פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008

תקיפה רחבה ושיטתית מתמשכת של מנגנוני הרווחה נגד האמא רעות איש שלום ז"ל

יוני 2018 – רעות איש שלום נרצחה בהיותה בת 21 בדקירות סכין. הרצח לא פוענח עד היום. רעות איש שלום נרדפה כל חייה הקצרים ע"י רשויות הרווחה החל מגיל ינקות שנשלחה לאימוץ במשפחה מתעללת. בגיל 11 הועברה בין מוסדות משרד הרווחה שם נחשפה לעולם הפשע ועברה התעללות.
תאריך הולדתה בסביבות 1990.
רעות ע"פ סיפרה של מילי מאסס נכנסת לקטגוריה של הורים נפגעי משרד הרווחה המכונים: "דור המדבר". כלומר אלו שאמורים למות ולא להיות בארץ המובטחת.

נסיבות רצח רעות איש שלום בהיותה בת 21

 

מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126
בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית", שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

ברוכה הבאה ל"דור המדבר".

 

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי

משרד הרווחה - אלימות וכוח ללא עילה פלילית
משרד הרווחה – אלימות וכוח ללא עילה פלילית

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

לפני שנה התפרסם ב- "7 ימים" סיפורה של אורלי (רונית ארוש), ששני ילדיה הופקעו ממנה ונמסרו לאימוץ בניגוד לרצונה. ניסיונותיה להחזיר את הילדים נכשלו בכל הערכאות המשפטיות. בשנה שחלפה בעבודת בילוש ובכיתות רגליים גילתה אורלי את ביתם החדש של ילדיה. ליד הבית עצרה אותה המשטרה. אורלי (רונית ארוש): "הילדים יודעים שלא ויתרתי עליהם. אני מקווה שעוד יחזרו אליי".

לקריאת / הורדת הכתבה השלמה בקובץ pdf הקלק כאן 

 רונית ארוש וילדיה שנחטפו מעידים על פשעי משרד הרווחה

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

 

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

 

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990