פרשת הבלוגרים: הפרוטוקול "המחורר" בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן ובירור הנציב

23.12.2018 – רבות דובר על חשיבות ניהול פרוטוקול תקין של דיון בבית משפט לשמור על זכויותיהם וכבודם של בעלי הדין. חוק בתי המשפט סעיף 68.א קובע: "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט".
בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן על פי בקשת לורי שם טוב התברר כי חלק מדבריה של שם טוב הושמטו מהפרוטוקול הואיל והקלדנית לא שמעה אותה. בשל כך הוגשה תלונה נגד שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן.
בתלונה נטען כי שם טוב בהיותה עצירה ומייצגת עצמה עמדה במהלך הדיון בין שני מאבטחי שב"ס בתוך תא שדפנותיו מזכוכית בגובה כ- 1.8 מטר. קולה של שם טוב צלול חד וברור. בתחילת הדיון התברר כי הקלדנית אינה שומעת את דבריה של שם טוב ולכן הוחסרו בפרוטוקול מילים וקטעים מדבריה. ניתן לראות מילים חסרות בפסקה ראשונה בעמ' 1 (מצורף הצילום לעיל). המילים החסרות סומנו בנקודות. דבריה של שם טוב נרשמו בפרוטוקול בצורה לקויה. עוד נטען בתלונה כי שם טוב לא קיבלה יומה בבית המשפט.
הנציב דחה התלונה וקבע כי השופט פעל כשורה.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 – קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב.
– החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על הפרוטוקול ה"מחורר" של השופט אברהם הימן מיום 26.11.2018 בדיון בקשת פסילתו.

החלטת הנציבות תלונה נגד הימן - 853-18פרוטוקל בקשת פסילת הימן 26.11.2018

פרשת הבלוגרים: הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים – צו המצאת מסמכים שופט ירון גת

צו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט גת. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט גת והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.

בתלונה נגד השופט גת נטען כי בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.

להורדה / צפיה בבירור התלונה על השופט ירון גת מיום 25.11.2018 הקלק כאן

צו שיפוטי לקוי – משמעויות

בתלונה נטען כי הצווים הנוגעים לתיק החקירה שהוציא השופט גת בעניינה של המתלוננת פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי המצאת מסמכים אודות העיתונאית הגב' שם טוב. השופט גת לא נתן דעתו על כך שהמצאת מסמכים אישיים של הגב' שם טוב פוגע בזכותה כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים שהוציא השופט גת שפגעו בזכויות יסוד של הגב' שם טוב שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותה או זכותה לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותה של הגב' שם טוב לקבל את יומה בבית המשפט.

עו נטען בתלונה כי החלטות השופט ירון גת ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט גת.

לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים וללא ייצוג משפטי מזה כארבעה חודשים.

מצורף צו המצאת מסמכים לקוי שהוציא השופט ירון גת ובירור התלונה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

23.11.2018 – אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים.

תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים… קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו… צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה).

בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מוקפדים ומלאים כדרישת הדין.

להורדה / צפייה בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה הקלק כאן

מצורפים צילומי הצו החיפוש הלקוי שהוציא השופט עלאא מסארווה ובירור תלונה ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים.

 

צו חיפוש עלאא מסארווה צבי זר
צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה
Document-page-001
בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה

Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה פסולים מהותית

31.10.2018 – כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה שהאריך מעצר הבלוגרים בתקופת מעצר הימים מה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 , פסולים מהותית. כך עולה מבירורי תלונות נגד השופט מסארווה. הצווים חסרים מהות החשד והעילה למתן הצו, הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים, מספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט מסארווה בעת מתן הצו והוזהר כדין ועוד..
ניכר כי הצווים הוצאו כולם כלאחר יד ללא ביקורת שיפטית.
תגובת הנציב בעניין העולה מהבירורים היא מדובר בתקלה מערכתית רבת שנים וכי תהליך ההכשרה שעובר שופט חדש טעון שיפור.
מצורפת דוגמא לצו חיפוש לקוי שהוציא השופט מסארווה ובירור הנציב בעניין.

לצפיה / הורדה בירור התלונה נגד השופט עלאא מסארווה בפורמט pdf הקלק כאן

ע3

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

פרשת הבלוגרים: נציב תלונות הציבור על שופטים: "אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו"

אוקטובר 2018 – בתלונה נטען כי מעל לשנה סובלת הגב' שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף הפרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.

