פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד

27.03.2019 – מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

ת3
מוטי לייבל במחאה

ת2

ת1
הזנת כיתוב

ת4

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
 
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
 
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
 
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
 
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
 
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
 
דוחות חסויים לא מדויקים
 
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש  להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
 
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
 
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
 
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
 
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
 
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים – 83 ימי מעצר ללא חומר ראיות

מעצר שווא20 במאי 2017 – לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר שוהים 83 ימים במעצר לא חוקי. מעצרם מכונה "פרשת הבלוגרים" או "טרור רישתי" החל בגל מעצרים ב- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר מחוז תל אביב, לווה בקמפיין תקשורתי מכפיש וצווי חיפוש לקויים של שופט המעצרים עלאא מסארווה. סופו של הקמפיין ביום הגשת כתב האישום ב- 6.04.2017. בשלב זה הקמפיין הופסק לטייח הפגיעה בזכויותיהם של העצורים.

חלפו מעל 30 יום והמשפט טרם החל מאחר והפרקליטות לא הציגה ולו חומר ראיה אחד שבית המשפט או הסנגורים יכולים לעיין בהם. הפרקליטות מסתתרת מאחורי בירוקרטיה אכזרית  וטוענת כי חומר הראיות עולל כ – 10,000 עמודים ומאות דיסקים של חומרי מחשב והקלטות.

ביינתיים שוהים העצורים בבית המעצר בניגוד לחוק ולתפיסת הפרקליטות הם יכולים לשהות במעצר עוד חודשים בניגוד לחוק עד שחומר הראיות יסרק ויודפס ויוגש לבית המשפט ולסנגורים.

בנוסף קיים ספק אם בוצעה הקראת כתב האישום של כ – 160 עמודים לעצורים כמתחייב בחוק והאם השופט בני שגיא בדק אם העצורים הבינו במה הם מואשמים.

רס"ב דרור בוזגלו יחידת הסייבר (עם הקלסר מימין) מוליך בפרהסיה את העתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק
רס"ב דרור בוזגלו יחידת הסייבר (עם הקלסר מימין) מוליך בפרהסיה את העתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק