בוגר בית הנער עין ורד מספר על הפנימיה

מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד
שלום לכולם,אני רענן, בוגר בית הנער עין ורד. הגעתי לשם בשנת 2003, בהיותי בן 13. בית הנער הוצג בפני הוריי כמסגרת חינוכית ושיקומית לנערים שאינם יכולים לשהות בחסות הוריהם מסיבה זו או אחרת. לאחר דיונים בבית המשפט הוחלט שזו המסגרת המתאימה לי ביותר.

חייתי בבית הנער כשנתיים, במהלכן ספגתי אלימות קשה, הן מילולית והן פיזית מצד הצוות החינוכי במקום. בנוסף, הייתי עד למקרי אלימות רבים, חוזרים ונשנים, גם כלפיי השוהים הנוספים בבית הנער.

דרך נוספת בה מתיימר הצוות החינוכי לשקם את הנערים הינה מתן כדורים פסיכיאטריים. נערים רבים נטלו תרופות שונות ובעקבות כך הפכו למעין "זומבים". בצורה זו היה קל יותר לצוות להשתלט על הנערים ולמנוע התנהגויות לא הולמות. גם לי המליצו ליטול כדורים אך אימי אינה הסכימה לדבר ונלחמה על כך.

חלק ניכר מהצוות החינוכי, אותו צוות שאמור להגן ולשמור, ויחד עם זאת לחנך ולשקם את הנערים, השתמש בשיטות אלימות שכללו ניטרול גוף הנער ומניעת יכולתו לזוז, השלכתו אל חלל חדרו כאילו היה חפץ, שימוש בשפה אלימה מאוד והטלת סנקציות כגון מניעה מהנער ליצור כל סוג של קשר עם משפחתו וחבריו הנמצאים מחוץ לבית הנער.

לאחר שנתיים סיימתי את שהותי בבית הנער, מצולק פיזית ונפשית. אין ספק ששיקום לא היה שם, גם ממש לא חינוך. רק פחד ואובדן אמון במערכת ובחברה בכלל.

כיום, הנני מנהל חיים נורמטיביים בחברה, הנני מחזיק בעבודה קבועה ואיש משפחה. אין ספק שאת ילדיי לעולם לא אחנך לאלימות מכל סוג שהוא. ואותו מטען מבית הנער ילווה אותי על מנת לזכור איך אין לחנך, ללמד ולהתנהג לעולם.

בית הנער עין ורד

פקידת סעד אלונה לוי – לשכת הרווחה אריאל

24.01.2018 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד ורדה שטיינברג

פקידת הסעד אלונה לוי
לשכת הרווחה אריאל
יש לי רק שאלה אחת
מה מהות התפקיד שלך ?
האמא מבקשת למעלה מחצי שנה ליישם את המלצות ועדת תכנון טיפול שהייתה בקייץ ולהתחיל בתוכנית השיקום על מנת להשיב לחזקתה את הילדים
האמא מתחננת בפני עו"ס השיקום ליאת קיציס ויש עשרות שיחות טלפון מוקלטות בהם היא נשמעת מתחננת על נפשה להתחיל טיפול והעו"ס ליאת חוזרת וטוענת שהיא ממתינה לאישורים ?!
עשרות אם לא יותר של פניות חוזרות ונישנות שלי אליך שתטפלי בעניינה של קרובת המשפחה ……
חודשים של "רדיפה" ופניות אליכן וכלום לא קורה
וראי זה פלא
לקח לך פחות משעה לטפל בעניין הוצאת הקטינה למשפחת אומנה
אז לא הצלחתי להבין
מה מהות התפקיד שלך ?

פייסבוק ורדה

 

עדות אסירה בית סוהר נווה תרצה

אישה בבית סוהרינואר 2018 – טלי (שם בדוי) היתה אסירה בבית סוהר נווה תרצה מספרת:

"בנות חוששות לומר מה הולך שם בפנים וזה מצער נורא.
התלוננתי לא מעט לאחר השחרור שלי על סיפורים שנשלחות בנות לזריקות בבארבאנל לשקט הנפשי שלהם או יש שם סוהר מהמגזר שמוציא בנות מהתאים ומכה אותם ומשתמש בהם מינית וסוהרות מכות שם בנות ומנהלת האגף מתעללת נפשית לא מעט זה גורם להן לרצות לאבד הכל להיכנס לדכאונות וכואב הלב יש שם מישהי שישבה בתא איתי שכבר ממכות חשמל לא משנה מהי ומה עשתה והאמן לי שעשתה מעט כדי לשלם מחיר בתפקוד הנפש שלה. ומי יודע אולי כבר שילמה בחייה, מדובר לפני שלוש שנים בערך לא מתארת מה היום הולך שם, אני חושבת שדי בכך להכלא ולא לראות את אוהבייך ולהיות סגור ולעשות חשבון נפש מאשר התנהגות ברברית ואכזרית כזו. כל יום התפללתי לאל רק שמצלמה תהיה שם בידיים הנכונות.

