדרונות ואולמות בית המשפט נחשבים אפוא מקום ציבורי.

ציטוט מסעיף 9א' לחוק המעצרים:
כבילת עצור במקום ציבורי (תיקון מס' 5) תשס"ד-2003 9א.
עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה: (1) שוטר סבר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול לעשות אחד מאלה:
(א) להימלט או לסייע לאחר להימלט;
(ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש;
(ג) לפגוע בראיות או להעלימן;
(ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר;

מסקנות:
1. השב"ס שמים פס על החוק.
2. לורי הושפלה בניגוד לחוק כשהובלה כבולה אזוקה בידיה ורגליה במסדרונות בית המשפט.

 

דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן 10.10.2017

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה

10.10.2017 – פרשת הבלוגרים – דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן.
להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון

העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

טענות הזויות של הפרקליטות

הפרקליטות פתחה בדברים וטענה מסוכנות ברף גבוה אולם אלו נתבררו כאמירות פטתיות הואיל ולא הביאה שום דוגמא לנזקים בגוף או בנפש שגרמו הנאשמים, אלא דיברה על פ"פגיעה אישית" ו"פגיעה מקצועית".
טענות פתטיות נוספות שהעלתה הפרקליטות היא אמירה של נאשם 2 (לייבל) בחקירתו לנאשמת 1 בעניין נסיעה לטהיטי. הפרקליטות טענה כי קיים חשש כי יברחו לטהיטי. טענה חסרת שחר נוספת שהעלתה הפרקליטות היא שנאשמת 1 נסעה לחו"ל פעמיים בזהות בדויה אולם לא הציגה שום תימוכין לטענה הזויה זאת.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוח נאשמת 1 (לורי שם טוב) אמר כי דוח המבחן פסל את שני המפקחים לחלופת מעצרה של שם טוב ולכן מבקש ארכה של שבועיים לאיתור מפקחים אחרים. המשך הדיון נדחה ל- 22.10.2017.

 

להלן פרוטוקול הדיון

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022