רשויות הרווחה ובתי המשפט ניתקו את לורי שם טוב מילדיה במרמה

יוני 2019 – הפרקטיקה של רשויות הרווחה ובתי המשפט להוצאת ילדים מהבית. תצהיר כזב של פקידת סעד ושופטים חותמת גומי גורמים להוצאת ילדים מהבית. ומה קורה לילדים במוסדות משרד הרווחה?

המערכת הרסה את הילדים עברו התעללות במשפחת אומנה – הרווחה התנגדה לחקירה

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג).
"הלכתי פשוט להיבדק לעשות מוניטור.. ושם ניגשה אליי עובדת סוציאלית, בעצם הזמינו אותי לפגישה וככה התחיל".
27.12.2018 – הכוח האפל המניע את מנגנוני הרווחה הוא כוח ותאוות בצע תוך סיפוק יצרים מיניים. רשויות הרווחה קלות מאוד לתלישת הילד מהבית לפנימיה או אומנה אך קשים מאוד לפקח עליהם במוסדות.
ילדים מורחקים מהוריהם ומופקרים במוסדות משרד הרווחה. היזהרו מרשויות הרווחה.

כתבתו של יובל אגאסי על התעללות מינית בילדים במשפחת אומנה
מי שומר על ילדי האומנה, ילדים בסיכון, שהוצאו מהבית ועברו למשמורת זמנית במשפחות אחרות, שהיו אמורות להעניק להם חום וביטחון? לפחות במקרה של א' איש לא שמר, או פיקח, ואת מה שעברו ילדיה, הגדיר השופט כ"רעידת אדמה". הסיפור והפתרון שלא מיושם על ידי המדינה. כתבתו של יובל אגסי, מתוך חדשות הערב 26.12.18.

 

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

משפחת אומנה, ארגון שחר ומנחת אומנה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 28.12.2017

שקרים, לא על חשבוני. הודעה שהגשתי הבוקר לבית משפט לנוער:

הודעה אישית מטעם עו"ד יוסי נקר

1. הח"מ קרא בסעיף יג למכתב עו"ס עינת לוי, מנחת אומנה, ארגון שחר, מחוז המרכז, מיום 11.12.17 כי אב האומנה טוען כי התקשר אליו עו"ד המייצג את האם ולחץ לקבל מידע. עוד נאמר כי אב האומנה הפנה את עורך הדין המייצג למחלקה לשירותים חברתיים. כן נכתב: "ובהמשך פניית העו"ד לבית המשפט הועברה ישירות לאב האומן".
2. בזהירות המתבקשת נאמר זאת כך: אם אכן אמר אב האומנה את הדברים לעיל למנחת האומנה אזי מדובר בשקרן ונוכל ברמות הקיצוניות. כך בפירוש. הח"מ לא התקשר לאב האומן, לא לחץ עליו, ולא הופנה למחלקה לשירותים חברתיים. הח"מ לא העביר דבר ישירות לאב האומן.
3. האב האומן שוחח עם האם, שהתבקשה על ידי הח"מ לקבל מהאב האומן, עימו היא נמצאת בקשר, פרטים באיזה בית משפט מתנהל התיק ואיזה מחלקת רווחה מעורבת. יצוין כי כבר בהודעה על ייצוג נאמר: "יצוין כי גם אב האומנה בו נמצאים הילדים סירב לתת פרטים", כי הוא אכן סירב לתת לאם פרטים ואף לא הפנה אותה למחלקה לשירותים חברתיים כלשהי. הדבר היחיד שאמר האב האומן לאם שהוא יעשה הכל שהיא לא תקבל את הילדים. זוהי תגובה מקוממת של אדם שאינו מכיר בתפקידו ובמהות המושג אומנה.
4. לא בכדי הוגשה ההודעה על ייצוג כפי שהוגשה ונאמר שאב האומנה סירב לתת פרטים.
5. אם עו"ס עינת לוי, מנחת אומנה, ארגון שחר ציטטה לא נכון את דברי האב אז נאמר בזהירות המתבקשת כי הח"מ לא מתפלא. מניסיון ילדים מוצאים מהוריהם על סמך דיווחים לא נכונים של גורמי הטיפול.
6. הח"מ לא יאפשר לשקרנים, המנסים לנקות עצמם מהתנהלות הנוגדות את הנחיות האומנה, למסור גרסאות הזויות על חשבונו. ואידך זיל גמור.