זה טיפה מין הים לצערי. הספיק לי חודש שם להבין את התמונה הכוללת ואני די אינטליגנטית להבין במהרה וגם די סקרנית שלא הרפתי מהבנות ויום ביומו רק שאלתי ולצערי נכנסתי ויצאתי מבועטת.

אך זו מערכת שמחפה אחד על השניה

תודה לאל. ותודה למשפחתי שלא נתנו לי רגע ליפול ונלחמו כמו פייטרים במשפטים. למעשה למזלי זה היה ממש קצר אך הרגיש נצח.

הייתי גם מה שאומרים אמן לולא זה ולולא הייתי שם יותר מדי . גם אני הייתי כבר לא אני עד היום יש פחדים שלא תטעה לרגע וסיוטים. שחלף המון זמן מאז. ולא אשכח שמות ומבטים. מה שהחזיק אותי עם בולמים וחרדות קשות זה רק האמונה והתהילים שהחבאתי שלא יילקח ממני."

פרשת הבלוגרים – דיון בפני השופט בני שגיא 04.01.2018

מתוך סטטוס פייסבוק ד"ר יוסף צ'רניק 04.01.2018 על דיון פרשת הבלוגרים בפני השופט בני שגיא

להורדת / צפיה בפרוטקול הדיון ת"פ 14615-04-17 מה- 04 בינואר 2018 הקלק כאן

2018-01-04 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השחקנית הראשית לא הופיעה – ההצגה נדחתה

===

היה צפוי להיות דיון מעניין בנוגע לכתב האישום המתוקן – בו חסרה "הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום" -ולכן הוא פסול מיסודו. בדיון קודם, בני שגיא אמר מכס המשפט, שזהו "עניין טכני" והוא ייתן החלטה בנושא במועד אחר. בפרוטוקול אותו דיון פיברק וכתב שעו"ד דהאן משכה את הבקשה. דהאן התכוונה לטעון שוב בעניין היום.

באי כוח התביעה עו"ד גבא ואלירן גלילי הגיעו בליווי שומרי ראש. מרגישים מאוימים בתיק הזה? משמר בתי המשפט לא מספיק להם?

שב"ס לא הביא את לורי לדיון. חיכינו. אח"כ השופט בני שגיא רצה להמשיך בדיון "טכני" ללא נוכחות הנאשמת.

בא כוחה של לורי, סניגור ציבורי עו"ד רבינוביץ התנגד לקיום כל דיון ללא נוכחות הנאשמת. על כך יבורך.

באת כוחו של צבי, עו"ד דהאן, התעקשה להמשיך לדבר בעניינים שונים (להלן) .

בסוף הדיון קיבלו הצדדים פרוטוקול בו לא נכללו רוב הדברים שנאמרו, וכן לא נרשם אפילו שם הקלדנית. ספק אם זהו פרוטוקול עשוי כדין וחתום כראוי.

מכל מקום, כיוון שרוב הדברים לא נרשמו – יש לראות בהם "דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול" – כלומר דיון שלא התקיים כלל.

בין הנושאים שנידונו בדיון הבדיוני:

א) תשלום על ידי הסניגוריה הציבורית לעורכי הדין.

ב) אישור הסניגוריה הציבורית לשכירות יועץ לסניגורים. ככל הנראה היועץ נחוץ בכל ענייני המחשבים והסייבר, שהם כמובן עניין מרכזי בתיק זה. התפתח ויכוח סוער בין דהאן לשגיא, שאמר שדברים אלה אינם מעניינו של בית המשפט – בין הסניגורים לסניגוריה הציבורית. דהאן רוצה להביא את נציג הסניגוריה לדיון בבית המשפט. בהופעה קודמת של נציגת הסניגוריה, היא הסבירה שהתיק הזה הוא מעמסה תקציבית כבדה על הסניגוריה. כנראה שזאת הסיבה לאי קבלת אישור לשכירת היועץ. (אותו עניין עלה בעבר לגבי אי מינוי עו"ד לטפל בעניין מניעת גישתה של לורי לחומרי החקירה במעצר).

ג) מחלוקת בין הסנגורים לבין התביעה לגבי חומרי חקירה חסרים ורשימת חומרי החקירה. התפתח שוב ויכוח סוער בין דהאן לשגיא, שאמר להפנות דברים אלה לשופט תורן.

ד) דהאן הודיעה שקיבלה את החלטת שגיא בעניין הפסלות רק באותו בוקר – ולכן עדיין לא החליטה והגישה הודעת ערעור לעליון על הפסלות. שוב התעורר ויכוח עם שגיא, שטען שההחלטה נחתמה עוד ביום הדיון הקודם. שגיא אמר לה שכל הארכת מועד להגשת הערעור צריכה להתנהל מול בית המשפט העליון. כמובן שהגשת ערעור על הפסלות תעכב את ההליכים במחוזי. שכן, עד להחלטה חלוטה בעניין הפסלות, שגיא בבחינת פסול.

הדיון הבא נקבע ליום חמישי הבא, 11 לינואר, 11:30.

Document-page-001

Document-page-002

 

סיכום דיון בני שגיא 04.01.2018 מאת יוסף צרניק

תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה: שימוש מזיק בגז מדמיע שגרם למות עובר

מתוך סטטוס פייסבוק – יעקב בן יששכר מה- 25 ליולי 2017

לכבוד :

יח"ס היחידה לחקירת סוהרים

העתק :לוועדה לזכויות הילד יפעת שאשה ביטון

הנדון :

אירוע מיום ה 24.7.2017 כאשר בכלא נווה תרצה נרצח תינוק ע"י אנשי שב"ס :

1. ביום 24.7.2017 היה אירוע בבית הכלא נווה תירצה בו נעשה שימוש בגז מדמיע .

2. השימוש בגז היה ללא כול צורך וכתוצאה נפגעה ממנו אישה הרה שעד ליום זה לא טופלה למרות שהפילה את וולדה .

3. האירוע דווח ע"י לורי שם טוב אשר עצורה במקום וכתוצאה מכך היא הועברה לענישה בצינוק .

4. מנהלת הכלא מטייחת את הקורה במקום ומתנכלת לאסירות ,והעצורות .

מבוקש :

א. להורות על חקירה במקום .

ב. להשעות את מנהלת המתחם שרה פרידמן .

בכבוד רב

 

תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה

 

 

בית סוהר נווה תרצה – עצירה מרותקת לחדרה בגלל שסייעה לעצירה אחרת בהריון

יולי 2017 – הרקע

ריסוס בגז מדמיע או פלפל שריססו סוהרי שב"ס נווה תרצה על אסירה שלא רצתה להתפנות מחדרה, חדר לתאים של אסירות אחרות והן נזקקו לטיפול. עצירה אחרת בהריון שספגה מהגז חשה כי לעובר חדל הדופק. עצירה נוספת לורי שם טוב חשה לעזרת העצירה בהריון כדי שתקבל טיפול רפואי נאות ופנתה לעו"ד יוסי נקר.

להלן מכתב ששלח עו"ד נקר לנציב שירות בתי הסוהר – רב גונדר עפרה קלינגר

מכתב יוסי נקר לרב גונדר עפרה קלינגר
מכתב עו"ד יוסי נקר לרב גונדר עפרה קלינגר

 

בבית סוהר נווה תרצה לא אהבו את הסיוע של לורי לעמירה בהריון ולכן הענישו אותה ליומיים ריתוק בחדרה.

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר, 25.07.2017 –

אתמול בערב התקשרה אלי לורי שם טוב, לראשונה מאז נעצרה, וביקשה ממני לסייע לעצירה אחרת, עימה שוחחתי, אשר נמצאת בחודש הרביעי ובבדיקת אולטראסאונד מאתמול בבוקר לא נמצא דופק של העובר. כנראה כתוצאה של ריסוס העצירה בגז פלפל, גז שכוון לעצירה אחרת.

לאורך כל יום האתמול ועד עכשיו, לא פונתה העצירה לבדיקת רופא או לבית חולים, נבדקה רק על ידי החובשת נטלי (שטענה שאין סכנה לחייה ולכן היא לא תפונה לטיפול), וזאת למרות שני מכתבים שכתבתי למפקדת השב"ס וכלא נווה תרצה.
מסתבר שכנקמה על העזרה שלורי הושיטה לאותה אשה, הוכנסה לורי לבידוד ל- 48 שעות.
זאת לא חוצפה, זו רשעות לשמה ואני מגביל עצמי מלאמר מה אני מאחל לאותן סוהרות.

זאת לורי, תמיד מבקשת לסייע לכולם, בדרכה שלה, ואז חוטפת אותה.

 

פייסבוק יוסי נקר - לורי מרותקת לחדרה

 

תלונה נגד שב"ס נווה תרצה על איסור לבישת בגדים פרטיים לעצירה שטרם נגזר דינה

בית סוהר נווה תרצה -פגיעה בזכויות אסירות
בית סוהר נווה תרצה – פגיעה בזכויות אסירות

28.06.2017 – מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi  –

לורי שם טוב הגישה תלונה כנגד שב"ס והנהלת כלא נווה תרצה על שלילת בגדיה הפרטיים וחיובה ללבוש מדי אסיר, גם בכלא וגם בהופעות בבית המשפט. כל זאת בניגוד לדין אשר קובע שאסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.

