פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

15.10.2018 – לורי שם טוב הגישה הבוקר ערר לבית המשפט העליון בש"פ 7235/18 . להלן קטע מהערר:

העוררת מתכבדת להגיש בזאת ערר על החלטת כב' השופט הימן מבית המשפט המחוזי בת"א מתאריך 03.10.2018 בתיק מ"ת 14280-04-17 אשר בה דחה כבוד השופט הימן וכן בקשת העוררת לחזור בה מהסכמה לכאורה תחת לחץ לראיות לכאורה, לעיין לראשונה בעילת המעצר, לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולעיין מחדש בקביעות המסוכנות.

העוררת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה לחזור בה מהסכמה לראיות לכאורה, אשר נתנה תחת לחץ של בית המשפט והסנגור על מנת לנדב לבית המשפט הסכמה מאולצת ללא תמורה, בתאריך 10/9/2017, ולעיין מחדש בהחלטת המעצר עד תום ההליכים בהתחשב בכך שהעוררת כופרת בראיות לכאורה, בחלוף הזמן מאז הדיונים בראיות לכאורה, בכרסומים בראיות לכאורה שנתגלו באופן כללי ובפרט בקבילות הצווים שבאמצעותם אספה המשטרה ראיות, ובמסוכנות. יודגש שלגבי בדיקת בית המשפט את עילת המעצר והראיות לכאורה לא התקיימה בדיקה קודמת, וזוהי בקשה לבדיקה ראשונית. מאחר ובית המשפט כן קבע קביעות קודמות לגבי מסוכנות, הרי שרק לגבי כך מדובר בעיון מחדש.

כמו כן ביקשה העוררת להוסיף טיעונים שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא טען בדיון הראשון (10.9.2017) כגון אכיפה סלקטיבית, ביקורת פוליטית, וכן שהעונש הצפוי לא יהיה יותר משנתיים. פסקי דין שניתנו או נתגלו מאז ההחלטה הקודמת פועלים לטובתה של העוררת.

לפיכך מתבקש בית המשפט העליון לקבוע שטעה בית המשפט קמא בכך שלא התיר לעוררת לחזור בה מהסכמתה הלכאורית לראיות לכאורה, טעה בהחלטתו שהסכמה לראיות לכאורה מחייבת את העוררת ללא יכולת לסגת ממנה, וכן טעה בית המשפט קמא בכך שלא הסכים לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולבדוק טענות שקיימות חולשות משמעותיות באיכות הראיות לכאורה, שהראיות אינן מקימות עילת מעצר (בפרט כשמדובר בחופש ביקורת על בתי המשפט עצמם, והזרוע הארוכה שלהם, עובדות סוציאליות).

טעה בית המשפט קמא בכך שסירב לדון בטענת העוררת כי הלכת זאדה פוגעת בנאשמים באופן אנוש, שכן הלכה זו מאפשרת חממה לסיפורי בדים, זכ"דים מגמתיים, מסמכים ספקולטיביים, ומסמכים חסרי פשר שאותם אפשר להציג באופן מסוף ולהשיג מעצר עד תום ההליכים. הגיעה העת שבית המשפט יאמץ את דעת המיעוט של השופטת דורנר בהלכת זאדה ויבדוק אן הראיות בעלות משקל של מעבר לספק סביר, ולא סתם ראיות גולמיות ומגמתיות.

כמו כן טעה בית המשפט בהערכת המסוכנות כשמדובר בעברות החוסות תחת חופש הביטוי, והנזק היחיד הנטען הוא נזק לשם טוב, לכאורה. בדיון הראשוני בית המשפט לא שקל נסיבות אישיות כי אלה לא הוצגו בפניו מחמת אי מוכנותו של הסנגור מטעם הסנגוריה.