יוסי נקר, עו"ד
ב"כ המבקשת

יוסי נקר פייסבוק על שקרים משפחת אומנה

אביטל מולד – צו הרחקה ללא בקשה תצהיר ודיון

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

התנהגות פרועה של אביטל מולד ( AVITAL MOLAD) שופטת בית משפט לנוער מאחורי דלתיים סגורות נגד בן זוג של אישה להרחיקו מילדיה. צו ההחקה ניתן מבלי שהאיש היה צד בהליך שיפוטי , ללא בקשה מאומתת בתצהיר וללא דיון שבה יוכל להגיב. בהתנהגותה הפושעת פגעה אביטל מולד בזכויותיו של האדם ושמו הטוב.

לצפיה בהחלטת ערכאת הערעור השופט משה דרורי הקלק כאן

בלי בקשה ובלי דיון – שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

אביטל מולד אסרה על גבר להימצא ליד ילדיה של בת-זוגו – מבלי שכלל הוגשה בקשה, מבלי שנשמעה עמדתו וללא קיום הליך בעניינו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את הצו

שופטת בית המשפט לנוער בירושלים, ד"ר אביטל מולד, הטילה מגבלות על אדם שכלל לא היה צד לדיון בפניה – קובע (27.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, משה דרורי.

החלטתה של מולד ניתנה (7.12.16) במסגרת הליך שמנהל פקיד הסעד בשכונת גילה נגד אם לארבעה ילדים ואביהם של כמה מהם. בדיון התברר, כי לאם יש בן-זוג חדש, ומולד נתנה החלטה נגדו ואף הבהירה שייעצר אם יפר אותה. בהחלטה נאמר:

"במהלך החודש הזה חל איסור על בן-זוגה של המשיבה… להיות בין המשיבה בין השעות 15:00-8:00. אם יימצא בביתה בשעות אלה, ייעצר ויובא בפני שופט. חל איסור על בן-זוגה של המשיבה לקחת את הילדים מהגן או לכל מקום אחר. הילדים יהיו באחריות המשיבה ובאחריותה בלבד".

דרורי קובע: "הליך משפטי תקין לא יכול להתקיים, במצב שבו אדם נכנס לבית משפט, כעד או כבן-זוג של משיבה, ויוצא מבית משפט עם צו נגדו, כולל הוראה כי ייעצר ויובא בפני שופט, אם יפר צו שניתן נגדו על אתר, וזאת מבלי שמאן דהוא הגיש נגדו בקשה לצו על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, או למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, מבלי שניתנה לו אפשרות לייצג את עצמו ומבלי שקוים הליך תקין בעניינו. לפנינו אחד המקרים הנדירים, שבו ערכאת הערעור צריכה לומר בקול צלול, כי בעניין זה פעל בית המשפט לנוער בחוסר סמכות".

לדברי דרורי, ייתכן שמולד סברה שעליה להגן על הילדים מפני בן-זוגה של אמם. "אולם, גם אם יש רצון לעזור בנקודה זו או אחרת, יש חובה להקפיד על זכויות האדם ולא להגביל את חרותו. הגבלת חרות ניתנת להיעשות רק על-פי דין ובעקבות הליך תקין", הוא אומר בהחלטתו לבטל את הצו. דרורי אומר, כי אם רשויות הסעד יחשבו שיש צורך להגביל את הגבר – עליהן לפעול בהליך תקין לפי החוק, ועד אז הוא רשאי להימצא בכל מקום. את האם ייצג עו"ד ישראל קדמי, ואת רשויות הרווחה – עו"ד דברה הירש לב-רן.