עותק מהתלונה

תלונה עצירה לורי שם טוב נגד שבס על איסור לבישת בגדים פרטיים לאסירה שטרם נגזר דינה

מידע נוסף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 35 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
35. לבוש
(א) אסיר שפוט ילבש בגדי אסיר שיסופקו לו על ידי בית הסוהר. אסיר שטרם נגזר דינו ואסיר אזרחי רשאים ללבוש את בגדיהם הפרטיים. הנציב רשאי להורות שאסיר שברח והוחזר ילבש בגדים שונים משאר האסירים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן היתר לכלל האסירים השפוטים או לסוג אסירים שפוטים שיורה לענין תקנת משנה זו, או לאסיר שפוט מסויים, ללבוש את בגדיהם הפרטיים, בכפוף לתנאים שייקבעו בהיתר; מי שניתן לו היתר כאמור, לא יסופקו לו בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 89 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
89. לבוש אסירים בבית המשפט
אסיר המובא לבית משפט רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, ואולם אסיר שפוט המובא לבית משפט כבעל דין בערעור פלילי או בעתירה ילבש בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סעיף יא לפקודת הנציבות שמספרה 04.30.00 קובעת כי אסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בתביעות אזרחיות שהגישו אסירים שדינם טרם נגזר, כנגד המשיבה, נפסק כי אסירים שחויבו ללבוש מדי אסיר בניגוד לדין, יפוצו כספית וזאת בשל עילות של הפרת חובה חקוקה ופגיעה בכבוד האדם, מצד סוהרי המשיבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כך למשל, בתיק תא"מ 2587-03-14 , שלום נתניה, יוסי גוטמן נגד שב"ס, בפסק דין מיום 16/09/2015 שניתן על ידי כב' השופטת חנה קיציס, נפסק כי המשיבה (שב"ס) תפצה את האסיר בסכום של 600 ₪ לכל חודש שבו חויב התובע שם ללבוש מדי אסיר. בסך הכל פוצה התובע גוטמן בסך של 3,600 ₪ בגין חיובו במשך 6 חודשים ללבוש מדי אסיר, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנות ובניגוד לפקודות הנציבות.

 

להלן התלונה נגד שב"ס – נווה תרצה ברמלה

Document-page-003Document-page-004Document-page-005

סטטוס פייסבוק משה הלוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

מאי 2017 – אקים אפוטרופסות החליט שאינו מכבד צו בית משפט ואינו מעביר כספי החסויה לאפוטרופוסית החדשה שמינה בית המשפט. להלן מכתב ששלח עו"ד יוסי נקר לעובד הסוציאלי יזהר דמארי מנכ"ל אקים אפוטרופסות. הלקוחה פנתה לבנק עם צו בית המשפט וזה העביר מידית כספי החסויה לאפוטרופוסית החדשה שמונתה ע"י בית המשפט.

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר

באקי"ם לאפוטרופסות חושבים שכספי חסויים זה הכסף הפרטי שלהם. מסרבים להעביר את הכסף לאפוטרופסית החדשה במקום אקים, לאחר שבית המשפט דחה את התנגדות אקים לאפוטרופסית החדשה. רצו להמשיך לא לעשות הרבה לטובת החסויה.

מתוך מכתב שכתבתי הבוקר
לכבוד

מר יזהר דמארי
אקי"ים אפוטרופסות
תל אביב באמצעות פקס 03-6445066

א.נ.

הנדון: כספי החסויה XXXXX ת.ז. 0000000

1. שולחתי, ____, היא האופטרופוס החוקי על החסויה החל מיום 8.5.17.

2. שולחתי פנתה אליך טלפונית כדי לבצע העברה מסודרת של החשבונות של החסויה וכדי לקבל מידע על מקורות ההכנסה של החסויה וכל הקשור למצבה הכלכלי כנדרש.

3. משום מה, סירבת לפגישה והודעת לה שתעביר לה העתק של דו"ח הסיכום שתכין, מתישהו בעתיד, לאופוטרופוס הכללי.

4. כמו כן הודעת לשולחתי כי הנך מתכוון להשאיר אצלך את כל כספה של החסויה להבטחת תביעה שהנך עומד להגיש עבור כסף המגיע לך כביכול מתוך כספה של החסויה.

5. הנני להודיעך כי התנהלותך הינה בלתי חוקית בעליל. אין לך שום זכות להחזיק בכסף שאינו שלך.

6. אם בית משפט יורה לשלם לך כסף כלשהו, הרי שתקבל את זה בצורה מסודרת, אין שום סיבה להחזיק את כל כספה של החסויה, שאותם ודאי לא תקבל בשום מקרה, כדמי ערובה לתביעה הזויה כזו או אחרת.

7. על כן הנך נדרש, מיד עם קבלת הודעה זו, להעביר את כל כספי החסויה לחשבון הבנק שלה שמספרו _____ בבנק מזרחי טפחות סניף ___.

8. לא יעלה על הדעת כי גוף שממונה לנהל כספי חסרי ישע, בהיותו כביכול בעל מוניטין לדאגה לסובלים מפיגור שכלי, יתנהל בכוחניות כזו.

בברכה,

יוסי נקר, עו"ד

מאי 2017 - סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט
מאי 2017 – סטטוס פייסבוק יוסי נקר – אקים אפוטרופסות אינו מעביר כספי חסויה לאפוטרופוסית שמונתה ע"י בית המשפט

יזהר דמארי מנכ"ל אקים לאפוטרופסות מבזה החלטת בית משפט – מתוך התכנית סדר יום ברשת ב עם ענת דוידוב

 

סיפורה הטראגי המזעזע של אם שאושפזה בכפיה:"אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן"

סיפורה הטראגי המזעזע של אם שאושפזה בכפיה:"אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן" , עופרה ענקרי , 02.01.2016 , חדשות השרון

תושייתה של מיכל הובילה אותה לכתיבת פוסט בפייסבוק, בו סיפרה על התקרית עם הגננת של בנה אשר בעקבותיה אושפזה בכפייה ב"בית החולים הפסיכיאטרי גהה" .כך בעצם נחשפתי לסיפורה והרגשתי חובה להגיע אליה הביתה ולראיין אותה.

