פרשת הבלוגרים: הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים – צו המצאת מסמכים שופט ירון גת

צו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט גת. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט גת והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.

בתלונה נגד השופט גת נטען כי בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.

להורדה / צפיה בבירור התלונה על השופט ירון גת מיום 25.11.2018 הקלק כאן

צו שיפוטי לקוי – משמעויות

בתלונה נטען כי הצווים הנוגעים לתיק החקירה שהוציא השופט גת בעניינה של המתלוננת פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי המצאת מסמכים אודות העיתונאית הגב' שם טוב. השופט גת לא נתן דעתו על כך שהמצאת מסמכים אישיים של הגב' שם טוב פוגע בזכותה כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים שהוציא השופט גת שפגעו בזכויות יסוד של הגב' שם טוב שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותה או זכותה לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותה של הגב' שם טוב לקבל את יומה בבית המשפט.

עו נטען בתלונה כי החלטות השופט ירון גת ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט גת.

לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים וללא ייצוג משפטי מזה כארבעה חודשים.

מצורף צו המצאת מסמכים לקוי שהוציא השופט ירון גת ובירור התלונה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת – הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.

בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת … אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".

בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.

נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להודה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים – תלונה נגד ירון גת – הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

פרשת הבלוגרים: מדוע מופיע הכיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקולים של דיוני מעצר למרות שהדיונים מתקיימים בנוכחות קהל?

דצמבר 2018 – תלונה על כך הוגשה לשופט הימן. בתלונה נטען כי הכיתוב "דלתיים סגורות" למרות שהדלתיים פתוחות פוגע בפומביות הדיון וגם יוצר בעיה כאשר מוגש ערר משום שאז מוגדר תיק הערר בדלתיים סגורות אסור לכניסת קהל.

הימן טען כי הורה למזכירות להסיר הכיתוב "דלתיים סגורות" על פי החלטה שהחליט אך המזכירות שבה ומעלה הכיתוב.

מצורפים צילומי בירור התלונה

להורדת הבירור בקובץ pdf הקלק על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/10AadSGXgK9ePryXGG7eZGZh7q85-3Bbd/view?usp=sharing

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

23.11.2018 – אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים.

תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים… קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו… צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה).

בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מוקפדים ומלאים כדרישת הדין.

להורדה / צפייה בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה הקלק כאן

מצורפים צילומי הצו החיפוש הלקוי שהוציא השופט עלאא מסארווה ובירור תלונה ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים.

 

צו חיפוש עלאא מסארווה צבי זר
צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה
Document-page-001
בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה

Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט אברהם הימן על קבלת הכפשות התסקיר מבחן ללא ביקורת שיפוטית

שופטים מאמצים המלצות פקידי סעד וקציני מבחן במלואן ורואים בהם סוף פסוק למרות שמדובר פעמים לא מעטות בהכפשות ללא שום בסיס עובדתי. תלונה בעניין הוגשה נגד שופט אברהם הימן בתיק פרשת הבלוגרים.

ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (להלן הקטע הרלוונטי) בעניין מעצר הגב' שם טוב. השופט הימן כתב על הגב' שם טוב: "שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות…" (מצורף צילום הקטע). בתלונה נטען כי ייחוס מונחים אלו כנגד הגב שם טוב אינו נכון וללא שום בסיס עובדתי. מדובר במונחים מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית. לדוגמא אובססיה היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות.
לגב' שם טוב אין מחשבות כאלו ומעולם לא היו. אלו הם מונחים מעולם הפסיכיאטריה. בפני כב' השופט הימן או קצין המבחן לא הוצגה שום חוות דעת פסיכיאטרית הואיל ואין כזו והואיל ואין לגב' שם טוב הפרעות כאלו.
בתלונה נטען כי כב' השופט היימן היה צריך להפעיל שיקול דעת וביקורת שיפוטית טרם יכתוב בהחלטתו דברים קשים אלו שענייני נפשות עומדים על הכף.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף הקטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

ת1
קטע הרלוונטי מהחלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 12.04.2018

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט ירון גת – צו המצאת מסמכים לקוי

04.11.2018 – תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב על הוצאת צו המצאת מסמכים לקוי לחברת גוגל.
בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט גת והוזהר כדין.
הצו שהוציא גת חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.
בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו כב' השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. בתלונה נטען כי התנהלות זאת מראה שיש חשש שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב.

