חתימה בלשכת הפסיכיאטר

אוקטובר 2019 – טיפול בסמים פסיכיאטריים הוא ממכר בעל תופעות לוואי קשות וגורר מחלות כרוניות וגם למוות. בימים אלו מנוהלות תביעות ענק נגד חברות התרופות בארה"ב שגרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים על שלא הזהירו את המטופלים בהתמכרות הקשה לסמים פסיכיאטריים ובתופעות הלוואי הקשות.

תופעות הלוואי הקשות של הסמים הפסיכיאטריים אינו מונע מרשויות הרווחה לכפות על האזרח "טיפול תרופתי" בסמים פסיכיאטריים שלא לצורך. המזימה של העובדת הסוציאלית במקרה זה הנו לתפור תיק פסיכאטרי על מנת לעבות את תיק הרווחה נגד האזרחית.
מצורף אישור רפואי של פסיכיאטר קופת חולים שבו מתועד טיפול בכפייה של פקדית הסעד על אזרחית לבוא לפסיכיאטר קופת חולים אחת לשבוע. הפסיכיאטרי קבע כי למטופלת אין כל הפרעה פסיכיאטרית למרות שהעובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה כופה עליה לבוא לביקור אצך פסיכיאטר אחת לשבוע. עוד כתב הפסיכיאטר באישור הרפואי: "קופת חולים עוסקת בטיפול. לפי הצורך חולים גם מקבלים אישורים. אין אנו משתתפים בכל מיני הסדרים של התייצבות חובה, מין "חתימה בלשכה" כמו שנדרשת לעשות חולה, ביקורים אצל פסיכיאטר מתבצעים על פי הצורך הטיפול עם מעקב לפי צרכים טיפוליים בלבד".

מתוך סטטוס פייסבוק עדי גינו 07.10.2019:

"כאשר עובדת סוציאלית/פקידת סעד מחליטה שהיא גם רופאה פסיכיאטרית ודורשת אישור חודשי "החתמת כרטיס" אצל פסיכיאטר מגיע השלב בו גם הפסיכיאטר מתעצבן על התנהלות המקוממת . עו"ס לא למדה רפואה ואין לה הכשרה להאריך אם אדם זקוק למעקב בתדירות שהיא מצאה לנכון וכתנאי להתרת מפגשים עם הילדים. עכשיו רק נותר לשאול- מה היתה המטרה של העו"ס ?
ד"א האבחנה שכתובה היתה משתנה מפעם לפעם. אין לפסיכיאטרים דרך לאבחן דיכאון אחרי לידה ולשמר איבחון כזה לצמיתות.דיכאון לאחר לידה הוא מצב חולף שגם במקרה שלי חלף תוך שנה.
מדוע התעקשו לשמר את המצב "הפסיכיאטרי" שלי? כאמור היה צורך להיתלות על משהו בבתי המשפט כדי להמשיך להשאיר את ילדי באומנה. וכך גם כאשר חזרו אלינו ההורים המערכת סירבה להרפות ממני עד לפני 5 חודשים".

פייסבוק עדי גינו 07.10.2019הפניית עובדת רווחה לטיפול פסיכיאטרי

 

תסקיר זומבי

אוגוסט 2019 – תסקיר מעצר על פי חוק אמור לכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.
תסקיר מעצר שהגישה קצינת מבחן על נאשמת שהייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור לא כלל אף מהנדרש על פי חוק.
מאידך כתבה קצינת המבחן (על הנאשמת): "מסרה כי במידה ותחוש מצוקה, תפנה לגורמי רפואה רלוונטיים, ותבחן אפשרות לקבלת טיפול שיחתי או תרופתי".

מדובר בעוול נוראי שביצעה המדינה נגד הנאשמת: שנתיים וחודשיים במעצר על העלבת עובדי ציבור ומשפטה טרם החל. וכל מה שיש בידה של קצינת המבחן הוא לסמם את הנאשמת בסמים פסיכיאטריים ממכרים כדי להפוך אותה לזומבי.
בימים אלו נתבעות חברות התרופות בארה"ב במיליארדי דולרים על שסיפקו סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים לשיכוך כאבים ובכך גרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים.
מערכת הרווחה הפרימיטיבית במדינת ישראל לא הפנימה את הסכנות הקשות הגלומות בסמים פסיכיאטריים ממכרים וממשיכה לקבוע טיפול פסיכיאטרי כדבר ראשוני לכל אזרח נפגע המערכת.

מצורף תסקיר המעצר קצינת המבחן – אוגוסט 2019.