מיכל, בת 36 אימא לשלושה ילדים מהעיר פתח תקווה, גרושה כחמש שנים ומגדלת את ילדיה באהבה ודאגה רבה. אישה חזקה היא מיכל ומאוד ממוקדת ועניינית, חייכנית עם עיניים חכמות וטובות. ישבתי אצלה בסלון והתרשמתי מילדיה הטובים והשמחים ומהחיבור מלא האהבה ביניהם.

מיום שהתגרשה היא מטופלת במשרד הרווחה בעיר פתח תקווה, כשהעזרה העיקרית לה היא זקוקה, היא הנחה בתשלום למועדונית ולצהרונים העירוניים. מיכל מתפקדת ומגדלת את ילדיה באחריות רבה ומעולם לא היו לה בעיות עם משרד הרווחה. לאורך השנים מיום גירושיה, דאגה תמיד עו"ס המשפחה לברכה, ולומר לה שהיא אימא חזקה וטובה.

בשנת 1984- "מבצע משה" עלתה מיכל עם משפחתה לארץ ישראל מאתיופיה. הוריה התגרשו כשהייתה קטנה ואביה שנותר באתיופיה, חי כל השנים עם ידיעה שגויה שבתו נפטרה במהלך המסע לארץ ישראל. בשנת 1991 עלה אביה לארץ ישראל ונוצרה הזדמנות לאיחוד משפחות מרגש. תשע שנים לאחר עלייתו נפטר האב, ונחמתה של מיכל היא בסגירת מעגל.

לא פשוט לעזוב מדינה בה נולדת, ולעלות למדינה חדשה עם שפה חדשה ומנטאליות שונה. ההתאקלמות הייתה קשה בעיקר למבוגרים, וכך גם לאמה היא מספרת. ייתכן מאוד שבשל המעבר החד ופרידת האם ממולדתה ומשפחתה, חלה הידרדרות מסוימת במצב רוחה של האם, והיא נשלחה לאבחון. האימא, ללא ידיעת השפה העברית, עולה חדשה בארץ זרה עם מנטאליות שרחוקה ממה שידעה באתיופיה, לא יכלה להביע את עצמה. הוחלט שהאימא סובלת מקושי נפשי כלשהו, ומאז בעצם היא מתויגת ונחרץ גורלה.

בתאריך 26.11.15 יום ה' (התאריך חרוט במוחה של מיכל) מספרת כי לקחה יום חופש מהעבודה כדי להתכונן ולהתארגן לקראת אירוע משפחתי. היא החליטה להוציא את ילדיה לפניי תום יום הלימודים, כדי ליהנות מזמן איכות עימם, ולהתארגן בנחת לקראת האירוע המשפחתי הגדול.

מיכל אספה את בתה מבית הספר, ומשם פסעו שתיהן אל גן הילדים כדי לקחת את בנה הצעיר וללכת הביתה. סייעת הגן מסרה לה את בנה, אך לפני לכתה עימו, ביקשה הסייעת את חתימת האם על טופס יציאה. מיכל נדהמה ושאלה את הסייעת מדוע ועל מה עליי לחתום?"אני אימא שלו!"..

הסייעת השיבה שזה החוק וההוראה של משרד החינוך. בסיום הדיאלוג הקצר, פנתה מיכל ללכת עם ילדיה להמשך דרכה, אך התערבותה של הגננת עצרה בעדה. לדבריה: הגננת יצאה אליה ומשכה את בנה אל בין זרועותיה.. מתוך אינסטינקט אימהי סטרה לגננת ומשכה בחולצתה ,ובשל כך כפי הנראה הגננת נשרטה בפניה וחולצתה נקרעה.

הגננת הגיבה בשאגות וכינתה אותה "פרא אדם" "קרעת אותי לגזרים" "תראי מה עשית לי", ותוך כדי השתוללות כשהילד אחוז בזרועותיה, מיהרה הגננת אל הגן ונעלה במהירות את השער, תוך שהיא מאיימת שתזמין לה משטרה.