הליך החקירה בעניינה של העוררת טרם מעצרה ובתקופת מעצר הימים לקוי ביסודו הואיל ונעשה ללא ביקורת שיפוטית הולמת. כל הצווים שמהם הופקו תוצרים וראיות לכאורה, לקויים. נראה כי השופטים המעורבים בחתימה על צווי בתקופת החקירה הסמויה שימשו סניף של התביעה וחתמו כחותמת גומי. כך גם קבע נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית מבלי שהיושב/ת על כס השיפוט בדק/ה על מה הוא חותם.

העוררת טוענת כי לא ניתן לייצר עילת מעצר סטטוטורית בגין שימוש במקלדת. מקלדת אינה שקולה לנשק חם או נזק גוף. נזק לשם טוב מקומו בבית משפט אזרחי, ואין עילת מעצר שכזו שלשם שמירה על שלום הציבור עוצרים את מי שמביע ביקורת פוליטית באמצעות שימוש במקלדת נגד המשטר ועושי דברו. מי שייצר את עילת המעצר בגין עבירות פרסום וביטוי היה כבוד השופט סולברג ביום ה 5 למעצר לפני 20 חודש, והוא עשה זאת בדרך של הטלת רפש בעוררת, הטרדתה המינית בפומבי, החפצתה, והכל באמצעות פתגם מספר משלי הממשיל את העוררת לזונה מופקרת ששפתיה נוטפות דבש, מסתובבת עם חרב דו כיוונית ונועצת את חרבה בגברים פתאים. כאשר שופט עליון מפליג בדמיונו לעולמות התנ"ך, ידיהם של שופטי המחוזי כבולות לאותו פתגם תנכ"י, וגם הם מחויבים לראותה כזונה אפיקורסית ופתיינית.

עוד יצוין שהעוררת עצורה 20 חודשים ולמעשה משלמת מקדמה על חשבון העונש. העוררת הביאה בפני כבוד השופט הימן רשימת גזרי דין המראים כי לא צפוי לה עונש של יותר משנתיים, כך שהיא עתידה להיות יצורה יותר מהעונש שתקבל. בית המשפט קמא לגלג על טענה זו וקבע כי זו השערה.

בנוסף, הסנגוריה נטשה את העוררת והודיעה על הפסקת ייצוג. היות והעוררת נשארה ללא ייצוג, לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר וחובה לשחרר אותה, שהרי היא עצורה כאשר לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר. הסנגור הציבורי הזדרז ומינה לעוררת סנגוריות חדשות מבלי שביקשה זאת, רק כדי להבטיח שניתן יהיה להטיל מאסר על העוררת. מכך ברור שהסנגוריה משתפת פעולה עם התביעה ושל בית המשפט.

ערר לורי שם טוב
לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

השופט נעם סולברג האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב בעוד חמשה חודשים

09.10.2018 – שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים על עובדות סוציאליות ושופטים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
השופט סולברג האריך מעצרה בעוד חמשה חודשים בנימוקים לקונים מבלי להתייחס כלל לכתב ההגנה של שם טוב.
סולברג ציטט בהחלטתו (להלן צילום ההחלטה) אמירות כאלו ואחרות שנכתבו בעבר הרחוק והקרוב של קצין המבחן ושופטים כעילה להמשך המעצר.

לצפיייה / הורדת החלטת השופט נעם סולברג בש"פ 6589/18 מה- 09.10.2018 הקלק כאן

 

Document-page-001Document-page-002

דיון בעליון הארכת מעצר רביעית לעיתונאית לורי שם טוב: "הוטרדתי מינית ע"י בית המשפט אשר אמר עלי בפומבי, בלי לראות אותי, שאני זונה אפיקורסית שמפתה גברים"

09.10.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדים סוציאליים שהפרקליטות טוענת שביצעה.

בתחילת הדיון ניכר כי דעתו של סולברג ננעלה להמשך מעצרה בתנאים שנקבעו על ידי השופטת ענת ברון, כלומר מעצר בית עם 2 מפקחים צמודים 24 שעות שאינם מדיירי הדירה הקטנה ואיזוק אלקטרוני. מדובר בתנאים שלא ניתן לעמוד בהם.