אירוע התלונה

במאי 2018 בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. כב' השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.

החלטת הנציבות


הנציב הציג קטעים מהפרוטוקול בהם השופט הורה לשב"ס להסיר האזיקים מיד ולכן קבע כי השופט פעל כשורה.
הנציב קבע כי "ככלל אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו" עוד הוסיף הנציב כי "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בכך יעשו את כל הנדרש על מנת שתקלה זאת לא תישנה".

מצורף בירור התלונה

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: הצווים לקויים, השופט קיבל צל"ש והתלונה נדחתה

08.10.2018 – האם זהו סוף הסבל של אזרחים עקב צווי בית משפט לקויים כגון צווי חיפוש?
להלן צילום בירור תלונה על צווי חיפוש לקויים של שופט השלום תל אביב עלאא מסארווה בביתם של חשודים. הצווים אכן לקויים אך השופט מסארווה קיבל צל"ש והתלונה נדחתה, והנציבות הודיעה שלא תבדוק תלונות כאלו בעתיד.
הנציבות הוסיפה כי הופקו הלקחים ונקבעו נהלי עבודה מתאימים לשופטים.

לצפיה בבירור או להורדה הקליקו כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: תלונה מוצדקת נגד שופט המעצרים עלאא מסארווה – לא נימק מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים כחוק

12.07.2018 – בצווי חיפוש שהוציא שופט מעצרים בית משפט השלום תל אביב עלאא מסארווה נרשם כי החיפוש בדברי המחשב יבוצע ללא עדים בעוד החוק מחייב נוכחות שני עדים מטעם החשוד.
בתלונה שהוגשה נגד השופט מסארווה צוין כי כל חיפוש מחייב נוכחות שני עדים ובמיוחד חיפוש בדברי מחשב ששם הכי קל "לשתול" ראיות.
נציב תלונות הציבור על שופטים מצא התלונה מוצדקת.

להלן בירור הנציב ריבלין ודוגמאות של שלשה צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה ללא נימוק מדוע יבוצע החיפוש ללא עדים.

Document-page-001Document-page-002

 

פרשת הבלוגרים: מקצת צווי חיפוש במחשב השופט עללא מסארווה ללא הנמקה מדוע החיפוש יבוצע ללא עדים

צו חיפוש לורי 09.03.2017צו חיפוש לורי 22.02.2017צו חיפוש מוטי 12.03.2017

 

צווים לקויים של השופט מסארווה
צווים לקויים של השופט עלאא מסארווה , איתמר לוין , news1 , 12.07.2018

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אלימות מילולית והסתה

מאי 2018 – השופט פירסם בהחלטתו על הנאשמת: "מעשים חמורים ביותר הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה" ובהמשך כתב השופט: "אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר" . הנאשמת עצורה מיום ה- 27.02.2017 וטרם נשמע עד היום (מאי 2018) הביטוי "אלימות מילולית". כמו כן בכתב האישום לא מופיע אישום אלימות מסוג כלשהו.

"לזכותו" של השופט יאמר שאין הוא היחיד שהתבטא באופן בוטה כנגד הנאשמת. בהחלטת שופט עליון אחר בעניינה הנאשמת הושוותה להבנתה ולהבנת אנשים רבים אחרים ומי יודע אולי גם להבנתם של אנשים חמומי מח ל"זונה אפיקורסית", כך גם מהחלטת שופט מחוזי אחר (הנציב הופנה לתלונות הרלוונטיות). גם בבקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק הנדון הושוותה הנאשמת ל"זרה" (זונה אפיקורסית). מדובר באלימות מילולית בוטה, הטרדה מינית, ודברי הסתה נגד הנאשמת.
הדברים הבוטים כגון אלו של השופט הודלפו לתקשורת ע"י הפרקליטות והיח' החוקרת עוד קודם לכן בימי מעצר הימים טרם הגשת כתב האישום. ביטויים כגון: "טרור רשתי", "כנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים" ועוד דברי רכילות הופיעו מידי יום בעיתונות המשודרת והכתובה כאילו החשודים אשמים, בעוד החשודים במעצר ימים ואינם יודעים על מה המדובר.