מיכל טוענת שהגננת לא הסבירה לה שהחוק מחייב חתימה ומעבר לכך ההתנפלות של הגננת הייתה כל כך מהירה ואגרסיבית, שלא היה זמן לדבר. "נותרתי עומדת מול שער הגן, בוכה וצועקת לאלוהים, כשלצידי בתי הקטנה והמבוהלת שהייתה עדה למחזה הנוראי. כל אותו הזמן היה השומר של הגן עד למחזה, אך בחר לא להתערב, וצפה בדממה.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה ניידת המשטרה וביקשו ממיכל לדאוג לסידור לילדים כדי שתוכל להתלוות אליהם לתחנת המשטרה בפ"ת. בהגיעם למשטרה, הורו לה השוטרים בתנועת יד מזלזלת, להיכנס לתא המעצר. לכך סירבה מיכל בתוקף "מדוע אני צריכה להיכנס לתא המעצר? אני לא פושעת", היא צעקה. "על גופתי המתה אכנס לתא מעצר", והמהומה החלה. "הקשיתי על השוטרים", היא מספרת" וממשקל 50 ק"ג נהייתי 100 ק"ג. לא הרבצתי ולא קיללתי, רק בכיתי מהפחד ובגלל הלחץ נכנסתי מתחת לשולחן כדי שיעזבו אותי וזרקתי מילים ומשפטים כדי שיניחו לי, אבל זה לא עזר. הם היו נעולים להכניסני לתא המעצר. מעולם לא נעצרתי, ואין לי עבר פלילי. השוטרים לא היו קשובים אליי, ולא נענו לבקשתי לספר את שאירע". סיטואציה זו גרמה לשוטרים לאזוק את מיכל בידיה, ולהובילה לבית החולים הפסיכיאטרי "גהה".

האם היה לשוטרים צו אשפוז מבית המשפט?

"לא היה להם. בעקבות סירובי להיכנס לתא המעצר, והמהומה שהקמתי במקום, הם גררו אותי בכוח לבית החולים הפסיכיאטרי-גהה. זה הרגיש לי כמו הוצאה להורג".

בפגישה עם הפסיכיאטר בחדר המיון, תיארה בפניו את אשר אירע עם הגננת ובתחנת המשטרה. השוטרים שנכחו בפגישה דיווחו על התנהגות חריגה ובילתי נורמטיבית. במעמד זה הודיע לה הפסיכיאטר כי תישאר להשגחה ללילה אחד מהחשש שהיא עלולה להזיק לעצמה ולילדיה. היא נדרשה לבלוע כדור הרגעה, ואוימה שאם לא תבלע את הכדור, הם יאלצו לקשור אותה ולתת לה זריקה, או לדחוף לה את הכדור בכוח.

מיכל, מספרת על תופעות לוואי קשות מאוד מהכדור, על תחושה של איבוד שפיות, איבוד תאבון, עיוות ונפיחות חמורה בפניה.הנפיחות בפניה נמשכה מס' ימים. למחרת בבוקר(יום ו') פנתה מיכל לחדר הקבלה וביקשה להיפגש עם הרופא שאשפז אותה ללילה אחד בלבד והתשובה שקיבלה מהאחיות היא שאין רופא בשישי ובשבת ולכן את נשארת לישון כאן. ביום א' שוב פנתה מיכל אל הרופא שאשפז אותה, וביקשה להשתחרר הביתה. תשובתו הייתה כי החליט להשאירה להסתכלות למשך שבעה ימים וטרח להסביר לה שמצבה לא טוב, ושהיא שומעת קולות ושלא משנה מה היה, לכל דבר יש לך הסבר ותירוץ. 'החלטתי שאת מאושפזת בכפייה! ואת חייבת לבלוע את הכדורים שינתנו לך'.

האם התקיימה ועדה פנימית בגהה לגבייך?

"כן. התקיימה וועדה פנימית שבה ההמלצה הייתה להאריך את אשפוזי לעשרה ימים עד שבועיים. ועדה פנימית בגהה מתקיימת אחת לשבוע ביום ג' בלבד".

איך הגבת להמלצה להאריך את אשפוזך?

"מייד יצרתי קשר עם הגורמים החיצוניים שתמכו בי בעקבות הפרסום שלי בפייסבוק. ביניהם עו"ד מעמותת טבקה, עו"ד מסיוע משפטי, ועו"ד מזי טזזי מהעדה האתיופית שסייעה לי רבות. הרעש החיצוני הוביל ללחץ כבד על בי"ח גהה, ובזכות כך אישרו לי ערעור חריג בבית החולים שלוותה".

במהלך יום א' הגיעו לבקרה המנהלת שמעסיקה אותה בגן הילדים, ואב ילדיה. שניהם המכירים אותה היטב, הביעו תדהמה ותרעומת על אשפוזה בכפייה. ראוי לציין את טיפולו המסור של האב בילדיהם 24/7 בימים בהם הייתה מאושפזת. בביקור זה סיפר לה אב ילדיה כי מתוכננת להתקיים ועדה בימים הקרובים במשרד הרווחה פ"ת, בה ידונו על גורל ילדיהם. פקידות הסעד שכה חוששות לכאורה לגורל הילדים הצעירים, דאגו למהר ולהניף את הדגל המפורסם שלהן עם הסלוגן "טובת הילד".

בו ברגע שמיכל שמעה את הבשורה, והבינה שגורל ילדיה תלוי בה, היא החליטה לפרוץ עם סיפורה דרך הפייסבוק ,ופנתה לדף -"אתיופיה הקטנה", וביקשה את עזרתם המהירה. "רציתי שישמעו אותי ושמישהו יציל אותי ואת ילדיי. הם כל עולמי ואהבתי!".