שם טוב כפרה בכל הראיות לכאורה בתיק. בהתנהלותו הלא תקינה של ההליך השיפוטי המתעכב ללא הרף וכפרה במסוכנותה משום שאף שערה משערות ראשם של המתלוננים בתיק לא נשרה או הלבינה.

שם טוב הזכירה לשופט את נסיונו לקיים המשפט בלעדיה ואת השוואתה לזונה אפיקורסית בדיון בעליון 5 ימים לאחר מעצרה (בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 , סולברג). להלן מדברי שם טוב במהלך הדיון:

"אני מודעת לכך שבית המשפט רואה בהליך הנוכחי סתם מכשול בדרך להרשעה שכן כאשר הוגשה הבקשה לדיון הנוכחי ונקבע מועד ה- 20.09.2018, השב"ס הודיע שהוא נופל על מועד הוכחות אצל כב' השופט בני שגיא ודיון נוסף אצל כב' השופט הימן.

כבוד השופט סולברג הוציא החלטה ב- 16.09.2018 ממנה משתמע שאינו מוצא צורך שאני אנכח בדיון שלי בבית המשפט העליון, ושעדיף לתת עדיפות למועד ההוכחות אצל כב' השופט בני שגיא. כלומר נתבקשתי לוותר על נוכחותי בדיון שאמור להשפיע על השחרור שלי שלא משיקולי זכות היסוד שעומדת לי לקבל הזדמנות כנה להתמודד עם הראיות של התביעה ולהציג את הגנתי, אלא לטובת "קידום ההליך השיפוטי", ולטובת נוכחות בדיון שבו לפי הסטטיסטיקה יש 99% הרשעה. הדבר מעיד שבית המשפט העליון רואה בדיון בבקשה להארכת מעצר הליך סרק, שכן כנראה הוא כבר יודע מה תהיה התוצאה.

כבוד השופט נעם סולברג כתב עלי לפני 20 חודש. "כִּי נֹפֶת (דבש) תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ . וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (חרב דו צדדית)". (בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 פיסקה 9)

בית המשפט חיפש בכל התנ"ך פסוק שיהיה משפט מחץ כדי להתאים אותו לי, ואני אמורה לקבל את הפסוק הזה בגאווה ובראש מורם.

אני לא דוברת שפות תנכיות ומקראיות, ולא מבינה את הפסוק הזה. אני צריכה שיפרשו לי את הפסוק הזה, ואכן קיבלתי פרשנות והבנתי שבית המשפט עשה לי שיימינג, הטרדה מינית והחפצה מינית.

כן, אני הוטרדתי מינית ע"י בית המשפט אשר אמר עלי בפומבי, בלי לראות אותי, שאני זונה אפיקורסית שמפתה גברים, שהשפתיים שלי נוטפות דבש, שאני לא יודעת בכלל מה זה השמן שנוטף לי מהחך, ושהגברים שאני מפתה מסיימים עם לענה מרה, ושאני מסתובבת עם חרב פיות חדה ומסוכנת ותוקעת בהם את החרב.

אלו הדברים שבית המשפט אמר עלי בתאריך 3/3/2017 רק 5 ימים לאחר שנעצרתי, ועכשיו אני פה אחרי 20 חודש ואני מבקשת שבית המשפט יגיד לי איפה הנופת שנוטפת מהשפתיים שלי? איפה השמן שאמור לנזול לי מהחך? איפה החרב פיות שלי?

האם בית המשפט בכלל יכול לתאר לי את החרב שלי? למה היא דומה? לשברייה של ערבים או לחרב של סמוראי יפני?

האם בית המשפט ראה את השפתיים שלי שהן נוטפות נופת? ואיפה חרב הפיפיות שבית המשפט מייחס לי?

האישה הזרה שכבוד השופט נועם סולברג מדבר עליה מתוארת בפרשנויות החכמים כאשת זנונים, פתיינית, שמציעה את השפתיים שלה והחמוקיים שלה לגברים, ואחר כך דוקרת אותם בחרב חדה. יש כאלה שחושבים שהכוונה לאשת פוטיפר, יש כאלה שחושבים שהכוונה למלכה איזבל בת אתבעל מלך צידון, ויש כאלה שחושבים שהזרה בפתגם היא סתם זונה פתיינית.