בלי בקשה ובלי דיון - שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

עובדות סוציאליות חוטפות ילדים מיולדות מוחלשות בבתי חולים דרך בתי משפט לנוער מבלי שלהורים ייצוג משפטי

כך נמנעה במקרה הוצאת התינוק מחזקת אמו , יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 20/10/16

מ', שילדה פג לפני כחודשיים, עוררה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים, ומשם הדרך לבית הדין לנוער לדיון בדבר הוצאת בנה מחזקתה – היתה מהירה. מ' נאלצה להתייצב לדיונים ללא כל ייצוג משפטי, עד שהעניין נודע במקרה לאגף לסיוע משפטי במשרד הפנים. "האירוע מלמד על נחיצות הייעוץ המשפטי להורים", אמרו באגף

מתחקיר  "יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008

לפני כחודשיים, ילדה מ' פג בשבוע ה-35 להריונה, שאושפז בפגיה בבית חולים. אלא שמשהו בהתנהגות האם עורר ככל הנראה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים. הן החליטו שיש לקחת את הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית זמנית, זאת משום שלטענתן הריונה התנהל ללא ידיעת משפחתה, וכן משום שהיה לה קושי בהאכלה ובהחתלה.

האם, שלא הבינה את פשר ההליך ולא נעזרה בעורכי דין, מצאה את עצמה שבוע וחצי אחרי הלידה בבית המשפט לענייני נוער, ללא כל ייצוג. היא נאלצה להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתה לתפקד כהורה, טענות שכנראה לא היו עולות אם לא היתה יולדת פג, מצב שאפשר לצוות לבחון התנהגותה עם בנה.

האם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעבר, אך לא היו נגדה טענות בנוגע להזנחה אלא על קושי בתפקוד. האם טענה שהיא אחרי ניתוח קיסרי, אין לה מערכת תומכת ולא בן זוג ולכן התקשתה בטיפול בתינוק הפג בימים הראשונים אחרי הלידה. במהלך הדיון בבית המשפט האם הסכימה כי התינוק ישהה בבית החולים לשבוע נוסף, ולאחר מכן יכונס דיון נוסף.

מאי 2015 - מנותקים - תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016
מאי 2015 – מנותקים – תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016

לדיון הבא, התייצבה האם לבדה בשנית. בשלב זה נודע באופן מקרי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על המקרה התמוה. כשבאגף החלו בבירור העניין, הבינו שהדיון בעניינה של מ' אמור להתחיל בתוך דקות ספורות. באגף שידכו בין מ' לעורכת הדין זהבה סנדרס ששהתה באולם הסמוך לאולם בו התקיים הדיון.

בדיון בעניינה של מ' הוחלט על הארכת הצו שקובע כי הילד יוצא מחזקת אימו, אבל לעו"ד סנדרס היה ברור לה שאין כאן מקרה שמצריך הוצאה מהבית. היא הבינה שעם טיפול וליווי צמוד והשגחה של הרווחה, הילד יכול לגדול עם אמו הביולוגית, והוחלט על הגשת ערעור.

"האם הייתה מאוד מאוד לחוצה. ברגע שהוגש ערעור האמירה שלה הייתה שהיא תעשה הכל כדי שהילד ישאר אצלה", סיפרה עו"ד סנדרס. "הייתה חשיבות מאוד גדולה שהילד לא יוצא מחזקתה ושישמר הקשר ביניהם. היה ברור שאם הילד יוצא מחזקתה אז הפגישות ביניהם יהיו כשעה או שעתיים בשבוע וזה לא יאפשר את ההקשרות הראשונית לתינוק, הרעיון של הערעור היה שאפשר למצוא פתרון פחות דרסטי ושהיוצא מהכלל זה ההוצאה ממשמורת".

"אלמלא הסיוע, תוצאת המקרה היתה שונה"

המקרה הזה מעיד על הקלות שבה ניתן להוציא ילד מהבית, כשההורה אינו זכאי באופן אוטומטי לייצוג המשפטי. חשוב להדגיש, ישנם מקרים רבים בהם אין ברירה והוצאותו של ילד מחזקת הוריו נחוצה, לבטח כשמדובר במקרים של התעללות פיזית ונפשית. יחד עם זאת, הדבר מעורר תמיהה כשמדובר בשאלה כלכלית כשישנה דרך לסייע להורים כדי שהילד ישאר איתם.

הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל, ובשיתוף פעולה הורכבה תכנית טיפולית מיוחדת לאם עם משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים כך שהילד יוכל להישאר בחזקתה.