בתלונה צוין בנוסף התנהלות ההליך השיפוטי המצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
1. ריבוי צווי חיפוש לקויים (ראה תלונות מספר 341/17 , 258/17, 320/17) למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
2. חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
3. הארכת החזרת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק (ראה תלונות מס' 259/17, 830/17).
4. הפצת מסמכים אישיים של נאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד. ראה דוגמא תצהיר אישי של פקידת סעד על הנאשמת ובני משפחתה שהופץ בחומר הראיות ואינו קשור לתיק הפלילי, ועוד רשימת מסמכים.
5. דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי ראה ת"פ 14615-04-17 החלטות מיום 10.09.2017 ומיום 11.03.2018 (מצורפות)
6. עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

כל דברי הסתה אלו, פגיעות חמורות בפרטיותה של הנאשמת ובני משפחתה, צווי חיפוש ללא תיק בית משפט, חיפוש במחשב ללא עדים כחוק, ועוד אינספור עבירות חמורות אחרות, הכל מגובה במסמכים ואסמכתאות. העבירות המרובות שנעשו נגד הנאשמים ובני משפחתם ע"י מערכת המשפט, והפרקליטות גבוה לאין שיעור שההאשמות נגדם.
בנסיבות אלו אין זה ראוי תוספת התבטאויות מכפישות, במיוחד שהם יוצאים מפיו של שופט בית משפט עליון, ורובם ככולם בעלמא ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי" וכדומה.
בשולי הדברים צוינה עוד אמירה בעלמא של השופט בעמוד האחרון בהחלטתו: "נראה לי כי ההליך השיפוטי נכנס למסלולו…" ובכך דרס בשיטת "הנראה לי" את זכותה ע"פ חוק של הנאשמת לעיין בחומרי החקירה בזמן סביר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורפת תמונה קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה.

אלימות מילולית
קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

שופט מעצרים הוציא צו חיפוש במחשב מה- 23.02.2017 . בצו נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
"פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה השופט שנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י היחידה החוקרת ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
מצורפת תמונה: צו חיפוש לקוי במחשב ללא עדים בניגוד לחוק וללא הנמקה לכך

פ1

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט מעצרים על משוא פנים והתבטאות מסכנת

באחד מדיוני הארכת מעצר הימים (מרץ 2017) של אחד החשודים שיבח השופט את היח' החוקרת וכתב בהחלטתו: "במסגרת הפיקוח על פעולות החקירה, אינני יכול שלא להתייחס מהתרשמות בית המשפט מהעבודה המאומצת והמאמצים הכבירים שננקטים ע"י היחידה החוקרת". ע"פ הפרוטוקול, העבודה המאומצת של היחידה החוקרת לא נידונה בדיון.

בימים אלו (אפריל 2018) התברר לי כי חוקרי היחידה פגעו בפרטיותם של החשודים והפיצו בין הנאשמים ובאי כוחם מסמכים אישיים שלהם ותמונות, הכוללים: חוות דעת רפואיות, צוואה, תלושי משכורת, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, מסמכי גירושין אישיים, תמונות ועוד. אין כל קשר בין החומר האישי שהועבר לפרקליטות ולנאשמים ובאי כוחם ע"י היח' החוקרת לבין כתב האישום. בנוסף הוחזרו מסמכים אישיים שתפסו בתוך שקיות ללא רשימת המסמכים הואיל ואין רשימה כזאת, ולא ניתן לדעת אילו מסמכים נתפסו והאם הוחזרו כולם.
על חומרת הפגיעה בפרטיות כתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

עוד נרשם בתלונה כי הסימביוזה המוזרה והפסולה בין השופט ליחידה החוקרת כשלה פעם אחר פעם בהוצאת צווי חיפוש ופגעה בכבודם, וקניינם של החשודים, ופגעה קשות ביכולת הנאשמים לקבל זכויותיהם בהליך השיפוטי הקשה העובר עליהם עד היום.
בתלונה צוין גם כי החשודים הובלו בפומבי ע"י היחידה החוקרת כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני קהל ומצלמות. חומרת הפגיעות בחשודים ובעצורים גדולה עשרות מונים מההאשמות שיוחסו להם.
המחמאות ודברי השבח של השופט נוכח התנהלותה של היח' החוקרת בהליך הפלילי עלולים להוות קרקע פוריה לפגיעה בכבודו וקניינו של האזרח המוחלש מול גופי אכיפה כוחניים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים (אפריל 2018)
מצורפות תמונות: קטע מהפרוטוקול שבו השופט משבח את היח' החוקרת, מקצת רשימת מסמכים אישיים של חשוד שהופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים ובאי כוחם

ת1

ת2
מקצת רשימת מסמכים אישיים של חשוד שהופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים ובאי כוחם