מי אני באמת?

התביעה שבאה לבית המשפט ומבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים, לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אותם מעניין לכוון למשבצת שבחוק המעצרים שמצריכה אותם להלביש עלי תווית של מסוכנת. אז אני אסביר מי אני.

אני הייתי אמא מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד שלחה משטרה לחטוף ממנו את הילדים באופן אלים ומפחיד. מאז אין לי ילדים, ואני אימא שכולה לשני ילדים חיים. יכולתי להתבוסס ביגון ובטרגדיה, אבל החלטתי להיאבק בתופעות האלה ע"י פרסום האמת שהחונטה מסתירה אותה. מה באמת מסתתר מאחורי המניעים של עובדים סוציאליים ושופטים, שזה בעיקר כסף, כבוד והשתייכות לחונטה של קליקה של מי שחושבים שהכול מגיע להם.

מה שמייחסים לי זו ביקורת פוליטית. כעיתונאית חשפתי אין ספור כתבות תחקיר שאחרי שפורסמו אצלי התגלגלו אל ערוצי התקשורת הרגילים. אני חשפתי שהפרופגנדה של עובדות סוציאליות שהן לא גומרות את החודש עם משכורת היא שקרית. חלק מהתלוננות שהגיעו להעיד מרוויחות מעל 40,000 ₪ בחודש. התחקירים שלי מנעו העברת כסף למשכורות לעובדים סוציאליים במקום לנזקקים עצמם.

אני חשפתי שבפנימיות ובאומנה שאליהם מעבירים את הילדים שוררת ההזנחה, אלימות, זנות, סמים ומכות. מי שחוגג הם בעלי העמותות שמושכים לעצמם משכורות עתק. אני חשפתי שהמדינה מעדיפה לשלם 17,000 ₪ לילד בחודש במרכז חירום, ולא לתת שקל למשפחה הנזקקת. אני חשפתי מקרים מזעזעים של אבות בגירושין שמנתקים מהם את הילדים, שמים אותם במרכז קשר, חולבים מהם מזונות פי 3 או ארבע מכל מדינה אחרת, והשופטים מתייחסים אליהם כמו זבל. אני הייתי ממובילות הפעילות בנושא חטיפת ילדי תימן והאתר שלי היה המוביל בנושא.

אני הייתי הכותל המערבי. אני נתתי תקווה לאנשים שאין להם כלום וחטפו מהם את הילדים שלהם. אני הצלתי ילדים מחיים ללא משפחה, וללא אהבה. הצלתי הורים מאובדנות.

הפרסומים שלי, ואני לא מדברת על אתר כזה או אחר, אלא על עבודתי כעיתונאית הם פרסומי ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ופרקליטים שלהוטים להרשיע.

זו ביקורת פוליטית בדיוק כפי שמתואר בפס"ד אליצור סגל. לא צריכה להיות העמדה לדין בכלל, וגם לא הארכת מעצר. הנהלת בתי המשפט הכירה בי כעיתונאית העבירו לי מאות פסקי דין שאני אפרסם ביקורת. אם הייתי מסוכנת, לא היו מעבירים לי.

פס"ד אליצור סגל הוא דוגמא לטענות שלי שבית משפט עליון כותב פסק דין אחד יפה שאפשר להתגאות בו בפני העולם הנאור, אבל בשטח המשטרה והפרקליטות ממשיכות לרדוף אחרי פעילים חברתיים, להפחיד את כל מי שעושה לייק בפייסבוק, לסתום פיות, לרדוף אחרי מפגינים, ואז התיקים האלה מגיעים לשופטים שמשתמשים בדו"חות חסויים של שוטרים או תסקירי שקר של עובדות סוציאליות, והשופטים מתנהגים כאילו הם סניף של התביעה.

