השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

Document-page-001

Document-page-002

בא כוחה
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

 

לורי שם טוב הגישה תלונה נגד השופט אברהם הימן שמונע ממנה זכות הטיעון – הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

Document-page-001

Document-page-002ה1

ה2