השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

לורי שם טוב שנתיים במעצר על "עבירות מקלדת" ואינה מיוצגת

ב- 22.02.2019 התקיים דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופטת וילנר על בקשות לעיון בחומרי חקירה שנדחו על ידי שופו המעצרים אברהם הימן.

לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי החלטת שופט המעצרים אברהם הימן בגין "עבירות מקלדת". כלומר עבירות של העלבת עובדי ציבור, עובדים סוציאליים ושופטים.

במהלך הדיון בפני השופטת וילנר טענה שם טוב כי הסנגורים שלה מהסנגוריה הציבורית אינם מייצגים אותה כלל, אינם פוגשים אותה ולא נקבע כלל קו הגנה למשפט הקרב ובא. הסנגורים אף טינם עושים אומה על מנת לשחרר אותה מהמעצר.

מצורף צילום פרוטוקול הדיון בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019


לצפיה / הורדת הפרוטוקול בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019 בפורמט pdf הקלק כאן

document-page-001document-page-002document-page-003document-page-004document-page-005document-page-006document-page-007document-page-008document-page-009

 

סינדול לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט

27.12.2018 -22 חודשים עצורה העיתונאית לורי שם טוב על פרסומים מעליבים במרשתת שלכאורה ביצעה.
הסנגוריה הציבורית חדלה מזה מספר חודשים לייצג את שם טוב ואינה נענת להוראת השופט הימן להתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט.
השופט אברהם הימן אף מודיע שלא יתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט ללא התייחסות הסנגוריה.
מצורפת החלטת השופט אברהם הימן על מניעת לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט.

Document-page-001שיטת ייצוג לורי שם טוב 26.12.2018

פרשת הבלוגרים: 70 ימי מעצר ללא סנגור ואינם מורשים לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם

בני שגיא - שופט מחוזי תל אביב
בני שגיא – שופט מחוזי תל אביב

5.5.2017 – פרשת הבלוגרים. השופט בני שגיא נתבקש ע"י אחד הנאשמים לאפשר לחבר האמון עליו לעיין בתיקי בית המשפט העומדים נגדו.

תגובתו של השופט בני שגיא: "ניתנה החלטה בדיון בשלב זה העיון במערכת נט המשפט אפשרי לתביעה ולסנגוריה הציבורית בלבד".
השופט בני שגיא החליט אפוא כי הנאשמים עצמם אינם רשאים לעיין בתיקים בעניינם אלא רק הסנגורים (שטרם מונו) והתביעה רשאים לעיין.

השופט בני שגיא  לא נימק החלטתו אלא הפנה להחלטה שניתנה בדיון מה- 4.05.2017 : "בשלב זה נתונה זכות העיון לסנגוריה הציבורית אשר מונתה לייצוג הנאשמים, ואף כי טרם מונה סנגור פרטני לכל אחד מהנאשמים. חובתה של הסנגוריה לעמוד בקשר עם כל אחד מהנאשמים ולעדכן בדבר נתונים שונים הקיימים במערכת נט המשפט. לכשיושלם מהלך הייצוג, ניתן יהיה לאפשר לכל אחד מהסנגורים הרשאה פרטנית".

סוף דבר
הבלוגרים עצורים 70 יום ללא ייצוג משפטי ואינם יודעים על מה הם עצורים מאחר ואין להם סנגורים ואסור להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. השופט בני שגיא אינו מנמק מדוע לא לאפשר להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. מדובר ברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקביעת תקדימים מסוכנים באשר לזכויותיהם של עצורים ועילות המעצר.

עובדות סוציאליות חוטפות ילדים מיולדות מוחלשות בבתי חולים דרך בתי משפט לנוער מבלי שלהורים ייצוג משפטי

כך נמנעה במקרה הוצאת התינוק מחזקת אמו , יונה לייבזון | חדשות 2 | פורסם 20/10/16

מ', שילדה פג לפני כחודשיים, עוררה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים, ומשם הדרך לבית הדין לנוער לדיון בדבר הוצאת בנה מחזקתה – היתה מהירה. מ' נאלצה להתייצב לדיונים ללא כל ייצוג משפטי, עד שהעניין נודע במקרה לאגף לסיוע משפטי במשרד הפנים. "האירוע מלמד על נחיצות הייעוץ המשפטי להורים", אמרו באגף

מתחקיר  "יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008

לפני כחודשיים, ילדה מ' פג בשבוע ה-35 להריונה, שאושפז בפגיה בבית חולים. אלא שמשהו בהתנהגות האם עורר ככל הנראה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים. הן החליטו שיש לקחת את הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית זמנית, זאת משום שלטענתן הריונה התנהל ללא ידיעת משפחתה, וכן משום שהיה לה קושי בהאכלה ובהחתלה.

האם, שלא הבינה את פשר ההליך ולא נעזרה בעורכי דין, מצאה את עצמה שבוע וחצי אחרי הלידה בבית המשפט לענייני נוער, ללא כל ייצוג. היא נאלצה להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתה לתפקד כהורה, טענות שכנראה לא היו עולות אם לא היתה יולדת פג, מצב שאפשר לצוות לבחון התנהגותה עם בנה.