ת. מ

הפסיכיאטר איחר את הרכבת – מאמר מאת עו"ד אריק גינזבורג

אריק גינזבורג.jpg
עו"ד אריק גינזבורג (מדף הפייסבוק)

הפסיכיאטר איחר את הרכבת , עו"ד אריק גינזבורג , אוגוסט 2018

לאחרונה אנו עדים ליותר הודעות מטעם ברי סמכא בתחום הפסיכיאטריה כי למעשה התיאוריות והטיפולים הנתינים במשך שנים הוכחו כלא יעילים.
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ביום ה-24.12.2017 הודה כי למעשה אין שום הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח.(כתבה בערוץ 10 ששמה מלכודת הציפרלקס)
איגוד הפסיכיאטריה הישראלי ביום ה-24.1.2018 שינה את ההנחיות הניתנות לפסיכיאטרים בנוגע לטיפול בתרופות פסיכיאטריות הכוללות הורדת במינוני התרופות למטופלים ואף בחינה של הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי.

https://www.themarker.com/news/health/1.5762815רצ"ב לינק לכתבה.

ועוד מתוך הכתבה, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו בעבר. במשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות.
עוד ביקש יו"ר איגוד הפסיכיאטרי להפסיק לטעון שאנחנו יודעים את הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה ודכאון דרך סרטונין ודופאמין(ראו הגדרות למטה למונחים)- ולהודות שאנחנו מטפלים סימפטומטית ולא תמיד מצליחים.
אבי הפרעת הקשב וריכוז ADHD הפסיכיאטר האמריקני ליאון איזננברג אמר בראיון אחרון לפני מותו ביום ה-6.6.2013 כי הפרעת קשב היא דוגמא מובהקת למחלה מומצאת.
ואם לא די באמור הרי בשנתיים האחרונות היו חשיפות תקשורתיות על מחדלים מזוויעים בבתי החולים לרבות קשירות לא אנושיות וטיפולי חשמל.

עד כי נשאל לא אחת מהו עניין שמיטה אצל הר סיני? לגבי טיפולים אלו ביחס לבני אדם?!

בדו"ח הממונה המיוחד לנושא עינויים וטיפול מתאכזר, לא אנושי ומשפיל או ענישה מהאו"ם מיום ה-1.2.13 הוגדרו טיפולים אלו כעינויים באופן מובהק.

הדברים האמורים אינם מותרים מקום לספק ומהווים כהודיית בעל דין כי מדובר בענף שנכשל והוכח כי אדניו מבוססים על מחקרים לא אמינים לא נכונים המונעים על ידי מניעים מסחריים.

יותר מכך לנוכח הפרסומים האחרונים לרבות דו"ח מבקר המדינה, הרבה מתמחים ברפואה בוחרים שלא להתמחות בפסיכיאטריה ובוחרים בתחומים אחרים ברפואה.

ברי לכל בר בי רב כי אדם אשר כוונתו לעזור לא יצטרף לקבוצה שפעולותיה המזיקות נחשפו לעיני הציבור ועוד בסדר גודל כל כך חריג וקיצוני.

https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkbDAyeG5UUVFNY28/view?usp=sharing

וקישור לכתבה נוספת, אחת מיני רבות בנוגע לדו"ח מבקר המדינה על המצב העגום של הפסיכיאטריה בישראל.
. https://news.walla.co.il/item/3156052

זו כתבה בנוגע למקרי אלימות בבתי חולים פסיכיאטרים.
https://www.israelhayom.co.il/article/494269

הפתרון האלטרנטיבי

במילים אחרות, לנוכח הנחיותיו של יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הישראלי כי יש להפחית מינונים של תרופות עד להורדתם לחלוטין, הרי נשאלת השאלה כיצד דה פקטו המטופל ירד מתרופות?
נציג תחילה את הדברים בטרמינלוגיה פסיכיאטרית, ידוע כי מנגנון הפעולה של תרופות, תרופות מעכבות דופמין או מעלות סרוטנין, ויש לכך השלכות על פעילות המוח. בשימוש ממושך ידוע שהמוח משנה את מבנהו (מספר רצפטורים למשל) וכאשר מפסיקים טיפול ממושך בתרופה, המוח שהסתגל אליה מבנית נאלץ לתפקד בלעדיה, ועלולות להיות לכך השלכות על המצב הנפשי.
יוצא אפוא שהרי החשש העיקרי של מדע הפסיכיאטריה הוא כי ידוע שללא תחליף לתרופה המצב המנטלי הקשה יחזור על עצמו, עם הפסקת התרופות ו/או ירידה במינון.
והנה למסקנה זו כי הטיפולים התרופתיים לא יעילים יותר הגיעו רק בשנת 2018. בעוד שבמשך כ-30 שנה ויותר זועקת הרפואה האלטרנטיבית כי יש פתרון חלופי לתרופות לפחות במקרים הקלים ואף גם בחלק מהמקרים היותר קשים.
גישות אלטרנטיביות שונות, מצדדות בנטילת תוספי מזון ומינראליים, תזונה נכונה סביבה בריאה עבודה וכו', עוד התגלה כי ברוב המקרים הסיבה למשבר הנפשי היא גופנית, כך שטיפול נכון בבעיה הגופנית יביא לפתרון של המצב הנפשי.
הרפואה האלטרנטיבית כיום מהווה חלק אינטגרלי מהנורמה רפואית ולראיה ניתן בנקל לקבל ייעוץ וטיפול במסגרת קופ"ח ובאופן פרטי, לא זו בלבד קיימות מכללות המכשירות את המקצוע בתחום בצורה מסודרת ופורמלית.