הפוסט המרגש הפך במהירות לויראלי עם מאות שיתופים, והמוני אזרחים דאגניים שביקשו לעזור.

"אתיופיה הקטנה" הם שהובילו להצטרפותם של אנשים חשובים בעלי מעמד שנלחמו בתקיפות על גורל ילדיה וקהל עצום של אזרחים שתמכו והביעו את זעמם, ועטפו אותה בחגורת הגנה.

בתאריך 2.12.15 התקיימה וועדה במשרד הרווחה פ"ת בה השתתפו בין היתר הגננת של בנה, עו"ס המשפחה עו"ד ועוד…חוות הדעת מפי הגננת ומפי עו"ס המשפחה, היו טובות ומלאות שבחים. ספק רב אם השבחים להם זכתה מיכל, היו נאמרים במעמד בו לא היו משתתפים אנשים חזקים בעלי מעמד והשפעה שאינם שייכים למערכת הרווחה. "אין לי ספק שהבאזז התקשורתי הגדול והגעתם של אזרחים רבים לבניין משרד הרווחה ביום הוועדה, הייתה משמעותית ובעלת משקל". בוועדה קריטית זו מיכל לא השתתפה משום שעדיין הייתה מאושפזת..מזל ונס גדול שהיה מי שעמד על זכויותיה וזכות ילדיה.

האם חשת התנכלות כלשהי בעבר כלפייך, מצד חברים, שכנים, משפחה?

"כן. ידוע לי בוודאות על דיווח כוזב מלפניי חצי שנה של קרובת משפחה שפנתה למשרד הרווחה וטענה שנעלמתי. לדעתי היא התנכלה לי בעקבות ניתוקי ממנה קודם לכן. בשל כך הגיעו אליי במפתיע צוות עו"ס לביקור בית, ומצאו שהכול תקין ואין אמת בדיווח".

שעתיים מלאות ישבתי לצד מיכל והקשבתי לה. התבוננתי באישה התבונתית עם העיניים החכמות והקשבתי לייסורים שפקדו אותה "אני ילדת רווחה", היא מספרת. "גדלתי בפנימיות בגלל קשיי קליטה שאפיינו את העולים החדשים, והפתרון הקל היה להוציא את ילדיי העולים לפנימיות. כך היה כבר אז וכך נהוג גם היום. מפרידים בין ילדים להורים בגלל קשיים ועוני. מכעיס אותי שמשייכים את המשבר הנפשי שחוותה אמי בהיותה עולה חדשה ומלבישים עלי מחלה לכאורה אורגנית. זה מצב בלתי נסבל ולא ייתכן שבכזאת קלות הובילו אותי לתהום כשכל זה נעשה בשם החוק ובחסות החוק. אני אישה בריאה ומעולם לא טופלתי בכדורים פסיכיאטריים. מעולם לא עלה חשד או חשש כלשהו לגבי מצבי הנפשי. צלבו אותי והכתימו את שמי הטוב, הרסו לי את סדר החיים. אני באה ממקום של להפריח ילדים ואני מרגישה נבגדת ע"י המדינה אותה שירתי בכבוד. השייכות שלי למדינה עמוקה, נטעתי בה שורשים ועצים. אך המדינה משקה את העץ בזפת, ומצפה שהוא יצמח".

עוד היא אומרת שקיימת סבירות גבוהה לכאורה בין הדיווח הכוזב של קרובת משפחתה, ובין מצב בריאותה של אמה. "אני חושדת שהחומרים הללו הועברו למשטרת ישראל ע"י משרד הרווחה, והועברו לבית החולים גהה. חיטטו לי בחיים כדי לאחוז בדבר שאין לו משענת, כדי לתפור לי תיק רפואי. אם זה קרה לי בכזאת קלות,זה יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן!".

היא מבטיחה לי ולכולם שהיא לא תתמוטט. "אני אפיץ את אהבתי בכל דרך. אדאג לאוכלוסיה המבוגרת, ואפקח את עיניהם של החלשים והתמימים. אני אמצא את הדרך כדי לספר על החוויה הקשה שעברתי, וזאת כדי שמקרים כאלה לא יקרו שוב לעולם".