השופט שאול שוחט התייחס בהחלטתו לכך שמדובר במקרה חריג בו ניתן למצוא טיפול בקהילה. הוא נימק את החלטו במאמצים הרבים שהושקעו בטיפול במקרה ותפירת חליפה מיוחדת כהגדרתו – מימון מיוחד למטפלת 24/7 וליווי צמוד של שירותי הרווחה.

מחאה נגד חטיפת ילדים - מדיניות פושעת ברווחה
מחאה נגד חטיפת ילדים – מדיניות פושעת ברווחה

"אין להפיל את תפירת החליפה ואת הכנת התכנית, שתבטיח את מוגנותו של הקטין, על ההורה בלבד", כתב השופט. "אין ספק שיש חשיבות להתגייסות שלו. עם זה, אין הוא יכול לעשות את זה בעצמו, ללא סיוע כן ואמיתי של שירותי הרווחה".

"במקרה הספציפי הזה אנחנו למדים גם מתוך פסק הדין שלא נעשו בדיקות בכלל, ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני הגשת הבקשה להוציא את הילד מהבית ולפני הוצאתו ממשמורת", אמרה עו"ד שני שדה האמונה על תחום זה באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו סברנו שהבקשה וההחלטה להוציא את הילד ממשמורת נעשו ללא בדיקות מקיפות ובמהירות רבה מאוד".

עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר בהקשר זה כי "השתלשלות המקרה מדגימה היטב עד כמה חשוב מתן ייצוג להורים בבית המשפט לנוער, בעיקר לנוכח פערי הכוחות המובנים הקיימים בהליך. אין ספק שאלמלא יוצגה האם ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, התוצאה הייתה שונה. חובה מוסרית לנו כחברה לדאוג לייצוג משפטי של כל הורה והורה בהליכים הרי גורל אלה".

פקידת סעד לחוק הנוער

פקידת סעד לחוק הנוער או עובדת סוציאלית לחוק הנוער היא עובדת סוציאלית, פקידה המועסקת בלשכת הרווחה ברשות המקומית אשר חוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק לה סמכויות נרחבות לקביעת הטיפול בקטינים. הדיון ע"פ חוק הנוער מתקיים בבית משפט לנוער.

חוק הנוער טיפול והשגחה סעיף 3 מעניק לפקידת סעד לחוק הנוער שלל סמכויות על קטין נזקק הכוללות הוצאתו ממשמורת הוריו וקביעת מקום הימצאו, קביעת קביעת מקום לימודיו, טיפול נפשי ועוד. חוק הנוער מגדיר קטין נזקק בסעיף 2 הכולל אי מסוגלות ההורה לגדלו, הקטין בסכנה, נתון להשפעה רעה ועוד…

סעיף 11 לחוק הנוער קובע כי היתה עובדת סוציאלית לחוק הנוער סבורה כי הקטין נזקק היא יכולה להוציאו מביתו בצו חירום  למשך שבוע ללא מעורבות בית המשפט. ניתן להאריך צו החירום ב- 30 יום נוספים בבית משפט לנוער ע"פ סעיף 12 גם ללא נוכחות ההורים.

פקידות הסעד לחוק הנוער הן מעין אפוטרופוסיות על הקטין שהוציאו מהבית למרות שהן צד בהליך. הן קובעות מקום הימצאו ומציגות אותו בפני מומחים ומאבחנים בפני ועדות החלטה ובפני בית המשפט. הן קובעות ומפקחות על המפגשים בין הקטין להוריו ויכולות לכוון ההליך השיפוטי כרצונן וגם לשלוח הקטין להליך האימוץ הסגור.

מערכת הרווחה העניקה לפקידות הסעד לחוק הנוער סמכויות סטטוטוריות. הן צד בהליך בבית המשפט ומצד שני הן קובעות מקום הקטין, הטיפולים שיעבור, מפגשים עם ההורים, ומציגות את הקטין בפני מומחים ומטפלים.

לפקידות הסעד לחוק הנוער אין הכשרה משפטית כלשהי ע"פ חוק ולכן בית המשפט אינו מבקש מהן ראיות או הוכחות להמלצותיהן ורואה בהמלצות אלו סוף פסוק. ההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות והן מגובות ע"י הממונים, ועדות ההחלטה ואיגוד העובדים הסוציאליים.

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

יוסי נקר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר