דוקטרינת פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – פרי העץ המורעל הוא מונח משפטי במערכות משפט מתקדמות ודמוקרטיות המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז כל תוצר שלו (ה"פרי") יהיה כמוהו. ראיה כזאת אינה קבילה במערכות משפט מתקדמות ומודרניות כגון בארה"ב. תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה והפרקליטות משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

מערכת המשפט הישראלית הפרימיטיבית אינה מיישמת את תורת פרי העץ המורעל אם היא עשויה לסייע לחשוד, ומקבלת ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות מה שגורם למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות שלא כחוק ולעוות ההליך השיפוטי כרצונם.
לדוגמה, בפרשת מעצר הבלוגרים כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כחוק מה שאיפשר למשטרה ולפרקליטות "לשתול" ראיות או כרצונם, או להפיץ מסמכים אישיים של החשודים שלא קשורים לחקירה ולפגוע בפרטיותם, מה שאכן נעשה.
יש ומערכת המשפט תפעל על פי תורת פרי העץ המורעל במידה וזה משרת אותה נגד החשוד. דוגמא לכך היא החלטת השופט הימן מיום 29.08.2019 (מצורפת) שבה פסל בקשה לתיקון פרוטוקול לטובת הנאשמת משום שאדם מהקהל הקליט הדיון ללא רשות. (ספק אם זו עבירה על החוק).

העיוות שיוצרת מערכת המשפט הוא בדרך מוסר כפול נגד האזרח. מצד אחד מותר למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות בניגוד לחוק ולעוות ההליך השיפוט כרצונן, ואילו את הראיות שמציג האזרח בודקים כפל כפליים שמא הושגו שלא כחוק ואז יפסלו על ידי בית המשפט.

מצורפים:
– קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.
– דוגמאות לפרסומים על ראיות הפסולות שהושגו שלא כחוק בתיק פרשת הבלוגרים על ידי השופטים: עלאא מסארווה, חיותה כוחן עומר, רונית פוזננסקי. כל הראיות בתיק פרשת הבלוגרים הושגו בדרכים פסולות ואינן עומדות בתורת פרי העץ המורעל.

החלטה הימן 28.08.2019
קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.

 

פוזננסקי כץ

 

צו חיפוש לקוי מסארווהליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017חיותה כוחן - אפריל 2018

גזר דין רונית פוזננסקי כץ – בית דין משמעתי לשופטים בד"מ 2081/18

ב- 18.07.2018 החליט בית משפט למשמעת לשופטים להעביר את השופטת רונית פוזננסקי כץ מכהונתה עקב פרשיית המסרונים .

ביום 11.2.2.11 הורשה השופטת רונית פוזננסקי כץ לפי הודאתה בהתנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט או שופטת בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים. כללי האתיקה הנזכרים קובעים, בהתאמה, כי "…שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט" וכי "שופט ינהל את הדיון
שלפניו באופן מקצועי ועניני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית" שרת המשפטים הקובלת, העמידה את השופטת לדין בפני בית הדין למשמעת על שופטים. בכתב הקובלנה נטען כי השופטת התכתבה באמצעות מיסרונים סלולאריים עם עורך דין שייצג את המדינה בהליך פלילי שהתנהל בפניה, בסגנון ובאופן שאינם הולמים את תפקידה. בין הצדדים נעשה הסדר
חלקי, שהביא להגשתו של כתב קובלנה מתוקן. השופטת הודתה בעובדות שבכתב הקובלנה המתוקן וכן באשמה כחלק מההסדר, והורשעה בהתאם.

מתוך גזר הדין:
כעולה מכתב הקובלנה המתוקן, השופטת הנקבלת מונתה לכהונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בשנת 2.12 . החל מחודש יוני 2017 ועד לחודש פברואר 2018 היא דנה בהליכי מעצר הקשורים לפרשות פליליות רחבות היקף המכונות "תיק בזק" ו"תיק 4000". לאורך תקופה זו שימש עו"ד ערן שחם שביט (להלן: הפרקליט) בתפקיד סגן היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך (להלן: הרשות) והיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. במסגרת תפקידו, הוא היה אמון על ייצוגה של הרשות בהליכים המשפטיים שהגישה. במהלך תקופה זו, במספר רב של הזדמנויות, התכתבו הפרקליט והשופטת הנקבלת באמצעות יישומון " WhatsApp ", על מנת לתאם מועדי דיון וחתימה על צווים במסגרת הליכי מעצר וחיפוש שנקטה הרשות. ההתכתבויות עסקו בתחילה בעיקר בעני ינים לוגיסטיים, כגון תיאום זמנים שבהם תחתום השופטת על צווים. ברם, ככל שהזמן נקף, ההתכתבויות התרבו ותוכנן גלש אל מעבר לתיאום לוגיסטי. הפרקליט החל לפנות אל השופטת הנקבלת בסגנון אישי ובלתי פורמאלי, שאינו הולם שיח עם שופט. בנוסף, במסגרת אחת מבין ההתכתבויות המפורטות בכתב הקובלנה המתוקן, הוא עדכן אותה בפרטי חקירה. השופטת השיבה במיסרונים משלה. כל זאת, מחוץ למסגרת הדיון הפורמאלית. יובהר, כי כתב הקובלנה המתוקן אינו מייחס לשופטת הנקבלת הטיית משפט, ואין טענה שההתכתבויות בין הצדדים השפיעו על ההליכים שהתקיימו או על החלטות שיפוטיות שהתקבלו.

כתב הקובלנה המתוקן מפרט מספר התכתבויות ספציפיות בין הנקבלת לבין הפרקליט. כך למשל, בהתכתבות מיום שישי, 11.2.2.11 , דנו השניים במועד שבו תגיע נציגת משטרה לביתה של השופטת כדי להחתימה על צו שיפוטי. במסגרת התכתבות זו כתבה השופטת: "אנא בקש ממנה שתגיע בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", ואילו הפרקליט השיב: "בסדר. שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". בהתכתבות אחרת, מיום 18.2.2.11 , תיאמו השניים מועד לדיון בבקשה למתן צו חיפוש. במסגרת זו כתב הפרקליט: "…את תאהבי את הצו הזה", והשופטת השיבה: "אני כבר מתחילה לחשוש". בהתכתבות נוספת, מיום 21.2.2.11 , נעשה ניסיון לקבוע מועד שבו תוכל השופטת לעיין בלשכתה בחומר חסוי, בהתאם לנוהל שחל בבית משפט השלום בתל אביב יפו. כל זאת לקראת דיון בעניין מעצר של מספר אנשים. במסגרת זו עדכן הפרקליט את השופטת כי שני מעורבים בפרשות הרלוונטיות צפויים להשתחרר בתנאים מגבילים, ואז כתב לה: "תיראי מופתעת". בתגובה השיבה השופטת: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". בהמשך עדכן הפרקליט כי בכוונת גורמי החקירה לבקש הארכת מעצר של מעורבים נוספים בפרשות: "נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3 את בהחלט אבל ממש בהחלט יכולה לתת יומיים…". בתגובה כתבה השופטת: "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת…" והיא הוסיפה: "אז אולי המתווה שחשבנו עליו אינו כה רחוק מהמציאות". יוער, כי במהלך התקופה הרלוונטית יצאה השופטת לחופשת שבתון, אך היא המשיכה לדון בהליכים הנוגעים לפרשות "תיק בזק" ו"תיק 4000". זאת, לאחר שהפרקליט פנה אליה במישרין ושאל אם תסכים לעשות כן. השופטת קיבלה אישור לכך מאת נשיא בית משפט השלום וסגנו.