פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

Document-page-001

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002

דיון עתירת אסיר לורי שם טוב – 09.05.2018

09.05.2018 – דיון עתירת אסיר התקיים היום בעניין לורי שם טוב על כך שלא מתאפשר לה ללמוד חומר הראיות ע"פ החלטת בית משפט קודמת בעתירת אסיר.

 

הדיון התקיים במתקן שב"ס איילון בתוך מתחם שב"ס מה שפגע בפומביות הדיון. הקהל שבא לאולם הדיונים נאלץ להפקיד את כל כליו כגון שעונים, תיקים, טלפונים או כל דבר אחר בטרם נכנס לאולם. בנוסף התאפשר לאורח לצפות אך ורק בדיון של העציר הקשור אליו ולא עצירים/ אסירים אחרים.
במהלך הדיון שאלה כבוד השופטת מדוע מתקיים הדיון בעוד יש החלטה של שופט המשפט העיקרי בני שגיא שיש לאפשר לשם טוב לעיין ואם לא מתקיימית החלטתו יש להגייש ערעור לבית משפט עליון. אולם השופט שגיא בעצמו אמר כי אין לא סמכות על מתקן שב"ס ואם לא מתאפשר ללמוד חומר הראיות יש להגיש עתירת אסיר.

כל דיון עתירת האסיר הפך להיות פתטי בעקבות החלטת השופט בני שגיא להתחיל במשפט גם אם הגב' שם טוב לא למדה את חומר הראיות. מדובר בכמות חומר עצומה בהיקפה: 50,000 דפים וכ- 6,500 דיסקים. שם טוב למדה עד היום מקצת החומר בחודשים הספורים בתוך מתקן שב"ס שבו הלימוד קשה מאוד. בנוסף שם טוב בקושי נפגשה עם עורך דינה יהונתן רבינוביץ' בכלא לפגישות עבודה הואיל והכלא הוא מקום קשה לקיים פגישת עבודה. בכך למעשה נמנע משם טוב זכותה ע"פ חוק סדר דין פלילי סעיף 74 לעיין בחומר החקירה בזמן סביר.

פרוטוקול הדיון ופסק דין
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

עתירת אסיר נגד בית סוהר נווה תרצה: אינם מאפשרים לעצירה לעיין בחומר הראיות להתכונן למשפט העניינה

בתאריך 03.01.2018 התקיים דיון עתירת אסיר באולם דיונים בית סוהר איילון של עצירה נגד בית סוהר נווה תרצה.

לצפיה / הורדה פרוטוקול עתירת אסיר  עת"א 63486-11-17 מה-3 בינואר 2018 לורי שם טוב נגד שירות בתי הסוהר – הקלק כאן

העצירה עתרה כי לא ניתן לה להשתמש במחשב תקין לצפיה בחומר החקירה המציוי על גבי דיסקים, ובית סוהר נווה תרצה אינו מקצה לה חדר ייעודי ללימוד.

בנוסף עתרה העצירה כי קיימים קבצים בעלי סיומת MSG, THUMB שאינם נפתחים כלל במחשב.

כב' השופטת מיכל ברנט קבעה בהחלטתה כי לעותרת יינתנו 4 שעות ביום במקום בו ניתן לצפות בדיסקים ועוד שעתיים במרכז החינוך.

בנוסף קבעה השופטת כי יוזמן טכנאי מחשבים לבדיקת אילו קבצים אינם נפתחים ומדוע.

להלן פרוטוקול הדיון והחלטת השופטת מיכל ברנט עת"א 63486-11-17 מה-3 בינואר 2018 לורי שם טוב נגד שירות בתי הסוהר

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

כניסה לדיונים עתירות אסיר במכלול רמלה ללא תיאום מראש

17.10.2017 – להלן מסמך ר/כ עו"ד כנרת צימרמן, יועצת משפטית שב"ס מחוז מרכז שבו היא מודיעה כי הכניסה לאולם דיונים עתירות אסיר לקהל אינה מצריכה תיאום מראש אך כפופה לבידוק בטחוני.

Document-page-002

 

 

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

פרקליטות - עיכוב בהגשת חומר ראיות08.12.2017 – דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

לצפיה / הורדה בפרוטוקול הדיון והחלטה – עת"א 63486-11-17 הקלק כאן

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17

פרשת הבלוגרים: בדרך לתשעה חודשי מעצר ללא מסוכנות

קורח
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם (במדבר טז, לב)

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" אבות פרק ה משנה יז.