ואם כך, נשאל מה נשאר מהפסיכיאטריה? מדע למצבי חירום בלבד וסכנה ממשית?

נראה כי מדע הפסיכיאטריה איחר את הרכבת שהרי הידע האמיתי לטיפול בבעיות נפשיות קיים בתחום אחר תחת שמות אחרים, והפסיכיאטרה נתקעה במבוך ללא תזוזה ממשית, כשני וקטורים הפוכים על צווארה.

הפן המשפטי

לנוכח השינוי התקדימי באקלים הפסיכיאטרי עולות שאלות משפטיות בנוגע ליחסי מטפל מטופל, במילים אחרות השינוי במגרש הרפואי משנה גם את כללי המשחק במגרש המשפטי ובמה דברים אמורים.
כך למשל, לגבי חובת הגילוי במתן טיפול פסיכיאטרי, האם הפסיכיאטר צריך לגלות למטופל שהוא לא מוריד לא את המינון של התרופות רק מהחשש שהוא יתבע אותו אם חס וחלילה יקרה לו משהו וזאת למרות שכעת הוא יודע שניתן להוריד את המטופל מהכדורים?
האם החובה המוסרית של הפסיכיאטר היא כלפי המטופל או כלפי החשש המשפטי שמא יתבע?
האם לגבי עוולת הרשלנות, כאשר נשאלת השאלה המשפטית האם הפסיכיאטר פעל כפסיכיאטר סביר?
כיצד תיבחן התנהגות סבירה של פסיכיאטר?
האם לקשור אנשים בבתי חולים רק משום שיש חוסר בכוח אדם זו התנהגות סבירה?
האם לתת תרופות רק כדי שיהיה שקט רגעי על מנת לחסוך בכוח אדם היא גישה גישה רפואית הולמת?
האם לא להוריד אנשים מהמינון של הכדורים רק מהחשש שאם יקרה משהו הם יתבעו?
האם לתת לאנשים כדורים מלכתחילה מבלי לחשוף ביניהם אפשרות שונות של טיפול אלטרנטיבי זו התנהגות סבירה?
האם לתת לאנשים "תרופות" משנות חשיבה לטיפול מנטלי בטרם נבדק ניסיון לטפל בבעיה גופנית, האם זו התנהגות סבירה?

הפרספקטיבה של ההסכמה מדעת

הסכמה מדעת היא זכותו של המטופל לקבל החלטות, בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, זאת לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי לצורך קבלת החלטות אלה. אפשר שהחלטת המטופל תהיה להסכים, או לסרב, לקבלת הטיפול הרפואי. הסכמה מדעת מטילה גם חובה מקבילה על המטפל שלא להתחיל בטיפול בטרם קיבל את הסכמת המטופל, זאת לאחר שנתן למטופל מידע רלוונטי באשר לטיפול וכן הזדמנות להבין את המידע הרפואי ולהביע את רצונו באשר לקבלת הטיפול. בישראל,
ובענייננו, האם יש להביא בפני המטופל את כל הנתונים בנוגע לנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את האפשרות לרדת מהתרופות בהדרגה?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל כי יתכן ויש לטפל תחילה בבעיה הגופנית?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את המידע בנוגע לתופעות הלוואי הכרוכות בנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר הציע אופציות טיפול חלופיות לרבות הרפואה הטבעית האלטרנטיבית תוך שימוש בתוספי מזון?

לסיכום חלק זה, נראה שהגיע העת לחקיקה ונהלים מדויקים הקובעים נורמה משפטית ההולמת את המצב הרפואי החדש ואת הנחיות יו"ר איגוד הפסיכיאטר.

הפתרון המוצע

בשלב הראשון יש להכניס מטפלים בתחום הרפואה האלטרנטיבית בבתי חולים הפסיכיאטרים, שילוו ויפקחו על הורדת המינונים ומתן ויטמינים, מינרלים וטיפולים מותאמים לשיקום הגוף והנפש.