ריבוי מעצרי שווא

אני רוצה לטעון כעת על התופעה של ריבוי מעצרי שווא, ואיך זה מתבטא בבקשה הנוכחית להארכת מעצר רביעית שאני טוענת נגדה.

חוק המעצרים נחקק כדי להקטין את המעצרים המיותרים עד תום ההליכים. זה היה ב 1996. מאז מה קרה? המעצרים הוכפלו פי 15. היום בתי הכלא כל כך מפוצצים בעצורים ואסירים, שאין יותר מקום בכלא. בית המשפט העליון הורה לשב"ס להכפיל לעצורים את מרחב המחייה, השב"ס מצפצף, עובר על החוק. במקום לשחרר עצירים שלא צריכים להיות עצורים, המכונה המשומנת ממשיכה לשנע עוד ועוד עצירים לכלא באמצעות דו"חות סודיים, תסקירים שקריים ופרשנויות הפוכות למטרת המחוקק.

אני כבר בשלב זה טוענת שלאור פסה"ד של כבוד השופט רובינשטיין שהשב"ס חייב להכפיל את שטח המחיה של העצירים פי 3, צריך לשחרר אותי, כי המדינה היא זו שעוברת על החוק, אבל כמובן זה לא מזיז לאף אחד.

הדבר השני שאני טוענת היא שהשופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. במקום להפנים שהמחוקק ביקש לצמצם את המעצרים המיותרים, בתי המשפט בתחבולות מצאו דרכים להכפיל את מספר העצורים באמצעות שני כלים מזעזעים ולא דמוקרטיים: הלכת זאדה, והמסוכנות.

מסוכנות פיקטיבית 

לפני שאדבר על זאדה, אטען בקצרה על המסוכנות. בגלל שלתביעה משתלם להחזיק אנשים במעצר כי זה משפר את סיכויי ההרשעה, ואת הסיכוי שהעצירים יתחננו לעסקת טיעון אז מדביקים לכל אחד תווית של מסוכנות בקלי קלות. השופטת רונית פוזננסקי עצרה אישה שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים ואמרה שהיא מסוכנת. זה מאוד משתלם למערכת, נותן פרנסה לקציני מבחן, נותן פרנסה לשופטים, וזה שיימינג בחסות החוק של שופטים ותובעים על אזרחים.

בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בכתובים. מדובר במסוכנות באמצעות שימוש במקלדת. אין עילת מעצר שכזו ובית המשפט תפר לי עילת מעצר תפורה במיוחד בשבילי. מעצר בגלל שימוש במקלדת. אני מזכירה שקו פרשת המים הוא נזק גוף. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. 37 עדים התלוננו וכולם התלוננו על נזק לשם טוב לדעתם.

נזק לשם טוב לא מצדיק מעצר, וגם לא אכיפה פלילית. בשביל זה יש סעדים אזרחיים, ואני לא שונה מאלפי אנשים שתובעים אותם בבתי משפט אזרחיים על לשון הרע. מי שמפסיד בלשון הרע בתביעה אזרחית לא נכנס לכלא.

אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פנס בעין או רגל שבורה. מתלוננים רבים שחושבים שיש להם שם טוב, בכלל אין להם שם טוב. שופטת שמפלה נגד גברים ובגללה אבא התאבד, לא יכולה להתלונן על השם הטוב שלה כשיש מכתב התאבדות שמאשים אותה במוות. שופט שניתק אמא מהילדים שלה הוא שופט שצריך לדעת לספוג ביקורת. שופטת שצורחת בבית משפט ומסלקת עורכי דין מהאולם שלה, וחושבת שבגלל הדלתיים הסגורות אסור שזה יתפרסם, היא שופטת שאין לה שם טוב.

ובכל זאת כל השופטים שספגו ביקורת ממשיכים לעבוד, מקבלים קידום. שופטת קיבלה קידום. שופט אחר קיבל קידום פעמיים. הפסיקה אומרת שהם צריכים לפתח סיבולת לביקורת עליהם. הפסיקה בכלל דורשת ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור כדי להעמיד לדין".