10.09.2017 – פרשת הבלוגרים – היום התקיים דיון בפני כבוד השופט בני שגיא. באי כוח הנאשמים טענו כי לא קיבלו את כל חומר הראיות ומשום כך לא עברו על כל החומר ואינם יכולים לבסס קו הגנה. בנוסף הפרקליטות הודיעה כי תוסיף עוד כ-30 סעיפים לכתב אישום כפי שציינה בבקשת מעצר עד תום ההליכים. כתוצאה מכך דחה כבוד השופט בני שגיא בחודשיים תחילת דיוני ההוכחות לחודש נובמבר. כבוד השופט אברהם הימן אישר תסקיר מבחן ללורי שם טוב. התוצאה הבלתי נמנעת כי בנובמבר יהיו שלשת הנאשמים עצרים 9 חודשים ללא כתב אישום סופי, וכנראה לא מוכנים לחומר הראיות שלא הוגש עד כה, ושאין דוגמא מוחשית למסוכנותם מלבד אמירה בעלמא כי "מילים יכולות להרוג".

להורדת / צפיה בפרוטוקול דיון בפני כב' השופט בני שגיא 10.09.2017 – הקלק כאן

שב"ס לא נותן לעיין בחומר הראיות? פנה לעתירת אסיר

בפני כבוד השופט בני שגיא וגם כבוד השופט הימן הועלתה טענה כי שב"ס אינו מאפשר לעצירים לעיין בצורה נאותה בחומר הראיות ואינם יכולים להגן על עצמם. כן נאמר כי לעצירה שם טוב לא נתאפשר עד להיום לעיין בחומר הראיות. תשובת כבוד השופטים שגיא והימן היתה לעתירת אסיר. אך זוהי הפניה שאין לה אחיזה במציאות הואיל והטיפול בעתירת אסיר נמשך לפחות 5 חודשים ופתרון זה אינו פרקטי. וכך נופלים העצירים בין הכיסאות ואינם יכולים להגן על עצמם.

מסוכנות? מילים יכולות להרוג

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של שם טוב טען כי זוהי הפעם הראשונה שבה נאשמים עצורים עד תום ההליכים בשל פרסומים. כבוד השופט הימן השיב תשובה בנוסח כי מילים יכולות להרוג אך לא נתן דוגמא מוחשית למסוכנותם של העצורים כגון פגיעה בגוף או בנפש. תשובתו של כבוד השופט הימן כוללנית מידי ולכן בעלמא. "מילים יכולות להרוג" היא סיסמא ריקה מתוכן ללא ציון הנסיבות או דוגמאות מוחשיות.

פרוטוקול בפני כבוד השופט בני שגיא 10.09.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

בית סוהר נווה תרצה: עתירת אסיר לאפשר לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן

01.06.2009 – עתירת אסיר האגודה לזכויות האזרח נגד בית סוהר נווה תרצה לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן.

עתירת אסיר לאפשר לאסירים לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהם

האגודה עתרה הבוקר (1.6.09) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות, הקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות האוסרות על אסירים לקבל ספרים או דיסקים ממבקרים, וקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

בעתירה, מציינת עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, כי ההגבלות אשר נכנסו לתוקף בחודשים האחרונים מאלצות את האסירות בנווה תרצה להסתמך כמעט אך ורק על אוסף הספרים המצומצם שבספריית הכלא (כ- 1000 כותרים, מתוכם כ- 80% בעברית, ורק 18% ברוסית וכ- 2% בערבית). שלטונות הכלא טוענים כי הפיתרון החלופי הוא רכישת ספרים חדשים ודיסקים באמצעות הקנטינה של הכלא על חשבון האסירות; עד כה כלל לא הובהר לאסירות כיצד ניתן לעשות זאת, אולם כך או כך, רכישת הספרים כרוכה בעלויות גבוהות מדי עבור רבות מהאסירות.