ח"כ לשעבר ועורכת הדין-פנינה תמנו שטה שהייתה מעורבת בנושא מסרה:"נושא האשפוזים הכפויים הם דיני נפשות. חייב שיהיה פיקוח מוגבר בייחוד כשמדובר באשפוז כפוי שנעשה לבקשת משטרת ישראל, רווחה או משרד הבריאות. אני מקווה שהמקרה של מיכל יבדק על ידי צוות בדיקה במשרד הבריאות, ושיוסקו המסקנות לבירור המיקרה. כך או כך, ראיתי לנכון לפנות למפקחת הארצית של בריאות הנפש, מיד עם היוודע לי המקרה של מיכל בזמן אשפוזה. על פניו המקרה והשתלשלותו תמוהים ומעלים שאלות קשות על הקלות הבלתי נסבלת, והמהירות שאדם נורמטיבי יכול למצוא את עצמו במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש בעל כורחו. מדובר בדיני נפשות, ומשכך יש לבדוק את הוראות החוק המאפשרות הוצאת צו אישפוז בכפייה על ידי המערכות, ולבדוק ראוי שיש מסננת ופיקוח ראויים, בטרם מוצא צו שכזה. אני מתכוונת לפנות לחברי כנסת ממפלגתי בכדי שיתקיים דיון בנושא לבחינת הוראות החוק, ואם צריך לדאוג שיוגשו תיקונים לחוק בכדי להגן על זכויות בסיסיות של אזרחים, לצד אפשרות אשפוז למי שצריך."

תגובת דובר עיריית פתח תקווה, חזי חקאק: "עקב צנעת הפרט, לא ניתן למסור מידע, אך ברצוננו להבהיר כי הילדים לא הוצאו מביתם, אלא נמצאים בחזקת המשפחה. תפיסת העבודה של האגף לשירותי רווחה ובריאות היא לשמור על הילדים בסביבת המשפחה כל זמן והם מוגנים ומטופלים כהלכה. תפקידנו הוא להגן על הילדים, ולכן כל החלטה שתתקבל תהיה כשטובתם מונחת לנגד עיני אנשי המקצוע.

נושא המעצר והאשפוז בכפייה אינו באחריות העירייה, אלא באחריות משטרת ישראל ומשרד הבריאות בלבד, והעירייה אינה צד בכך".

תגובת משרד הבריאות:"מפאת חיסיון רפואי לא ניתן להתייחס למקרה הספציפי. בהתאם לחוק, פסיכיאטר מחוזי ראשי להורות על בדיקה כפויה של אדם במקרים הבאים:

בדיקה כפויה דחופה

6. (א) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:

(1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;

(2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי;

(3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.

בהתאם לתוצאות הבדיקה רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפיה, כדלהלן:

הוראת אשפוז כפוי ותקפה

9. (א) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות.

(ב) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 7(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו.

(ג) הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה – הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה".

דובר המשטרה, זיוון פריידן מסר בתגובה:"ללא קשר לפניה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים העוסקים בצנעת הפרט. שוטרי משטרת ישראל פועלים עפ״י חוק ובשלב החקירה מציגים את ממצאיהם בפני התביעה והרשות השופטת כאשר הם נדרשים לכך".

אליאס אינברם, איש תקשורת ומרצה חברתי ומי שפירסם את הסיפור בדף הפייסבוק שלו, התייחס לארוע הקשה :"מהירות ההפניה של גורמי האכיפה, את מיכל, לפסיכיאטר הן תופעות של דעות קדומות, שכל התנהגות או התנגדות לכאורה יכולה להתפס "כמחלה"- לראיה, עם פירסום דבר המקרה ברשת החברתית, הוועדה המחוזית התכנסה במהירות ושיחררה את מיכל מהאישפוז הכפוי. כך גם לגבי הפניית תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך מיוחד, או אישפוזים למיניהם בגלל כישורי אבחנה לקויות או חסכים של המאבחנים. הדרך עוד ארוכה עד להחלמת חלקים מסויימים בחברה הישראלית, בעיקר בקרב מקבלי החלטות מהנגע הזה.יש תקווה!".

פקידת סעד אתי אופק קמפינסקי מחיפה מנתקת ומשפילה הורים וילדים ללא רחמים

ספטמבר 2015 מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל – צוות "עושים שכונה לפקידות הסעד" יצא לעשות "שכונה" למנתקת הילדים אתי אופק (קמפינסקי) מחיפה.
אתי אופק (קמפינסקי) היא פקידת סעד מחוזית לסדרי דין ותפקידה לדאוג להסדרי ראיה בין ילדים להורים.
במקום לדאוג שילדים יפגשו עם הוריהם, מנתקת אתי אופק את הילדים מהוריהם…
במקרה של ניסים, היא לא הניחה לו עד שקיבל סרטן.
לפני כחודשיים קיבל ניסים החלטה שיפוטית שאתי אופק תדאג "בתוך שבעה ימים" להסדרי ראיה בין האב לילדיו…
במקום זה, הביעה התנגדות, שלחה את האב לאבחונים, בקיצור – מצפצפת על בתי המשפט.

אתי אופק (קמפינסקי) – אימת האבות במחוז צפון!

כאמור ניסים קיבל סרטן שיהיה בריא אמן בגלל אתי אופק (קמפינסקי) והניתוק שלה מילדיו… אז לכבוד השנה החדשה, לכבוד יום כיפור… באנו לאחל לה שיעבור אליה כל מה שקרה לניסים בגללה…

סטטוס פייסבוק מוטי לייבל - עושים שכונה לפקידת סעד מחוזית אתי אופק קמפינסקי
סטטוס פייסבוק מוטי לייבל – עושים שכונה לפקידת סעד מחוזית אתי אופק קמפינסקי