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – "שיפוץ" פרוטוקול

בתחילת הדיון אמר השופט לנציגי שב"ס באולם הדיונים עוד בטרם הועלתה הנאשמת לאולם, משפט בסגנון כי בתוך האולם תהיה הנאשמת ללא איזוק אך מעבר לכך אינו מתכוון להענות לגחמות שלה. התבטאות ה"גחמות" של השופט שהם לא הופיעה בפרוטוקול הדיון.
בתלונה ניטען כי בדיון בבית משפט יש לנהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט ואכן השופט אכן רשם בתחילת הפרוטוקול שהנאשמת אינה מוכנה לעלות לאולם הדיונים ללא איזוק אך נמנע מלציין התבטאות "הגחמות" שיצאה מפיו.
עוד נרשם בתלונה כי מדובר באמירה שלילית ובוטה שנאמרה נגד הנאשמת בהעדרה בנוכחות סנגורה, נציגי הפרקליטות ושירות בתי הסוהר שיצאה מפיו של שופט במהלך דיון בבית משפט ומן הראוי היה כי תירשם בפרוטוקול.

מצורפים: צילום קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט, וצילום קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט.
התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

ת1
קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט
ת2
קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – לשון הרע, אלימות מילולית והסתה

12.08.2018 – בתחילת הדיון אמר השופט לנציגי שב"ס באולם הדיונים עוד בטרם הועלתה הנאשמת לאולם, משפט בסגנון כי בתוך האולם תהיה הנאשמת ללא איזוק אך מעבר לכך אינו מתכוון להענות לגחמות שלה. התבטאות ה"גחמות" של השופט שהם לא הופיעה בפרוטוקול הדיון.
בתלונה ניטען כי בדיון בבית משפט יש לנהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט ואכן השופט אכן רשם בתחילת הפרוטוקול שהנאשמת אינה מוכנה לעלות לאולם הדיונים ללא איזוק אך נמנע מלציין התבטאות "הגחמות" שיצאה מפיו.
עוד נרשם בתלונה כי מדובר באמירה שלילית ובוטה שנאמרה נגד הנאשמת בהעדרה בנוכחות סנגורה, נציגי הפרקליטות ושירות בתי הסוהר שיצאה מפיו של שופט במהלך דיון בבית משפט ומן הראוי היה כי תירשם בפרוטוקול.

מצורפים: צילום קטע מפרוטוקול הדיון שבו הושמטה התבטאות ה"גחמות" מפי השופט, וצילום קטע מבירור הנציב שבו מעידים הסנגור והפרקליט על התבטאות ה"גחמות" מפי השופט.
התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

משל הזונה האפיקורסית
קטע מהחלטת השופט שבו מוזכר משל הזונה האפיקורסית
קטע מתגובת הנציב
קטע מתגובת נציב תלונות הציבור על שופטים על הפנייה אליו בעניין התבטאות השופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה

08.08.2018 – הפרקליט הבכיר הופיע בבית המשפט העליון בפני פורום שופטים מהעליון במעמד פרידה משופט שיצא לקצבה. בכנס נכחו גם שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט). הפרקליט נאם ואמר בפני השופטים והקהל על נאשמת בתיק פרשת הבלוגרים, ועצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר הפרקליט, בנוסף העצירה לא הורשעה במאומה וחזקת החפות עומדת לה.
בתלונה נטען כי בהתנהלות הפרקליט קיים חשש להשפיע על דעת של שופטים שדנים בענייני הנאשמת שנכחו בכנס ולא ניתנה לנאשמת האפשרות להגן על עצמה בפני דבריו הבוטים של הפרקליט. עוד נטען בתלונה כי בית המשפט העליון אינו מוקד רכילות ויחצנות נגד נאשמים שחזקת החפות עומדת להם.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ולידיעת שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.
בצילום הפרקליט נואם בבית המשפט העליון.