במצב כזה כאשר יש התערבות של הרפואה האלטרנטיבית והיא משולבת אם הרפואה הקונבנציונאלית כך המטופל יקבל את הטיפול הטוב ביותר כשכל האלטרנטיבות והמידע נמצא מול עיניו.

במקביל יש להכשיר את אותם פסיכיאטרים בנוגע לרפואה האלטרנטיבית וכיצד יש להוריד מינונים של תרופות בשילוב הרפואה האטלטרנטיבית.

ככל שיהיו תוצאות חיוביות ויראו כי מדובר בדרך יעילה וטובה יותר לעזור לאנשים, כך יותר ויותר תכורסם הדרך הפסיכיאטרית עד שנגיע לעידן טיפולי טבעי חדש לטובת המטופל, ולטובת הפסיכיאטרים שלא יצטרכו לקבל כל כך הרבה התקפות מהציבור ומהתקשורת בגין דרכי טיפולן.

סיכום

עינינו רואות כי הגיע העת להביא לידי ביטוי את העידן חדש בתחום הרפואה, ופועל יוצא יהיו השלכות גם בשדה המשפטי, קרי אמות המידה המשפטיות ביחס לטיפול בחולי הנפש יתאימו עצמן למצב החדש, הדבר תלוי בנכונות לעזור למטופל בצורה כנה ללא כל שיקולים זרים וכולי תקווה שאנחנו בקרוב שם.

אין באמור לעיל ייעוץ משפטי או רפואי בכל שאלה יש לפנות לעורך דין או רופא.

מונחים:

דופאמין: חומר כימי הפועל כמעביר עצבי במוח, וקשור לשליטה בתנועה. קיימת תיאוריה שסכיזופרניה (שסעת) נגרמת בחלקה בגלל בעיות בחילוף החומרים של דופאמין. יש תרופות שהופכות לדופאמין במוח, וכך מעלות רמות נמוכות מדי של דופאמין, ויש תרופות שמגבירות את פעילות הדופאמין בלי לשנות את רמתו.

סרוטנין: חומר שנמצא ברקמות רבות בגוף, במיוחד בדם, בדופן המעי ובמערכת העצבים המרכזית. סרוטונין גורם להתכווצות של כלי דם קטנים באזורים של דימום, הוא מגרה את התכווצות השריר החלק במעי, ופועל כמעביר עצבי בין תאי עצב במוח. לסרוטונין פעילות במערכות שונות החל ממערכת האחראית על תיאבון והנאה מינית, דרך מערכת שיכוך כאב. היום סבורים כי שיבוש במאזן הסרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למיגוון מחלות, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, מיגרנה ועוד.

רצפטורים: תא או קבוצת תאים שמסוגלים לזהות שינויים בסביבה ולייצר אותות עצביים בתגובה. כל קצות העצבים התחושתיים פועלים כקולטנים, בין אם הם מזהים מגע (בעור), חומרים כימיים (באף או בלשון) קול (באוזן) או אור (בעין)

גמלנו את הבן שלנו מסמים פסיכיאטריים

סדר יום עם קרן נויבך, מרץ 2018 – גדי (שם בדוי) בריאיון לקרן נויבך על שורת התרופות הפסיכיאטריות שקיבל הבן שלו בעקבות התקפי חרדה ועל הגמילה: "התחלנו לחפש מידע וגילנו שכל תאוריית חוסר האיזון הכימי נולדה ע"י חברת תרופות. התרופות מטפלות בטווח הקצר בסימפטומים – אבל בטווח הארוך הן מזיקות יותר.

האמת על הפסיכיאטריה הביולוגית – חוסר איזון ביוכימי

ינואר 2015 – הרצאה ראשונה מתוך סדרת הרצאות על היתרונות של טיפול פסיכולוגי וטיפול רגשי העוזרות למי שזקוק לעזרה נפשית . על ההבדל המהותי בין טיפול נפשי לבין טיפול תרופתי ע"י תרופות פסיכיאטריות . בהרצאה מידע אמין על ההשפעה של התרופות הפסיכיאטריות על המטופל הזקוק לעזרה נפשית וטיפול נפשי.

 

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תערוכה בינלאומית, תיעודית ונוקבת אודות השפעתה של הפסיכיאטריה על כל תחום של חיינו, המסיירת כבר 10 שנים ברחבי העולם, ב-17 שפות. בישראל כבר ביקרו בתערוכה מעל 50,000 איש. בתערוכה מוצגים, בין היתר, 20 לוחות תצוגה ותשעה מסכי וידיאו עם סרטונים הממחישים את ההיבטים השנויים במחלוקת של מקרי התעללות והפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש כיום.