צו ירון גת.png

 

פרשת הבלוגרים – מהות החשד והעילה לצו החיפוש שופטת יעל אבירם כתבן: "חומר שהוצג לעיוני"

נובמבר 2018 – אם לא די בצווים הפסולים שהוצאו שופטי בית משפט השלום תל אביב הרי שגם בבית משפט השלום חיפה לא ממלאים את הצווים באופן תקין בלשון המעטה.
דוגמא לכך הוא צו החיפוש של השופטת יעל אבירם כתבן. בצו החיפוש לא מופיעים פרטים מלאים של השוטר שהופיע בפני השופטת אבירם והוזהר כדין, ובשורת מהות החשד והעילה רשום: "חומר שהוצג לעיוני".

נציבות מחמד
בנציבות הבינו את חומרת העניין ומיד השיבו בצורה מתחמקת כי מדובר בעניין הנדון בבית משפט. נשאלת השאלה: במה שונה צו חיפוש פסול זה משאר הצווים הפסולים שברר הנציב למרות שמתנהל הליך שיפוטי בעניינם?, יתרה מכך, אי מילוי הצו בצורה תקינה הוא עניין בסיסי וזכויות חוקתיות של האזרח לכבוד, לפרטיות וקניין ללא קשר להליך השיפוטי.
מצורף צו החיפוש ובירור הנציבות.

צו חיפוש יעל אבירם כתבן
צו חיפוש לקוי שהוציאה השופטת יעל אבירם כתבן בית משפט השלום חיפה

 

 

בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים על צו החיפוש הלקוי של השופטת יעל אבירם כתבן
Document-page-001
בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים על צו החיפוש הלקוי של השופטת יעל אבירם כתבן

Document-page-002Document-page-003

 

 

פרשת הבלוגרים: בית משפט השלום תל אביב עשה בדק בית והורה לשופטיו להקפיד במילוי צווים על פי חוק

נובמבר 2018 – כל אזרח ושופט בבית משפט יודע שצו שיפוטי משפיע על חייו של אדם לשנים ארוכות וגם לשארית ימיו. בבית משפט השלום תל אביב התרשלו השופטים באופן חמור במילוי צווים שיפוטיים.
תופעה חמורה זו נחשפה על ידי לורי שם טוב מבית המעצר בנווה תרצה. מדובר בצווי חיפוש, המצאת מסמכים, קבלת נתוני תקשורת ועוד, פסולים מהותית הקשורים לפרשת הבלוגרים.
כל הצווים השיפוטייים בפרשת הבלוגרים פסולים מהותית. בצווים לא צויין מהות החשד והעילה, מספר תיק בית משפט, הנמקה מדוע חיפושים בדברי מחשב יבוצעו ללא עדים, ולעיתים בצו לא ניתן לראות את שם השופט שחתם עליו, ועוד ליקויים רבים אחרים.
מדובר בתופעה רעה ומסוכנת הפוגעת בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם וצנעתם של אזרחים באופן חמור.
בית משפט השלום תל אביב עשה בדק בית עקב הערותיה ותלונותיה של שם טוב מבית המעצר והורה לשופטיו להקפיד על מילוי הצווים כדין. שם טוב הנה נפגעת צווים פסולים אלו.

לצפייה / הורדת בירור תלונה 672/18 הקלק כאן

מצורף בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על אחד מעשרות הצווים הפסולים בפרשת הבלוגרים.

בדק בית.PNG

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה פסולים מהותית

31.10.2018 – כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה שהאריך מעצר הבלוגרים בתקופת מעצר הימים מה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 , פסולים מהותית. כך עולה מבירורי תלונות נגד השופט מסארווה. הצווים חסרים מהות החשד והעילה למתן הצו, הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים, מספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט מסארווה בעת מתן הצו והוזהר כדין ועוד..
ניכר כי הצווים הוצאו כולם כלאחר יד ללא ביקורת שיפטית.
תגובת הנציב בעניין העולה מהבירורים היא מדובר בתקלה מערכתית רבת שנים וכי תהליך ההכשרה שעובר שופט חדש טעון שיפור.
מצורפת דוגמא לצו חיפוש לקוי שהוציא השופט מסארווה ובירור הנציב בעניין.

לצפיה / הורדה בירור התלונה נגד השופט עלאא מסארווה בפורמט pdf הקלק כאן

ע3

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

פרשת הבלוגרים: נציב תלונות הציבור על שופטים: "אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו"

אוקטובר 2018 – בתלונה נטען כי מעל לשנה סובלת הגב' שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף הפרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.

אירוע התלונה

במאי 2018 בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. כב' השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.

החלטת הנציבות


הנציב הציג קטעים מהפרוטוקול בהם השופט הורה לשב"ס להסיר האזיקים מיד ולכן קבע כי השופט פעל כשורה.
הנציב קבע כי "ככלל אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו" עוד הוסיף הנציב כי "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בכך יעשו את כל הנדרש על מנת שתקלה זאת לא תישנה".

מצורף בירור התלונה

Document-page-001Document-page-002Document-page-003