פרקליט בכיר נואם בכנס שופטים נגד נאשמת שמשפטה תלוי ועומד
פרקליט בכיר נואם בכנס שופטים נגד נאשמת שמשפטה תלוי ועומד

פרקליטות המדינה משתמשת בכנסים בבתי משפט להשחיר נאשמים במשפטים תלויים ועומדים

אוגוסט 2018 – חציית קווים ללא רסן על ידי פרקליטות המדינה. בכנס שבו השתתפו שופטים בכירים, ובכירים ממשרד המשפטים, דיבר פרקליט בכיר נגד נאשמת שמשפטה תלוי ועומד בפני חלק מהשופטים שנכחו בכנס. תעמולה להשחרת פני נאשמים בפני שופטים לעיני עם ועדה. דברי הפרקליט הבכיר שודרו באופן ישיר ברשתות חברתיות.

פרקליט מדבר נגד נאשמת בכנס בבית המשפט העליון

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בכיר – אלימות מילולית וגסות רוח נגד עציר

18.04.2018 – בדיון שהתקיים אמר השופט בתחילת הדיון כי הודיעו לו מהליווי כי העציר לא מוכן לעלות לדיון ואין בכוונתו לנהל הדיון ע"פ הגחמות שלו. השופט השתמש בביטוי "הגחמות שלו". בהמשך הדיון הגיע העציר. במהלך הדיון ניסה העציר לדבר ולומר דבריו. השופט השתיק אותו ואמר בבוטות: "אתה שותק העו"ד מדבר". השופט לא איפשר לעציר לומר דבריו במהלך הדיון. האמירות המעליבות של השופט לא מופיעות בפרוטוקול.

האמירות המעליבות של השופט מועצמות שבעתיים לאלימות מילולית וגסות רוח נוכח שנאמרו מול קהל ונוכח המעמד בו נמצא העציר כנאשם שלא מתאפשר לו לדבר מול שופט בעל סמכות על חירותו וזכויותיו כאדם.

בנוסף המשתמע מדברי השופט מול הקהל כי לעציר יש גחמות פוגע בשמו. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים

השופט אורי שהם האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעבר ל 9 חודשים ללא הנמקה

29.01.2018 – השופט אורי שהם האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעבר ל- 9 חודשים ללא הנמקה. הדיון התקיים בבית המשפט העליון בירושלים ב- 07.01.2018 בפני השופט אורי שהם ע"פ בקשת הפרקליטות להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב מעל 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום.

השופט אורי שהם בפתח הדיון קבע כי "ללא תסקיר חיובי עם אפשרות למצוא מפקחים וערבית מתאימים אין מצב שהיא (העיתונאית לורי שם טוב) תשוחרר", וזאת עוד בטרם שמע את עמדת הסנגוריה והתביעה בנושא.
עו"ד יהונתן רבינוביץ' טען כי למרשתו לורי שם טוב לא מתאפשר לעיין בחומר החקירה כשהיא בבית הכלא, וגם הציג דוגמאות של מקרים חמורים יותר ממה ששם טוב מואשמת (פרסומים מכפישים באינטרנט), של סחיטה באיומים של עשרות קשישים, או העלמות מס שבהם הנאשמים שוחררו עקב הימשכות הליכים.

אורי שהם החליט מבלי להתייחס לטיעוני הסנגוריה

השופט אורי שהם החליט ע"פ המתווה שפתח בו בתחילת הדיון טרם שמיעת הצדדים והוא להמתין לתסקיר המבחן.
נכון להיום (29.01.2018) תסקיר המבחן פסל את כל המפקחים, וממתינים לאפשר לק. מבחן חדש להיכנס לבית הכלא ולדבר עם לורי שם טוב לתחילת המבחן.

לצפיה בפרוטקול הדיון בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/…/1zlY9L80NKqKYjDLzfquABuKZr…/view…

לצפיה בהחלטת השופט אורי שהם בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/…/1YMbSFXE0DihQVJbkhJCi_4Ij_…/view…

פרוטוקול הדיון:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

Document-page-008

 

החלטת השופט אורי שהם:

Document-page-001Document-page-002