עו"ד לילה מרגלית: "ההגבלות הקשות שהטיל שב"ס על גישה לספרים ולמוסיקה פוגעות בזכויות היסוד של האסירות – הזכות לחופש הביטוי והזכות להשכיל ולרכוש ידע – ואף באינטרס הציבורי שבשיקום אסירים. ההגבלה בגישה לספרים אינה רק כמותית, אלא גם תכנית, היות שהיא מאלצת את האסירות להיחשף אך ורק למגוון המצומצם של ספרים ששב"ס בחר בשבילן. המגוון המצומצם של ספרים ברוסית, בערבית ובשפות אחרות משמעו אפליה לרעה של אסירות אשר אינן קוראות בעברית".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017

שופט ארז יקואל – פגיעה בזכויות חוקתיות וחוקיות של אסירים

ארז יקואל
ארז יקואל

יולי 2017 – השופט ארז יקואל הוא השופט הדן בעתירות אסיר שעניינן בקשות שמגישים אסירים ועצירים לבית משפט כדי לממש זכותם החוקתית והחוקית מאחורי סורג ובריח. לא קל לאסיר לממש את זכוותו בהיותו נתון למרותם של הסוהרים במחשכים בבתי הכלא.

ארז יקואל משום מה דן בעתירות אלו במקומות סגורים בתוך בתי הכלא מה שמקשה את הגישה של אזרחים להיות נוכחים בעתירה ובכך פוגע בעיקרון יסוד פומביות הדיון.

מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi – בתאריך 12.07.2017 התקיים דיון עתירת העצירה לורי שם שעניינה עישון פסיבי בכפייה בחדרי המתנה של שב"ס בבית משפט מחוזי תל אביב. הדיון התקיים בשעות הצהריים המאוחרות במתקן הכליאה איילון, למרות שהיה קבוע לשעה 08:30 בבוקר.
הדיון לא התקיים בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
את קבוצת האסירות ובהן לורי, שנקבע להן דיון, הכניסו לכלוב מעבר, ללא שירותים ומים, כדי שימתינו לתורן לדיון. מדובר בכלובים שדומים לכלובים בגן החיות שבהם מעבירים את הקופים לטיפול רפואי.

לורי הוצאה מהכלוב והוכנסה לחדר במתקן הכליאה איילון, שבו ישב השופט ארז יקואל.
לורי מספרת שלא נתנו לה לדבר בדיון.
השופט ארז יקואל, על פי דבריה, היה קצר רוח ולא נתן לה לדבר.
תגובתה העניינית בכתב של הפרקליטות לעתירה של לורי, התקבלה רק היום, למרות הצהרות אנשי השב"ס בדיון המעצר אצל השופט הימן כאילו הוכנסה תגובה עניינית לנושא העישון בעתירה.

בתום הדיון, כשהשופט יקואל מונע את זכות הטיעון בעל פה מלורי, היא נשלחה החוצה בחזרה, כאשר מסרבים לתת לה עותק מפרוטוקול הדיון.
אסירות אחרות קיבלו העתק פרוטוקול של הדיון, אבל ללורי סירבו לתת עותק.
השופט ארז יקואל אמר שיקבע דיון לאחרי פגרת בתי המשפט.

עת"א 47169-05-17 – שם טוב(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

 

 

 

העיתונאית עצירה לורי שם טוב הגישה עתירת אסיר נגד מתקן שב"ס נווה תרצה

בחורה בכלא22.05.2017 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה במתקן שב"ס "נווה תרצה" הגישה  עתירת אסיר  בגין עונש שלילת קנטינה; עישון פסיבי בתאי מעצר במרתף בית המשפט, וחסימת מספרי טלפון שאליהם היא רוצה להתקשר.

בעתירה נטען כי שלילת קנטינה תיפגע בבריאותה של העותרת משום שלא תוכל לקנות מוצרי הגיינה בסיסיים. גם העישון הפסיבי בתא מעצר במרתף בתי המשפט פוגע בבריאותה של העותרת. בנוסף נטען כי חסימת העותרת מלהתקשר למספרי טלפון של חברים קרובים אליה פוגעת בזכויותיה של העותרת לטפל למול תביעות אזרחיות, ועניינים אחרים מול רשויות שונות.

דיון בעתירה קבוע ליום 12.7.2017 שעה 08:30 בבוקר בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בפני השופט ארז יקואל.

לצפיה / הורדת העתירה בקובץ פורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008