האם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעבר, אך לא היו נגדה טענות בנוגע להזנחה אלא על קושי בתפקוד. האם טענה שהיא אחרי ניתוח קיסרי, אין לה מערכת תומכת ולא בן זוג ולכן התקשתה בטיפול בתינוק הפג בימים הראשונים אחרי הלידה. במהלך הדיון בבית המשפט האם הסכימה כי התינוק ישהה בבית החולים לשבוע נוסף, ולאחר מכן יכונס דיון נוסף.

מאי 2015 - מנותקים - תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016
מאי 2015 – מנותקים – תחקיר על ניתוק ילדים מהוריהם בועדות החלטה, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016

לדיון הבא, התייצבה האם לבדה בשנית. בשלב זה נודע באופן מקרי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על המקרה התמוה. כשבאגף החלו בבירור העניין, הבינו שהדיון בעניינה של מ' אמור להתחיל בתוך דקות ספורות. באגף שידכו בין מ' לעורכת הדין זהבה סנדרס ששהתה באולם הסמוך לאולם בו התקיים הדיון.

בדיון בעניינה של מ' הוחלט על הארכת הצו שקובע כי הילד יוצא מחזקת אימו, אבל לעו"ד סנדרס היה ברור לה שאין כאן מקרה שמצריך הוצאה מהבית. היא הבינה שעם טיפול וליווי צמוד והשגחה של הרווחה, הילד יכול לגדול עם אמו הביולוגית, והוחלט על הגשת ערעור.

"האם הייתה מאוד מאוד לחוצה. ברגע שהוגש ערעור האמירה שלה הייתה שהיא תעשה הכל כדי שהילד ישאר אצלה", סיפרה עו"ד סנדרס. "הייתה חשיבות מאוד גדולה שהילד לא יוצא מחזקתה ושישמר הקשר ביניהם. היה ברור שאם הילד יוצא מחזקתה אז הפגישות ביניהם יהיו כשעה או שעתיים בשבוע וזה לא יאפשר את ההקשרות הראשונית לתינוק, הרעיון של הערעור היה שאפשר למצוא פתרון פחות דרסטי ושהיוצא מהכלל זה ההוצאה ממשמורת".

"אלמלא הסיוע, תוצאת המקרה היתה שונה"

המקרה הזה מעיד על הקלות שבה ניתן להוציא ילד מהבית, כשההורה אינו זכאי באופן אוטומטי לייצוג המשפטי. חשוב להדגיש, ישנם מקרים רבים בהם אין ברירה והוצאותו של ילד מחזקת הוריו נחוצה, לבטח כשמדובר במקרים של התעללות פיזית ונפשית. יחד עם זאת, הדבר מעורר תמיהה כשמדובר בשאלה כלכלית כשישנה דרך לסייע להורים כדי שהילד ישאר איתם.

הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל, ובשיתוף פעולה הורכבה תכנית טיפולית מיוחדת לאם עם משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים כך שהילד יוכל להישאר בחזקתה.

השופט שאול שוחט התייחס בהחלטתו לכך שמדובר במקרה חריג בו ניתן למצוא טיפול בקהילה. הוא נימק את החלטו במאמצים הרבים שהושקעו בטיפול במקרה ותפירת חליפה מיוחדת כהגדרתו – מימון מיוחד למטפלת 24/7 וליווי צמוד של שירותי הרווחה.

מחאה נגד חטיפת ילדים - מדיניות פושעת ברווחה
מחאה נגד חטיפת ילדים – מדיניות פושעת ברווחה

"אין להפיל את תפירת החליפה ואת הכנת התכנית, שתבטיח את מוגנותו של הקטין, על ההורה בלבד", כתב השופט. "אין ספק שיש חשיבות להתגייסות שלו. עם זה, אין הוא יכול לעשות את זה בעצמו, ללא סיוע כן ואמיתי של שירותי הרווחה".

"במקרה הספציפי הזה אנחנו למדים גם מתוך פסק הדין שלא נעשו בדיקות בכלל, ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני הגשת הבקשה להוציא את הילד מהבית ולפני הוצאתו ממשמורת", אמרה עו"ד שני שדה האמונה על תחום זה באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו סברנו שהבקשה וההחלטה להוציא את הילד ממשמורת נעשו ללא בדיקות מקיפות ובמהירות רבה מאוד".

עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר בהקשר זה כי "השתלשלות המקרה מדגימה היטב עד כמה חשוב מתן ייצוג להורים בבית המשפט לנוער, בעיקר לנוכח פערי הכוחות המובנים הקיימים בהליך. אין ספק שאלמלא יוצגה האם ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, התוצאה הייתה שונה. חובה מוסרית לנו כחברה לדאוג לייצוג משפטי של כל הורה והורה בהליכים הרי גורל אלה".